אגרות חוב מיועדות למכשירים הפנסיוניים – הסוף?

כל אדם שיש לו חסכון פנסיוני, וגם אנשים שאינם להם חסכון שכזה, שמע לבטח פעמים רבות את המונח ״תשואה מובטחת עם אג״ח ייעודי״ - מה משמעות המושג הזה ?

מדובר כאן במושג כלכלי היסטורי בתולדות הכלכלה הישראלית משנות ה 60 של המאה ה 20 בוורסיות שונות - אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב מיוחדות שמנפיקה הממשלה, לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה. הן אינן נסחרות בבורסה, ומעניקות ריבית מועדפת של 4.86% לשנה צמוד למדד – הטבה זו ניתנת לדוגמה, נכון לעת כתיבת מאמר זה, ל 30% מכספי עמיתי קרנות הפנסיה החדשות.

יתרונות האג״ח המיועדות הללו - אי תלות בריבית במשק ובמצב הכלכלי וסיכון אפסי ביחס לתשואה המובטחת.

חסרונות האג״ח המיועדות הללו - בעיקר בתחום המאקרו ולבטח לא ברמת החוסכ/ים - עלות הסבסוד של כספי המבוטחים נופלת על תקציב המדינה ויכולה להיות מופנית לשימושים תקציביים אחרים וכן התנהלות לא זהה מול היצרנים הפנסיוניים - שלא כולם מקבלים את סבסוד התשואה הזה מסיבות שלא אפרט כאן עקב רוחב היריעה.

נושא סבסוד התשואה באמצעות אג״ח ייעודי עולה מדי פעם לכותרות בהקשרים שונים - וכעת, לקראת גיבוש התקציב החדש לשנת 2021 של הממשלה החדשה, עולה שוב רעיון שעלה כבר בעבר ע"י צמרת משרד האוצר -  בהצעת התקציב מוצע להפסיק את רכישתן של האג"ח המיועדות, שלפי החשב הכללי גורמות, כפי שהוצג כאן, לעיוותים בניהול החוב, ובמקום סבסוד זה מוצע שימוש במודל קיים שבו יובטחו תשואות החוסכים כדלקמן - כספי החוסכים יושקעו בשוק ההון, כשהמדינה תערוב לתשואה שנתית מינימלית של 5% צמודים למדד לגבי 30% מהתיק, בדומה להבטחת התשואה במודל האג"ח המיועדות. באם התשואה תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לחוסכים את ההפרש - אך שונה מהמודל הקיים של ערבות מלאה באמצעות אג״ח מיועדים לכלל כספי החוסכים במכשירים הפנסיוניים שמקבלים את ההטבה הזאת.

במיוחד בעידן של ״ריבית אפס״ בו נמצאים השווקים הכלכליים בארץ ובעולם,  קיים כאמור יתרון גדול בקבלת תשואה ״סולידית״ בסיכון אפסי, וניתן לשער כי העלאת הרעיון הזה ע״י משרד האוצר משמשת מעין ״בלון ניסוי״ , כרעיונות נוספים בהצעת התקציב, שלא כולם יכללו בסופו של דבר בתקציב החדש, שכן לביטול סבסוד זה, יקומו מתנגדים רבים בסקטורים שונים, לרבות ארגוני עובדים מאוגדים וגם בקרב מפלגות שונות, בקואליציה ובאופוזיציה גם יחד, כמו שגם צפוי להתנהלות בהקשר רעיונות אחרים - והתוצאה הסופית של ייזום מהלך כזה קשה לחיזוי, לבטח בשלב זה.

ניתן לעיין במאמרים נוספים של כותב מאמר זה, ולראות בבירור כי כל המגמות הכלכליות / חברתיות / דמוגרפיות מצביעות על קיטון הקצבה שתשולם בעתיד לפנסיונר/ית - וכי באחריות כל אחד ואחד למצוא לו מקורות נוספים שיהוו הכנסה נוספת לאחר שיפרוש אם ירצה לשמור על רמת חייו בצורה סבירה – וגם בהקשר הזה, ניכרת מאד הורדת מעורבותה של הממשלה במהלך השנים – מסבסוד מלא של כל התוכניות הפנסיוניות שהגיע לשיא בתחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת ועד לרשת הבטחון הקיימת כבר כיום בהקשר קרנות הפנסיה הישנות, הסבסוד החלקי בקרנות הפנסיה החדשות – והרחבת המהלך לרשת בטחון כוללת המוצעת כאמור היום.

לסיכום, שלא כמו הקומיקאי היהודי /אמריקאי שנפטר לפני 25 שנים,  נצטרך לסגל לעצמנו חשיבה חדשה ואחריות מוגברת לגבי היציאה לגמלאות, שכן ניכרת מגמה ברורה של העברת האחריות לנושא המורכב הזה לחוסך הפשוט – דבר שלבטח יתעצם באם רעיון הפסקת הנפקת האג"ח המיועדות שהוצג כאן, יחלוך מן העולם.

הכותב הינו בעל רישיון יועץ פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".

מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.