קרן במוקד: די. בי. אם שקלית ופוטנציאל

מדינת ישראל, מיום הקמתה, בהתאם למצבה הייחודי,סיגלה לה שפה משלה. שפה שלאורך קיומה הטביעה מספר מונחים לשוניים, כאשר הבולט מביניהם, יהיה לעד המונח  "המצב". המונח מתייחס, כמובן, לסטאטוס הביטחוני בו שרויה ישראל והמאמצים הבלתי נלאים להבטיח את קיומה. כיום גם שאר המדינות מסגלות את המונח ל"מצב" משלהן. אולם אצלן המונח מתאר את חוסר האיזון בו שרוי העולם הכלכלי. בתוך כך, חוסר האיזון גורם למדדי המניות להתנהג כחולי מאניה דפרסיה.

זו לא הפעם הראשונה בה שוק ההון נתקל בסיטואציה של חוסר ביטחון והחלטיות לגבי יכולתו לנבא את התרחיש העתידי לטווח הקרוב. מתוך כך, יש לשוק ההון כמה פתרונות ל"מצב" בבוידם. בחו"ל, למשל, הפתרון המקובל הוא קרנות הגידור. אותו כלי, שע"פ מנהליו, בעל קורלציה נמוכה יחסית לשוק ההון ומהלכיו. אך, גם קרנות גידור אינן גלולות פלא. למרות שחלקן הצליחו לחמוק מן המשבר בשנת 2008, בחודש מאי האחרון, הענף רשם ירידה גורפת בכמות ההון.

בישראל, קרנות הגידור, עדיין נחשבות כעדיפות שנייה. ענפי ההשקעה של קרנות הנאמנות ותעודות הסל ממלאות את החסר. הפיתרון של האחרונות הוא תעודה/ קרן מורכבת. כלומר, קרן שהאסטרטגיה שלה היא שילוב קבוע וידוע בין אפיקים סולידיים לאפיקים מסוכנים יותר. התעודות המורכבות, אינן מושלמות, אך הן מנסות לענות על הצורך המיידי של השוק לייצר תשואה עודפת, כאשר השוק מציע תשואה ריאלית שלילית על הפיקדונות הבנקאיים.  

מתוך הרציונאל כי ה"מצב" האמור, כאן להישאר לטווח הבינוני, ישנו מאבק של ממש לאחרונה בתחום של הקרנות המורכבות, ודאי לנוכח ההצלחה שהמכשיר זוכה לה בקרב היועצים שחשים שזהו מכשיר שקל לשווק.  

הפעם נתמקד בקרן עם הישגים מרשימים בתחומה, הקרן די. בי. אם שקלית ופוטנציאל.

מדיניות ההשקעה של הקרן: הקרן שהוקמה בתחילת המילניום מורה כי החשיפה לנכסים שקליים כמו אג"ח לא צמודות נקובות בש"ח, מזומנים בש"ח ולפיקדונות בש"ח לזמן קצוב, ביחד (נכסים שקליים), לא תפחת מ-75% משווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה לנכסים שאינם נכסים שקליים לא תעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

בראיון עם מנהל השקעות הקרן, הוא מודה שלמרות שהמדיניות מתירה להם להשקיע עד  30% במניות, הם משקיעים רק עד 20% מנכסי הקרן במניות.

הישגי הקרן: קטגוריית האג"ח השקלי, מורכבת מ- 100 קרנות שונות. הקרן די.בי.אם שקלית ופוטנציאל הינה הראשונה מתוכן עם תשואה של 16.19%. מיד אחריה נמצאת הקרן תמהיל שקלית פלוס עם תשואה חיובית של 12.52%. במדידה לשנתיים, מיקומן של הקרנות משתנה כאשר הקרן מבית תמהיל הינה הראשונה בתשואתה עם 20.19% ואחריה הקרן די.בי.אם שקלית ופוטנציאל עם תשואה חיובית של  16.97%.

תשואה שנתית של יותר מ-16%, בסביבה שאינה כה ידידותית למשקיע, הינה הישג מרשים. ערכה עולה עם בדיקת נתוני השארפ של הקרן. מדד שארפ הוא כלי למדידת ביצועים של תיקי השקעות. מדד שארפ קובע עד כמה התשואה של נכס מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח. בדרך כלל מומלץ למשקיעים לבחור השקעות בעלות מדד שארפ גבוה יותר.

יש לציין, כי השארפ של הקרן גבוה במיוחד בשנה האחרונה (237.9), וגם בנתון זה, הקרן נמצאת בראש הקטגוריה.

דמי ניהול: הקרן גובה 1% דמי ניהול (ממוצע הענף) ללא שיעור הוספה.

אחזקות בולטות בקרן נכון למארס:  9 מתוך 10 המניות בהן מחזיקה הקרן הינן מתחום חיפושי הגז, האנרגיה והרפואה. מבין מנהלי ההשקעות במשק, לאורך השנה האחרונה, די.בי.אם הינה אחת המאמינות הגדולות בתחום. 

שלמה מאיר, מנהל השקעות הקרן, בראיון קצר על אופי ניהולה והישגיה

למרות ההגבלה של הקרן די. בי. אם שקלית ופוטנציאל להשקעה עד כ30% במניות, אתה חוזרים וטוענים על שימוש מקסימאלי של השקעה מנייתית בת 15%. מדוע?

הרשות לני"ע קבעה מספר קטגוריות בענף קרנות הנאמנות בעלות הבדלים של חשיפה למניות. החשיפה האפשרית בקטגוריות השונות היא: עד 30%, עד 10% וללא חשיפה כלל. אישית, סירבתי לוותר על הכלי שנקרא מניות, אשר בעזרתו אני יכול להעניק תשואה עודפת למשקיעים שלי. לכן, העדפנו שלא להשיק קרן מבלי חשיפה למניות.

השקעה בקרנות החשופות עד 10% למניות, בהתאם לקלישאה, משולה ל"להיות עם ולהרגיש בלי". האומנם, חשיפה של 10% למניות יכולה להיחשב כאלמנט עבודה, אך שולי הביטחון שיש על מנהל קרן שכזו, למעשה מעקרים את עבודתו. נתונים שהופכים את רצון המנהל, לנפק תשואה עודפת על מדד היחס, לכמעט בלתי אפשרי. גם קרנות שחשופות עד לכדי 30% למניות נפסלו מטעמי ביקוש. הסיבה היא כי מי שגמלה בליבו ההחלטה על השקעה סולידית, חשיפה מנייתית של 30%, ממילא גבוהה מידי לטעמו. לכן, החלטנו על השקעה של עד 20% מניות ולהגיע לאיזון בין שאר החשיפות. שאר הון הקרן מושקע באג"חים ומק"מים שקליים ונמנע  מחשיפה בעלת סיכון לאג"ח הקונצרני. גם שם נעשית עבודה רבה בבחירה של אג"ח מתאים, צמוד אינפלציה או לא, ולזמן הנכון (מק"ם ארוך או קצר)

העניין במניות סובב לאחרונה סביב מניות החיפוש האנרגיה בישראל ומניות הביו. על אילו מניות ספציפיות אתם סומכים?

רציו- מניית חברת רציו מייצגת את הקידוח בשכנותה של קידוח תמר, אחרי שזו כבר הוכיחה את יכולתה. השטח עליו משתרעים הקידוחים של רציו הם מרשימים ותוצאות הבדיקה הססמית של חברת הקידוח נובל הראתה כבר סימנים חיוביים.בחודש אפריל, פורסם דו"ח של המכון הגיאולוגי תחת הממשל האמריקאי, על פיו באזור לוויתן, אשר ברשותו של רציו, נמצאים 3,455 BCM (יחידות המדידה של גז) בשטח בין ישראל לקפריסין. מה שאומר שישראל היא למעשה מעצמת גז. לשם השוואה, כמות הגז שהתגלתה בדלית ותמר היא 217.BCM

זרח- חברת הקידוח זרח כרגע נסחרת קרוב מאוד לשווי המזומנים. הירידות האחרונות בשוק ההון הפכו אותה לאטרקטיבית מאוד. היא קיבלה זיכיון מרשים, הלא הוא גוליבר, המשתרע כ-50 ק"מ לאורך חופי מדינת ישראל ועד כ- 10 ק"מ לעומקו של הים. האחרון בגודל של 50 ק"מ ובעומק של 10 ק"מ נוספים. 

בחודש האחרון, מניות הביו מד בלטו יותר מכל סקטור אחר בירידות בשוק ההון. מה דעתך על הענף?

ככלל, ענף זה טומן בחובו סיכון גבוה יותר, לדעתנו מענף האנרגיה. מאידך, עדיף שלא להתייחס לענף הביומד כמקשה אחת. יש להבחין בין חברה אחת לרעותה. ישנן חברות, שנמצאות בשלבים ראשונים במחקר, וצריך להתאזר בסבלנות עד לתוצאות מוחשיות יותר והתמחור שלהן לאחרונה אולי היה באמת גבוה מדי. בתוך כך, יש חברות הנמצאות בשלבים פוריים יותר.

אז מהן המלצותיך?

אני מאוד אוהב את כלל ביוטכנולוגיה, די פארם, אנדרומדה ו- mediwound . לדוגמא די פארם, שכרגע שוקדת על תרופה לשבץ מוחי, גורם התמותה מס' 2 בעולם המערבי. התרופה עברה את הניסוי השני בהצלחה יתרה והיא לפני הניסוי השלישי. אין לדעת אם היא תעבור את הניסוי השלישי, אך אם כן, היא תהיה הראשונה להיחשף לשוק של מיליארדי דולרים בשנה. נתון שמצל גם על מציאה של 100 בארות נפט. בנוסף לכך, היא מפתחת תרופות למיגרנה ואפילפסיה, כאשר היא נמצאת בפני השלב השלישי בפיתוח. היא טומנת בחובה פוטנציאל ממשי. במידה ותצליח, היא תעמוד בפני שוק בעל ביקוש של מיליארדי דולרים.

המניות הבולטות ביותר בקרן המהוות 7.17% מהון הקרן

 המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.