ראיון בלעדי עם מנהל השקעות המצליח בישראל ב 2021 על סודות ניהול ההשקעות לטווח ארוך

עם תחילת 2022, וסיכום 2021, המשקיעים בוחנים תמיד את התשואות באפיקי ההשקעה השונים. בגיליון זה אנחנו מסכמים את השנה בתשואות בקרנות הנאמנות וכן בחסכון ארוך טווח. כשמסתכלים על טבלאות התשואה, בגמל השתלמות ופנסיה, מיטב דש נמצאים די גבוה במיקום. בגמל מעל גיל 60, בהשתלמות כללי, בפנסיה עד גיל 50, וכן בפנסיה בין 50 ל־60 מיטב מובילים בתשואה ל־12 חודשים אחרונים וכן ב־3 שנים אחרונות. גם במסלולים אחרים הם בתשואה לא רעה.

אתה הקריירה שלו החל מני בניהול תיקים בחברת גאון, ולאחר המיזוג עם מיטב דש עבר ב־2009 למיטב. התחיל בניהול קרנות נאמנות, וב־2011 עבר לחסכון ארוך טווח. בתחילה כראש תחום אג"ח (ממשלתי וקונצרני), ב־2014 התמנה לאחראי על קרנות הפנסיה, וב־2018 הפך למנהל ההשקעות הראשי של החסכון ארוך הטווח של מיטב דש.

הוא מעיד על עצמו שעוד מהתיכון נמשך והתעניין בשוק ההון. למרות שאת התואר הראשון עשה בכלל בהנדסת תוכנה בטכניון, כבר באמצע התואר הבין שהכיוון שלו הוא שוק ההון. לכן אחרי שסיים את התואר, המשיך ללימודים נוספים בכלכלה ומנהל עסקים ועבר לשוק ההון.

השעון של גיא מסגיר את זה שהוא רץ, ומשתתף בקבוצת ריצה שנקראת תא־100 (לא, אין קשר למדד הוותיק, זה שהיה קיים עוד לפני תא־125), שמתאמנת למרתונים, וחצאי מרתון. באופן כללי גיא מעיד על עצמו כחובב ספורט. הוא בן 44, נשוי פלוס שניים, וגר בקריית אונו, במקור מגבעתיים.

במיטב מנוהל בחסכון ארוך טווח מעל 80 מיליארד שקלים, חלקו הגיע דרך מיזוגים, וחלקו דרך צמיחה אורגנית. מתוך זה כ־60 מיליארד שקלים בהשתלמות וגמל, ועוד כ־25 מיליארד שקלים בקרנות הפנסיה.

כשמדברים עם מני על התשואות של השנה האחרונה, הוא אומר שהשאיפה שלו היא לא להצטיין בחודש כזה או אחר, ואפילו לא בשנה נתונה. לדבריו, "השאיפה היא להשיג תוצאות לאורך זמן, ובעקביות. כל החשיבה בחסכון ארוך הטווח היא מן הסתם לטווח ארוך, ולכן החשיבה לא צריכה להיות על ניצחון בשנה נתונה, אלא על הטווח הארוך. כלומר, אין כוונה לקחת סיכוני יתר כדי להצליח להיות במקום ראשון בשנה נתונה, אלא לנהל את ההשקעות באופן כזה שמגיע מהבנה של המאקרו, הסקטורים השונים, כיווני השקעה אפשריים, חשיפות של ההשקעות לתחומי ההשקעות השונים, ולאפיקי ההשקעה הספציפיים, בין בתחום הסחיר ובין בתחום הלא סחיר."

"נכון, אבל את המהלך של הסטת כספים לאפיקים לא סחירים התחלנו כבר לפני 4 שנים. הבנו שאגרות החוב הממשלתיות ביצעו מהלך יפה מאוד, והגיעו לתשואה אבסולוטית נמוכה, ולכן הגדלנו את התחום הלא סחיר. אנחנו עכשיו רואים תוצאות של המהלך הזה, שכן בחלק הלא סחיר יש בהתחלה ירידה בערך, עד שההשקעות מגיעות להבשלה (זה נקרא עקומת J, שבה יש בהתחלה ירידת ערך, ולאחר מכן מתחילים לראות עליית ערך)."

מני מציג את ה'אני מאמין' שלו לפיו "בתור מנהל השקעות בחסכון ארוך טווח, אני חושב שעמיתים צריכים להיות בתיק מבוזר כמה שיותר, אבל גם בסגמנטים שלא קל למצוא בעולם הסחיר.

העולם הסחיר הוא מניות, אג"ח ממשלתי וקונצרני, עם תשואה מאוד נמוכה, מהמקומות האלה לא תהיה פנסיה, ולכן ביצענו את ההסטה של הכספים, ומחפשים מקומות השקעה, עם הזדמנויות בתחומים שלא רואים לרוב בעולם ההשקעות הסחיר."

לדברי מני, הם עובדים עם לא מעת מנהלי השקעות איכותיים, בעיקר ב־Private Equity (לסוגיו השונים), קרנות נדל"ן, קרנות הון סיכון, תשתיות ועוד, בארץ ובעולם.

"יש לנו שני אנשים במחלקת ה־PE, שזה כל עולמם. הם בוחנים השקעות גם בארץ וגם בעולם. אנחנו מחפשים קרנות עם היסטוריה מוכחת. צוותים איכותיים, קרנות שיודעות לבחור ולמצוא את החברות הנכונות, להיחשף אליהן להשביח אותן.

ההשקעה יכולה להתבצע בקרנות שרוכשות שליטה בחברות, מה שנקרא קרנות Buyout, או בקרנות שמחפשות רכישה החוצה של קרן קיימת, תוך רכישה בדיסקאונט על השווי המוערך, אנחנו משקיעים גם בקרנות הון סיכון."

״תיק הנדל"ן שלנו ביצע תשואה דו־ספרתית, וזאת להבדיל ממניות הנדל"ן שראינו בהן ירידות חדות בשנת הקורונה"

"בכל שנה אנחנו קובעים את היקף ההשקעה בכל סגמנט, ובכל סוג של קרנות. יש לנו מנעד שלם של חברות שעוסקות בזה. זה תיק יחסית גדול אצלנו."

"משבר הקורונה יצר הזדמנויות יפות, ולא מעט מהקרנות שבהן השקענו, ניצלו את משבר הקורונה כדי לבצע השקעות בעיתוי מוצלח מבחינתן. זה כשלעצמו הגדיל את התשואה של הגופים האלה."

נסביר רגע אחד, למי שלא מכיר את תחום השקעות ה־Private Equity. התחום מנוהל כך שקרן מגייסת התחייבויות השקעה, בדרך כלל מגופים מוסדיים. הכסף יושב עדיין אצל הגוף המוסדי, וממתין לביצוע ההשקעה בפועל של קרן ההשקעות. הקרן מבצעת את בחינת ההשקעות מצידה, וכשהיא מוצאת השקעה רלבנטית, היא מבקשת מהגופים שהתחייבו כלפיה לבצע את ההשקעה. זה מה שנקרא 'לקרוא לכסף'. לדברי מני, לא מעט קרנות כאלה, איתרו הזדמנויות משמעותיות בתקופת הקורונה, ו'קראו לכסף', כלומר ביקשו מהגופים להשקיע בהתאם להתחייבותם. לדברי מני, תיק קרנות ההשקעה השיא בשנים האחרונות תשואה בסדר גודל של כ־15%.

לפני כשנתיים, אושרה תוכנית לפיה המדינה תעניק הגנה על תיק השקעות של גופים מוסדיים שישקיעו בחברות הייטק בשלבי גיוס מתקדמים. משמעות ההגנה היא שההשקעה תהיה מוגנת מפני ירידת ערך של עד 40% על השקעה בחברות הייטק ישראליות. במקרה שההשקעה תישא פרי, הגוף המוסדי יעביר לרשות החדשנות 10% מההפרש בין תשואת התיק ובין תשואת אגח ממשלתי לתקופת התיק, תוך התחשבות בהוצאות עסקה וניהול. התוכנית הביאה מספר גופים מוסדיים להיכנס להשקעות ישירות בתחום ההייטק, כאשר עד אותה תוכנית מרבית הגופים המוסדיים קיימו חשיפה להייטק דרך קרנות הון סיכון, ולא באופן ישיר.

מיטב דש הקימו פעילות כזו בהתאם לתנאים האמורים. לדברי מני, התמריצים של התוכנית השפיעו, אולם לדבריו, אין ספק שהחסכון ארוך הטווח צריך להיות חלק מפעילות ההייטק שמשגשגת במדינה, כאמור בנוסף לפעילות דרך קרנות הון סיכון שבהן מיטב דש מושקעת.

ההשקעות הישירות שמיטב דש מבצעת מתבצעות באופן מבוזר, בהיקפי השקעה לא גבוהים, והשקעות מתבצעות בשלבי גיוס מתקדמים יותר, שלבי סבב גיוס B ו־C, כלומר לא בשלבי ה־Seed. לדבריו, "ההשקעה מבוצעת בראש ובראשונה תוך חיבור ליזמים עצמם, לאסטרטגיה שהם מציגים, ותוך בחינת ההשקעה אצלם בבית. היקף ההשקעה הישירה בהייטק, עומד על בין 0.5% ל־1% מכלל התיק ארוך הטווח."

"עיקר הפעילות ב־Private Equity זה השקעות בהון, יש קרנות שמשקיעות בחוב, שמנצלות הזדמנות להעניק חוב בפרמיה. כמובן שגם כאן אנחנו מדברים על היסטוריה של תשואה דו ספרתית בקרנות האלה."

סגמנט נוסף להשקעות לא סחירות הוא תחום התשתיות. עקרונית מדובר בפרויקטים שאמורים להתאים לפעילות של המוסדיים, וגם מיטב דש מושקעת בפרויקטים כאלה. אולם לדברי מני, הם "נמנעים מלממן תשתיות ארוכות טווח, שהריבית בהן היא נמוכה, אלא מעדיפים להיכנס באקוויטי, או בקרנות השקעה בתשתית."

אין ספק שהשקעות יגדלו כל הזמן, וידרוש המון השקעות הון. לדברי מני, החשיפה שלהם בשנים האחרונות היא בעיקר בארבעה סגמנטים עיקריים – מתקני התפלה, תחנות כח, שדות סולריים ואנרגיות רוח.

"60% מבוצע דרך קרנות השקעה, ו־40% זה השקעה לצד קרנות אלה, באופן ישיר. התשואה שאנחנו מייעדים לתיק התשתיות היא בערך 7־9% עם קורלציה נמוכה לשוק ההון."

הגופים המוסדיים מספקים גם לא מעט אשראי. לדברי מני הם מנסים לספק אשראי, בעיקר בישראל, חלקו לנדל"ן חלקו לתחומים אחרים. לדבריו, בעסקאות כאלה הם תמיד פועלים לקבל בטחונות, וומצפים לתשואה עודפת על מה שהשוק הסחיר מציע במח"מ דומה. לדבריו, "אנחנו נעדיף לא לתת אשראי בטווחים ארוכים, אלא בטווחים קצרים יותר. אנחנו רוצים היכרות עם החברה, הבעלים, ועם בטחונות טובים."

לדברי מני, "רואים היום תהליך שבו הריביות שהתקבלו לפני כשנתיים מצטמצמים והולכים. הבנקים שצמצמו היקף אשראי, בגלל דרישות הלימות הון, מגדילים היום את היקף האשראי שהם מעניקים, לכן המרווחים יורדים, לאור זאת אנחנו לא עושים את זה בכל הכח."

סגמנט נוסף להשקעות לא סחירות הוא הנדל"ן. לדברי מני מיטב דש משקיעה בעיקר בנדל"ן בחו"ל. רובו היה במגורים במולטי פמילי, קצת בתחום המשרדים. לדבריו, "הקורונה מאוד סייעה ב־2020, וראינו שתיק הנדל"ן שלנו ביצע תשואה דו־ספרתית, להבדיל ממניות הנדל"ן שראינו בהן ירידות חדות בשנת הקורונה. עכשיו אנחנו בעיקר מוכרים מולטי פמילי, ולא נכנסים להשקעות חדשות. התשואות שמצפים לקבל מתחום המגורים נמוכות הרבה יותר.

לאחרונה נכנסנו לתוך הלוגיסטיקה ולמלונות לאור ההשפעה של הקורונה על התחום. אנחנו מסתכלים לטווחים של 5־10 שנים, ובטווחי זמן כאלה זה נראה לנו אטרקטיבי. אנחנו מבצעים את ההשקעות יחד עם קרן שמאתרת מלונות בארה"ב שחוו ירידה משמעותית, שברגע שהקורונה תחלוף נראה תשואה."

"אנחנו מנהלים את כל ההשקעות בצורה רוחבית. כמובן שבכל המוצרים מחקי מדד שמנוהלים אצלנו, אין השקעות אלטרנטיביות, אבל בשאר המוצרים, כל הקופות נחשפות לאפיק הלא סחיר. אנחנו מנהלים את ההשתלמות, הגמל והפנסיה בצורה זהה. מבחינתי גם קרן השתלמות וגם קופת גמל אמורות לשמש את העמית עד הפנסיה. זו הדרך הנכונה להסתכל על המוצרים האלה."

"אנחנו כל הזמן מנסים לקבוע כמה אחוז להפנות לכל סגמנט וסגמנט. בשנה האחרונה היינו בערך ב־20% בהשקעות אלטרנטיביות, כולל אשראי לא סחיר. ללא אשראי לא סחיר אנחנו בין 12־14% בהשקעות אלטרנטיביות. אם מוסיפים הלוואות עמיתים, אנחנו מגיעים ל־25-27%. אנחנו נמצאים יותר בתחומים לא סחירים כפי שהזכרתי קודם, Private Equity, תשתיות וכיו"ב, פחות בסגמנט האשראי. אנחנו פחות מחפשים אשראי במח"מים ארוכים במרווחים לא גבוהים."

גיא מוסיף אמירה כללית לגבי החלק הלא סחיר, ועל התפקיד של החלק הלא סחיר באיזון תיק ההשקעות הכללי. מבחינתו כאשר השוק הסחיר יקר, כמו היום, וכמו לפני הקורונה, מחפשים יותר הזדמנויות בתחום הלא סחיר. כשהשוק הסחיר במהלך של תנודתיות וירידות, שמייצרות הזדמנויות, מגדילים חשיפה לחלק הנזיל והסחיר.

לדבריו, "הקורונה יצרה הזדמנות בשוק הסחיר, כי כסף נכנס, לאורך זמן, אבל כשיש אירוע דרמטי, כולם רוצים לצאת החוצה דרך יציאה צרה, וזה מייצר לחץ. בתקופות כאלה, נוצרות גם הזדמנויות קניה בשוק הסחיר. זה האיזון שצריך מנהל השקעות לבצע כל הזמן. בהינתן שמדובר בהזדמנויות שמגיעות לטווח ארוך."

"תיק אקטיבי הוא לא תיק פאסיבי. כל הזמן מתקבלות כאן החלטות מאקרו, בהתאם להערכות הכלכליות שלנו. תיק פאסיבי לא משחק במנעד הזה. לכן עדיף לתת לאנשים שזה תחום עיסוקם לפעול ולנהל השקעות, לבחור את הניירות הספציפיים, ואת אפיקי ההשקעה הרלבנטיים. צריך לזכור שגם ה־S&P500 יכול גם לרדת, ולהשיא ביצועים פחות טובים. הניהול האקטיבי הוא הנכון, וצריך לזכור שאנחנו פועלים לא רק במניות, או באג"ח, אלא גם באלטרנטיבי הלא סחיר."

"ללקוחות צעירים בדרך כלל עדיף להיות יותר במניות מאשר באגחים, בזה אין ספק. צריך לזכור שלא כל שנה ה־S&P ינצח. אולי עכשיו ארה"ב במקום פחות טוב. אני מכבד סוג כזה של החלטה, לחלק מהקופה, ולא להכל."

״הקורונה יצרה הזדמנות בשוק הסחיר, כי כסף נכנס, לאורך זמן, אבל כשיש אירוע דרמטי, כולם רוצים לצאת החוצה דרך יציאה צרה, וזה מייצר לחץ. בתקופות כאלה, נוצרות גם הזדמנויות קניה בשוק הסחיר. זה האיזון שצריך מנהל השקעות לבצע כל הזמן״

"בשוק האג"ח הסחיר התשואות מאוד נמוכות, אפילו ברמות נמוכות מאלה שהיו לפני הקורונה. מבחינתנו זה אומר שאנחנו מצמצמים חשיפה. אנחנו מחזיקים בעיקר אגרות חוב בדירוגים גבוהים, בעיקר בנקים, כתחליף לממשלתי. אבל לא במינונים גבוהים, לא מחפשים הרפתקאות באפיק הקונצרני, הסיכון עולה על הסיכוי. החשש מפני מצב שבו דברים יתהפכו, אני לא אומר שזה יקרה, אבל במידה וזה יקרה, זה לא מצדיק אחזקה בשוק האגח. לא מחפשים לרשום רווחי הון מהאפיקים האלה בתקופה הנוכחית, אלא להיות זהירים ובמח"מ קצר."

"2021 היתה שנה חיובית מאוד למשקיעים, בעולם ובישראל בפרט. בישראל הכלכלה מצוינת, השוק המקומי פיצה השנה על ביצועי החסר ב־2020 בעיקר מול ה־S&P500. אני לא חושב שהתשואות האלה יחזרו על עצמן. אנחנו עדיין חיוביים על שוק המניות, וגם על ישראל למרות התשואה שראינו בשוק המקומי בשנה האחרונה. ישראל היא עדיין מקום נכון להחנות בו את הכסף לשנה הבאה."

"סקטור הבנקים, למרות מהלך משמעותי שרשמו, יכולים להשיא תשואה יפה. על רקע היציבות, היקף האשראי הגבוה, יחסי הלימות ההון שהשתפרו. חזרו לחלק דיבידנד. מה גם שאם אנחנו לקראת העלאות ריבית בעולם, וזה טוב לבנקים.

שוק התקשורת, לאחר ביצועי חסר של שנים רבות יכול להיות בתקופה יותר טובה, על רקע של פריסה של דור 5, של סיבים אופטיים, ותוך כדי גם צמצום חלק מהשחקנים בשוק, ויתכן שה־ARPU (הכנסה ממוצעת ללקוח – מ.מ.) צפוי לעלות בהדרגה.

סקטור נוסף שאנחנו חיוביים עליו הוא סקטור ה־IT המקומי. לא מעט חברות מבצעות השקעות כדי להפוך להיות דיגיטליות יותר, לפעול למען הלקוח. ראינו את זה ביתר שאת בתקופת הקורונה. זה מייצר צבר הזמנות לאותן חברות.

בעבר היתה לנו חשיפה משמעותית בסקטור הנדל"ן, בעיקר במגורים. אנחנו עדין חושבים שנראה עליות בשנה הקרובה, אבל אנחנו מקטינים חשיפה לתחום. בקורונה היינו יותר במגורים, לאורך המשבר הגדלנו אחזקה במשרדים, על חשבון מגורים. אנחנו רואים בחיוב נדל"ן לוגיסטי. כלומר עדיין חיוביים, אבל בררנים הרבה יותר מאשר שהיינו אחרי משבר הקורונה."

״בשוק האג"ח הסחיר התשואות מאוד נמוכות, אפילו ברמות נמוכות מאלה שהיו לפני הקורונה. מבחינתנו זה אומר שאנחנו מצמצמים חשיפה. אנחנו מחזיקים בעיקר אגרות חוב בדירוגים גבוהים, בעיקר בנקים, כתחליף לממשלתי״

מני מעריך כי השנה נחווה תנודתיות רבה על רקע פעילות הבנקים המרכזיים בניסיון לקרר את האינפלציה.

"אני סבור שנראה העלאת ריבית כבר במרץ, כלומר הפד ישלים את ה־Tapering במרץ ואז גם יעלה ריבית. אני סבור שהפד יהיה אגרסיבי יותר כדי לא לשדר לשוק שהוא אחרי העקום, אלא לשדר מהלך של הובלה."

"אני חושב שהשוק מתמחר כבר 3 העלאות ריבית השנה. לדעתנו יש אפשרות אולי אפילו ל־4 העלאות ריבית. מאידך, צריך לזכור שהחברות שיפרו את הרווחיות שלהן בשנה האחרונה. כך שהעלאת הריבית אמנם יכולה לייצר תנודתיות, אבל זה לא אמור לפגוע באופן דרמטי בשוק המניות, אלא אם זה נראה העלאות ריבית אגרסיביות יותר. זה אומר שלא נראה את הביצועים של 2021 חוזרים על עצמם."

מני אומר שגם מבחינתם "אם בעבר ישבנו יותר על מניות צמיחה, היום אנחנו פחות או יותר מאוזנים בין מניות ערך למניות צמיחה. אנחנו עדיין מאמינים בטכנולוגיה, יש חברות מאוד חזקות, שמייצרות תזרים מזומנים מאוד משמעותי, אבל אנחנו יותר מאוזנים."

אמנם התפיסה הרווחת היא שבתקופה של העלאות ריבית, מניות הצמיחה יורדות, אבל עולה השאלה אבל למה זה קורה בעצם. הרי למרבית חברות הצמיחה אין כמעט חוב, הן לא זקוקות לשוק ההון, הן נהנות מתזרים חזק. לעומתן, חברות תעשייה מסורתיות תלויות בשוק ההון לטובת מחיזור וגיוסי חוב, כך שהן עלולות להיפגע מהעלאות ריבית.

מני מסביר ש"המכפיל שבו חברות צמיחה נסחרו, חלקן עדיין ללא רווחים, גילמו צמיחה מאוד משמעותית, חלק מזה נבע מנזילות גבוהה, שתודלקה בריבית אפסית."

״אני סבור שנראה העלאת ריבית כבר במרץ, כלומר הפד ישלים את ה־Tapering במרץ ואז גם יעלה ריבית. אני סבור שהפד יהיה אגרסיבי יותר כדי לא לשדר לשוק שהוא אחרי העקום, אלא לשדר מהלך של הובלה״

"אני לא חושב שמדובר בתהליך של שנים. חברות הטכנולוגיה הטובות והחזקות יישארו איתנו, כל עוד הן ממשיכות לצמוח. בהנחה והאינפלציה לא תצא מכללה שליטה.

צריך לזכור שטכנולוגיה פועלת באופן דיסאינלפציוני, מוזילה עלויות ומשפרת פריון. הדמוגרפיה גם פועלת באופן דיסאינפלציוני, שיפור החסכון של הציבור המתבגר הוא דיסאינפלציוני. לכן כשהריבית קצת תתחיל לעלות, נראה ירידה באינפלציה."

"אנחנו אף פעם לא ב־0 או ב־1. אף פעם לא יושבים רק במניות צמיחה או רק במניות ערך. צריך לזכור שגם מניות הערך לא זולות. בעולם של ריבית עולה, המכפילים של חברות הצמיחה יהיו פחות נדיבים. אם החברות יצמחו ברווחיות, גם מחירי המניות יעלו.

באופן דומה אפשר להגיד על בנקים, הבנקים בארה"ב מתומחרים לא זול. חלקם במכפיל 2 על ההון. אם הם יפספסו את התחזיות, יתכן שגם הם ירדו. לכן היום צריך לשבת בתיק מאוזן, ולא בכיוון מסוים."

"מבחינת החוסך אין ממש שינוי, להיפך במקום תשואה של 4.86% התשואה היא 5.15%. מבחינתנו בכל שנה, אנחנו לא קונים אג"ח מיועדות, אלא את הקופה שלנו, בכסף שאמור ללכת באגח מיועדות. מתחשבנים בסוף שנה, כמה זה השפיע ביחס לתשואה האמורה. אם התשואה פחות מ־5.15% מקבלים החזר, אם זה מעל ל־5.15% מעבירים את הכסף לאוצר. לאורך זמן השוק חיובי, והתשואה תיווצר על ידי ניהול השקעות.

בנוסף, אני מעריך שחלק מההשלכות יהיו שכסף ייצא בחו"ל, זה ייצר קצת לחץ על השקל. אבל מבחינת העמית, אנחנו נבחנים בתשואות שקליות."

"אנחנו תמיד מסתכלים על כל המקומות. לא באותו יחס. הזזנו חלק לאירופה, שנתפסת כסוג של מניות ערך. לא באופן אגרסיבי מדי."

"כן, לא בהיקף משמעותי. קצת מעל אחוז. סין זה מקום קשה, כי הרגולטור היה נוקשה כלפי כמה סקטורים, היתה השפעה לרעה של הנדל"ן. רואים האטה בסין. אבל סין היא מעצמה. היא משקיעה המון משאבים ב־5G, BI, AI. אמנם היום היא בהאטה מסוימת, אבל אי אפשר להתעלם מסין."

"נכון, אבל יש ויש. לא ניתן להשוות את ארגנטינה וטורקיה לסין. סין ירדה דרמטית מבחינת תמחור. יש גם סיכונים שקשורים לסין, למשל כל מה שקורה בין סין לטאיוואן, למרות שהסיכון יחסית קטן, משבר שם יכול לייצר בלגן בעולם. כל הזמן בוחנים הזדמנויות לכניסה. תמיד צריך לפתוח את הראש ולראות שדווקא התימחורים הנוחים מציגים את סין באור מעניין להשקעה."

את הראיון מסכם מני באמירה כללית לפיה "אנחנו מנהלים כסף לטווח ארוך. כל עיסקה וכל קבלת החלטות היא לטווח ארוך, ולא לטווח קצר. לנו יש אחריות רבה מול העמיתים שסומכים עלינו."

"20 מנהלי השקעות, ועוד 10 אנליסטים. כל סגמנט דורש את אנשי ההשקעות שלו." ||