10 בתי ההשקעות הגדולים בישראל

בפורום דן אנד ברדסטריט (D&B )  שנערך באמצע החודש (10/05/10) התכנסו עשרת היו"רים ומנכ"לי בתי ההשקעות הגדולים בישראל. מטרת ההתכנסות הייתה חשיפת דירוג בית ההשקעות השנתי שנעשה על ידי חברת הדירוג לעסקים דן אנד ברדסטריט. בהתכנסות הייתה הזדמנות חד פעמית לשמוע, תחת קורת גג אחת,  את דעתם של מנהלי בית ההשקעות המשמעותיים ביותר למשק על המצב הכלכלי בישראל ועל בשורות הכלכלה העולמית. הפורום הונחה על ידי חגי גולן, עורך גלובס, בהשתתפות נציגי התקשורת הכלכלית.

כיצד החדשות האחרונות, שמסעירות את אירופה, ישפיעו על כלכלתה?

אייל סגל, מנכ"ל תכלית בית השקעות: אין לצפות שהחילוץ ישנה מהותית את מצב היבשת. גוש היורו התאפיין עד כה באי יציבות ההחלטות, ועד כה הוא הגיב לאט. אנחנו צפויים להיתקל בהמשך בזרם של נתונים שליליים. אם מישהו מחפש את הזווית החיובית, אז ההחלטה המשותפת שנלקחה הלילה היא סימן חיובי לשת"פ עתידי.

יורם גבאי, יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות: כל התהליכים בחיים מורכבים מאי איזון. הייתה בעיה בארה"ב והממשלה לקחה עליה את הצרות. היו בעיות למדינות מסוימות באיחוד ועתה המדינות החזקות לוקחות עליהן חסות. ניתן ליהנות מן המצב, עד שיצוצו בעיות האחרות.

אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות: המשבר עדיין לא מאחורינו. אירופה זקוקה עכשיו ל"פתרון אמריקאי" לבעיותיה. הפתרון הנ"ל יעניק מענה זמני, אבל בסופו של יום, הבעיות הן הרבה יותר תשתיתיות. לדאבוני, לא ניתן לפתור אותן רק על ידי הזרמת כספים והורדות ריבית.

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה:  הבעיה הבסיסית ושורשי המשבר נטועים במינוף היתר. לכן, כל עוד המינוף הגבוה לא ייפתר, כך המשבר לא יגיע לתומו. לבינתים, באירופה, כמו באמריקה, ישנה הסבה של בעיה אחת לבעיה אחרת.

טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים: הסדר חוב הוא צעד קדימה. מאידך, לא ניתן לשלול את זה שההסדר יכול עדיין להתבטל. לכן, כדאי לנקוט בזהירות מסוימת. המשבר מעמיד כרגע במבחן את יכולת השבת החוב של המדינות עצמן. לגבי האינטרסים של מרכיבי האיחוד, במקום גרמניה, לא הייתי רץ במהרה להסדרי חוב, משום אי הרצון להעמיס על הכלכלה שלי חובות של עם אחר. בה בשעה, גרמניה נהנית מאוד ממטבע האירו, החלש יחסית, לעומת המארק הגרמני הקודם, לכן, האינטרס הוא דווקא להשאיר את האיחוד במתכונת הנוכחית, ועליה להמשיך להלך בין הטיפות, של אי הודאות, לגבי האיחוד.

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות בית השקעות: המבחן שלנו, אחרי הכול, הוא לנתח את השפעת התהליכים של הכלכלה הריאלית על שוק הכספים. זו הסיבה, בגינה משלמים לנו בסוף החודש. על כן, ההתעסקות של מומחים למיניהם, בעתיד המשבר הינה מעט מוגזמת. ניתן להבין מהיכן היא מגיעה: לגירעונות גדולים יש ודאי השפעה רעה על הכלכלה. אולם, בשורה התחתונה, ישנה הסתברות גבוהה שהנחישות, והדמיון שבפעולה האירופאית, לאחותה האמריקאית, תרגיע את השווקים ואת הפאניקה. היום, ניתן להיות יותר אופטימיים, למרות שישנן בעיות שעדין לא נפתרו.

שמעון אלקבץ, מנכ"ל הראל פיננסים: תהליך השינוי בשווקים עודו באיבו. עם זאת, את ההתמוטטות של 2008 כבר לא נחווה שוב, ולו משום שהיום קובעי המדיניות יודעים מהי תוצאתה של הזנחה. גוש היורו הוא איחוד צעיר וחסר ניסיון במשברים. השוני במדיניות הפיסקלית בין מדינה למדינה תקשה על יישום העזרה העתידית. מכאן מגיעה הדרישה לשינוס מותניים לגבי מדינות בעלות חוב לתוצר גבוה. מאידך, שינוי מדיניות יכול למוטט את הצמיחה הכלכלית בארצות אלו ולהביא את התוצאה ההפוכה, כאשר צמיחה זו לא תספיק בכדי להמשיך את גלגול החוב.

אורי אלדובי, מנכ"ל הלמן אלדובי: חייבים להודות שאירופה מזדקנת. הדמוגרפיה במדינות דוגמת איטליה עומד על 0.9 ילד למשפחה. הם מאבדים במהרה את היתרון התחרותי שלהם. בטווח הארוך, גם הזרמת כספים, לא תביא לשחזור הצמיחה שהתקיימה שם לאורך העשור האחרון.

רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים: ההשפעה של 2008 עדיין זכורה, והיא זאת שהביאה לטיפול המהיר בבעיה.

גודלם של בתי ההשקעות כפי שנחשף בכנס: בית ההשקעות היקף נכסים (במיליארד שקלים) פסגות 120.9 כלל פיננסים 55.2 אקסלנס 52.9 דש איפקס 39.5 מיטב בית השקעות 29.6 מגדל שוקי הון 27.8 מנורה מבטחים פיננסים 18.5 הראל פיננסים 18.3 אי. בי. אי בית השקעות 17.6 תכלית בית השקעות 14.2

המדדים הספיקו לעלות באחוזים ניכרים מתחילת יום המסחר. מה בעתיד?

ורמוס: לא נכון להסתכל על המדדים ומספרם המייצג. אנו רוכשים ומוכרים מוצרים פיננסים ללקוחותינו וזה צריך להיעשות לפי התמחור הראשוני של המוצר. המחירים לא בועתיים וניתן להניח שבסוף השנה, תשואה של 5%-10% לתיק ממוצע של 20%-30% מניות, לא תהיה מחזה נדיר. הדיון לגבי הבעיות המבניות מוגזם. השווקים באירופה, לאחר ההחלטה אמש, יוכלו להתנהג בצורה טובה. לעיתים, בעת משברים, יש עוד מקום לעליות, כי הבעיות היו כבר מגולמות בתוך המחירים. מחירי רוב הבורסות סבירים. ישנה אולי בעיית מחירים בבורסה הסינית, אך פרט לכך שאר המדדים נראים בסדר. הדרמה בה נמצאים השווקים מוגזמת.

ברוך: ת"א 25 מייצג בסופו של דבר כלכלת ייצוא. אם הייצוא הישראלי יצליח למלא את החסר על ידי מציאת שווקים אחרים, מצבנו יהיה טוב. אם אחרת, נדשדש עם שאר העולם. ריבית ומט"ח גם הם לבסוף יקבעו את תמחור המדדים. היום אחרי התיקון, אני מרשה לעצמי להיות יותר אופטימי.

רז: מניסיון, שיאים טיבם להישאר. בהסתכלות על הכלכלה הריאלית ובדיקת הדוחות ניתן למצוא חברות כמו סיסקו, אפל ומיקרוסופט שעוברות את הצפי לרווחים, ממושיכות להעניק דלק לעליות. לכן, בעידן אי וודאות, עדיף להסתמך על נתוני הכלכלה הריאלית.

רביב: בכדי לייצר פאניקה, סף הגירוי חייב כל הזמן לעלות.  הציבור, אחרי שנת 2008, כבר רגוע. עד אתמול היה פוטנציאל לפאניקה. רמת הנזילות במשק נמצאת, היסטורית, ברמה גבוהה. בעתיד הגלובליזציה תעמוד במבחן, והשאלה היא האם המדדים ימשיכו לעלות יחדיו מסביב לעולם.

אביגדור: הריבית ממשיכה בהתקדמותה, אך היא תגיע לבסוף לרמה ניטרלית ריאלית, או מעט מעל לכך. אגב, כל תנודה רק מבטיחה המשך עליות בשוק ההון, כאשר היא גורמת לחרטות לגביי המשך עליית הריבית.

סגל: פישר עדיין מודאג ממחירי הנדל"ן והוא ימשיך בתהליך העלאת הריבית. ניתן לומר שגם העלאה של 1% בריבית לא תפגום בצמיחה.

גבאי: פישר מתמודד בו זמנית בשתי חזיתות: שוק הריבית ושוק המט"ח. למעשה, מי שלא ממלא פה את תפקידו, הוא אנו, מנהלי ההשקעות. אם היינו מזרימים יותר כסף לחו"ל ומפזרים את ההשקעות, היינו מקלים את הלחץ על השקל. אך, אנו מטים את ההשקעה לשוק המקומי ומקשים על המצב. ההתערבות לבסוף, אינה אפקטיבית, משום שגם הזרים וגם הישראלים פועלים, כנגד הנגיד, כאשר הם מחכים ליום הפסקת ההתערבות.
 
לאחרונה גל הנפקות אג"ח לא מדורגות שוטף את שוק ההון. האם לא למדנו לקח מהמשבר?

ברוך: לכנות את גל ההנפקות חגיגה הוא חטא לאמת. ישנו מגזר עסקי שמבקש לפתח את האשראי החוץ בנקאי, המהווה כיום 50% מכלל שוק האשראי. מתחילת השנה אחוז גבוה מהנפקות היה של אג"ח מדורגות ובאיכות טובה. שוק האשראי צמח בשנים האחרונות וטוב שכך. בתי ההשקעות, שמטפלים בבקשת האשראי, אינם מונעים משיקול ספקולטיבי, אלא משיקול ענייני.

ורמוס: הדיון לכשעצמו צריך לעלות רמה ולהתבגר. הבנקאות בישראל, פעלה בצורה כמעט וולונטרית, בעת המשבר, עם קרנות המימון לעסקים, ועתה, מגיעה ההתעסקות בועידת חודק. הדיון על הצגת הביטחונות או אי הצגת הביטחונות של המוסדיים, מתעלם מתפקידו של בית ההשקעות לייצר תשואה למשקיע. אי אפשר לתלות את כל ההשקעות בהנפקת ביטחונות. הנפקות אג"ח ללא בטחונות הן, לעיתים, הזדמנות נדירה לרווחים. מעבר לכך, כבר חזינו בחברות עם ביטחונות, אשר מסיבה זו או אחרת, הגיעו לחדלות פירעון. בכל זאת, צריך לציין את הפעילות האקטיבית של בנק ישראל בתחום האג"ח. הנעשית עם יד על הדופק, תוך בחינת הסכנות הטמונות בעליות מחירים.

טל: המקצועיות של ניתוח אג"ח היא ברמה גבוהה מאוד, וזה נכון לגבי כל בתי ההשקעות. ועדת חודק באה לפתור מצב של כשל שוק, שמקורו בתמחור יתר של האג"ח. לכן, יש לשאול האם בכלל היה כשל שוק? הרי מאז שנת 2008 ישראל היא בין המדינות היחידות, אשר המוסדיים בה השיבו למשקיעים את כל ההון, אשר אבד בעת המשבר. באנגליה לדוגמא, הון המשקיעים בעת המשבר, היה בעל מרכיב מנייתי של 50%, בממוצע. בישראל באותו הזמן, ההון הורכב רק מ-25% מניות.