ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור

דוח ביקורת שנערך על ידי ארגון ה- (Financial Action Task Force (FATF על מדינת ישראל בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור שפורסם בדצמבר 2018, העלה כי קיימים פערים מסוימים בין הסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בנושא, לבין ההנחיות הקיימות בישראל. לאחר שהפיקוח על הבנקים בחן הפערים האמורים בשים לב להבטחת הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים, מצא לנכון, בין היתר, לעדכן הוראה זו. 

ביום 20 באוקטובר, 2019, נכנס לתוקפו חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום") שבין השאר ביטל את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לאור כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום, נערכו התאמות בהוראה זו. עם זאת, נותר השימוש במונח "כרטיס חיוב", כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981.

ביום 14 במרץ, 2021 פורסם בקובץ התקנות תיקון לצו איסור הלבנת הון שחל על נותני שירותי אשראי, ובין היתר נקבע כי יחול גם על נותני שירות בנכס פיננסי, תוך התאמות ועדכונים שונים ("צו אה"ה על נש"א"). הצו יכנס לתוקף ב- 14.11.2021. התיקון לצו אה"ה על נש"א משמש נדבך נוסף בהפחתת הסיכונים למערכת הבנקאית בפתיחה וניהול חשבונות לנותני שירותים אלו ומאפשר מתן הקלות מסוימות בניהול חשבונות לגופים אלו. לאור האמור, עודכנה הוראה זו תוך הקלת מגבלת היקף הפעילות של סולק באמצעות מאגד וקביעת הסדרים מיוחדים מכח סמכותו של המפקח על הבנקים בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א – 2001 (להלן, "הצו") בכל הנוגע לרישום וקבלת הצהרות על נהנים ובעלי שליטה בחשבונות של נותני שירות בנכס פיננסי.

לצורך הצטרפות מרחוק של לקוחות, המנהלים חשבון בתאגיד בנקאי, לשירות ניהול תיקי השקעות ("חשבון מנוהל"), ניתנו הקלות מחובות מסוימות הקבועות בצו; ההערכה היא שסיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפתיחת חשבון מנוהל ללקוח המנהל חשבון קיים, אינם גבוהים ומאפשרים מתן הקלות מסוימות מהדרישות שחלות מכוח הצו; עיקרו של תיקון זה להוראה הוא הסדר מיוחד שנקבע מכח סמכותו של המפקח על הבנקים בצו;

לאור האמור לעיל, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות ובאישור הנגיד, תיקנתי הוראה זו.

בסעיף 6 (הגדרות) נוספה הגדרה של "סולק".

דברי הסבר

הוספת הגדרה בהתאם לחוק שירותי תשלום.

בסעיף 10 (מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור), לפני סעיף קטן (טז), ימחקו המילים: "לעניין חברות כרטיסי אשראי, גם את הנושאים הבאים"; בתחילת סעיף קטן (טז) יבוא: "בתאגיד בנקאי שהוא סולק", בהמשך הסעיף תתוסף המילה "סולק" ויבוא: "להתקשרות סולק עם מאגד"; בסוף סעיף קטן (יז) יבוא: "שהונפק על ידו".

התאמות נערכו בהתאם להגדרות בחוק שירותי תשלום; החובה הקבועה בסעיף קטן (טז) חלה על תאגיד סולק המתקשר עם מאגד; החובה הקבועה בסעיף קטן (יז) חלה על תאגיד בנקאי המנפיק וסולק כרטיס חיוב.

בסעיף 12 במקום המילים "שהלקוח הוא תושב מדינה בסיכון גבוה" ירשמו המילים "במקרה בו זוהה שהלקוח או הפעילות בחשבון בעלי סיכון גבוה".

דברי הסבר

בהתאם לסטנדרט הבינלאומי של ה- FATF התאגידים הבנקאיים נדרשים לקבוע במדיניותם כי הליך הכר את הלקוח יבוצע ללא קשר להליכי זיהוי חלופיים, להקלות או לפטורים אחרים שנקבעו בהוראה, בכל מקרה בו זוהה שהלקוח או הפעילות בחשבון בעלי סיכון גבוה.

בסעיף 46 (זיהוי לקוחות) יתווסף הסעיף הקטן הבא:

"(ב) תאגיד בנקאי המקבל העברה אלקטרונית שמחוץ לישראל, יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל ההעברה, במידה ואלה לא אומתו בעבר על ידו למעט במקרים בהם סכום ההעברה אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים ולא התעורר חשש להלבנת הון ומימון טרור.

דברי הסבר

בהתאם לסטנדרט הבינלאומי של ה- FATF על תאגיד בנקאי לרשום ולאמת את פרטי הזהות של מקבל ההעברה, בהעברות אלקטרוניות שמקורן מחוץ לישראל. דרישה זו לא תחול במקרים בהם סכום ההעברה אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים ולא התעורר חשש להלבנת הון ומימון טרור. לעניין זה, מקבל ההעברה הוא מקבל שירות כהגדרתו בצו ופרטי הזיהוי הם הפרטים הקבועים בסעיף 2(יא) לצו; במידה ופרטים אלו אומתו בעבר, לא נדרש לבצע אימות נוסף.

סעיף 47 (זיהוי לקוחות):

בסוף סעיף קטן (א) יבוא "חובה זו תחול הן על תאגיד בנקאי המנהל את חשבון המוטב, והן על תאגיד בנקאי מתווך שדרכו בוצעה ההעברה.

דברי הסבר

בהתאם לסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה- FATF על תאגיד בנקאי לקבוע נהלים מבוססי סיכון בקשר עם העברות שמקורן מחוץ לישראל. חובה זו חלה הן על התאגיד הבנקאי המקבל והן על התאגיד הבנקאי המתווך שדרכו מבוצעת ההעברה.

סעיף 48 (זיהוי לקוחות), אחרי סעיף (א) יבוא:

"(א1) תאגיד בנקאי המקבל הוראה לביצוע העברה אלקטרונית של לקוח בתוך ישראל, יוודא כי באפשרותו להעביר את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרשויות האכיפה, באופן מיידי, לפי דרישה".

בהתאם לסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה- FATF על תאגיד בנקאי להעביר פרטים הקשורים להעברה אלקטרונית בתוך ישראל, באופן מיידי ממועד הדרישה של רשויות האכיפה.

אחרי סעיף 48 (זיהוי לקוחות) יבוא:

"48א. תאגיד בנקאי לא יבצע מספר העברות אלקטרוניות במקבץ אחד (אצווה) אל מחוץ לישראל, עבור אותו מעביר מבלי שיופיעו פרטי המעביר והנעבר הקבועים בסעיף 2(יא) לצו לכל אחת מההעברות שבמקבץ. לעניין סעיף קטן זה, "מקבץ" – מספר העברות עבור אותו מעביר לנעברים שונים אשר מועברות בקובץ אחד".

דברי הסבר

הוספת הנחייה לפיה גם במקרה של מספר העברות אלקטרוניות המבוצעות עבור אותו לקוח במקבץ אחד (אצווה) למספר מוטבים מחוץ לישראל, יש לוודא קיומם של כל פרטי המעביר והנעבר הקבועים בסעיף 2(יא) לצו; הנחייה זאת נדרשת על פי הסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה- FATF.

האמור בסעיפים 8-11 לעיל, לא יחול על העברות אלקטרוניות עקב פעילות הנובעת מכרטיס חיוב, למעט אם כרטיס החיוב משמש להעברת כספים, כאמור בסעיף 2(יא) לצו.

בסעיף 50 (סירוב סביר) אחרי סעיף (ב), יבוא:

"(ג) ביצוע הליך של הכרת הלקוח" יוביל להפרת האיסור הקבוע בסעיף 12 לצו". בפסקה האחרונה של הסעיף אחרי המילים "אי ביצוע פעולה" יבוא "לרבות אי השלמת הליך הכרת הלקוח" ובהמשך הסעיף לאחר המילים "או אף" יבוא "אי פתיחת חשבון".

דברי הסבר

בהתאם לסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה- FATF במקרה שיש חשש סביר כי השלמת הליך "הכרת הלקוח" עלולה להוביל להפרה של איסור גילוי דיווח ותוכנו של דיווח על פעילות בלתי רגילה, נותן השירות רשאי שלא להשלים את ההליך ועליו לדווח לרשות המוסמכת. בהתאם, הוספה הנחייה לפיה במצבים בהם לתאגיד הבנקאי יש חשש סביר, לכך שהשלמת הליך "הכר את הלקוח" תוביל להפרת האיסור הקיים בסעיף 12 לצו, נדרש ממנו לא להשלים את ההליך. האמור, והדבר ייחשב כסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו. אין באי השלמת ההליך בכדי לייתר את חובת התאגיד הבנקאי לבחון את הצורך בדיווח על פעולה בלתי רגילה לפי סעיף 9 לצו לרשות המוסמכת.

סעיפים 76 - 81 (פעילות מול מאגד):

בסעיף 76 עודכנה ההגדרה של מאגד; במקום "בית עסק המרכז חיובים וזיכויים של בתי עסק קצה" יבוא: "תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של בתי עסק קצה המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו – 2016" או גוף פיננסי שקיבל היתר המשך עיסוק ולא נשללה בקשתו לרישיון".

בסעיפים 77 עד 81 במקום "חברת כרטיסי אשראי" ו"החברה" יבוא "סולק".

בסעיף 78 :

במקום "50,000 שקלים חדשים" יבוא: "2,000,000 שקלים חדשים".

אחרי האמור בסעיף יבוא: "על אף האמור ככל שמדובר במאגד שלא חל על פעילותו כמאגד צו, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 ולפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016, מגבלת היקף הסליקה השנתי לבית עסק קצה בודד תעמוד על סך של 100,000 שקלים חדשים". 

במקום המילים "במקרים אלו" יבוא "במקרים המפורטים לעיל".

דברי הסבר

עודכנה ההגדרה של מאגד, לעניין תאגיד בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו - 2016 או גוף פיננסי שקיבל היתר המשך עיסוק ולא נשללה בקשתו לרישיון. בנוסף, על רקע התקנת צו אה"ה על נש"א, ומתוך ראיית המאגד כגורם התורם לתחרות ושיכול לסייע לבתי עסק קטנים, נקבעו הקלות ביחס לפעילות סולק מול מאגד ללא הסכם סליקה ישיר מול בית עסק קצה.

נדגיש כי התקשרות עם מאגד, תעשה, בין היתר, בהתחשב בהוראות והנחיות ארגוני כרטיסי האשראי הבינלאומיים ובמדיניות הסולק.

סעיפים 84 - 87 (ניהול סיכונים הכרוכים בביצוע עסקות בענפים עתירי סיכון באמצעות כרטיסי חיוב):

בסעיפים 84 - 87 במקום "חברת כרטיסי אשראי" יבוא "סולק".

דברי הסבר

עדכון מונחים בהתאם להגדרות בחוק שירותי תשלום.

נספח א'3 (הסדר שקבע במפקח על הבנקים לפי סעיף 5(א)(8) לצו):

אחרי המילים "בעלי רישיון למתן אשראי" יבוא "או בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי". 

אחרי המילים "המנוהלים עבור לקוחותיהם" יבוא: "ושחל לגביהם פעילותם כבעלי רישיון צו בתוקף, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ולפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016".

נספח א'4 (הסדר שקבע במפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ב) לצו):

אחרי המילים "בעלי רישיון למתן אשראי" יבוא "או בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי".

אחרי המילים "המנוהלים עבור לקוחותיהם" יבוא: "ושחל לגביהם פעילותם כבעלי רישיון צו בתוקף, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ולפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016".

דברי הסבר

בהתאם לצו נדרש תאגיד בנקאי לרשום את פרטי הנהנה בחשבון על פי הצהרה, בחתימת מקור, של המבקש לפתוח חשבון ושל בעל החשבון. במקרה של פתיחת חשבון בעבור תאגיד, על התאגיד הבנקאי לדרוש הצהרה מהתאגיד, בחתימת מקור, לגבי בעל השליטה בתאגיד. לאור פרסום צו נש"א, ניתן פטור, לעניין רישום נהנה וקבלת הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה. יודגש, כי הפטור חל רק ביחס לחובות הצו ואין בו כדי לפטור את התאגיד הבנקאי מקבלת הצהרה על נהנה מכח הוראות דין אחרות בקשר לניהול החשבון לאותם גופים.

נספח ב'1 (הסדר שקבע המפקח לפי סעיף 7א לצו) במקום הלינק הקיים לאתר רשות האוכלוסין וההגירה יבוא: https://www.gov.il/he/Departments/General/types_of_visas_for_infilitrators.

עודכן הקישור לאתר המאפשר לתאגידים הבנקאיים לבדוק תוקף ומקוריות רישיון ישיבה מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל של הלקוח.

להוראה יתווסף נספח ב'3 (הסדר שקבע המפקח על הבנקים לפי סעיפים (6א)(5) ו- 7א לצו):

דברי הסבר

בהתאם לצו נדרש תאגיד בנקאי בעת פתיחת חשבון ליישם, בין השאר, חובות של זיהוי פנים אל פנים וקבלת הצהרה על נהנה בחתימת מקור, בעת פתיחת חשבון ללקוח. בהתאם להערכת סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפתיחת חשבון מנוהל, ללקוח המנהל חשבון קיים שעבר הליכי זיהוי ואימות כנדרש בצו, ניתן לפטור תאגידים בנקאיים מחלק מחובות הצו ולקבוע הסדר חלופי תחתם. במסגרת ההסדר נדרש התאגיד הבנקאי לאמת את זהות הלקוח בחשבון הקיים באמצעות שני גורמי אימות לפחות כהגדרתם בסעיף 8 להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 367 "בנקאות בתקשורת" ולקבל מהלקוח העתק מהצהרה על נהנה בחשבון המנוהל, זאת בכפוף לתנאים הבאים:

מתקיימת זהות מלאה בין הנהנים בחשבון המנוהל לנהנים בחשבון הקיים;

הלקוח או הפעילות בחשבון הקיים או בחשבון המנוהל לא זוהו כבעלי סיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור;

הכספים בחשבון המנוהל יתקבלו מהחשבון הקיים של הלקוח, באותו תאגיד בנקאי;

הכספים בחשבון המנוהל יועברו חזרה לחשבון בבעלות הלקוח בתאגיד הבנקאי או בתאגיד בנקאי אחר.

 תחילת התיקונים להוראה זו יהיו כדלהלן:

א. לעניין סעיפים 6, 10, 76 עד 81, 85 עד 87, ונספחים א'3, א'4, ב'1 ו- ב'3 מיום פרסום הוראה זו;

ב. לעניין סעיפים 12, 46(ב), 47(א), 48(א1), 48א ו- 50(ג), ביום 15.12.2021.

להמשך לחצו כאן