הנפקת חוב של ממשלת ישראל אתמול לא הסתיימה בחגיגה - גיוס חוב בהיקף של 1.25 מיליארד שקל בטווחים של 3 עד 26 שנה לווה בעליית תשואות חריגה ביחס לעולם. הביקוש להנפקה ל-10 שנים ירד ל-פי 2.66 בלבד מההיצע (יחס הכיסוי), הנמוך ביותר מאז פברואר ומהנמוכים בשנים האחרונות. התשואה לפדיון בשנת 2030 קפצה בשיא ב-8 נ"ב. ברקע לעליית התשואות פורסם שיעור האבטלה בארץ שירד לפי למ"ס ל-4.8% במחצית הראשונה של חודש ספטמבר לעומת 5.6% במחצית השניה של אוגוסט. מצד שני אפשרי שיש לעליית התשואות הסבר פחות משמח, כיוון שהיא לא גררה התחזקות של השקל, אלא להיפך. השקל נחלש אתמול בחדות מול רוב המטבעות המובילים בעולם ולשם שינוי בחדות גם מול היורו.
יש כמה חשודים בחולשה של האג"ח והמטבע המקומיים, אחד עשוי להיות הירידות החריגות במניות הטכנולוגיה שמהוות אינדיקציה שלילית לכלכלת ישראל שעשירה בה. השפעה שלילית נוספת היא דרך חשיפת המוסדיים הישראלים למניות הטכנולוגיה בחו"ל, מה שמאלץ אותם לרכוש מט"ח כדי להתאים מחדש את תמהיל המט"ח בתיק (גם כנגד מכירת אג"ח מקומיות).
מי שעוד הפך להיות שחקן משמעותי בשוק המט"ח והאג"ח יחד הם המשקיעים הזרים, מאז צירופה של ישראל למדדי האג"ח הבינלאומיים. לפי בלומברג המחזיקה הגדולה ביותר כיום של רוב סדרות האג"ח הממשלתיות הארוכות בישראל הן קרנות הפנסיה של ממשלת יפן (GPIF) וגם לזרים כואב שצובטים אותם וגם הם לא שמחים לראות את ה"סטארטאפ ניישן" על רקע חולשת ענף הטכנולוגיה, כשלרעה בלטה אתמול מניית פייסבוק. אבל אולי הזרים מוטרדים גם מההודעה של משרד רוה"מ שאירן עומדת מאחורי ניסיון החיסול של אנשי עסקים ישראלים בקפריסין ואולי מהקפיצה החדה במחיר הנפט (בשל תכנית להגדלה צנועה בלבד בתפוקה של קרטל אופ"ק+) שתצמצם את העודף בחשבון השוטף שלנו. אפשרי גם שההסבר בכלל לא קשור אלינו, אלא לחוזקה של ארה"ב ואירופה, למשל בשל המשבר המחמיר בסין (סביב סדקי נדל"ן, משבר חשמל, הידוק רגולציה בטכנולוגיה וסיכוני מינוף יתר). נתוני בלומברג למשל מתארים כי היקף פוזיציות הלונג (החיוביות) בעולם על הדולר עלו לרמות הגבוהות ביותר מאז 2016.
מדד ה-S&P500 ירד אתמול בחזרה לרמתו בסוף חודש יוני ורבעון שלם של פשוט נעלם. להערכת כלכלני Bofa זה לא נגמר כאן והיעד שנתנו למדד עד סוף שנה נמוך מרמתו ביום שישי, בעת כתיבת הדו"ח. להערכת Bofa העניין האמיתי לגבי הרבעון "האבוד" יגיע בעונת הדו"חות שלו שתתחיל בקרוב ושלהערכתם תהיה קופצנית מאד, כאשר לא מעט חברות כבר פרסמו אזהרות רווח. סימן השאלה העיקרי יהיה כיצד עליית מחירי התשומות עברה, כמה ממנה הצליחו לגלגל לצרכן ומה היתה השפעת ההתייקרות על המכירות. מצד שני של המתרס נמצאים כלכלני JPM שמאיצים בלקוחותיהם לנצל את הירידות הנדירות של הטווח הקצר ולקנות עוד מניות. לטענתם לחצי האינפלציה ועליית עקום התשואות יתמכו כעת עוד בענפים כמו אנרגיה, מכוניות ובנקים.
בינתיים שוק האג"ח העולמי ממשיך להיקרע בין האפשרות שהפד ייבהל מלחצי האינפלציה הזמניים והמתארכים וימהר להעלות ריבית כבר בשנה הבאה כדי לקרר את הכלכלה, ובין זה שהוא לא באמת יעז להעלות ריבית ולסכן את תהליך היציאה המגמגם ממשבר הקורונה. אני נוטה לאפשרות השניה ולכן כל עליית תשואות, גם חדה, נראית כמו הזדמנות.