לא קלים הם חיי הנגיד. כל עת מנפיקה ומציגה לראווה, איומים איומים משלה.
עוד טרם פריצתו של המשבר, כאשר פרופ' פישר בחר להתערב בגסות בשוק המט"ח, הוא עשה זאת בכדי למתן את חוזקו של השקל. דאז, היו אלה ספקולנטי המטבע אשר גרמו לחששות כבדים פן יגרמו להתמוטטות המטבע המקומי.
בהמשך, עם פעולות הנגיד ומלחמתו בסימני המיתון- הואשם פישר על כך שהוא גורם להיווצרותה של בועה בשוק הנדל"ן. בועה, שאולי באה באיחור אופנתי של כמה שנים לאחר שאר העולם, אך בכל זאת בועה.
האיום האחרון לצמיחה היציבה של כלכלת ישראל מופנה אלינו מבנק ישראל עצמו. על פי מחלקת המחקר של הבנק (איזו מכון אתם מכיר עם גישה כל כך גבוהה למידע ואמצעים?), ניתן למעשה להצביע על הבעיה שנוצרה בתחום האג"ח הקונצרני. על פי ישיבות בנק ישראל, בעקבות המצב ששרר בשוק ההון בשנה האחרונה, התמחור וסבב ההנפקות האחרון של אג"ח קונצרני אינו תואם את מצבה של כלכלת ישראל.
העולם כמרקחה
המצב של ישראל בתחום האג"ח המסחרי אולי מעורר חשש אך הוא אינו שונה משאר העולם. על פי בלומברג: אגרות החוב הקונצרניות ברחבי עולם, ממשיכות להינות מן הכסף הזול ומההקלה המוניטרית שמקורה בארה"ב. האחרונות רשמו את רצף העליות הארוך ביותר מאז שנת 2004. הסיבה היא פשוטה. 72% מהחברות המסוקרות עלו על תחזיות אנליסטים בדוחותיהן הרבעוניים.
לפי המדד האג"ח של מריל לינץ', איגרות החוב הקונצרניות עלו ב-2.6% ברבעון שנסתיים ב-30 במארס 2010, לאחר עלייה של 16.3% ב-2009.
אך בניגוד לדעת הבנק המרכזי בישראל, את התחזקות האג"ח הקונצרני מעבר לים משייכים דווקא להתאוששות בכלכלה העולמית, העלייה בביטחון הצרכנים בארה"ב והירידה במספר חדלת הפרעון של החברות מרמת השיא. אלו הביאו בתורם לעלות נמוכה של מימון הלוואות לחברות מסביב לעולם ולרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2005 ולהנפקתן של אג"ח בשווי 730 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי- עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל ב2009.
למה בנק ישראל נע באי נוחות בכסאו?
בשביל להבין את דאגת בנק ישראל יש לשוב כמה רגעים לשוק ההון של שנת 2007. דאז, הייתה חגיגה של ממש בשוק הנפקות האג"ח כאשר חברות רבות, בהן כמובן חברות נדל"ן שרכשו קרקעות במזרח אירופה הציעו את מרכולתן וביקשו הלוואה בדמות האג"ח הקונצרני הלא מדורג. הבקשה נענתה בחום על ידי ציבור הצרכנים . אינדיקציה לאותה אווירה יכולה לספק ענף קרנות הנאמנות. באוגוסט 2008, כמה רגעים טרם פציחת המשבר, ההון אשר הושקע בקרנות הקונצרניות אצר כ26 מיליארדי שקלים.
הסוף לאותן אג"ח ידוע. המשבר הפיננסי גרם לטלטלה של ממש בענף, כאשר השאלה על היכולת להחזרת ההלוואה של אותן חברות הועלתה בספק. בתוך כך שערי האג"ח הללו צנחו בעשרות אחוזים.
בכדי להשיב את הכלכלה העולמית למסלולה ולגרש את שדי המיתון, קברניטי המשק העולמי החלו בהקלות פיננסיות. בפשטות הגדלת בסיס הכסף. מחקרים במנהל עסקים יכלו לחזות גם את הצעד הבא, כאשר אלה מבשרים על כך שמדיניות מוניטארית מקלה, בסופו של דבר תקל ביותר את ההלוואה על הפירמות החלשות ביותר.
מכאן מקורות הדאגה כפולים. לא רק שחגיגת ההנפקות ממשיכה להתפתח, הדירוג הכללי של אותן אגרות, הולך ויורד במקרה הטוב, ולא מדורג כלל במקרה הרע. כיום הון קרנות הנאמנות של אג"ח הקונצרניות הוא 4 מיליארד שקלים.
על פי דיווחי בנק ישראל; ברבעון הראשון של 2010 הסתכמו כלל ההנפקות האג"ח הקונצרניות בכ8 מיליארד שקל, כאשר 15% מתוכם כלל לא היו מדורגות. עשירית מתוכן הוגדרו ברמת דירוג של BBB השאר דורגו ברמת A.
קרנות הנאמנות כמובן לא נותרו מאחור. סקרים שסוקרים את ההון בתוך הענף מצביעים על ההון שזורם מזה שנה שלמה מן הקרנות הכספיות אל תוך קרנות האג"ח הקונצרני. אלו הם חדשות ישנות. החדשות, החדשות יחסית, היא הזרימה הבלתי פוסקת של הון מן קרנות האג"ח הממשלתיות אל הקרנות הקונצרניות.
אז מתי נבחין בשינוי?
כסף זול הוא אמצעי יעיל להשבת הביטחון בכלכלה, ודאי שהפעולות מתבצעות במתווה עולמי. אך יסודות הצמיחה לא יכולים להישען עליה ועליה בלבד. העדויות כי תקופה זו לקראת סיום הולכים ומצטברים. הראשון הוא כמובן העלאת הריביתשל נגיד בנק ישראל פישר העלה את הריבית במטרה למנוע אינפלציה ובועת נכסים.
התערבות הבנק המרכזי של ארה"ב. מה עם שנת 2010?

בכדי לנקוט בפעולה דומה, מקבילו מעבר לים צריך לעמוד בהתחייבויותיו ולשים קץ להקלה ההדרגתית (Quantitative easing ) בשוק הכסף. על פניו ההחלטות ידועות והרשות נתונה. כלומר, למצבת המשקיעים ידוע על ההפסקה היזומה. מתוך כך, היה ניתן לצפות ששוק האג"ח ידע לתמחר מבעוד מועד את ההשלכות, אך כנאמר בתחילה, הוא נמנע עד כה מלעשות כך.
לתרחיש זה ייתכנו מספר הסברים. אווירה חיובית בקרב משקיעי העולם ואולי אף אמונה כי אין כוונה אמיתית מאחורי הנגיד. אם כך או אם אחרת, הרבעון הקרוב יהיה מכריע לתמחור האג"ח הקונצרני.
20 הקרנות המצטיינות מתחילת השנה בקטגוריה אג"ח כללי
50% 50% 2.54% 12.11% 30% 10% 0.19% 11.28% 10% 0% -0.05% 10.84% 10% 10% 0.11% 10.12% 30% 30% 0.13% 9.83% 30% 50% 0.01% 8.96% 50% 50% 0.14% 8.75% 30% 0% 0.06% 8.55% 30% 30% 0.15% 7.99% 30% 10% 0.04% 7.93% 30% 30% 0.19% 7.69% 50% 30% 0.08% 7.68% 10% 30% 0.19% 7.53% 30% 0% 0.12% 7.33% 30% 30% -0.06% 7.27% 30% 30% 0.06% 6.97% 30% 10% 0.02% 6.53% 30% 30% 0.21% 6.40% 30% 0% 0.07% 6.34% 50% 30% 0.03% 6.28%שם קרן הנאמנות חשיפת מטח חשיפת מניות מתחילת החודש
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





