צילום פאנדר
משה שלום
02/01/2022
זוהי סקירה מיוחדת. כפי שבוודאי ציפיתם, נדרשת התייחסות לסיום השנה האזרחית 2021, כאשר נשאלת השאלה הגדולה? איך היא מדורגת בסקאלה של הטוב, או הרע, הפיננסי ההיסטורי? ואם לומר את האמת, התלבטתי קשות לגבי צורת ההצגה של אותה שנה מעניינת. מהרבה בחינות, היא הייתה מיוחדת בגלל היותה השנה ה"רגילה" שאחרי מכת המגפה של 2020. היא הכילה בתוכה המון הבטחה של שיקום כלכלי, וזאת, כאשר העובדות בשטח היו קצת אחרות.
כולנו נסכים לעובדה פשוטה אחת: 2021 לא הייתה חזרה לחיים שהיינו רגילים להם עד סוף 2019 ותחילת 2020. האקסיומות הכלכליות של אז, אשר ראו בגלובליזציה של תנועות האנשים וההון החופשיות, ביכולת הטכנולוגיה להתגבר על הכול ולשפר עד מאוד את חיינו בכל התחומים, ולבנות כפר קטן שבו תמיד יהיה ניתן לשנע מוצרים וסחורות מכל מקום לכל מקום, ובכן, כל האקסיומות האלו די נופצו לרסיסים.
דווקא בשנת השיקום שלאחר ההלם הראשוני, אנו מבחינים בצורה יותר ברורה בשינויים האדירים שחלו בכלכלה העולמית: זרמים של חזרה ללוקליזציה תעשייתית, צמצום שרשרת האספקה (ככל שניתן, אחרי תקופה כה ארוכה של פריסה מרוקחת...), מלחמת חורמה על אמצעי ייצור וחומרי גלם, ובמיוחד, שינוי דרמטי בהתנהלות שוקי העבודה. המגפה, והצעדים שננקטו כדי להתגונן מפניה (כלכלית), הביאו לשינויים טקטוניים ברצון העובדים לעשות את הדברים באותה צורה, ובאותו שכר, כמו לפני הופעתה.
לא הייתה בהיסטוריה תקופה שבה העולם המפותח חווה חוויה כפולה כזו: מחסור עצום בידיים עובדות בתחומים הדורשים מעט כישורים והשכלה, ואבטלה גלויה וסמויה בחלקים היותר משכילים, הסובלים מהמעבר ללוגיסטיקת ה"ריחוק החברתי" וההאצה של הרובוטיקה והבינה המלאכותית. ככל שהמכונות יכולות להחליף את האדם החושב, וככל שהמשרה ניתנת להיעשות מהבית, כך קטנה השייכות, התלות, והשילוב של הרבה מאוד עובדים במקום העבודה שלהם.
סקירה זו אינה אמורה להתרכז בשינויים החברתיים האלו, ולדעתי, 2022 תהיה שנה של הערכה יותר נכונה של השפעת כל אלו על חיינו. אבל, הייתי חייב לציין אותם, לפחות כרקע, למה שנראה שקרה בשווקים. אז מה היה לנו, ב-2021? נראה זאת בעזרת שלושה גרפים חודשיים (נר שווה פעילות של חודש), של שני שוקי מניות (שלנו ושל ארה"ב) ומבט על הדולר-שקל שלנו. למה חודשיים? כי זה נותן לנו פרספקטיבה הרבה יותר טובה ואמינה עבור מה שקרה עד 2021, ובשנה עצמה. הגרפים כולם נוצרו בעזרת אתר Investing.com, והנרות הינן נרות מסוג הייקין אשי, המציגות רציפות מגמתית טובה יותר.
נתחיל, בשוק המניות החשוב בעולם, האמריקאי, בעזרת מדד S&P500:
ניתן לסכם את זאת כך: אירועי הקורונה היו "תאונה" מצערת אבל שלא הצליחה לשנות את המהלך החיובי האדיר מאז תחתיות 2009. למרות שהשפל של 2020 היה נמוך מכל קודמיו, ו"שבר" את המגמה החיובית האסטרטגית, ברור ששחקני השוק האמריקאי ראו כאן הזדמנות קנייה משמעותית והצליחו להחזיר את המחיר לתוך המסלול הברור של התעלה הגדולה. לא רק זאת: על פי צורת התצוגה הזו, כל הנרות של 2021 היו ירוקים (!!). זה לא הרגיש כך ביום יום אבל מי שהיה קצת מעל ה"רעש", והסתכל ממבט הציפור, פשוט ראה המשכיות בלתי מתפשרת של אופטימיות וכוח שכנוע מצד החיוביים. בשנת 2021 ראינו שיא היסטורי אחרי שיא היסטורי, כאשר השנה מסתיימת בנר הגבוה של כל הגרף הזה (!!). האם יש סימנים של שינוי קרוב? לא. האם יש תחושות חשש לגבי 2022? בוודאי, והרבה. הרי, לא לעולם חוסן, ואיכשהו ומתישהו יגיע התיקון הטכני היורד הבלתי נמנע. מה תהיה נקודת הטריגר של המשהו השלילי האמיתי שיקרה כאן? טכנית, היא מאוד רחוקה מאיפה שהשוק נמצא, ואין טעם לשוחח על כך כאן ועכשיו. אולם, לדואגים אומר רק זאת: סטיות שליליות בין השוק עצמו ואינדיקאציה של רוחב השוק והסנטימנט יכולות לתת רמזים גדולים לגבי אותו סיכוי של שינוי לרעה.
ומה קורה בשוק המניות הישראלי? הנה הגרף החודשי שלו, על בסיס אותה מתודולוגיה:
התמונה שונה לחלוטין אצלנו מאשר בארה"ב. כמויות הכסף האדירות שזרמו לידיים של המשקיעים הגלובליים, ומצאו עצמן בניו-יורק, לא היו זמינים לשוק העיקרי הישראלי כל כך. מאז התחתית של 2009, עברנו תקופות שונות של התנהלות:
· חזרה מהירה מ-580 לדשדוש בין 1030-1300,
· מעבר לדשדוש ארוך במיוחד בין 1300-1700,
· הקורונה,
· ומעבר למצב הנוכחי שהוא מצב של חיוב חזק במיוחד.
מצב אשר התחיל מאזור התמיכה המפורסם של 1300 ומגיע כעת עד כדי מרחק נגיעה מ-2000, כאשר, כמו בחו"ל, ראינו רצף נרות ירוקים ארוך ומרשים במיוחד. לא רק זאת, היו ימים ושבועות השנה שבהם ראינו תופעה מדהימה של שבירת קורלציה בין חו"ל והשוק שלנו: אצלנו עולים כאשר בחו"ל ירדו דווקא! מה קרה כאן? לדעתי, הקורונה, והטיפול בה, הקצינו את דמותנו הכלכלית החיובית בעולם וגרמו לדולר אצלנו לקרוס ולשוק המניות שלנו ליהנות. התפתחות מעניינית אשר עודנו נלמדת עד סופה בחדרי העסקאות בסיטי של תל-אביב. בינתיים, המקרו שלנו תומך בחיוב הנצפה, וכל עוד וול-סטריט תתמוך ותגבה, אין סיבה לשינוי משמעותי מטה. 2022 תהיה כנראה שנה קצת אחרת...
לבסוף, מבט על הגורם המפתיע, והמעניין ביותר בעיני השנה: הדולר במקומותינו. הנה הגרף שלו, על בסיס אותה תצוגה:
קשה שלא להתפעל מההתמדה שבה השקל מתגבר ומכרסם בערכו של הדולר אצלנו. ב-2003 פגשנו יחס של 5 שקלים לדולר, וכיום, כמעט 3 (תחתית של 3.04). לא אשוב כאן לציין את הגורמים הפונדמנטליים העומדים מאחורי התנועה הזו. נאמר בפשטות כך: בנק ישראל, אשר מינה עצמו להילחם במגמה השלילית של הדולר, למען הייצוא הישראלי, לא הצליח להתגבר על השילוב האדיר של מעבר הכספים מחו"ל לכאן (כלכלה ישראלית + היי-טק + נדל"ן) והפעילות הנבונה יותר של השורטים הגדולים בשוק הזה. הנגיד סטנלי פישר היה הטוב מכולם בעניין הזה אבל, מאז תקופתו, החולשה ניכרת, והספקולנטים בסיטי של לונדון ותל-אביב יודעים לנצל את המצבים לטובתם הרבה יותר מאשר הפקידים בירושלים. ניתן לראות בבירור בגרף שכל השיאים יורדים, כאשר רמת התמיכה הקריטית סביב 3.45-3.35 נשברה סופית לאחרונה, מול עינינו המשתאות. האם יש עדיין כוח פוליטי מאחורי הבנק המרכזי, על מנת לנסות להטות את הכף בעזרת רכישת דולרים לרזרבות? לדעתי, לא. אבל, ימים יגידו. יש לציין עובדה מופלאה נוספת: חלק נכבד מאוד מהירידה של הדולר אצלנו נעשתה כאשר המטבע האמריקאי דווקא עלה בחו"ל (!!). עוד קורלציה טבעית שנשברה. לדעתי הצנועה, וכל עוד לא ישתנה מצבה הטוב יחסית של כלכלת ישראל, יש סיכוי טוב ש-3.0 יהיה חלק מההיסטוריה העתידית הקרובה של זוג המטבעות הזה.
לסיכום קצר אומר:
שנת 2021 התגלתה כנהדרת למי שעיסוקו והונו בשוקי ההון, והמניות. או במילים אחרות: מי שהימר על נכסי RiskOn. למרות ה"רעשים" במדיה הכלכלית והכללית בדבר המועקה הגדולה שבה אנו נמצאים כאזרחים, שוקי ההון מתמחרים משהו אחר: נזילות, רווחיות, אינפלציה, וכו... ועל הבסיס הזה: השווקים בשיאים שלהם, ונכסי ה-RiskOff (במיוחד הדולר אצלנו) בשפל. שנה אזרחית טובה ובהצלחה לכולם.
כולנו נסכים לעובדה פשוטה אחת: 2021 לא הייתה חזרה לחיים שהיינו רגילים להם עד סוף 2019 ותחילת 2020. האקסיומות הכלכליות של אז, אשר ראו בגלובליזציה של תנועות האנשים וההון החופשיות, ביכולת הטכנולוגיה להתגבר על הכול ולשפר עד מאוד את חיינו בכל התחומים, ולבנות כפר קטן שבו תמיד יהיה ניתן לשנע מוצרים וסחורות מכל מקום לכל מקום, ובכן, כל האקסיומות האלו די נופצו לרסיסים.
דווקא בשנת השיקום שלאחר ההלם הראשוני, אנו מבחינים בצורה יותר ברורה בשינויים האדירים שחלו בכלכלה העולמית: זרמים של חזרה ללוקליזציה תעשייתית, צמצום שרשרת האספקה (ככל שניתן, אחרי תקופה כה ארוכה של פריסה מרוקחת...), מלחמת חורמה על אמצעי ייצור וחומרי גלם, ובמיוחד, שינוי דרמטי בהתנהלות שוקי העבודה. המגפה, והצעדים שננקטו כדי להתגונן מפניה (כלכלית), הביאו לשינויים טקטוניים ברצון העובדים לעשות את הדברים באותה צורה, ובאותו שכר, כמו לפני הופעתה.
לא הייתה בהיסטוריה תקופה שבה העולם המפותח חווה חוויה כפולה כזו: מחסור עצום בידיים עובדות בתחומים הדורשים מעט כישורים והשכלה, ואבטלה גלויה וסמויה בחלקים היותר משכילים, הסובלים מהמעבר ללוגיסטיקת ה"ריחוק החברתי" וההאצה של הרובוטיקה והבינה המלאכותית. ככל שהמכונות יכולות להחליף את האדם החושב, וככל שהמשרה ניתנת להיעשות מהבית, כך קטנה השייכות, התלות, והשילוב של הרבה מאוד עובדים במקום העבודה שלהם.
סקירה זו אינה אמורה להתרכז בשינויים החברתיים האלו, ולדעתי, 2022 תהיה שנה של הערכה יותר נכונה של השפעת כל אלו על חיינו. אבל, הייתי חייב לציין אותם, לפחות כרקע, למה שנראה שקרה בשווקים. אז מה היה לנו, ב-2021? נראה זאת בעזרת שלושה גרפים חודשיים (נר שווה פעילות של חודש), של שני שוקי מניות (שלנו ושל ארה"ב) ומבט על הדולר-שקל שלנו. למה חודשיים? כי זה נותן לנו פרספקטיבה הרבה יותר טובה ואמינה עבור מה שקרה עד 2021, ובשנה עצמה. הגרפים כולם נוצרו בעזרת אתר Investing.com, והנרות הינן נרות מסוג הייקין אשי, המציגות רציפות מגמתית טובה יותר.
נתחיל, בשוק המניות החשוב בעולם, האמריקאי, בעזרת מדד S&P500:
ניתן לסכם את זאת כך: אירועי הקורונה היו "תאונה" מצערת אבל שלא הצליחה לשנות את המהלך החיובי האדיר מאז תחתיות 2009. למרות שהשפל של 2020 היה נמוך מכל קודמיו, ו"שבר" את המגמה החיובית האסטרטגית, ברור ששחקני השוק האמריקאי ראו כאן הזדמנות קנייה משמעותית והצליחו להחזיר את המחיר לתוך המסלול הברור של התעלה הגדולה. לא רק זאת: על פי צורת התצוגה הזו, כל הנרות של 2021 היו ירוקים (!!). זה לא הרגיש כך ביום יום אבל מי שהיה קצת מעל ה"רעש", והסתכל ממבט הציפור, פשוט ראה המשכיות בלתי מתפשרת של אופטימיות וכוח שכנוע מצד החיוביים. בשנת 2021 ראינו שיא היסטורי אחרי שיא היסטורי, כאשר השנה מסתיימת בנר הגבוה של כל הגרף הזה (!!). האם יש סימנים של שינוי קרוב? לא. האם יש תחושות חשש לגבי 2022? בוודאי, והרבה. הרי, לא לעולם חוסן, ואיכשהו ומתישהו יגיע התיקון הטכני היורד הבלתי נמנע. מה תהיה נקודת הטריגר של המשהו השלילי האמיתי שיקרה כאן? טכנית, היא מאוד רחוקה מאיפה שהשוק נמצא, ואין טעם לשוחח על כך כאן ועכשיו. אולם, לדואגים אומר רק זאת: סטיות שליליות בין השוק עצמו ואינדיקאציה של רוחב השוק והסנטימנט יכולות לתת רמזים גדולים לגבי אותו סיכוי של שינוי לרעה.
ומה קורה בשוק המניות הישראלי? הנה הגרף החודשי שלו, על בסיס אותה מתודולוגיה:
התמונה שונה לחלוטין אצלנו מאשר בארה"ב. כמויות הכסף האדירות שזרמו לידיים של המשקיעים הגלובליים, ומצאו עצמן בניו-יורק, לא היו זמינים לשוק העיקרי הישראלי כל כך. מאז התחתית של 2009, עברנו תקופות שונות של התנהלות:
· חזרה מהירה מ-580 לדשדוש בין 1030-1300,
· מעבר לדשדוש ארוך במיוחד בין 1300-1700,
· הקורונה,
· ומעבר למצב הנוכחי שהוא מצב של חיוב חזק במיוחד.
מצב אשר התחיל מאזור התמיכה המפורסם של 1300 ומגיע כעת עד כדי מרחק נגיעה מ-2000, כאשר, כמו בחו"ל, ראינו רצף נרות ירוקים ארוך ומרשים במיוחד. לא רק זאת, היו ימים ושבועות השנה שבהם ראינו תופעה מדהימה של שבירת קורלציה בין חו"ל והשוק שלנו: אצלנו עולים כאשר בחו"ל ירדו דווקא! מה קרה כאן? לדעתי, הקורונה, והטיפול בה, הקצינו את דמותנו הכלכלית החיובית בעולם וגרמו לדולר אצלנו לקרוס ולשוק המניות שלנו ליהנות. התפתחות מעניינית אשר עודנו נלמדת עד סופה בחדרי העסקאות בסיטי של תל-אביב. בינתיים, המקרו שלנו תומך בחיוב הנצפה, וכל עוד וול-סטריט תתמוך ותגבה, אין סיבה לשינוי משמעותי מטה. 2022 תהיה כנראה שנה קצת אחרת...
לבסוף, מבט על הגורם המפתיע, והמעניין ביותר בעיני השנה: הדולר במקומותינו. הנה הגרף שלו, על בסיס אותה תצוגה:
קשה שלא להתפעל מההתמדה שבה השקל מתגבר ומכרסם בערכו של הדולר אצלנו. ב-2003 פגשנו יחס של 5 שקלים לדולר, וכיום, כמעט 3 (תחתית של 3.04). לא אשוב כאן לציין את הגורמים הפונדמנטליים העומדים מאחורי התנועה הזו. נאמר בפשטות כך: בנק ישראל, אשר מינה עצמו להילחם במגמה השלילית של הדולר, למען הייצוא הישראלי, לא הצליח להתגבר על השילוב האדיר של מעבר הכספים מחו"ל לכאן (כלכלה ישראלית + היי-טק + נדל"ן) והפעילות הנבונה יותר של השורטים הגדולים בשוק הזה. הנגיד סטנלי פישר היה הטוב מכולם בעניין הזה אבל, מאז תקופתו, החולשה ניכרת, והספקולנטים בסיטי של לונדון ותל-אביב יודעים לנצל את המצבים לטובתם הרבה יותר מאשר הפקידים בירושלים. ניתן לראות בבירור בגרף שכל השיאים יורדים, כאשר רמת התמיכה הקריטית סביב 3.45-3.35 נשברה סופית לאחרונה, מול עינינו המשתאות. האם יש עדיין כוח פוליטי מאחורי הבנק המרכזי, על מנת לנסות להטות את הכף בעזרת רכישת דולרים לרזרבות? לדעתי, לא. אבל, ימים יגידו. יש לציין עובדה מופלאה נוספת: חלק נכבד מאוד מהירידה של הדולר אצלנו נעשתה כאשר המטבע האמריקאי דווקא עלה בחו"ל (!!). עוד קורלציה טבעית שנשברה. לדעתי הצנועה, וכל עוד לא ישתנה מצבה הטוב יחסית של כלכלת ישראל, יש סיכוי טוב ש-3.0 יהיה חלק מההיסטוריה העתידית הקרובה של זוג המטבעות הזה.
לסיכום קצר אומר:
שנת 2021 התגלתה כנהדרת למי שעיסוקו והונו בשוקי ההון, והמניות. או במילים אחרות: מי שהימר על נכסי RiskOn. למרות ה"רעשים" במדיה הכלכלית והכללית בדבר המועקה הגדולה שבה אנו נמצאים כאזרחים, שוקי ההון מתמחרים משהו אחר: נזילות, רווחיות, אינפלציה, וכו... ועל הבסיס הזה: השווקים בשיאים שלהם, ונכסי ה-RiskOff (במיוחד הדולר אצלנו) בשפל. שנה אזרחית טובה ובהצלחה לכולם.
