נגיד בנק ישראל - "יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף `שלו` והיכולת לנווט מדיניות מוניטרית עלולה להיפגע"

נגיד בנק ישראל "ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שלא קשורים לבסיס הכסף של הבנק המרכזי היכולת לנווט מדיניות מוניטרית עלולה להיפגע" לבנקים המרכזיים תפקיד ייחודי לוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה יותר

 

 
נגיד בנק ישראל, ד״ר אמיר ירון, פרינט סקרין לעמנגיד בנק ישראל, ד״ר אמיר ירון, פרינט סקרין לעמ
 

ד"ר אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/11/2021

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים בכנס הפיקוח על הבנקים שנערך היום בנושא "אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד", להלן דבריו:

בוקר טוב,

ראשית, אני רוצה לברך את הפיקוח על הבנקים על הכנס הזה, ואת באי הכנס המכובדים. 

אחד הסיכונים הנובעים מהרחבת מושג הכסף, הוא money fragmentation – פרגמנטיזציה של הכסף. כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף "שלו".

ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת של הבנק המרכזי לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות CBDC.

לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחוייבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה.

בנק ישראל פעל בשנים האחרונות להסרת חסמי כניסה של בנקים חדשים והתאמת הרגולציה עבורם, מהלך שנועד להגדיל את מספר המתחרים בשוק. תהליך שהביא לכך שיזמים פרטיים הקימו את הבנק הדיגיטלי, תוך ליווי צמוד של בנק ישראל. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הקמת בנקים חדשים בעלי מבנה הוצאות רזה יותר, שיתרמו להגברת התחרות.

חוסר בהירות לגבי אפיון חברות טכנולוגיה הנכנסות למערכת הפיננסית עלול ליצור חשש לארביטרז' רגולטורי, מה שעשוי לעורר בעיות בתחום של הלבנת הון ומאבק בטרור. עלינו לוודא כי החברות החדשות פועלות על פי הסטנדרטים הקיימים בתחום בתעשייה הפיננסית הבינלאומית.

בישראל, בעיקר על רקע הנזילות הגבוהה, אין עדיין שוק ריפו ואין כמעט פעילות אשראי בין-בנקאית. לכן, אין בנמצא ריבית שוק שתהווה בסיס לריבית Overnight, שתהיה אלטרנטיבה לתלבור. לכן, אנחנו פועלים להחליף את ריבית התלבור, על בסיסה מתבצעות עסקות בנגזרים, בריבית המוצהרת של בנק ישראל ובמקביל לפתח את שוק הריפו.

החדשנות במערכת הפיננסית מעסיקה גורמים רבים בעולם ובישראל. קידומה נמצא בראש סדר העדיפויות הציבורי ושל בנק ישראל בשנים האחרונות, ולא בכדי – לחדשנות פיננסית, כשזו נעשית בצורה מושכלת, השפעות חיוביות רבות על כלל הגורמים במשק.

אפתח בתיאור קצר של חשיבות המערכת הפיננסית למשק. לאחר מכן אציג את ההתפתחויות בעולם הפיננסי בשנים האחרונות, את צעדי בנק ישראל בנושא, ואסיים במספר מחשבות בנוגע לעתידו של העולם הפיננסי, בדגש על התפקיד המוטל על הרגולטורים הפיננסיים.

המערכת הפיננסית מהווה "שמן המנוע" של הכלכלה הריאלית. מחקרים רבים העלו כי הקשר בין רמת הפיתוח הפיננסי, לבין צמיחה כלכלית והשקעה הינו חזק וחיובי. במשק בעל שוק הון מפותח הקצאת המקורות וזרימת האשראי למימון הפעילות הריאלית תהיה יעילה יותר, תוביל לחלוקת סיכונים רחבה יותר ולעלויות מימון זולות יותר.

פיתוח השווקים הפיננסיים נתמך בשנים האחרונות בין היתר על ידי שילובם של טכנולוגיות מתקדמות. 

לפריחת תחום הטכנולוגיה הפיננסית השלכות נרחבות על המגזר הפיננסי בפרט, ועל המשק ככלל. השיפור בתחום נושא בחובו הזדמנויות חדשות וחשובות, ביניהן:

הקידמה הטכנולוגית מאפשרת את ההתפתחות של מתחרים פיננסיים חדשים ומוצרים חדשים. אלו מביאים להגברת התחרות בעולם הפיננסי וזו תוביל להורדת מחירים, לגיוון ושיפור איכות המוצרים, תוך  קסטומיזציה אישית -"Tailor Made" ולהגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ומשקי בית. 

להטמעת השימוש בטכנולוגיה הפיננסית יש פוטנציאל להוות ציר מרכזי בהגברת ההכלה הפיננסית. על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, ניתן לעקוף חסמים קיימים ולהטמיע כלים פיננסיים מתקדמים בקרב אוכלוסייה המודרת מהמערכת הפיננסית. הגברת ההכלה הפיננסית תתרום לצמיחה מכלילה, לצמצום אי השוויון ולמזעור הכלכלה השחורה. 

לאור ההזדמנויות שצוינו – ואחרות, מתבקש כי רגולטורים פיננסיים ימשיכו לתמוך בתהליכים אלה ולקדם את האצת הטכנולוגיה הפיננסית במגוון כלים, וביניהם: הסרת חסמים רגולטוריים קיימים, יישום רגולציות חדשות בצורה חכמה ומקלה, תמיכה בתשתית תומכת חדשנות, ועידוד שיתופי פעולה בין המערכת הפיננסית המסורתית לבין חברות טכנולוגיה.

לצד ההזדמנויות שמצמיחה החדשנות פיננסית, ישנם מספר אתגרים עליהם יש לתת את הדעת. שכן, לצד הרצון בצמיחה מואצת, לרגולטורים תפקיד מכריע בהובלת המגזר הפיננסי בבטחה ובאחריות, תוך ניהול סיכונים זהיר.

בפרט, נושא שעלינו לשים עליו דגש הינו הגנת הצרכן. מזה מספר עשורים המערכת הפיננסית המסורתית מיישמת הנחיות רגולטוריות מקיפות המסדירות את התחום. החלת מסגרת רגולטורית זו על חברות טכנולוגיה מתקדמות אינה יכולה להיות אוטומטית ועשויה לדרוש התאמות ושינויים. מצד אחד, לצרכן מגיעה הגנה רגולטורית בעת שימוש במוצר פיננסי, ומבחינתו זה לא צריך לשנות מאיזה סוג של גוף פיננסי הוא רוכש את המוצר. מצד שני, רגולציה קפדנית מדי עלולה להרתיע את חברות הטכנולוגיה מלעסוק בפעולות פיננסיות ישירות. 

סוגיית הגנת הצרכן והמידע שלו מעלה שני אתגרים נוספים.

הראשון, הגנת הפרטיות: המידע הנאסף על ידי גופים פיננסיים וחברות טכנולוגיה הינו אדיר בהיקפו. הדבר מעלה מספר שאלות כבדות משקל: האם על רגולטורים להגביל את איסוף נתונים? או שמא עליהם רק לפקח על אופן אחסונם ועל מטרות השימוש הלגיטימיות בהם?

שנית, לשימוש במידע ונתונים עלולה להיות השפעה רבה על המבנה התחרותי או הריכוזי של המגזר הפיננסי. לדוגמה, שימוש במידע שנאסף על ידי נותנת שירות מסוים, במתן שירות אחר על ידי אותה חברה עלול להוביל לכוח שוק מונופוליסטי רחב מימדים. זוהי סוגיה כבדת משקל המחייבת איזון נכון של שיקולי יציבות ותחרות. 

אתגר נוסף הנובע מהתקדמות החדשנות הפיננסית הינו תחום סייבר. השימוש הגובר באמצעים טכנולוגיים והדיגיטציה של שירותים פיננסיים מגבירים את החשיפה לתקיפות פוטנציאליות. החשיפה מועצמת עוד יותר לאור החיבוריות והקישוריות בין הישויות השונות הפועלות במערכת הפיננסית. תקלה בחברה אחת עשויה לגרום לסיכון מערכתי לכלל השחקנים. 

חוסר בהירות לגבי אפיון חברות טכנולוגיה הנכנסות למערכת הפיננסית עלול ליצור חשש לארביטרז' רגולטורי, מה שעשוי לעורר בעיות בתחום של הלבנת הון ומאבק בטרור. עלינו לוודא כי החברות החדשות פועלות על פי הסטנדרטים הקיימים בתחום בתעשייה הפיננסית הבינלאומית.

כעת, אני רוצה להקדיש כמה מילים לצעדים שנקטנו בבנק ישראל כדי לפתח מערכת פיננסית מתקדמת יותר.

בנק ישראל פעל בשנים האחרונות להסרת חסמי כניסה של בנקים חדשים והתאמת הרגולציה עבורם, מהלך שנועד להגדיל את מספר המתחרים בשוק. תהליך שהביא לכך שיזמים פרטיים הקימו את הבנק הדיגיטלי, תוך ליווי צמוד של בנק ישראל. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הקמת בנקים חדשים בעלי מבנה הוצאות רזה יותר, שיתרמו להגברת התחרות. 

צעד נוסף הוא רפורמת הבנקאות פתוחה, המאפשרת ללקוחות הבנקים לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם. תהליך אשר יכול לייצר ערך ללקוח הפיננסי במגוון דרכים. למשל, הלקוח יוכל לבצע השוואה בין השירותים המוצעים על ידי מגוון גופים מתחרים ולבחור את השירות המתאים והמשתלם ביותר עבורו. רפורמה זו  תקדם את התחרות בין הבנקים לבין עצמם ובין גופים מחוץ למערכת הבנקאית לבין הבנקים. 

במידה וירצה הלקוח לעבור להצעה מהמתחרה - גם לכך דאגנו: רפורמת המעבר בקליק שהובלנו בשנים האחרונות תאפשר ללקוח לעבור לבנק אחר במהירות וביעילות, והכל באופן מקוון. 

בשולי הדברים אציין נקודה שחזרתי עליה פעמים רבות: יישום הרפורמה רק ביחס למערכת בנקאית עלול להוביל למצב בו חברה המתמחה בייעוץ השקעות תציע ללקוח תיק שכביכול מתאים בדיוק לתכונותיו – אך רק על בסיס חסכונותיו הבנקאיים אליהם יש לה גישה, ללא הנכסים המוחזקים בקופות גמל, קרנות השקעה חיסכון הפנסיה ועוד – דבר העלול לייצר נזק במקום תועלת.

לכן, כדי לאפשר ללקוח ולנותן השרות לקבל את מלוא התמונה הפיננסית יש לקדם בישראל תשתית של עולם פיננסי פתוח – OPEN FINANCE ולא רק  BANKING OPEN הכולל את כל הגופים הפיננסיים.

צעד נוסף שננקט בבנק ישראל נוגע לריביות תלבור ולפיתוח שוק הריפו. ריבית התלבור הינה ריבית סמן בין-בנקאית הנקבעת לטווחי זמן שונים על פי ציטוטים ממספר בנקים והיא המקבילה לריבית ה-IBOR הקיימת במספר רב של מדינות. ריבית סמן זו היא עוגן קריטי למספר רב של חוזים ופעילויות פיננסיות בשוק ההון. 

לאור בעיות שהתגלו בה, מדינות רבות עוברות מריביות IBOR לריביות Overnight חסרות סיכון המבוססות על עסקאות בשוק הריפו או בשוק הבין-בנקאי. 

בישראל, בעיקר על רקע הנזילות הגבוהה, אין עדיין שוק ריפו ואין כמעט פעילות אשראי בין-בנקאית. לכן, אין בנמצא ריבית שוק שתהווה בסיס לריבית Overnight, שתהיה אלטרנטיבה לתלבור.

לכן, אנחנו פועלים להחליף את ריבית התלבור, על בסיסה מתבצעות עסקות בנגזרים, בריבית המוצהרת של בנק ישראל ובמקביל לפתח את שוק הריפו.

בנק ישראל פועל רבות לשדרוג מערך התשלומים הקיים בישראל. מערכות תשלומים נוחות, יעילות, בטוחות ויציבות הן מרכיב חשוב בכל משק מתקדם. 

הטמעת תקן ה-EMV מהווה צעד ראשון לכניסה של טכנולוגיות תשלום מתקדמות ושל שחקנים נוספים, מקומיים וגלובליים. בשנה האחרונה מרבית בתי העסק בישראל כבר הטמיעו את התקן המתקדם, וישראלים משלמים באמצעות הקשת הקוד הסודי, או ב-Tap and Pay בסכומים נרחבים, שלא לדבר על רבים מאיתנו שכבר יוצאים מהבית ללא ארנק בשל היכולת לשלם בעסקים רבים באמצעות הסמארטפון בזכות התקן הזה. 

בנק ישראל מקדם מעבר לתשתית תשלומים מיידיים – Faster Payment  - אשר תאפשר להרחיב את מגוון אפשרויות התשלום במערך התשלומים ולבצע,  תשלומים ישירות מחשבון הלקוח תוזיל את עלויות העסקה – שכן אין צורך באשראי עד לזמן הסליקה – תגדיל את נזילות בתי העסק ובמידה ותהיה מחוברת לתשתית בין לאומית -תאפשר סליקה Cross - Border יעילה יותר.

צעד נוסף שאמנם לא הגיע לכדי מימוש, אך אנו – בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים – פועלים לקדם, הוא שוק האיגוח. בעוד שבעולם שוק האיגוח הוא בסדר גודל דומה לשוק איגרות החוב הקונצרני, בישראל שוק זה הינו מזערי. שוק איגוח מפותח יאיץ את פיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי, יעשיר את מקורות המימון, ירחיב את אפיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים ויאפשר פינוי הון וניהול מח"מ במערכת הבנקאית. לצערי בישראל נושא זה עדיין לא קודם כפי שהיה נכון לעשות כבר לתפיסתי – כולי תקווה שהנושא יקודם במהרה. 

בראייה יותר רחבה, ניתן לחשוב כי החדשנות הפיננסית, מעבר להשפעתה הטבעית על עולמות הבנקאות והתשלומים, עלולה להשפיע בצורה יותר ישירה גם על זירת המדיניות המוניטארית. הטכנולוגיה מביאה לכך ששחקנים חדשים - גופים פרטיים שאינם חלק מהמערכת הפיננסית הסטנדרטית - מתיימרים להציע סוגים חדשים של כסף. למשל, מטבעות קריפטוגרפים, אשר מונפקים באופן מתוכנת, אינם נושאים ערך פנימי וערכם תנודתי מאוד ועד כה, הם אינם משמשים כאמצעי תשלום, אלא יותר כנכסי השקעה. ישנם גם המטבעות היציבים(Stablecoins)  שאמורים להיות מגובים בנכסים יציבים ולכן לשמור על ערך יציב, אולם הם מונפקים על ידי גופים פרטיים ועדיין ישנה שאלת השקיפות לגבי ההרכב והחזקתו. 

שניהם, והאחרון במיוחד, עשויים לאתגר את המדיניות המוניטרית. עלינו להבין לעומק את השינויים הדרמטיים גם בהיבט זה ולהכין את עצמנו לאתגרי המחר.

כפי שלומד כל סטודנט בשנה א' בחוג לכלכלה, לכסף יש שלושה תפקידים יסודיים – אמצעי תשלום, יחידת מדידה, ושימור ערך. טכנולוגיות חדשות מאתגרות את שלושת התפקודים הבסיסיים הללו.

אחד הסיכונים הנובעים מהרחבת מושג הכסף, הוא money fragmentation – פרגמנטיזציה של הכסף. כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף "שלו". 

ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת של הבנק המרכזי לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. 

לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות CBDC.

אז מה זה CBDC? Central Bank Digital Currency הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שבבסיסו עומדת התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. 

בבסיס הדילמה אם להנפיק מטבע דיגיטלי תוצרת בנק ישראל עומדות מספר מוטיבציות - יצירת חלופה יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על פרטיות; ותמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן.

חשוב לציין שהנפקת מטבע דיגיטלי, בוודאי אם לא יעוצב בקפידה, עלולה להיות כרוכה גם בסיכונים משמעותיים. הסיכון העיקרי הוא מפגיעה אפשרית בתיווך הפיננסי, bank disintermediation. במידה והציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו לשקל הדיגיטלי, יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי - תיווך בין חוסכים ללווים ונתינת אשראי – עלול להיפגע, באופן שיסב פגיעה משמעותית למשק.

לשקל הדיגיטלי עלולות להיות גם השפעות על התמסורת המוניטרית. עיצוב לא מוקפד של המערכת עלול להניב גם סיכוני סייבר, סיכונים לפרטיות, וסיכונים למוניטין של הבנק המרכזי. 

לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחוייבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה.

אבקש לסיים את ההרצאה במספר מחשבות בנוגע לתכונות הבסיסיות שעל המערכת הפיננסית החדשה למלא, בדגש על תפקידו של בנק ישראל כרגולטור מרכזי של המערכת הפיננסית, ותפקידם של הרגולטורים הפיננסיים בכלל.

ראשית, אסור שהחוסן והאמינות של הכסף ושל מערך התשלומים יפגעו. על הכסף והתשלומים להיות יציבים דיים כדי לעמוד בפני טלטלות כלכליות, ועליהם להיות נוחים לתפעול ועמידים בפני תקלות טכניות, והתקפות זדוניות.

שנית, עולם הכסף העתידי צריך להגן על הפרטיות ולשמר את ריבונות הצרכן על הנתונים שלו, תוך הישמעות לכללי איסור הלבנת הון ומימון טרור ותקנות המס. אופנים אלקטרוניים חדשים של כסף יאלצו אותנו להגדיר את הגבול בין השמירה על הפרטיות של הצרכן לבין היכולת של הרשויות לגשת למידע במידת הצורך

בהקשר זה ראוי להזכיר את סוגיית הסטנדרטיזציה הבינלאומית שנועדה למנוע מצבים של הגירת חברות ל"מקלטי רגולציה" בעלות פיקוח רופף. יתרה מכך, הסטנדרטיזציה גם חשובה מאוד לפיתוח יכולת הטמעה וחיבוריות של מערכות פיננסיות עם גופים בינלאומיים.

בנוסף, המערכת הפיננסית צריכה להיות מכילה ופתוחה לכלל חלקי האוכלוסייה.

קובעי מדיניות מסביב לגלובוס בוחנים ודנים בהשפעות הטכנולוגיה והחדשנות הפיננסית על הכלכלה ועל החברה, בתיקונים ובהתאמות הנדרשים לרגולציה ובחלוקת העבודה הראויה בין המגזר הפרטי לציבורי בעיצוב וניהול המערכת הפיננסית החדשה. 

אנחנו נמשיך לעבוד, לצד השותפים שלנו לעבודה במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בבנקים מרכזיים ובארגונים בינלאומיים, כדי לעצב את המערכת הפיננסית העתידית באופן שירתום טכנולוגיות לשירות כל הציבור.

תודה רבה והמשך כנס מהנה ופורה.