המוסדיים מעורבים פחות בהנפקות אגח והציבור מפסיד

במחקר שמפרסמת הרשות ונכתב על ידי רו"ח גיא לקן, מנהל המחלקה הכלכלית, מר תום טרילניק, יועץ בכיר לממונה ומר גיל בוטלר, כלכלן במחלקה הכלכלית, עולה כי ביחס להשקעות כספי ציבור באפיק אגרות החוב הקונצרניות בישראל, ציבור החוסכים מפסיד כ1% מתשואת נייר הערך, וזאת לאור שינויים רגולטוריים בזהות השחקנים הרשאים להשתתף ב"שלב המוסדי", בו מתקבלת הנחה בדמות עמלת התחייבות מוקדמת. כ0.5% מההפסד מיוחס לירידה בנתחם של הגופים המוסדיים "בשלב המוסדי" (במסגרתו מוענקת למעשה הנחה למשתתפים ביחס לשלב ההנפקה לציבור), וכ0.5% נוספים להפסד בתשואה הממוצעת של הנייר ביום המסחר הראשון.

לפני שינוי הגדרת "המשקיע הכשיר" הגופים המוסדיים היוו כ-40% משוק הנפקות החוב הקונצרני, ולאחר השינוי ירדו לכ-20% בלבד. כשבמקומם הוגברה נוכחותם של שחקני הנוסטרו הפרטיים שעלו מ-25% ל-40%, וב-2017 הגיעו ל-50%. שחקני נוסטרו פרטיים, המשקיעים את כספיהם ולרוב משתמשים באשראי לטווח קצר לשם כך, מציעים ריביות גבוהות יותר ב"שלב המוסדי". זאת במטרה להרוויח את עמלת ההתחייבות המוקדמת ולאחר לממש את ניירות הערך ביום הראשון למסחר מבלי לשאת בסיכונים לשינוי מחיר הנייר.

בעוד שהסיבה להרחבת היצע המשקיעים ב"שלב המוסדי" הייתה הגברת הנזילות בהנפקות, כפי שעולה מהמחקר, הנזילות אינה מוגברת, וזאת לאור נטייתם של שחקני הנוסטרו לממש את ניירות הערך ביום המסחר הראשון. בפרט, מוצא המחקר כי בסדרות אג"ח המתאפיינות בריבוי שחקני נוסטרו, ישנם נפחי מסחר ממוצעים של כ-25% מגודל הסדרה ביום ההנפקה הראשון. זאת לעומת ממוצע של כ-10% ביתר הסדרות. שחקני הנוסטרו תופסים למעשה את מקומם בשלב המוסדי של ציבור החוסכים, שבמקרים רבים משקיעים בניירות אלו מבלי ליהנות מההנחה. עוד עולה מהמחקר כי ההנפקות אגרות החוב הקונצרניות הסחירות לפי מנגנון "הצעה אחידה", במסגרתו החתם אינו מעמיד התחייבות חיתומית, ומכאן למעשה לא חשוף לשינויים בשווי הנייר, הביאו לדחיקה משמעותית במיוחד של הגופים המוסדיים מהשתתפות ב"שלב המוסדי". לשחקני הנוסטרו המשתתפים בשלב המוסדי שיקולי השקעה שונים מאלו של הגופים המוסדיים, ובפרט, אופק השקעה קצר יותר משמעותית.

לקריאת המחקר המלא >>> https://bit.ly/3r82dNT