קריאה לבנק ישראל - אמץ דפוסי חשיבה של שחקן גרילה, לא של צבא ענק

השוק המקומי מוטרד לאחרונה בעיקר עם בעיית השקל־דולר. במגזין החודש, אנחנו מייחדים דיון של משה שלום על שער שקל־דולר, וההצעה שם, היא לנסות לפעול בשוק המט”ח קצת כמו סוחר מניות, לנסות לפעול עם המגמה, ולא בניגוד למגמה.

בעיית המטבע שלנו בארץ מלווה אותנו כבר שנים רבות. מתחילת שנות האלפיים. אי אז, בראשית שנות האלפיים, נגע השקל בשער 5 שקלים לדולר. מאז, הוא הולך ומתחזק, מתחזק והולך. שלושה נגידים ליוו תהליך זה. סטנלי פישר, קרנית פלוג ונגיד הנוכחי – אמיר ירון.

שווקים פיננסים, כמו מערכות רבות, מושתתים על אמון בסיסי בגופים ובשחקנים הפועלים. אם לשפוט לפי פעולות הנגיד, ולפי התגובה של השוק לפעולות הנגידים בעבר ובהווה, הרי שאת מרבית הקרדיט של השווקים קיבל סטנלי פישר. ייאמר לזכותו גם שהוא פעל פעמים רבות עם המגמה, בימים של מסחר דליל, ובכל מני תרגילים כאלה ואחרים. השווקים העניקו הרבה קרדיט לפישר, וכשהוא פעל בשווקים, היתה לכך השפעה.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, פעולותיו של סטנלי פישר, הצליחו להביא לשינויים בכיוון של שער החליפין. אמנם הם לא שינו את המגמה הרב שנתית, אבל השפיעו על הכיוון.

כהונתה של קרנית פלוג, החלה בחוסר אמון משווע, אבל לאורך השנים, גם היא קיבלה קצת קרדיט מהשוק, ומאמציה לבלום את התחזקות השקל, גם אם לא השפיעו על המגמה כולה, עדין הצליחו לבלום מהלכי ירידות, ולהאט מעט את ההידרדרות.

אחרון חביב הוא הנגיד הנוכחי. אם לשפוט לפי שבירת רמות המחיר ההיסטוריות, אפשר להבין לבד האם השוק מעניק אמינות וקרדיט לאמיר ירון (תתבוננו בגרף בעצמכם וענו על השאלה הזו לבד). את הכבוד של המשקיעים ושל הספקולנטים צריך להרוויח, ואם הם מזהים הססנות, אתה בבעיה. ובנק ישראל היום, גם אם לא זרק את המגבת לגמרי לזירה, עדין לא מצליח לשפר את מצבו של השקל. וכשהשוק לא מעניק לך אמינות, אתה מוצא עצמך שופך כסף רב, בלי תוצאות ממשיות. זה מצבו של אמיר ירון, הנגיד הנוכחי.

ניזכר רק שכהונתו של אמיר ירון נמצאת לקראת סוף שנתה השלישית. המשמעות היא שנותרו לו קצת יותר משתי שנות כהונה. אם לשפוט לפי הציון ששוק המט”ח מעניק לירון, הציון לא גבוה במיוחד. לאור זאת, אם בנק ישראל רוצה לפעול בשווקים, ורוצה להשפיע על הכיוון של שער החליפין, עליו לפעול בנחישות, במקוריות ובנועזות. זה לא ישנה את המגמה, כפי הנראה זה לא יקרה. אבל אם הוא רוצה שפעולותיו ישפיעו במשהו, עליו לאמץ דפוסי חשיבה של שחקן גרילה, ולא של צבא ענק.

את המלחמה הוא לא ינצח, צריך לראות שלפחות בכמה קרבות הוא יוכל להביא תוצאות.