צילום פאנדר
משה שלום
19/09/2021
לא חשבתי שאי פעם אכתוב משהו כזה בפתיחה של סקירה דו-שבועית אבל הנה זה קורה: שוק המניות שלנו פשוט אלוף לעומת חבריו מחו"ל! על התמונה הטכנית הספציפית נעבור בהמשך אבל אקדים ואומר שפער ביצועים כה בולט, בזמן הקצר שעבר מאז הסקירה הקודמת ועד היום, לא זכור לי זמן רב. ואני מסתכל על הדברים האלו מאז 1984...
השערה לגבי הסיבות? נתחיל בעניין הפשוט שהמשק הישראלי מתנהל שונה מול הקורונה עכשיו מאשר בתחילת המשבר, או ליתר דיוק מאז סיום כהונתה של הממשלה הקודמת. למרות שיש הרואים בצעדי הממשלה החדשה אלמנט של חוסר צדק כלפי חלק מהעסקים הניזוקים מהמדיניות החדשה (הגבלות מבלי לתת פיצויים על הנזק הנגרם), המשק, בכללותו, נהנה מהם בצורה בולטת: אין סגרים, וזאת, כמעט ללא קשר עם נתוני התחלואה.
תפקוד רגיל של העסקים, וקיום הלימודים ברוב רובה של מערכת החינוך, אומרים שנתוני הצמיחה והשיקום מהמגפה יהיו מהירים וטובים וללא עצירות. הרצף התפקודי הזה, למרות שה"דלתא" עושה שמות בנתוני המאומתים, מביא את המשקיעים לחשוב שהחברות יוכלו להציג נתונים טובים. וכך, השוק ייהנה, והיתרון היחסי של מדינת ישראל יגבר עוד יותר ביחס למדינות האחרות ב-OECD.
זהו הרקע הכללי.
תוסיפו לכך את הרוגע היחסי שהקואליציה הרחבה, והשבירה כל כך, משרה על הכלכלה הישראלית, וקיבלתם אופטימיות ברמה של הטווח הקצר. אגב, אולי התפלאתם כאשר אמרתי "שבירה" כיתרון? הרי זה עניין ידוע: ככל שיש מה להפסיד וככל שהקצה מתוח, כך מתאמצים בעלי העניין לשמור על הקיים. לכן, חלק מכוחה של הממשלה הנוכחית נמצא בחולשתה המספרית בכנסת. אל נשכח שהממשלה החדשה גם העבירה תקציב אחרי זמן רב מאוד ושבראש המערכת הכלכלית עומד שר אוצר הידוע כאחד מהפוליטיקאים היותר ליברליים שיש. אחד שידו קפוצה לא מעט ושבוודאי יהיה הרבה יותר קשוב ל"נערי האוצר" מאשר קודמו בתפקיד.
והגורם האחרון שכנראה השפיע לטובה: זמן רב מאוד אנו מדברים על חולשה יחסית של שוק המניות הישראלי מול השווקים בחו"ל. בכי ונהי אינסופי אשר הצליח לייאש לא מעטים. והנה, כאשר נפרצה רמת ההתנגדות סביב 1720-1730 היה זה סימן ברור שהגיע הזמן לסגור פערים. איך עושים זאת? זמני החגים הם זמנים אידיאליים לכך. אין צורך בלהיות קורלטיביים כל כך עם שוקי העולם כאשר הבורסה שלנו סגורה וחוגגת.
בסה"כ, הפונדמנטלי, והטכני-תזמוני יצרו הזדמנות גדולה אשר רווח לנו לראות שהיא אומצה על ידי הקובעים בשוק. וכך, כאשר בארה"ב (כשוק מוביל מגמה עולמית) התחושה היא של תיקון טכני קטן, שיכול להתפתח למשהו הרבה יותר חמור, אצלנו המדדים התקדמו בצורה בולטת ויפה לשיאים מינוריים חדשים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
למרות שרוב הנתונים הכלכליים שפורסמו בתקופה האחרונה בזירות הצמיחה התעשייתית (Empire State Manufacturing Index, NFIB Small Business Index, Philly Fed Manufacturing Index), בחזית האינפלציה (CPI) או הצריכה (Retail Sales), יחד עם רגיעה יחסית בחלק של התעסוקה (Unemployment Claims) היו טובים למדי, ראינו את המדדים האמריקאיים נסוגים בצורה די מעניינת מאז הסקירה הקודמת.
למעשה, כאשר ראינו את הירידה מאזור 4560 לאזור 4460 (100 יחידות מדד) תיקנה כחצי מהעלייה שהייתה קודם לכן מ-4360 ועד 4560. תיקון 50% זה טוב או רע? כרגיל: תלוי. קודם כל נאמר: תיקון טכני לגיטימי נע בין שלישי ושני שליש כך שחמישים אחוז נמצא בדיוק באמצע הלגיטימיות הזו. שנית, אחרי תקופה כה ארוכה של צפי למשהו שלילי זה נראה כמו משהו הגיוני וקטן יחסית. שלישית: הסקטור הטכנולוגיה היה אשם ברוב הנזק ושם ה"בועה" הייתה באמת בזווית העין של רוב המשקיפים כך ש"הקלה" על מצב קניות היתר של המניות הגדולות והחשובות האלו אינו דבר רע בהכרח בעיני הקובעים בשוק.
ואחרי שאמרנו כל זאת, כל תיקון טכני הוא סכנה תיאורטית להיות התחלה של משהו הרבה יותר רחב. איך נדע זאת? כבר אמרתי זאת בעבר. וזה די פשוט: שפל נמוך מקודמו בטווח הבינוני ארוך, דהיינו שפל מתחת ל-4360 (2). בינתיים זה לא קורה ואנו רואים ירידה עד 4407 (1) כך שעד כה, יש עוד סיכוי שייבנה בסיס חדש לרגל עולה חדשה מבלי לגרום נזק גדול מדי. זכרו: עד כה, כל ירידה הייתה להזדמנות קנייה. למה שזה יהיה שונה עכשיו?
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: חזרה מעל 4440 או מעלה. זו המשימה כרגע.
לשליליים: מתחת ל-4350-60 והוכחתם שלפנינו משהו אחר לגמרי מהשגרה.
TA35
לא אחזור על תהילתו של שוק המניות הישראלי מעבר למה שכתבתי בפתיחה. מה שכן ניתן לומר אחרי התבוננות בגרף היומי שלפניכם הוא זה: האסרטיביות של הנרות העולים, אחרי הפריצה של 1720-1730, מראה לנו שלפנינו תנועה עם הרבה שכנוע עצמי.
די בתחילת הדרך המדד נכנס למצב של קניות יתר באינדיקאטורים של המומנטום אבל זה לא הפריע למשקיעים להעמיס סחורה עוד ועוד. וכך, הגענו עכשיו לשיא מינורי חדש סביב 1800-1810. המבחן האמיתי של ת"א 35 וחבריו הישראליים יהיה כאשר ייגמרו כל החגים שבהם יש את כל הימים החסרים, או החלקיים, מול מה שקורה בחו"ל.
אם שם נראה שינוי חיובי חוזר מעלה, אחרי התיקון הטכני הקטן שהיה, אזי אני מאמין שנחזה כאן בהמשך המגמה החיובית. אם, לעומת זאת, נראה התפתחות שלילית מתרחבת בחו"ל יש סיכוי סביר ש-1810 תהיה רמת התנגדות חדשה וקשה, ושהמדד יחזור לבדוק שוב רמות מחיר נמוכות כאשר 1760, 1720 הן התחנות ההגיוניות.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: באמת כל הכבוד. תנסו לדחוף כמה שיותר לקראת התמודדות עם חו"ל.
לשליליים: הפעם, זה הזמן לשבת על הגדר ולראות עד היכן הטוב המקומי יסגור פערים.
השערה לגבי הסיבות? נתחיל בעניין הפשוט שהמשק הישראלי מתנהל שונה מול הקורונה עכשיו מאשר בתחילת המשבר, או ליתר דיוק מאז סיום כהונתה של הממשלה הקודמת. למרות שיש הרואים בצעדי הממשלה החדשה אלמנט של חוסר צדק כלפי חלק מהעסקים הניזוקים מהמדיניות החדשה (הגבלות מבלי לתת פיצויים על הנזק הנגרם), המשק, בכללותו, נהנה מהם בצורה בולטת: אין סגרים, וזאת, כמעט ללא קשר עם נתוני התחלואה.
תפקוד רגיל של העסקים, וקיום הלימודים ברוב רובה של מערכת החינוך, אומרים שנתוני הצמיחה והשיקום מהמגפה יהיו מהירים וטובים וללא עצירות. הרצף התפקודי הזה, למרות שה"דלתא" עושה שמות בנתוני המאומתים, מביא את המשקיעים לחשוב שהחברות יוכלו להציג נתונים טובים. וכך, השוק ייהנה, והיתרון היחסי של מדינת ישראל יגבר עוד יותר ביחס למדינות האחרות ב-OECD.
זהו הרקע הכללי.
תוסיפו לכך את הרוגע היחסי שהקואליציה הרחבה, והשבירה כל כך, משרה על הכלכלה הישראלית, וקיבלתם אופטימיות ברמה של הטווח הקצר. אגב, אולי התפלאתם כאשר אמרתי "שבירה" כיתרון? הרי זה עניין ידוע: ככל שיש מה להפסיד וככל שהקצה מתוח, כך מתאמצים בעלי העניין לשמור על הקיים. לכן, חלק מכוחה של הממשלה הנוכחית נמצא בחולשתה המספרית בכנסת. אל נשכח שהממשלה החדשה גם העבירה תקציב אחרי זמן רב מאוד ושבראש המערכת הכלכלית עומד שר אוצר הידוע כאחד מהפוליטיקאים היותר ליברליים שיש. אחד שידו קפוצה לא מעט ושבוודאי יהיה הרבה יותר קשוב ל"נערי האוצר" מאשר קודמו בתפקיד.
והגורם האחרון שכנראה השפיע לטובה: זמן רב מאוד אנו מדברים על חולשה יחסית של שוק המניות הישראלי מול השווקים בחו"ל. בכי ונהי אינסופי אשר הצליח לייאש לא מעטים. והנה, כאשר נפרצה רמת ההתנגדות סביב 1720-1730 היה זה סימן ברור שהגיע הזמן לסגור פערים. איך עושים זאת? זמני החגים הם זמנים אידיאליים לכך. אין צורך בלהיות קורלטיביים כל כך עם שוקי העולם כאשר הבורסה שלנו סגורה וחוגגת.
בסה"כ, הפונדמנטלי, והטכני-תזמוני יצרו הזדמנות גדולה אשר רווח לנו לראות שהיא אומצה על ידי הקובעים בשוק. וכך, כאשר בארה"ב (כשוק מוביל מגמה עולמית) התחושה היא של תיקון טכני קטן, שיכול להתפתח למשהו הרבה יותר חמור, אצלנו המדדים התקדמו בצורה בולטת ויפה לשיאים מינוריים חדשים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
למרות שרוב הנתונים הכלכליים שפורסמו בתקופה האחרונה בזירות הצמיחה התעשייתית (Empire State Manufacturing Index, NFIB Small Business Index, Philly Fed Manufacturing Index), בחזית האינפלציה (CPI) או הצריכה (Retail Sales), יחד עם רגיעה יחסית בחלק של התעסוקה (Unemployment Claims) היו טובים למדי, ראינו את המדדים האמריקאיים נסוגים בצורה די מעניינת מאז הסקירה הקודמת.
למעשה, כאשר ראינו את הירידה מאזור 4560 לאזור 4460 (100 יחידות מדד) תיקנה כחצי מהעלייה שהייתה קודם לכן מ-4360 ועד 4560. תיקון 50% זה טוב או רע? כרגיל: תלוי. קודם כל נאמר: תיקון טכני לגיטימי נע בין שלישי ושני שליש כך שחמישים אחוז נמצא בדיוק באמצע הלגיטימיות הזו. שנית, אחרי תקופה כה ארוכה של צפי למשהו שלילי זה נראה כמו משהו הגיוני וקטן יחסית. שלישית: הסקטור הטכנולוגיה היה אשם ברוב הנזק ושם ה"בועה" הייתה באמת בזווית העין של רוב המשקיפים כך ש"הקלה" על מצב קניות היתר של המניות הגדולות והחשובות האלו אינו דבר רע בהכרח בעיני הקובעים בשוק.
ואחרי שאמרנו כל זאת, כל תיקון טכני הוא סכנה תיאורטית להיות התחלה של משהו הרבה יותר רחב. איך נדע זאת? כבר אמרתי זאת בעבר. וזה די פשוט: שפל נמוך מקודמו בטווח הבינוני ארוך, דהיינו שפל מתחת ל-4360 (2). בינתיים זה לא קורה ואנו רואים ירידה עד 4407 (1) כך שעד כה, יש עוד סיכוי שייבנה בסיס חדש לרגל עולה חדשה מבלי לגרום נזק גדול מדי. זכרו: עד כה, כל ירידה הייתה להזדמנות קנייה. למה שזה יהיה שונה עכשיו?
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: חזרה מעל 4440 או מעלה. זו המשימה כרגע.
לשליליים: מתחת ל-4350-60 והוכחתם שלפנינו משהו אחר לגמרי מהשגרה.
TA35
לא אחזור על תהילתו של שוק המניות הישראלי מעבר למה שכתבתי בפתיחה. מה שכן ניתן לומר אחרי התבוננות בגרף היומי שלפניכם הוא זה: האסרטיביות של הנרות העולים, אחרי הפריצה של 1720-1730, מראה לנו שלפנינו תנועה עם הרבה שכנוע עצמי.
די בתחילת הדרך המדד נכנס למצב של קניות יתר באינדיקאטורים של המומנטום אבל זה לא הפריע למשקיעים להעמיס סחורה עוד ועוד. וכך, הגענו עכשיו לשיא מינורי חדש סביב 1800-1810. המבחן האמיתי של ת"א 35 וחבריו הישראליים יהיה כאשר ייגמרו כל החגים שבהם יש את כל הימים החסרים, או החלקיים, מול מה שקורה בחו"ל.
אם שם נראה שינוי חיובי חוזר מעלה, אחרי התיקון הטכני הקטן שהיה, אזי אני מאמין שנחזה כאן בהמשך המגמה החיובית. אם, לעומת זאת, נראה התפתחות שלילית מתרחבת בחו"ל יש סיכוי סביר ש-1810 תהיה רמת התנגדות חדשה וקשה, ושהמדד יחזור לבדוק שוב רמות מחיר נמוכות כאשר 1760, 1720 הן התחנות ההגיוניות.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: באמת כל הכבוד. תנסו לדחוף כמה שיותר לקראת התמודדות עם חו"ל.
לשליליים: הפעם, זה הזמן לשבת על הגדר ולראות עד היכן הטוב המקומי יסגור פערים.
