הוועדה המוניטרית החליטה ב-7/10/21 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%

האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים

 

 
Image by Steve Buissinne from Pixabay Image by Steve Buissinne from Pixabay
 

מיכאל לוי
FacebookTwitter Whatsapp
08/10/2021

דעיכת הגל הרביעי בישראל נמצאת בעיצומה. התמודדות המשק עם גל תחלואה זה לא כללה הגבלות חמורות על הפעילות. עם זאת, עדיין קיימת מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית במשק לטווח הבינוני, בעיקר לנוכח הסיכון למחזוריות של גלי תחלואה נוספים.

האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים.

חטיבת המחקר עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021  וב-5.5% בשנת 2022.

נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש ספטמבר מצביעים על יציבות בשיעור האבטלה. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בהמשך למגמה מתחילת השנה והמחסור בעובדים ממשיך להעיב על התרחבות הפעילות.

נמשכת מגמת העלייה של האינפלציה; האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.2%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מכל המקורות והן נמצאות בתוך תחום היעד. עפ"י התחזיות השונות, קצב האינפלציה צפוי להתמתן בהמשך.

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%. במונחי השער האפקטיבי השקל התחזק ב-0.3% וב-1.1% מול האירו. 

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים בכ-8%, קצב מהיר יחסית לשנים קודמות. קצב עליית מחירי השכירות נותר מתון יחסית. ניכרת ירידה מתמשכת בגמר הבנייה.

הכלכלה הגלובלית ממשיכה להתאושש לאור קצב תחלואה מתמתן ועלייה בשיעורי ההתחסנות. עם זאת נראה כי המומנטום נחלש בעקבות קשיים בשרשרת הייצור העולמית ועליית מחירי האנרגיה המגדילים את סיכוני האינפלציה הקיימים. חלק מהבנקים המרכזיים בעולם החלו לצמצם בהדרגתיות את ההרחבות המוניטריות שביצעו.

תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן. המשך הפעילות הכלכלית והצמיחה התקינה יאפשר את סיום תכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים. כל זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים.

דעיכת הגל הרביעי בישראל נמצאת בעיצומה תוך ירידה בשיעורי התחלואה, במקדמי ההדבקה ובחולים הקשים. התמודדות המשק עם גל זה הייתה שונה מהתמודדויות קודמות ולא כללה הגבלות חמורות על הפעילות. הדבר התאפשר בין היתר לאור חיסון האוכלוסייה ונראה כי ישנה השפעה חיובית לתהליך חיסון האוכלוסייה גם במנת החיסון השלישית. עדות ליכולת ניהול הפעילות הכלכלית הרציפה לצד קיומו של נגיף הקורונה ניתן לראות גם בנתוני הצמיחה המעודדים של המשק. עם זאת, עדיין קיימת מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית במשק לטווח הבינוני, בעיקר לנוכח הסיכון למחזוריות של גלי תחלואה נוספים.

האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי חרף העלייה בתחלואה לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים. סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירד במתינות בחודש אוגוסט לאחר הרחבת המגבלות אך עלה חזרה במהירות בספטמבר (איור 4). עלייה משמעותית ברכישות נרשמה בענפי המסעדות ותיירות הפנים (איור 5). לפי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי בחודש ספטמבר ירד במעט אך עדיין מצוי ברמה חיובית גבוהה (איור (2. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) ירד מעט בחודש אוגוסט אך רמתו נותרה גבוהה מזו ששררה ערב המשבר. יצוא השירותים מוסיף במגמת העלייה (איור 6). יבוא הסחורות ממשיך גם הוא במגמת העלייה ונמצא ברמות גבוהות בכל רכיביו (איור 7).

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021  וב-5.5% בשנת 2022 (איור 1). שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף שנת 2022. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד בסוף התקופה על כ-5.2%, לעומת רמה ממוצעת של 3.8% ב-2019. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2021 ב-2.5% אך במבט לארבעת הרבעונים הבאים צפוי להתמתן בהדרגה ולעמוד על 1.7%. בנוסף, בהנחה שתקציב המדינה יעבור כמתוכנן ושההתאמה הפיסקלית תדחה לשנת 2023 ואילך, יחס החוב לתוצר בשנים אלו צפוי לעמוד על 73.5% ו-73% בשנים 2021 ו-2022 בתאמה.

מאז היציאה מהסגר השלישי, נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה המותאם (לפיו נעדרי קורונה אינם נחשבים מועסקים) וירידה בשיעור האבטלה הרחבה. השיפור נרשם על רקע צמצום התמיכה לנפגעי הקורונה. אולם, מאז אוגוסט חלה האטה בשיפור של מדדי התעסוקה. נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש ספטמבר (גילי 15+) מצביעים על יציבות בשיעור האבטלה הרחבה ברמה של  7.9% (איור 8) ובשיעור התעסוקה המותאם שעמד על 58.7% בעוד שטרם המשבר, ב-2019, הוא עמד על 61.1% (איור 9). מדובר על פער של כ-168 אלף מועסקים (2.4 נ.א.) בהשוואה לשיעור התעסוקה הממוצע של 2019. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בהמשך למגמה מתחילת השנה (איור 10). תופעה זו מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר במובטלים בעקבות מדיניות ממשלתית של חל"ת. עם ההקלה במגבלות והצמיחה המהירה של התוצר נוצרו משרות פנויות חדשות שמאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על שיעור אבטלה מבנית גבוה יותר. עפ"י סקר המגמות, המחסור בעובדים ממשיך להעיב על התרחבות הפעילות ובפרט בענפי המלונאות, התעשייה (עובדים מקצועיים) והשירותים (איור 11).

נמשכת מגמת העלייה של האינפלציה; מדד חודש אוגוסט עלה ב-0.3% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.2% (1.9% בניכוי אנרגיה ופו"י; איור 14). אינפלציית הרכיבים הבלתי סחירים ממשיכה במגמת העלייה, קצב העלייה של מחירי המוצרים הסחירים נותר יציב (איור 15). נמשכת מגמת עלייה גם בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות והן נמצאות בתוך תחום היעד; עם זאת, ניכר פער בין הציפיות הנגזרות משוק ההון לתחזיות של החזאים והבנקים הנמוכות יותר (איור 16). הציפיות לטווחים הבינוניים עלו והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות במרכז תחום היעד (איור 17). הוועדה המוניטרית עוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית.

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%. במונחי השער האפקטיבי השקל התחזק ב-0.3% וב-1.1% מול האירו (איור 18).

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים בכ-8% (איור 22), קצב מהיר יחסית לשנים קודמות ונמשכת הירידה בסיומי הבנייה (שקף 23). בחודש יולי ניכרת התייצבות מסוימת בהיקף העסקאות של כל סוגי הרוכשים אך רמתן נותרה גבוהה. היקף המשכנתאות באוגוסט היה דומה לנתוני החודשים הקודמים, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים מתחילת השנה (24 ). לצד אלה, קצב עליית מחירי השכירות נותר מתון יחסית.

בשוק ההון, מחירי המניות עלו בתקופה הנסקרת, בניגוד למגמה העולמית (איור 36), ומרווחי האג"ח הקונצרניים ירדו במעט (איור 21). תשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים בישראל עלו בכ-25 נ.ב.,  בדומה למגמה בעולם (איור 19). שוק האשראי ממשיך לתפקד היטב עם ריביות יציבות ונמוכות (איורים 26-27). בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להצביע על רמות הדומות לאלו שלפני המשבר (איור 25).

הכלכלה הגלובלית ממשיכה להתאושש לאור קצב תחלואה מתמתן ועלייה בשיעורי ההתחסנות. עם זאת נראה כי המומנטום נחלש בעקבות קשיים בשרשרת הייצור העולמית ועליית מחירי האנרגיה המגדילים את סיכוני האינפלציה הקיימים. בתחזית הצמיחה של בתי ההשקעות לא חל שינוי מהותי בתחזית לקצב הצמיחה העולמי הצפוי, אך בפירוק לפי גושים חלה ירידה בתחזית לארה"ב ויפן ועלייה בתחזית לאירופה ולמדינות המתעוררות (איור 28). מדד מנהלי הרכש של המדינות המפותחות התמתן אך ממשיך להצביע על התרחבות כלכלית (איור 30). היקף הסחר העולמי התמתן גם הוא אבל ממשיך להיות מצוי ברמות גבוהות של פעילות. מדדי המניות המרכזיים בארה"ב ובאירופה רשמו ירידות. מחירי הנפט והגז עלו בצורה משמעותית במהלך התקופה. סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה (איור 31), אך הערכת הבסיס של הבנקים המרכזיים במדינות המובילות ובשוקי ההון היא שחלק משמעותי מהעלייה אינו צפוי להתמיד (איור 32). מדדי האינפלציה במדינות רבות נמצאים ברמות גבוהות כאשר בחלק מהן המדד עבר את יעדי האינפלציה. בארה"ב, הפד הותיר את הריבית ואת תכנית הרכישות ללא שינוי, אך אותת על צמצום תכנית הרכישות בטווח הקרוב תוך הקדמת התחזית להעלאת ריבית ראשונה לסוף 2022. בגוש האירו, ה-ECB הותיר את הריבית על כנה, אך הודיע על כוונתו להאט מעט את תכנית הרכישות שלו. באנגליה, על רקע העלייה בסיכון האינפלציה אותת הבנק המרכזי על העלאת ריבית. בסין, נרשמה האטה בפעילות הכלכלית ובפרט בייצור התעשייתי. כמו כן, במספר מדינות, בהן ניכרים לחצים אינפלציוניים, נרשמו העלאות ריבית.

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-21/10/2021. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22/11/2021, בשעה 16:00.