פורום המשפט של DUNS 100 בתחום דיני ליטגציה

עו"ד ארז דר לולו, ליפא מאיר ושות' על סדר הדין האזרחי החדש בפורום המשפט של DUNS 100 בתחום דיני ליטגציה: 

"העולם הישן של התקנות היה מלווה בכשלים שהמערכת יצרה. הפתרון החדש של התקנות מקצץ את חופש הביטוי של עורכי הדין ומכריח אותם לכתוב פחות, לא נותן להם זכות תגובה לתשובה, והתוצאה היא רידוד של השיח ובינוניות. הלקוחות הגדולים יקנו את הזכות להתדיין בהליכי בוררות ובסוף הפגיעה תהיה בציבור. שופטים צעירים שכל עתידם עוד לפניהם פורשים לפרקטיקה פרטית של בוררות וזה לא במקרה כי המערכת מובילה את המתדיינים החזקים שרוצים תוצאה מהירה אל מחוץ למערכת".

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: ״התקנות החדשות וסדר הדין החדש משנות את פני המשפט בישראל. אנחנו רואים מגמה עולה של אנשים שבוחרים ללכת להליכי בוררות במקום לפתור את בעיותיהם בבית המשפט. מגמה נוספת היא 'בריחת המוחות' להייטק. הצעירים של היום דורשים תנאים מקלים יותר כאשר העבודה היא תובענית יותר ויותר. זוהי מגמה שעשויה לפגוע במשרדים אם לא ישכילו להתאים את עצמם למציאות המשתנה״.

במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב נערך פורום Duns 100 הראשון של בכירי המשפט בתחום דיני ליטיגציה מסחרית, בהנחיית דורון הרמן.

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: תקנות סדר הדין האזרחי, בחירה נרחבת בהליכי בוררות, "בריחת המוחות" להייטק ושינוי דרישות תנאי העבודה ועוד.

עו"ד אייל רוזובסקי, שותף במיתר עו"ד על סדר הדין האזרחי החדש: "חששנו שהתקנות החדשות יפגעו בצדק שצריך להיעשות בבתי המשפט. לצד זאת ידענו שמתווי התקנות שמו למטרה לקצר ולייעל באמצעותן את ההליכים לעורכי הדין ולבית המשפט. אני חושב ששתי העמדות לא התממשו. אני חושב שהתקנות החדשות לא הניבו שינוי דרמטי ביעילות של המערכת נכון להיום".

עו"ד רונית מאיר וילף על סדר הדין האזרחי החדש: "עדיין מוקדם להבין את השפעת התקנות החדשות. המטרה היא מראש להעריך את ההליכים בהם ננקוט ואיך ננהל אותם. התקנות מייקרות את שלב זה של ההליך. התקנות מטילות עלינו חובות עצמאיות נוספות כמו רשימת הבקשות ובפועל יוצא שמטרת התקנות התפספסו ורף הכניסה לבית המשפט עלה. יכול להיות שבגלל כל אלו צדדים ילמדו להתפשר מהר יותר".

עו"ד טל רון, פרל כהן צדק לצר ברץ על סעיף התכולה בבית הדין האזרחי: "בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות קיים סעיף תחולה, לפיו יודעים איזו מן התקנות חלה על איזה הליך בהתאם למועדים מסוימים. עם זאת, אפשר כבר לזהות בבתי המשפט מגמה של הרחבת השימוש בתקנות מסוימות וככלל להרחבת תחולתן ולהתעלמות מסעיף בתחולה. בכך, מתעלמים בתי המשפט הלכה למעשה מהסעיפים הללו וכך גם הצדדים. באופן עצמאי מבלי לקבל החלטה של בית המשפט, הצדדים פועלים בהתאם לתקנות מסוימות (כגון, עריכת דיון מקדמי בין הצדדים) מבלי לייחס משמעות לסעיפים הקובעים מתי כל תקנה חלה. הדבר אמנם עולה בקנה אחד עם המבוא לתקנות, אבל בשורה התחתונה נוצרים חוסר אחידות ובלבול בנוגע לאופן ניהול ההליך".

עו"ד הרטמן, ש. הורוביץ על סדר הדין האזרחי החדש וחשיבות זהות הבורר: "מאוד חששנו מתקנות סדר הדין החדשות. התקנות יוצרות סטנדרטיזציה של השירות. קשה מאוד לטפל בכל תיק באותה הצורה וזה יחייב מקרים גדולים וסבוכים להגיע לבוררות. אני מסכים שבסופו של דבר בורר יעיל שמכיר את התיק יכול להביא לקיצור התהליכים. יש יתרון עצום בכך שניתן לבחור בורר לפי התחום הספציפי שדנים בו. חשוב שהם יכירו את התהליך ואת פרטיו. בבית המפשט לעיתים יכול להגרם עיוות דין אדיר גם מבחינת משך ההליכים, הליך עשיית המשפט במיוחד שברוב הבוררות אין את יכולת הערעור".

עו"ד דוד חמו, מ. פירון ושות' על ההליכים הנדרשים לייעול מערכת המשפט: " כמשרד שעוסק המון בפרויקטי תשתית ובנייה גדולים - חסר לנו גוף שיפוטי, ריכוזי מקצועי בתחום הספציפי הזה שתהיה לו מומחיות בניהול סכסוכים כאלה. אני חושב שאם ניקח את המודל של המחלקה הכלכלית ואת ביהמ"ש המחוזי כמודל שבו יש שופטים מקצועיים שמייצרים פסיקה עקבית שלפעמים לקוחה מתחומי שיפוט - זה ימחיש מה חסר לנו היום. המערכת צריכה לזהות מה הם יצרני הסכסוכים הגדולים שקיימים כיום ולהקים עבור תחומים אלה ערכאות מתמחות. כיום, תיקים רבים כאלה הולכים לבוררויות מאוד יקרות, אלו שלא - מנותבים לאו דווקא לשופטים שיש איזושהי עקומת למידה אמיתית בתיק שהם דנים בו".

עו"ד יוסי אשכנזי, הרצוג פוקס נאמן על סדר הדין החדש: "בדרך למקצועיות יש עניין של ניהול. הרבה לפני התקנות החדשות, כשהוקם בית משפט מחוזי מרכז, הייתה נהירה להתדיין לשם כי היה שם ניהול מצויין. היה שם קונספט של שירות ללקוחות לעורכי הדין ולבעלי הדין, ובמובן הזה זה כלל לא פחיתות כבוד שהשופטים יתפסו עצמם כנותני שירות. 180 תקנות חדשות לא ישנו מהותית את ההתנהלות שהמערכת מורגלת בה. כדי לשנות צריך שינוי מחשבתי אמיתי".

עו״ד ד״ר גיל אוריון, פישר (.FBC & Co): "אנו כליטיגטורים מחפשים מצוינות משפטית. ליטיגטור טוב הוא קודם כל משפטן טוב. מעבר לכך, הוא צריך לדעת לעמוד על שלו ולהיות אסרטיבי. בתחומים בהם אני עוסק צריך להפגין שליטה גבוהה בהיבטים עסקיים ולא רק משפטיים. נקודה נוספת היא שאנו ,כליטיגטורים, משני צדי המתרס, מחפשים מצויינות משפטית. יש מגמה של בירור סכסוכים בבביהמ״ש הכלכלי ובמחלקה הכלכלית של תל אביב ולא רק במסגרת מנגנוני בוררות. מגמה זו נובעת בעיקר לאור העובדה שיושבים שם שופטות ושופטים מצויינים.״

עו"ד צביקה בר נתן, גולדפרב זליגמן ושות' על הליכי הבוררות: "בתחום האזרחי מסחרי הבוררות מביאה את האופציה לבחור איך רוצים שיראה ההליך. זה נותן המון חופש לצדדים וזה מאוד אטרקטיבי ולרוב מלווה בסופיות הכרעה מהירה. אני לא חושב שהבוררות תגבר על תיקים בבית המשפט אבל תהיה תנודה גדולה לכיוון הזה".

עו"ד איל רוזובסקי, מיתר ושות' על השפעת הציבור על הבחירה ללכת להליכי בוררות: "יש מקרים בהם הצדדים פשוט רוצים לפתור סכסוך ביניהם. את המציצנות של הציבור זה לא ישרת. יש נושאים שאי אפשר לברר בבוררות. כל דבר שניתן לפתור בהליכי הבוררות אין שום סיבה שבגלל הרצון של הציבור לדעת מה קורה הוא לא יתקיים במסגרת הזו". 

עו"ד צבי בר-נתן, גולדפרב זליגמן על הליכי הבוררות: "אני סבור שהעלייה בפנייה לבוררות נובעת מכמה גורמים: מהמהירות ומהיעילות של בוררויות מקומיות ובינלאומיות ביחס להליכים משפטיים, מסופיות ההכרעה ומהיכולת לאכוף פסקי בוררות בישראל ובחו"ל וכן מהעדר אגרה בבוררות, כמו גם, מהדיסקרטיות של הליכי בוררות ומיכולת הצדדים לבחור את הגורם השיפוטי ולעצב את הדיונים".

עו"ד רונן עדיני על כניסת הטכנולוגיה למערכת המשפט: "מערכת המשפט יכולה להתקדם ולעשות חלק מההליכים בזום ולחסוך לכולנו באמת הרבה מאוד. אני עדיין חושב שאין כמו לראות את העד חי, ואני אוהב לראות את העד בוכה על הדוכן".

עו"ד יעל מושקוביץ, וקסלר ברגמן ושות' על המעבר של עורכי דין ממחלקות הליטיגציה למחלקות המשפטיות בחברות ההיי-טק וסדר הדין החדש: "עבודת הליטיגציה תובענית ככל שתהא, ניתנת לביצוע מכל מקום, גם מהבית וגם מהמשרד מבלי לפגוע באיכותה. זה מסר שאני מעבירה לכל מי שעובד ועובדת אצלנו ולכן, אני מרגישה, שאצלנו 'המוחות הטובים' לא בורחים. בעניין התקנות החדשות - קיים מתח מסויים בין מגבלת היקף כתבי בית הדין לקיצור לוחות הזמנים להגשתם, שכן כתיבה קצרה ומדוייקת אורכת לעיתים זמן רב יותר מכתיבה ללא מגבלת היקף דומה. התקנות קובעות שיקול דעת לבתי המשפט, שעשוי לאפשר, כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ובעיקר בתיקים כספיים מורכבים, מתן ארכות או הגדלת היקף כתבי בית הדין וכאן יכול להיות הפתרון שגם יצמצם את העברת המחלוקות להליכי בוררות".

עו"ד לימור בן נון על השינוי בדרישות תנאי העבודה: "אני לא רואה דרך בה ניתן לא לעבוד על השעות המאוחרות, לשנות את תנאי ההעסקה ולשמור על הסטנדרט הגבוה. הדרישות החדשות של העובדים לא תואמות את אופי העבודה ואת הדרישות שלו לרוב".

עו"ד גדעון אבן אור, עמר רייטר ז'אן שכטוביץ ושות' על השינוי בדרישות תנאי העבודה מהעובדים: "המעבר למקום עבודה אם תנאים טובים יותר זו לא המהפכה שאנחנו נראה בשנים הקרובות. אני חושב שהולך להיות שינוי דרמטי במודל התגמול של משרדי עורכי הדין. היום יש לנו מאבק קשה בעיקר עם עולם ההייטק שמציעים משכורות ותנאים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם". 

עו"ד ברוריה לקנר, בן שחר לקנר ושות' על השינוי בדרישות תנאי העבודה מהעובדים: "מה שהיה נכון במשך שנים לא נכון היום. הדור הצעיר מבקש לעצמו חיים יותר מאוזנים מקדש את הפנאי שלו. הפתרון הוא להרחיב את המחלקות. אם לא נתאים את עצמנו לזה נמצא את המוכשרים במקומות האחרים. אם אנחנו רוצים להשאיר נשים מוכשרות בתחום שלנו אנחנו חייבים לשנות את סגנון העבודה ולא לבקש פחות מצוינות. כל הרעיון הוא להוריד עומס ולא לוותר על מצוינות". 

עו"ד איתן לירז על השינוי בדרישות תנאי העבודה מהעובדים. "אני רואה קושי להחזיק את החברה הצעירים לטווח ארוך. אנחנו נערכים ככל שאנחנו יכולים ומחזיקים צוותים רחבים יותר, יותר עורכי דין על אותו תיק כדי שתהיה גמישות לעובדים. לנו זה יעיל פחות. הדור היום לא מוכן לשלם את המחירים שאנחנו שילמנו אז".

עו"ד ניר קהת, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי ושות' התייחס לסוגיית כוח האדם במשרדי עורכי הדין: "זה דור שעובר ממקום למקום וזו למעשה התחרות של המשק עם עולם ההייטק. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו ולבחון – מה אנחנו נותנים לעורכי הדין שמגיעים אלינו. אנחנו הליטיגטורים, שמופיעים בבתי המשפט חיים על אדרנלין, על סיפוקים שמגיעים מבית המשפט ומקבלים את הסיפוק המיידי מההחלטה השיפוטית. לעומת זאת, עורכי הדין הצעירים, בטח במשרדים הגדולים, לא תמיד מגיעים לבית משפט, ואני מדבר על צעירים וצעירות שהיו קצינים בצבא ופיקדו על חיילים באחריות רבה. אם אנחנו נדע לתת להם אחריות, נוכל גם לשמר את כוח אדם במשרדים".

אור נוי, שותף מנהל, FWMK - (פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני), אופיר צברי, שותף, SF - צברי-פרקש ושות', עורכי-דין, אייל אברמוב, ראש ומייסד המשרד, אברמוב ושות' - עורכי דין, איל רוזובסקי ,שותף, מיתר עורכי דין איתן לירז, בעלים ומייסד, איתן לירז ושות', משרד עורכי דין אלקס הרטמן, שותף בכיר, ש. הורוביץ ושות', ארז דר לולו, שותף במחלקת ליטיגציה, ליפא מאיר ושות', בועז פייל, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה, יגאל ארנון ושות' עורכי דין, ברוריה לקנר, שותפה, בן-שחר, לקנר ושות', גדעון אבן-אור, שותף במחלקת ליטיגציה מסחרית, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co), דוד חמו , שותף וראש מחלקת ליטיגציה, מ. פירון ושות', דניאל טבקוב סדן, ראש מחלקת ליטיגציה, גולדבלט גינדס יריב - חברת עורכי דין, דקלה סירקיס, שותפה, בן צור קורב ושות', עורכי דין, טל רון, שותפה, פרל כהן צדק לצר ברץ יאיר ליבוביץ, שותף, ב.לוינבוק ושות' עו"ד יואל פרייליך, שותף בכיר, ראש מח' הליטיגציה ויישוב סכסוכים, גיסין ושות' עורכי דין יעל מושקוביץ, שותפה בכירה ומנהלת מחלקת הליטיגציה, וקסלר ברגמן ושות' יוסי אשכנזי, עו"ד מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן, כפיר ידגר, שותף המנהל, גורניצקי ושות', לימור בן נון, בעלים, לימור בן נון ושות' משרד עורכי דין, מיכאל גינסבורג, ראש מחלקת ליטיגציה, גרוס ושות'.

נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ ושות' - עורכי דין, ניר כהן, שותף, ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות', ניר מילשטיין, שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה מסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ושות', ניר קהת, שותף במחלקת ליטיגציה, תדמור לוי ושות', סיני אליאס, שותף מייסד ורא המשרד, סיני אליאס ושות', משרד עורכי דין, צביקה בר-נתן, סגן יושב ראש וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב זליגמן ושות', רונית מאיר וילף, עו"ד מחלקת ליטגציה, ד"ר יעל ארידור בר-אילן חברת עו"ד, רונן בוך, שותף בכיר, קסוטו ושות', רונן עדיני , מייסד ובעלים, רונן עדיני ושות' משרד עורכי דין.