נחשפים לחו"ל: דרכים לפיזור סיכון בקופות גמל

מדד ת"א 25 חצה את רמת השיא ונגע ברמת ה- 1250 נקודות, כאשר בורסות העולם נותנות רוח גבית חזקה והדוחות הכספיים של החברות בארץ ובחו"ל טובים ואף חוזים המשך צמיחה.
מצד שני, בהנחה ויש קורלציה בין מדד ת"א 25 לשאר המדדים בעולם, ובעיקר במדינות המערביות המפותחות, יש פער של בין 20-40% לטובת תל אביב. לכן, אפשר לומר שהפוטנציאל נמצא במניות ובאגרות החוב בחו"ל.

אחת הסיבות העיקריות לפער בין המדדים גלומה בהתחזקות השקל מול רוב המטבעות החזקים בעולם. זאת, מכיוון שבזמן שהמדדים עולים, המטבעות נחלשים וגורמים לקיזוז.
לדוגמא, מדד הדאו ג'ונס והדאקס הגרמני נמצאים בפער שלילי  של כ 22-25% לעומת מדד ת"א 25, אך מצד שני, בשנה האחרונה השקל התחזק בכ- 15% לעומת הדולר והיורו. כלומר, אם נקזז את השפעת המטבע, נראה שהפער בין שני המדדים הוא חד ספרתי.

צו 8

פיזור סיכון בקופות גמל מנוהל על פי העקרונות הראשיים שנקבעו במשרד האוצר, ועל פי העקרונות המשניים  לפי התקנון של הקופה. לדוגמא, אם בתקנון של קופת גמל כללית מצוין עד 15% מניות, הכוונה היא שקופה זו חופשייה להשקיע עד 15% מניות, אם בארץ ואם  בחו"ל, וכמו כן, בשאר הנכסים יכולה אותה קופה להשקיע ככל העולה על רוחה.

לרוב, נוהגים בתי ההשקעות לפזר את רוב השקעותיהם בין אגרות חוב ממשלתיות, קונצרניות בדירוגים שונים ומניות בארץ. אולם,  הם רשאים להשקיע גם במט"ח ובאגרות חוב ומניות מהעולם. דבר זה מגדיל את הפיזור הגיאוגרפי ומנטרל השפעות פוליטיות, כלכליות וביטחוניות.
יש הטוענים, במיוחד במדינת ישראל, כי המצב הביטחוני מחייב פיזור סיכונים גיאוגרפי, שכן בתקופת רוב המבצעים הצבאיים, נבדל מדד ת"א 25 משאר המגמות העולמיות ויורד בחדות. ביוני 2006, עם תחילת מבצע גשמי קיץ בחבל עזה, המדדים המובילים בת"א ירדו בכ- 12% בשבוע.
סוג פיזור נוסף הוא הפיזור הענפי/סקטוריאלי במדינה מסוימת שמטרתו להוריד את התנודתיות במדד הרלוונטי ומצד שני לנסות להשיג תשואה עודפת למשקיע.

אם נבדוק את הפיזור הגיאוגרפי (באמצעות חשיפה למניות חו"ל או למט"ח) בקופות הגמל הכלליות, נראה כי הפיזור הממוצע נע בין 4-9%, ואילו בקופות המנייתיות, החשיפה הממוצעת עולה לכ- 10-20%.
מכיוון שהשקעה בחו"ל מחייבת צוות אנליזה מקצועי או רכישת מידע איכותי מגורמים חיצונים, יש קופות גמל/בתי השקעות שמעדיפים לחסוך בעלויות ולהשקיע רק בארץ, בקופות כלליות ובמיוחד בקופות מנייתיות, דבר אשר מעלה משמעותית את רמת הסיכון עבור החוסך.

קשה באימונים קל בקרב

חוסכים בקופות גמל ובקרנות השתלמות אשר מעוניינים להגדיל את הפיזור הנכסים בחו"ל ובמט"ח יכולים לבצע זאת ע"י ניוד כספם לקופה עם חשיפה גבוהה יותר או ע"י שינוי המסלול בו הם חוסכים למסלול מתאים יותר. את מסלול ההשקעה בקופת הגמל או בקרן ההשתלמות ניתן לשנות בכל עת, בעזרת תהליך ניוד פשוט, המתבצע תוך 3 ימי עסקים. כך למעשה יכול החוסך לשנות את אופי השקעתו או את הרכב המסלולים, לפי השינויים בהעדפותיו. 

יש  גם בתי השקעות אשר מאמינים בפיזור השקעות בחו"ל ובמט"ח לאורך זמן  ולא חוסכים באנליזה מקצועית. בין בתי השקעות אלה ניתן למנות את אי.בי.אי ואלטשולר שחם, אשר מנהלים קופות גמל עם פיזור גיאוגרפי גבוה מהממוצע.

שתי קופות הגמל, אי.בי.אי גמל מניות ולהיט מניות (של אלטשולר שחם) הן קופות מסלוליות,עם לפחות שלושה מסלולים עיקריים: אג:ח, כללי ומניות. קופת הגמל להיט, נרכשה לאחר ועדת בכר באמצע 2007 מבית ההשקעות הותיק נתיבות ולאחר מספר חודשים הושלמו השינויים בהרכב הנכסים, על פי תפיסתו של גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ומנהל השקעות ראשי.
אם נבחן את הנתונים הרלוונטיים לחודש פברואר, נראה ראשית, כי החשיפה לחו"ל בקופת הגמל של אלטשולר שחם גבוהה בצורה ניכרת (כמעט פי 2), בהשוואה לזו של אי.בי.אי, וכך נשמר הפער במשך  רוב הזמן. זו בעצם הסיבה העיקרית להבדלים בתשואות.

בולט לעין הפער בין החשיפה הכוללת של קופת הגמל של אי.בי.אי למניות לבין החזקתה  במניות. אפשר להסביר את התופעה בגין  החזקה רבה של תעודות סל מנייתיות.ב-31/12/09 החזיקה קופת הגמל אי.בי.אי גמל מניות שיעור של כ- 48% בתעודות סל לעומת 43% בהחזקה ישירה של מניות.

בארץ או בחו"ל?

חוסך אשר מעוניין להגדיל את החשיפה שלו בקופות גמל או השתלמות למט"ח ולחו"ל צריך להתחשב בכל הגורמים שצוינו לעיל, כגון מצב ביטחוני באזור, שינויים פוליטיים, עלייה או ירידה בצמיחה בארצות המפותחות, שיעור האבטלה במדינות וההבדלים בין שערי המטבעות. מחד, בישראל רוב הנתונים טובים בהשוואה לארצות אחרות ולכן יש לה יתרון מסוים, ואכן יש הסבורים כי עדיף להשקיע בארץ. מאידך, יש הטוענים כי פוטנציאל עליות השערים בארץ קרב לסיומו וטוענים כי ההזדמנות נמצאת מעבר לים.