מדוע אופנת יד שניה, ובכן, הפכה פתאום לאופנתית? האמת היא שמתברר שתרבות זריקת הבגדים שלנו הולכת וגוברת. מספר הפעמים הממוצע שאנשים לובשים בגד לפני שנטשו אותו לתמיד ירד ב -36% ב -15 השנים האחרונות. כיום, למעשה, 60% מהבגדים קבורים או נשרפים תוך שנה מתאריך היצור שלהם. בנוסף, ייצור הביגוד הוכפל בין השנים 2000 ל -2014. יחד, גורמים אלה הופכים את תעשיית האופנה למזהמת ביותר בעולם. אך עם זאת, מעודד לדעת כי נראה שהנטייה הזו בהדרגה משתנה, והמגמה של שיפור התנהגויות בעולם תעשיית האופנה מובילה כעת צרכנים (במיוחד הצעירים שבניהם) הישר לזרועות שווקי יד שנייה.
מסתמן כי הצרכנים מבינים שאפשר לקנות פריטים בלעדיים, איכותיים, ייחודיים ומקוריים במחירים סבירים ובעלי ערך ידידותי לסביבה, שיש ביכולתם להתקיים ולשרוד לאורך זמן. כך שמספרם של הפריטים המשומשים בארונות הקונים עשוי ככל הנראה רק לעלות עם השנים.
איפה ההשקעה כאן?
שני שווקי אופנה יד שנייה כבר הונפקו השנה בבורסה בהצלחה רבה: ThredUp ו- Poshmark. ויתכן שי שעוד כמה בדרך כגון StockX שעפ"י השמועות "מבשלת" הנפקה.
יש סיבה טובה לכך שרבים מהשווקים האלה דואגים להיות בסביבה: על פי
מחקר שנערך על ידי היועץ BCG, שוק הביגוד העולמי יד שנייה צפוי לצמוח ב -20% בשנה בחמש השנים הקרובות. ושווקים מפותחים יכולים לראות ביקוש גדול אף יותר:
סקר שהזמין ThredUp העריך כי הצמיחה בארה"ב עשויה להגיע ל -39% בשנה לשלוש השנים הקרובות, מה שעשוי להפוך את אופנת המשומשים לאחד המגזרים הצומחים ביותר בכל ענף הקמעונאות.
מה לגבי החסרונות?
לפלטפורמות יד שנייה יש מודלים עסקיים מעט מורכבים. האמת היא שרוב החברות מפסידות כרגע והרווחיות שלהן עשויה להיות מעט רחוקה בהתחשב בעלויות הכרוכות באיסוף, ארגון וקטלוג כל הבגדים. גם ההיצע היא סוגיה בלתי צפויה: אחרי הכל, אין כאן תהליך של ייצור מתמשך כפי שיש בתחום האופנה הסטנדרטי המודרני. בנוסף על כך, מאחר וצריך לטפל בכל הפריטים הייחודיים האלה בנפרד, נדרשות השקעות גדולות בטכנולוגיה כדי לייעל את התהליך היקר והלא רווחי הזה.
אם כן, השווקים האלה נאלצו להחליט באיזה משני מודלים עסקיים אפשריים כדאי להם לבחור: האם לקנות את הפריט מהמוכר ולתת לו לשבת על המדף כמלאי, או שהם יכולים לוותר על המכירה לצד השלישי. הראשון מסוכן יותר מכיוון שהמוכר עלול להישאר ללא קונה בנוסף על כך שזה גם יקר יותר אם הם לא יקבלו את הפריט במחיר טוב. בהקשר הזה, מבין שלושת השווקים הרשומים, הנה נתון מעניין: Poshmark (סימול: POSH) היא היחידה שאינה מחזיקה מלאי משלושת החברות הנ"ל – והפלא ופלא, היא היחידה שגם ריווחית.
האתגרים אינם מסתיימים כאן. פלטפורמות אופנה יד שנייה צומחות כמו פטריות. המשמעות היא שקשה להבין מי מהן תצא כמנצחת, במיוחד כאשר כל כך הרבה חברות אופנה חזקות מצטרפות לטרנד, כגון: H&M ,, Asos ו- Zalando שהחלו להתנסות באופנה יד שנייה, וכן. חברת המסחר האלקטרוני Etsy שרק לפני חודש וחצי החליטה שהיא לא מפספסת את פלח הצרכנים המשמעותי שמאחורי שוק אופנת המשומשים ההולך וגדל ורכשה את אפליקציית האופנה יד שניה דיפופ (Depop) פלטפורמת מכירת הביגוד המועדפת על הצעירים.
אז האם אופנת יד שניה היא השקעה טובה?
יש כאן פוטנציאל צמיחה רב. אבל בין סוגיות הרווחיות והתחרות העזה, זה לא חד משמעי.
כך שאם אתה מנסה להיכנס לשוק אופנת המשומשים, תצטרך לבחור בתבונה רבה ולערוך השוואות בין חברות כגון המופיעות בטבלה הבאה:
מכיוון שאין עדיין יותר מידי נקודות לבחינה בתעשייה הצעירה הזו, יש להשוות את המצב הפיננסי של כמה קמעונאיות אופנה מקוונות יד שנייה שנרשמו לאחרונה לכמה שווקים מקוונים יד שנייה מוכרים יותר, כמו איביי (Ebay) וחברות נוספות המופיעות בטבלה שלעיל ולהתייחס למכפיל ההערכה החציוני של המניות - כלומר היחס בין ערך הארגון שלה (מניות החברה בתוספת חובות) למכירות הצפויות ואף להתעמק בנתונים כספיים מעמיקים יותר על מנת לקבל את ההחלטה המושכלת והמבוססת ביותר. אם בכלל.