צילום: עמי ארליך
משה מימון ואודי אלוני
08/08/2021
הפורום הפורום הישראלי לקשרי משקיעים, של איגוד החברות הציבוריות, הוא גוף מקצועי וייחודי המאגד את קהילת קשרי המשקיעים בישראל ושם לו למטרה להוביל ולקדם את תחום קשרי המשקיעים, מתוך הבנה כי התנהלות קשרי משקיעים נכונה עשויה לספק ערך משמעותי לחברות בפרט, לשוק ההון ולמגזר העסקי בישראל בכלל. לתחום קשרי המשקיעים תרומה משמעותית בהגדלת השקיפות והאמינות של החברות ובחשיפת והנגשת המידע לציבור המשקיעים הקיים והפוטנציאלי. הפורום קיים 3 שנים, הוא הוקם על ידי איריס גולני, איגוד החברות הציבוריות וצוות מנהלי קשרי משקיעים בכירים בחברות ישראליות מובילות, ובזכות תמיכה כספית ראשונית של BNY Mellon – בנק השקעות אמריקאי. בפורום חברים היום כ־400 מנהלים בחברות ציבוריות (הנסחרות בתל אביב ובוול סטרייט) ובחברות ממשלתיות, שעוסקים בתחום קשרי המשקיעים כחלק מתפקידם (מנכ”לים, סמנכ”לי כספים, חשבים, סמנכ”לי פיתוח עסקי, מנהלי שיווק, יועצים משפטיים ועוד). הפורום עובד בשיתוף פעולה עם הבורסה לניירות ערך, ובשיתוף אסטרטגי עם BNY Mellon. הפורום מקיים קורס קשרי משקיעים, ועד כה קיים חמישה מחזורים. הקורס מתקיים בשיתוף עם הבורסה, ועד כה השתתפו בקורס מעל 120 בוגרים, מנהלים בכירים במשק הישראלי. מטרת הקורס לספק הבנה וכלים להתנהלות נכונה בתחום קשרי משקיעים, במטרה לגבש ולנהל אסטרטגיית קשרי משקיעים אפקטיבית בארגון, תוך הקניית כלים מעשיים בעבודה מול המשקיעים ושוק ההון.
FUNDER נפגש עם חמישה מנהלי IR מהבכירים בישראל, שחברים גם בוועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לקשרי משקיעים:
איריס גולני, צילום: עמי ארליך
איריס גולני,
מנהלת הפורום הישראלי לקשרי משקיעים של איגוד החברות הציבוריות. איריס מגיעה מתחום הפיתוח העסקי ל־Professional Services, היתה מהראשונים שבנו את מחלקת פיתוח עסקי ב־EY. ב־10 השנים האחרונות איריס היא יזמת עסקית ומסייעת לחברות שמציעות שירותים מקצועיים. העובדה שהיא לא מגיעה משוק ההון, לדבריה מקנה לה יתרון, כי זה מאפשר לה להסתכל על הדברים מעט מבחוץ. בזמן הפנוי, אוהבת לקרוא ומתרגלת מינדפולנס.
מורן מאיר-ברס, צילום: עמי ארליך
מורן מאיר־ברס,
מנהלת פעילות LifeSci Advisors בישראל. כל חייה הבוגרים עוסקת ב־IR. החל מטבע דרך אלווריון ועוד. לפני כ־5 שנים נוצרה הזדמנות לנהל את הפעילות של LifeSci Advisors בישראל, חברה המתמחה במדעי החיים. בשלוחה המקומית בארץ יש שמונה אנשים שעובדים עם 40 חברות ישראליות. לדבריה, תמיד ידעה שאם היא תסייע בשידוך שבין הון לחברות, חייב להיות מאחורי זה משהו שיביא מזור למישהו בעולם. אוהבת מאוד לבשל.
רמי רוזן, פריון נטרוורק, צילום: עמי ארליך
רמי רוזן,
מנהל קשרי משקיעים, פריון נטוורק, בשנתיים האחרונות. 8 שנים בתחום ה־IR. לפני כן היה באורבוטק, ובאלוט. רמי היה אנליסט Sell Side במספר בנקי השקעות בארץ ובחו”ל. לדבריו, ההכשרה כאנליסט, סייעה לו לדעת איך לדבר עם משקיעים. אוהב מאוד לשחות.
רמי מאירסון, אלביט מערכות, צילום: עמי ארליך
רמי מאירסון,
מנהל קשרי משקיעים באלביט מערכות בשנתיים האחרונות. רמי מגיע משוק ההון, עסק ב־17 שנים בתחום סיקור חברות, אנליסט Sell Side. גם רמי סבור כי זה נתן לו את ההכשרה הטובה ביותר לקראת התפקיד.
אוהב לקרוא, עושה יוגה, ואוהב את הים.
יעל אשמן, טבע, צילום: עמי ארליך
יעל אשמן,
מנהלת קשרי משקיעים בישראל של חברת טבע, וחלק מצוות ה־IR הגלובלי של החברה. יעל עובדת בטבע כ־12 שנים ובתפקיד הנוכחי כשנה. יעל רואת חשבון במקצועה, ולפני תפקידה הנוכחי כיהנה במספר תפקידים במחלקת הכספים בחברה. בזמנה הפנוי רצה, שוחה ומתרגלת יוגה.
איריס: “בעולם יש עשרות שנים פורומים דומים. בכל מדינה כמעט קיים פורום כזה. אנחנו קצת בעיכוב מול העולם. בעבר היו לא מעט מנהלי קשרי משקיעים בכירים בחברות גדולות, שקיבלו את ההכשרה והעדכון המקצועי מהפורום האמריקאי – NIRI. הם רצו פורום דומה בארץ, אבל השוק המקומי קטן עבור השוק האמריקאי.
הפורום קם משתי מטרות. האחת, לקדם את הרמה המקצועית של כל מי שעוסק בתחום. הפורום מצרף לשורותיו, כל מנהל בחברה ציבורית, שחלק מהתפקיד שלו או עיקר התפקיד זה תחום קשרי המשקיעים – זה כולל מנכ”לים, מנהלי כספים, מנהלי שיווק, פיתוח עסקי, יח”צ, כל מי שעוסק בתחום, ורוצה להתעדכן. הפורום היום כולל 400 חברים.
השנייה, הרצון להסביר לחברות את הצורך בקשרי משקיעים. איך לנהל באופן נכון קשרי משקיעים, בין בשוק המקומי או הגלובלי.”
איך אתם מאפיינים את שוק ההון המקומי?
רמי רוזן: “השוק כאן הרבה יותר קטן מהשוק האמריקאי, יש מעט מאוד קרנות מתמחות.”
לכם זה מייצר קושי?
רמי רוזן: “אם בארה”ב אם אני נפגש עם קרנות ממוקדות, הפגישות יקבלו אופי אחר לגמרי. בארץ, צריך להתאים את הסיפור למשקיע כללי. אבל למרות הבדלי הגודל, הדברים משתפרים כל הזמן והשוק הישראלי בתהליך משמעותי של סגירת פערים מול העולם, ומול ארה”ב. אנחנו רואים שמגייסים אנליסטים גם לסקטורים ספציפיים.”
רמי מאירסון: “השוק כאן אכן קטן יותר, יש מעט מאוד גופי ניהול השקעות, הצוותים שלהם יחסית מצומצמים. אחד הקשיים בארץ הוא הכשרה לאנשי המקצוע. משקיעים מוסדיים וקרנות השקעה בחו”ל, מבצעים כל הזמן הכשרה ומשקיעים המון בהכשרה ובהדרכה של אנליסטים. רשיוןCFA ־ Charted Financial Analyst, דורש במועד חידוש הרשיון לחתום על מינימום שעות הכשרה בשנה.
יש בארץ מגמה מבורכת של קרנות גידור. רואים את ההתמקצעות של קרנות הגידור. רואים שחקנים עם ידע מרשים אפילו ברמה בינלאומית. בזכות הכסף שמגיע למקום הזה, ושמוכן להשקיע בהכשרה ובהדרכה של אנליסטים.”
יעל אשמן: “הדרך הרצויה היא רגולציה. במקומות רבים בעולם, נדרשים להכשרה של אנשי המקצוע, כאן אין דרישה כזו, וראוי שתהיה דרישה להכשרות מתמשכות של אנשי המקצוע הפיננסיים. העולם הזה כל הזמן משתנה, ואנשי המקצוע צריכים להתמקצע במגמות החדשות.”
אני מניח, שאלה חלק מהמטרות של פורום ה־IR, דרך הקורסים שאתם מעבירים
איריס: “זה הקורס היחידי בארץ שמחבר את כל התחומים שמנהל קשרי משקיעים עוסק בהם, והופך את התכנים האלה לתוכנית ולכלים להתנהלות נכונה של קשרי משקיעים.”
יעל: “מעבר לקורס עצמו, זה נותן פלטפורמה של נטוורק בין העוסקים במקצוע. גם מי שאין לו ידע על תחום קשרי משקיעים, זה מייצר אוסף של אנשים שניתן לפנות אליהם להתייעץ. זה מאוד טבעי שמי שמחפש קשרי משקיעים, יפנו לפורום, ולאיריס.”
איריס: “פונים אלי לא מעט אנשים בחברות ציבוריות, שמבינים את הצורך בפונקציה של IR בחברה, ומחפשים הכוונה.”
מה השלב שבו חברה צריכה לעבור מניהול IR על ידי בעל תפקיד כלשהו, למצב שבו החברה מביאה איש ייעודי לקשרי משקיעים?
מורן: “זה שונה מחברה לחברה. זה תלוי באנשים שנמצאים בארגון. יכול להיות מצב שבו המנכ”ל או ה־CFO חיים את השוק, וזו גם התשוקה שלהם, כך שהם יהיו פונקציית ה־IR. כל חברה עושה מה שמתאים ל־DNA שלה ולבעלי התפקידים השונים.
הדיון בין IR פנימי או חיצוני מתקיים כל הזמן. יש יתרונות לכאן או לכאן. איש IR פנימי חי את החברה, מקיים דיאלוג עם מחלקות שונות ויש לו פניות גדולה יותר למנהלים בחברה. הוא מייצר התאמות והתמקצעות גבוהה מאוד. ל־IR חיצוני, יש פרספקטיבה ממגוון רחב חברות, הוא יודע לנהל דיאלוג ולעשות הצלבות בין המשקיעים לחברות השונות, הוא מגיע למשקיע עם מספר חברות שאותן הוא מייצג, הוא יכול לאפיין את אסטרטגיית ההשקעה, ולבצע בהתאם את החיבורים המתאימים."
יעל: "בין IR פנימי לחיצוני, יש גם באמצע. יש IR פנימי שנעזר ב־IR חיצוני, באופן זמני, או לצורך מסוים. אפשר גם להיעזר במישהו חיצוני לאזורים גיאוגרפיים מסוימים.”
מה המועד שבו כדאי לחברה לחשוב על IR?
מורן: “הזמן האופטימלי הוא משהו כמו שנה וחצי לפני הגיוס, כשמתחילים לחשוב על גיוס הקרוסאובר, כדאי כבר לחשוב על פונקציית IR לחברה.”
רמי מאירסון: “לחברות לוקח יותר מדי זמן לאייש את פונקציית ה־IR. חברות רבות רצות לשוק, ולא מקדישות מספיק זמן לתפקיד הזה, ולקשר עם המשקיעים.”
עורכי הדין שמכינים את ההנפקה, לא אומרים להם שזה הזמן ל־IR?
רמי רוזן: “שלב ההכנות להנפקה, זה השלב שבו חייבים להכניס את פונקציית ה־IR. תהליך הבניה של התשקיף זה הזמן הנכון. חברה שמגיעה לשוק, חייבת אסטרטגיה של שיח עם השוק. למצוא את המשקיעים הרלבנטיים, איך מחדדים את המסרים, איך נראית מצגת המשקיעים, ואתר ה־IR של החברה, אלה דברים שצריך לתת להם תשומת לב מבעוד מועד.”
רמי מאירסון: “בהתחלה יש התלהבות משוק ההון, אבל זה עלול לגזול לא מעט זמן בהמשך, ואז יש חשש שלא יקדישו לכך מספיק זמן, מה שעלול לייצר איזשהו פלונטר, במצב כזה זה עלול להיות כבר קצת מאוחר מדי. לכן חברה כשיוצאת להנפקה היא צריכה להחליט מי עושה את תפקיד ה־IR.”
חברות פרטיות צריכות לקיים אצלן פונקציה כזו?
רמי רוזן: “לחברה פרטית שמתכננת הנפקה בעוד 5 שנים, זה פחות רלבנטי, אבל חברה שמתכננת הנפקה בחצי שנה הקרובה זה בהחלט רלבנטי. להשיק מראש תוכנית אסטרטגית רלבנטית.
הנפקה זו רק ההתחלה, נולדת כחברה ציבורית, צריך מעכשיו לייצר דו שיח שוטף עם המשקיעים ועם בעלי המניות. להגדיל סחירות. מי שחושב שזה חשוב, חייב לקחת פעילות IR, בין אם חיצוני, ובין אם פנימי.”
רמי מאירסון: “יש חברות פרטיות שמתרגלות מה זה להיות חברה ציבורית, והניסיון הזה ניכר. כשאתה חברה פרטית, ומתכונן להנפקה, יש לא מעט אינטרסים שדוחפים לכל מיני כיוונים, צריך להבין איך שוק ההון מתנהל. יש חברות שרואות בבעלי המניות שותפים אמיתיים לדרך, ויש שלא.”
יעל אשמן: “לכל חברה כדאי להבין שהדברים האלה דורשים נסיון. כל שינוי שעושים, כל דבר שמכניסים, כדאי לבצע Dry Run, לפני שיוצאים לציבור, לשוק. זה משנה מאוד.”
אתה רואה את זה קורה יותר עכשיו עם ההנפקות החדשות, בוול סטריט, או בארץ?
רמי רוזן: “בוול סטריט בטוח זה קורה. בארץ זה לא תמיד מגיע מהחברות עצמן, לעיתים זה מגיע מהשוק. הייתי רוצה לראות שזה מגיע מהחברות עצמן. המנכ”ל צריך לדעת שמעבר לזה ש־IR עוזר לו, הוא צריך לעזור ל־IR. צריך להקדיש לזה זמן ומשאבים.”
איך מנהלים את הקשר השוטף עם שוק ההון, איך מתקשרים הצלחות, ואיך מתקשרים כישלונות?
רמי מאירסון: “תפקיד ה־IR, מבוסס על שלושה פרמטרים, ראשון – המספרים שהחברה מדווחת; שני – הנרטיב של החברה; שלישי – המנהלים שמממשים את הסיפור הזה. מעל לכל הדברים האלה, יש מעטפת ענקית שנקראת אמון. אם הציבור מאמין בהנהלה ובחברה, הוא ישקיע בחברה. הבסיס של העבודה שלנו זה בניית האמון בין האנשים בחברה למשקיעים.”
רמי רוזן: “תמיד חייבים להיות שם. כשיש הצלחות אתה כוכב, כולם שמחים לדבר איתך. כשיש כישלונות, חייבים לתקשר את זה נכון, חייבים להיות שם. אנשי IR שיקפידו להיות שם דווקא כשהמצב בחברה גרוע, ולכל חברה יש עליות וירידות, בסוף החברה תרוויח מזה. זה לאו דווקא ימנע תנודתיות במניה, אבל בסוף אנשי ה־IR ייצרו הערכה של המשקיעים לחברה.”
מורן: “שוק ההון הישראלי נחשב ‘סובלני יחסית’ כלפי הנהלות שמקפידות להתנהל באופן שקוף וקואופרטיבי לאורך זמן, גם בעתות של משבר. יש בארץ הנהלות שמייצרות Comfort Level מספיק טוב לאורך זמן, והן נהנות מאמון המשקיעים גם בתקופות מאתגרות לחברה."
איך את מסבירה את רמת הסובלנות של המשקיעים המקומיים, לעומת המשקיעים האמריקאים?
מורן: “יתכן ויש כאן הבדלי תרבות, השוק שלנו קטן יותר ודיפוזי. יש לא מעט קשרים בלתי אמצעיים. לפעמים הנהלות ישראליות נתפסות בעיני המשקיעים בחו”ל כמאוד ‘שיווקיות’, מדבררות בתדירות גבוהה, לעיתים ללא צורך. הדגש צריך להיות על חדשות מהותיות, שם כדאי להשקיע זמן ואנרגיה. IR זה לנהל את הקשר המתמשך בין הנהלה, לשוק ההון.”
יעל: “הישראלים מדברים בצורה יותר פתוחה. משקיע ישראלי ירגיש יותר נוח לדבר גם על חוסר שביעות רצון, לעומת משקיע אמריקאי שאולי לא יגיד את זה.”
רמי מאירסון: “התפקיד שלנו הוא להיות שגריר, ומעבר לייצוג החברה כלפי חוץ, אנחנו גם צריכים להעביר את המסרים מהשוק פנימה, מהמשקיעים להנהלה.”
איריס: “לפני כשלוש שנים, כשהעלינו את עניין ה־IR בפני חברות, התגובה היתה תהייה על למה צריך IR, כי השוק קטן. היום ההסתכלות השתנתה.”
עד כמה פעילות IR משתנה עם הזמן, למשל פעילות במדיה חברתית?
רמי מאירסון: “איש IR חייב לנהל פעילות במדיה חברתית, לעבוד עם צוותי המרקום, ולהיות מעורב, או לבצע זאת בעצמו.
בנג’מין גראהם, אמר ששוק ההון בטווח הקצר הוא מכונת הצבעה, ואילו בטווח הארוך זו מכונת שקילה. זה אומר שחברות צריכות לאורך זמן להוכיח את עצמן כדי שיזכו באמון הציבור. אנחנו חייבים למצוא את האנשים שיאמינו בהנהלות של החברות, וישקיעו בהן.”
עולם ה־ESG צובר תאוצה בשנים האחרונות, בינתיים בעיקר בחו”ל, אתם מרגישים את החיבור של התפקיד שלכם גם להיבטים של ESG?
יעל: “זה נושא שמפותח הרבה יותר באירופה ובארה”ב מאשר בישראל. ככל שעובר הזמן, הנושא תופס יותר נפח בשיח עם שוק ההון. בארץ זה עדין לא כך, אבל כבר מתחילים לראות שינוי.”
מאיפה להערכתכם יבוא שינוי בהתייחסות ל־ESG?
איריס: “ביום שבו יבינו שזה משפיע על התוצאות עסקיות. צריך להסביר איך מתרגמים את ה־ESG וממנפים את זה לפעילות עסקית.”
רמי רוזן: “משקיע נלחם על התשואה, הוא נלחם בגופים המקבילים והמתחרים שלו. אם הוא יחשוב שה־ESG, יסייע לו בכך, זה יכנס.”
יעל: “אני מניחה שזה ייכנס בעיקר דרך חברות דואליות, או כאלה שפונות למשקיעים בחו”ל. עדין זה תהליך. יש משקיעים בארה”ב שלא יכולים להשקיע בחברות אלא אם הן עומדות בתנאים של ESG, כך שאני מאמינה שזה יגבר במהלך השנים”.
רמי מאירסון: “אולי יש גם עניין בין-דורי, אם בעבר המשקיע חיפש תשואה, היום יכול להגיע למנהל השקעות הייטקיסט, אחרי אקזיט, שיגיד לו שלא אכפת לו לוותר קצת על תשואה, כדי לקבל השקעות שעומדות בקריטריונים של ESG.”
מורן: “עוד לפני שיש חברה, סטארטאפים, והשקעות, צריך לראות מי נמצא בקמפוסים, ובאוניברסיטאות. אנחנו עובדים רבות על קידום נשים, במגמות לביולוגיה ולכימיה, לתת מיומנויות ניהול, קידום נשים, כדי שיהיו מנהלות העתיד.”
רמי מאירסון: “באלביט אנחנו מקיימים את פרויקט בבושקה, תוכנית שבה מהנדסות מנוסות מאלביט חונכות סטודנטיות להנדסה שחונכות תלמידות תיכון. המהנדסות משמשות מודל לסטודנטיות כדי לעודד אותן להצטרף לאלביט בסיום הלימודים.”
איך אתם חווים את השינוי שעבר עיסוק ה־IR בעקבות הקורונה, זה היה עולם אינטימי, עם המון פעילות פנים מול פנים, טיסות רבות, האם השינויים יישארו?
רמי רוזן: “הנגישות שיש למשקיעים להנהלת החברה הפכה להיות פשוטה הרבה יותר. כמו כל פגישה אחרת. המאמץ הוא על הפגישה, לא על מסביב. זה מייעל את התהליכים באופן משמעותי. זה גם פוגע, כי לא רואים את הלבן שבעיניים. יעילות הפגישה תהיה נמוכה יותר, אבל מספיקים הרבה יותר. קל יותר לארגן כנסי משקיעים, קל יותר גם לעשות פגישות פולו־אפ, לכנסי המשקיעים. זה מאוד מפשט את הדברים. בסך הכל, זה הרבה יותר הגיוני. יש כאן חסכון אדיר בכסף, זמן מנכ”ל הוא מאוד יקר, כך שהקורונה עזרה מאוד.”
רמי מאירסון: “משקיעים שכבר פגשו את ההנהלה, איתם זה מאוד נוח. חשוב שבפעם הראשונה, או פעם בכמה זמן, לתחזק את הקשר הבינאישי. גם הסמול־טוק חשוב, חשוב לייצר את הקשר הבלתי פורמלי.”
אתם מקבלים שיחות מיועצי השקעות?
רמי רוזן: “מעט מאוד. מקבלים לעיתים שיחות מהמשקיעים עצמם. משקיעי ריטייל פונים אלינו. בפריון, לאורך השנים, הכמות והמעורבות של משקיעי הריטייל בחברה הלכה וגדלה. זה כרוך גם בנוכחות במדיה חברתית.
למשל באתר Seeking Alpha, היו לא מעט טורי דעה של משקיעים או אנליסטים על פריון, זה מאוד מעניין לקרוא גם את התגובות למאמרים, שהעידו על רמת ידע והבנה גבוהה מאוד. אנשים שמים את הכסף, אז חוקרים על המניה הזו.”
מורן: “תעשיית ה־IR, באופן כללי היא עדין מסורתית, אנחנו עוד לא ממש יודעים איך מפצחים את משקיעי ה־Reddit למיניהם. שינוי מתבקש למשל הוא להעביר את שיחת הוועידה לווידאו. אני מחר עורכת סיור לבלוגר שיש לו כמה עשרות אלפי עוקבים, שנמצא בביקור בישראל. אנחנו מבינים שיש קהל ופלטפורמה חדשה שצריך לפצח, ולתקשר איתה, תוך עמידה בכל האילוצים של חברה ציבורית.”
רמי מאירסון: “אנחנו כבר משקיעים לא מעט מאמץ במשקיעי ריטייל. את כנס המשקיעים האחרון הנגשנו באונליין, בין היתר למשקיעי ריטייל. משקיעים בזה מאמץ לא מבוטל. צריך גם לדעת ממה להיזהר.”
ציבור מנהלי ההשקעות, יועצי ההשקעות, המשווקים כל הזמן בוחן את החברות המונפקות, את הבורסה, את השינויים, אבל לא פעם מי שנמצא בפרונט מול המשקיעים, אלה הם אנשי ה־IR. מדובר בתפקיד שדורש לא מעט יכולות מגוונות, אז במילים שלכם, מה נדרש כדי להיות איש IR טוב?
איריס: “איש IR, זה אוסף של תכונות. נדרשת הבנה פיננסית עמוקה, עם יכולות שיווקיות ובינאישיות. זה פיננסי ועסקי.”
יעל: “להבין כל דבר שעשוי להיות רלבנטי לחברה. אתה גם מתקשר פנימה וגם מתקשר החוצה. חייבים יכולות בינאישיות טובות. לדעת לדבר גם רוחבי, וגם אנכי. עם גופים שונים ודרגים שונים בחברה.”
רמי מאירסון: “היופי בתפקיד הוא התחומים הרבים שבהם אתה מתעסק, וצריך להבין. כל יום קורים דברים, כל הזמן יש אתגרים חדשים. צריך להגיע עם המון צניעות. חייבים לאהוב את החברה ולהזדהות איתה. אם זה לא המצב, השוק יגלה את זה מהר מאוד, הוא ייחס לך פחות אמון, וזה יתבטא גם במניה.”
מורן: “נדרשת גמישות. צריך להבין גם את הפן העסקי, המשפטי, השיווקי. אתה לפעמים שותף לכתיבת דיווחים מיידיים, שזה מסמך משפטי במהותו. צריך לבדוק דיווחים בהיבט האמינות כלפי השוק, לקשר לדברים שנאמרו בעבר. זה יכול להיות כרוך בצורך להתמודד ולמצוא איזון בין כוחות מנוגדים.”
רמי מאירסון: “אנחנו משווקים את החברה קודם כל לבעלי המניות, למשקיעים קיימים, ולמשקיעים פוטנציאליים. אנחנו גם משווקים את החברה ללקוחות שלה, כמעט בכל הסקטורים, לקוחות גדולים קוראים את הדוחות הכספיים של החברה, עוברים על מצגות ועל חומרי כנסי משקיעים. המתחרים גם עוקבים אחריך. אנחנו אפילו משווקים את החברה למועמדים ולמועסקים פוטנציאליים, כך שיוצא לי גם לעבוד עם אנשי משאבי אנוש באלביט.”
