סטגפלציה - קיפאון כלכלי עם אינפלציה

החשש מ"סטגפלציה" יורד לבינתיים מהשולחן - הירידות בשוקי המניות בספטמבר עד אמצע אוקטובר, שהעלו את האפשרות לסטגפלציה (קיפאון כלכלי עם אינפלציה), התחלפו מאז בעליות, דחקו את החשש מסטגפלציה הצידה והעבירו לקדמת הבמה את סוגיית העלאת הריבית. השבוע יפורסמו בארה"ב נתוני התוצר לרבעון השלישי, שאומנם צפויים להאט ל-2.8%, אך לא לקפוא (מודל הפד של אטלנטה דווקא כן צופה קיפאון של 0.5%). סקרי מנהלי הרכש מסוף השבוע תיארו המשך התרחבות מהירה, גם אם מאטה בתעשייה, ומלווה בהמשך לחצי מחירים. 

יו"ר הפד, פאואל, העריך ביום שישי שהאינפלציה חזקה אך תתחיל לדעוך החל מאמצע 2022 וניסה לקרר את הציפיות להעלאת ריבית קרובה באמצעות הפרדה בינן לבין תוכנית הטייפרינג. הוא אמר שזה הזמן לצמצם את רכישות האג"ח, לא להעלות ריבית. אך שוק האג"ח לא השתכנע. הוא עדיין מגלם שתי העלאות ב-2022. 

עונת הרווחים לרבעון השלישי, שכשמה כן היא, מלאה ברווחים: כ-80% מהחברות שדיווחו עד כה את תוצאותיהן, בעיקר חברות פיננסיות, הכו את התחזיות והמשקיעים שמו בצד את הדאגות מעליית מחירי האנרגיה, מהטייפרינג, מהשיבושים ביצור ובהובלה ועוד... השבוע יבלטו בפרסומים אלה של חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות* (היום פייסבוק). לחברות הטכנולוגיה יש הרבה יותר ציפיות לעמוד בהן לעומת מניות הפיננסים. הן מגיעות עם שווי שזינק בצורה חדה יותר, מאויימות הרבה יותר מעליית התשואות ובאות עם תחזית גידול הכנסות של 19% (לחברות ב-S&P500). 

עוד תומכים בעליות בשווקים ירידת החשש מסין, על רקע תשלום קופון בלתי צפוי של ענקית הנדל"ן אוורגרנד,  שמנע חדלות פירעון קולוסאלית ובכך העלה את התיאבון לסיכון שם ובכלל. עם זאת לא כולם שותפים לתחושת ההקלה מסין. כלכלנים של בנק אוף אמריקה ושל סיטי גרופ' למשל חוששים שבכל מקרה סין בדרך לבלימה חדה בשנה הבאה, בשל פעולות של הנשיא שי ג'ינפינג להפחית את ההסתמכות שלה על נדל"ן ולבצע ארגון מחדש של הכלכלה. בנוסף סין כידוע סובלת משיבושי חשמל ומהמגיפה, ששוב מתרוממת. הבנקים מזהירים כי הצמיחה ב-2022 צפויה לרדת מתחת ל -5% ואף ל-4%, מה שיהיה השיעור הנמוך ביותר מזה שלושה עשורים (להוציא את שנת הקורונה). 

נסלול את עצמנו החוצה מהמשבר - הלחץ על ממשל ביידן להתגמש כדי להעביר את חבילת התשתיות גובר: סקרים של גאלופ וגיינל קולג' הראו ששיעור התמיכה בביידן ירד לרמה הנמוכה ביותר שנשיא קיבל מאז אחרי מלחמת העולם השניה. תכנית התשתיות המסתמנת תהיה בהיקף של 2 טריליון דולר למשך עשור לעומת 3.5 טריליון שהוצגה בהתחלה. גם בישראל האוצר הציג רשימה של 26 פרוייקטי תשתית בהיקף של כ-110 מיליארד שקל, שברובם מתוכננים לצאת לפועל בעשור הקרוב.

הבית הלבן טוען שחבילת התשתיות תעזור לא רק בתמיכה בצמיחה אלא גם בפתרון בר קיימא למשבר ההובלה. אולי גם בגלל זה שיפוע עקום התשואות יורד בטווחים האולטרה ארוכים?