מודלים כלכליים: "צפויים זעזועים חדים בשוק המט"ח"

לדעתנו, צריך היה להשאיר בינתיים את הריבית ללא שינוי. כצפוי, העלאת הריבית ל-1.5% הביאה להתחזקות השקל כיוון שהפער בין הריבית בישראל לריבית בארה"ב (1.5%) הופך להיות מהותי וגם הריבית בגוש האירו נמוכה מזו שבישראל. האינפלציה הצפויה לשנת 2010 כ-1.5% בלבד ול-12 החודשים הבאים כ-2.5% (זאת לעומת אינפלציה של כ-4% שהייתה בשלוש השנים האחרונות). להערכתנו, השקל חזק עתה גם ביחס לאירו וגם ביחס לדולר ואנו מעריכים שכתוצאה מכך הצמיחה השנה תיהיה כ-3% בלבד והעודף במאזן התשלומים צפוי להשחק עוד השנה. עכשיו צפוי בנק ישראל להתערב במסחר וצפויים לכן זעזועים חדים בשוק המט"ח.  עודכן (29/03)

אין "ארוחות חינם"

מאת: ד"ר יעקב שיינין, 24 במרץ 2010
 
גם אם יסתיים המשבר הנוכחי עם ארה"ב, המתיחות כנראה תשאר עימנו  עד זמן רב. בינתיים עדיין ישנה הפרדה מוחלטת בין החלק הפוליטי לחלק הכלכלי. השקל חזק מאוד, והתשואה על אג"ח מדינה "שחר" ל-10 שנים נמוכה מאוד (5%) ונראה שעוצמת הכלכלה הישראלית התנתקה לחלוטין ממצבה הפוליטי,  וחמור מכך ממצבה האמיתי.  מצב חריג זה של הפרדה מוחלטת  הקיימת בארבע השנים האחרונות  לא היה בעבר. המתח הפוליטי בין ישראל לארה"ב שימשך כנראה בחודשים הקרובים צפוי להחזיר את  נושא הסיכון הפוליטי של ישראל. מכיוון ש"ארה"ב צודקת גם כאשר היא טועה", אין כל צורך לנתח את האשמים במשבר ומידת אחריותם. ברור לכולם שממשל אובמה אינו ממשל בוש בהשקפת העולם שלו, והיום, לאחר העברת הרפורמה בבריאות הוא ממשל חזק הרבה יותר שלא צפוי לוותר לישראל.

התאום הפוליטי המלא שהיה בין ישראל לארה"ב ב-8 שנות שלטונו של ג'ורג' בוש הבן, איפשר לכלכלנים בארה"ב ובכל העולם לעשות את ההפרדה המוחלטת בין המצב הפוליטי הקשה לעיתים של ישראל לבין המצב הכלכלי. המדיניות הישראלית נתפסה כחלק אינטגראלי של המדיניות האמריקאית. לא נוצרו ניגודי השקפות גדולים ולכן כל ההתייחסות של בתי ההשקעות האמריקאים (שהיו אז בשיא תהילתם ועוצמתם) לגבי כלכלת ישראל הייתה על בסיס כלכלי בלבד ללא הכנסת גורם הסיכון המדיני - פוליטי (ההנחה הייתה שמדיניות האמריקאית תמשיך להיות תומכת באופן מלא ואוהדת לישראל).

מצב זה הסתיים לדעתי, כבר לפני שנה עם עליית הנשיא אובמה. לכולם ברור שהצמד אובמה-נתניהו, אינו הצמד בוש-שרון, או קלינטון-רבין. אבל הגורמים הפועלים בשוק ההון לא השליכו זאת עדיין על פעילותם. המשבר הנוכחי צפוי, להערכתי, להתחיל תהליך של הפנמה שישראל מצויה עתה בתקופה של מתח פוליטי עם ארה"ב. הערכה שלי היא שהתוצאה לטווח ארוך צפוייה להיות עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.

אירופה מסורתית לא תומכת במדיניות הישראלית, גם לא האו"ם וגם לא מרבית המדינות בעולם. בלעדי התמיכה האמריקאית החזקה והמופגנת שהייתה לישראל, מצבה המדיני-כלכלי של ישראל היה משמעותית גרוע יותר. אין גם להוציא מכלל אפשרות שהממשל האמריקאי עשוי להעדיף מצב בו כלכלת ישראל תיהיה קצת פחות חזקה ובוטחת בעצמה והתלות היום יומית בממשל האמריקאי תהיה קצת יותר גדולה.

שוק ההון העולמי כמו גם המקומי לא הפנימו עדיין את הצלחתה הצפויה של המדיניות הכלכלית האמריקאית בתוך ארה"ב ובייחסיה עם העולם. עד העברת הרפורמה בבריאות, אובמה נתפס כנשיא חלש שהפופולריות שלו בירידה ועיקר כוחו "בנאומים". אבל  הניצחון ההיסטורי באישור רפורמת הבריאות, עומדת לשנות לחלוטין את תמונת המצב (לטובת אובמה כמובן). ברגע שהמציאות הכלכלית בארה"ב תשתפר, ולהערכתנו זה יקרה בשנת 2010, עוצמת הממשל האמריקאי תגדל באופן משמעותי ביותר. ארה"ב לא צפויה להמשיך ולהיות היבואנית מכל העולם (פח הזבל של העולם).  הדחיפה האידיאולוגית של  Buy American, בכל הדרכים האפשריות, צוברת תאוצה ומאפשרת לארה"ב לשקם את מעמדה הכלכלי והפוליטי שהיה לה בשנות השיא. הגרעון במאזן  התשלומים של ארה"ב היום טוב מכפי שהיה אפילו בשנת 2000 (שיא האופוריה ביחס לארה"ב).

במצב זה בו ארה"ב מתחזקת כלכלית וישראל נעצרת כלכלית (בגלל מדיניות שער החליפין הבעייתי בשנים האחרונות) המשמעויות הכלכליות של משבר או מתחים בין ארה"ב לישראל צפויות להיות קשות לישראל.

להערכתי, יש להתייחס לאפשרות שפרמיית הסיכון תחזור כהנחת הבסיס ולפעול לניטרול השפעותיה השליליות, באמצעות מדיניות כלכלית אגרסיבית שנחוצה מאוד כאשר התנאים החיצוניים אינם לטובת המשק. יש להאיץ את המדיניות הממשלתית להשקעות בענפי המשק  ובתשתיות ולהביא לידי כך שההשקעה במשק תיהיה כדאית. המצב הככלכלי הטוב לכאורה, גורם למדיניות כלכלית פאסיבית מדי במשק הישראלי.

באופן ציני, יתכן שדווקא המצב הנוכחי שבו השקל חזק מדי, ושאפילו בנק ישראל לא מצליח לשנותו, מצריך כוח חזק יותר כדי לשנות מגמה. יתכן שהמשבר הפוליטי עם ארה"ב הוא הכוח החזק שיביא להחלשות השקל. אם כך יהיה, הקללה הפוליטית אולי תביא לברכה כלכלית לזמן קצר. ההחלשות השקל תעודד את היצור במשק הן כמחליף יבוא והן ליצוא. עידוד היצור המקומי יביא לגידול מואץ בפעילות הכלכלית ולהקטנת האבטלה.

אבל כלכלית ישראל לא יכולה להיות במצב משברי עם ארה"ב (ולהשאר ברמת החיים הנוכחית). המתח הפוליטי-מדיני עם "הגדולה בידידתנו",  הינו הרסני לפיתוחה של כלכלת ישראל. לישראל אין תחליף לברית האינטימית, הכלכלית, הפוליטית, והערכית, שיש לנו עם ארה"ב ותושביה. יש להפנים שאומה (ישראל) המקבלת סיוע ביטחוני של 3 מיליארד $ לשנה מארה"ב, ועוד מעל 3 מיליארד $ תרומות מתושביה (היהודים), ומבקשת גם שארה"ב תשתמש בווטו שלה באו"ם לטובת ישראל, צרכה לקחת בחשבון את האינטרסים הגלובליים של ארה"ב. בשנים האחרונות ניתפסה בעינינו ארה"ב "כצדיק הנותן ללא תמורה", היום אנו מתחילים להבין שאין "ארוחות חינם". 

הכותב הינו יו"ר מודלים שוקי הון.

המאמר פורסם לראשונה באתר מודלים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.