שיווק הנפקה בחו"ל למשקיעים זרים

בעת האחרונה גדל מספרן של החברות שבחרו להנפיק ניירות ערך על פי תשקיף בישראל, תוך הצעתם ושיווקם גם למשקיעים זרים בחו"ל (Global offerings).

בהנפקות אלו קיימת חשיבות לפעילותם של גורמים זרים בעלי היכרות ומומחיות בשווקים בחו"ל אשר ינגישו את ההצעה למשקיעים זרים, בין היתר במתכונת המוכרת למשקיעים אלו. למהלך זה יכולה להיות השפעה חיובית על נגישות השוק המקומי למשקיעים זרים, כל עוד הדבר נעשה באופן שאינו פוגע בהליך הנפקה תקין והוגן, ובפרט בקיום הוראות הדין בקשר עם כללי אופן ההצעה בישראל.

בהתאם לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("החוק") ולתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007 ("תקנות החיתום") על מנת לשמש כמפיץ בהצעת ניירות ערך על פי תשקיף בישראל יש לעמוד בתנאי כשירות.1 על רקע מגמת ה- Global Offerings סגל הרשות בחן האם חובה זו חלה גם על גורמים זרים, הפועלים ככלל בחו"ל, ומבצעים פעולות שיווק בחו"ל בלבד של ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף בישראל.

מפיצים עוסקים בפעולות שיווק למכירת ניירות הערך המוצעים לפי תשקיף. פעילותם מוסדרת על פי דיני ניירות ערך הן בהיבט של הקשר בין המפיץ לבין המשקיעים והמידע שנמסר להם ביחס להנפקה, הן בהיבט של אופן הצעת ניירות הערך לציבור באמצעות הוראות החלות על כל משתתפי ההנפקה, ובהם בנוסף למפיץ גם החברה המנפיקה והחתמים. כך, בין היתר, כוללת אסדרה זו את החובה למכור ניירות ערך במחיר אחיד. הוראות אלה מטרתן לשמור על שוק הון הוגן ותקין ולהבטיח את אמון המשקיעים בהליך ההצעה.

פעילות ההפצה היא חלק בלתי נפרד מההצעה על פי תשקיף ולכן הכללים החלים על אופן הצעה הנעשית בישראל יחולו גם על פעולות שמבוצעות במסגרתה מחוץ לישראל. ואולם, בנסיבות שבהן המפיצים הם גורמים הנמצאים מחוץ לישראל, עוסקים בפעולות הפצה מחוץ לישראל, ופועלים להפצת ניירות הערך על-פי התשקיף הישראלי לניצעים הנמצאים מחוץ לישראל בלבד, ההצדקה להחיל עליהם את תנאי הכשירות בישראל מצטמצמת משמעותית. מאידך, החלת תנאי הכשירות בישראל עלולה לפגוע בהיתכנות של פעילות הפצה של הנפקות ישראליות גם בחו"ל ומשיכת גופי השקעה זרים, בעיקר אם פעילות זו אינה קבועה אלא נעשית אגב פעילות אחרת.

לאור האמור, בנסיבות ובתנאים שלהלן סגל הרשות לא יראה בגורמים זרים הפועלים לשיווק ניירות ערך המוצעים על-פי תשקיף בישראל, כ"מפיץ" לפי חוק ניירות ערך:

1. הגורם הזר פועל ככלל מחוץ לישראל;

2. הגורם הזר פועל לשיווק ניירות הערך המוצעים על-פי התשקיף הישראלי בחו"ל בלבד ומול משקיעים בחו"ל בלבד; 

3. הגורם הזר התקשר עם חתם או מפיץ מקומי (ישראלי או זר הרשאי לפעול בישראל) לעניין שירותי השיווק בחו"ל, כך שאותו גורם מקומי יישא באחריות לעניין העמידה בכללי ההצעה בישראל לפי חוק ניירות ערך ותקנותיו גם ביחס לפעולות המבוצעות באמצעות הגורם הזר.

בהתקיים התנאים שלעיל, חתמים או מפיצים מקומיים רשאים להתקשר עם גופים זרים לביצוע פעולות שיווק בחו"ל של ניירות הערך המוצעים על פי תשקיף מקומי, גם אם אותם גופים אינם עומדים בתנאי הכשירות של מפיצים בישראל.4 לצד זאת, בהתאם לתפקידם בשיווק ההנפקה, יש לתת גילוי על זהותם של אותם גופים זרים בתשקיף (או בהודעה המשלימה/דוח הצעת המדף) וכן לראות בהם כגורמים בעלי זיקה להנפקה לעניין הגילוי על תוצאות המכרז המוסדי, והגילוי על ההזמנות ועל ההשתתפות בהצעה לא אחידה.

למותר לציין כי עמדה זו מתייחסת לדין החל בישראל בלבד ואינה מתייחסת לדינים זרים שעשויים לחול על פעולות השיווק בחו"ל.