Image by Sergei Tokmakov Terms.Law from Pixabay 
אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס
24/01/2022
לאחר שמחקו בין 5 ל-10 אחוזים משוויים, החוזים העתידיים על המדדים הראשיים בוול-סטריט עולים הבוקר.
למרות ניצני העליות, מדד ה-VIX, המשקף את סטיות התקן באופציות על ה-S&P500, ממשיך לעלות הבוקר לכיוון ה-30 נק', ומרמז שהסערה והמתח עדיין לא חלפו. מצד שני עקום ה-VIX התהפך בטווח של שלושה חודשים, מה שמלמד על ציפיות לסערה קצרה, בדומה להתנהגות שלו בארבעת מיני הסערות של השנה האחרונה. אבל בעוד שמעל לפני השטח הסערה נראית מדודה ותחת שליטה, מתחתיו ממשיכה להתחולל דרמה בחלק מהמניות הקטנות ובמניות הצמיחה. בהקשר הזה השבוע יקבלו תשומת לב מיוחדת פרסומי הדו"חות של ענקיות הטכנולוגיה בוול-סטריט, ובראשן אפל, שיצטרכו להוכיח שהאמון של השוק ביציבות שלהן מוצדק.
חשש שהפד לא יבוא הפעם לעזרת המניות - החשוד המיידי בירידות הוא הבנק הפדרלי, שמתקדם בהידוק מוניטרי אל תוך הירידות וצפוי להתמיד בכך גם ביום רביעי הקרוב בהחלטת המדיניות החודשית שלו. השוק ממשיך להעריך שהפעם הפד רציני בהעלאות ולא ייסוג גם לא בגלל ירידות במניות, יתכן בגלל הלחץ הפוליטי הגדול המופעל עליו, ומתבטא גם בחוסן תשואות האג"ח. אך בעוד המכנה המשותף למניות שיורדות נראה רגישותן הגדולה לעליה בסביבת הריבית זאת עשויה להסתיר מכנה משותף אחר - שוק העבודה ההדוק:
הקושי הגובר לגייס עובדים בראש רשימת הקשיים עליהם מדווחות חברות קטנות בסקרי הפעילות שלהן. הקושי הזה קריטי בעיקר בחברות צמיחה שמתקשות בלי גיוסי עובדים להראות 'צמיחה' ובחברות קטנות, שמבוקשות פחות אצל מחפשי עבודה. מה שמהווה מכנה משותף מדאיג יותר ובלתי שליט, סיום מהיר יותר של המחזור הכלכלי:
נחיתה קשה מהצפוי - זה לא שלא ציפו שהכלכלה תאט ב-2022, כלכלת ישראל למשל הייתה צפויה להאט מכ-7 אחוזי צמיחה ב-2021 ל-5.5 אחוזים ב-2022, אלא שהאינדיקציות האחרונות מלמדות שה"נחיתה" קשה יותר. מדד הפתעות המאקרו (של סיטי) ירד בשבוע שעבר לטריטוריה שלילית, לאחר מספר חודשים של הפתעות לחיוב, כשלפני שבועיים בלטה לרעה ירידה מפתיעה במכירות הקמעונאיות בארה"ב. גם רצף עדכוני הצמיחה כלפי מעלה נשבר, כשהבנק העולמי עבר להפחית את תחזית הצמיחה הגלובלית מ-4.3% ל-4.1%. שיפוע עקום התשואות, המאותת על עוצמת הצמיחה, המשיך להשתטח במהירות, כשהשיפוע 2-30 שנה למשל ירד הבוקר לרמה הנמוכה ביותר שלו מאז מאי 2020. בשורה התחתונה, החששות מהאטה מבנית החלו לעקוף את החששות מהידוק מוניטרי, מה שאם נכון אומר שההגה כבר לא רק בידיים של הפד.
ברקע, ציפיות האינפלציה יורדות גם הן למרות שהנפט ממשיך לעלות - האינפלציה הגלומה ל-10 שנים בארה"ב ירדה מתחילת השנה מ-2.65% ל-2.37%, וזאת למרות שמחיר הנפט עלה ל-85 דולר, מה שעשוי ללמד שאפילו שם משתקפים סיכוני ההאטה.
