טיוטת הוראה לבעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי – תמורה המתקבלת מאחר

במסגרת החוק, הוסמכה הרשות לקבוע הוראות לבעלי רישיון בנושאים שונים, ביניהם הסדרת התמורה שבעל רישיון מקבל מצד שלישי שאינו הלקוח, בקשר עם מתן שירות מידע פיננסי, וזאת על מנת למנוע חשש לניגוד עניינים של בעל הרישיון. התפיסה העומדת בבסיס החוק היא ששירות מידע פיננסי הניתן ללקוח על ידי בעל רישיון הוא שירות, במסגרתו חב בעל הרישיון בחובת אמונים כלפי הלקוח. זאת, בדומה לחובות אמון הקיימות בשירותי ייעוץ אחרים המוסדרים בחוקים הפיננסים, לדוגמא, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 המסדיר את פעילותם של יועצי השקעות.

קבלת תמורה מצדדים שלישיים שאינם הלקוח, עלולה להעמיד את בעל הרישיון במצב של ניגוד עניינים בין אינטרס הלקוח לבין האינטרס של בעל הרישיון בנוגע לתמורה שיקבל מביצוע פעולה כלשהי עבור הלקוח.

ככלל, החוק אוסר על בעל רישיון לקיים פעילות בניגוד עניינים, אלא בנסיבות אותן קבע השר או שקבעה הרשות בהוראות, בכפוף לתנאים שיחולו על ביצוע פעולה בנסיבות כאמור במטרה לצמצם את החשש לניגודי עניינים (סעיף 32 לחוק). לפיכך, טיוטת הוראה זו נועדה לאפיין מקרים בהם נוצר ניגוד עניינים אצל בעל הרישיון בשל סוגיית התמורה מצדדים שלישיים, ולקבוע במקרים אלו את התנאים בהתקיימם יוכל בעל רישיון לקבל תמורה מצדדיים שלישיים באופן שיצמצם את החשש להשפעת ניגוד ענייניים על ביצוע אותה פעולה. יצוין כי טיוטת ההוראה אינה ממצה את המקרים בהם עשוי להתעורר ניגוד עניינים אצל בעל הרישיון.

עוד יודגש כי החוק קובע כי תמורה היא כל טובת הנאה המתקבלת במישרין או בעקיפין, בקשר עם מתן השירות ולכן הוראה זו מתייחסת גם לתמורה המתקבלת באופן עקיף מצדדים שלישיים, למשל באמצעות מתן הנחה הניתנת לבעל הרישיון עבור שירות אחר שהוא מקבל מהצד השלישי.

יש לציין שתחום שירות מידע פיננסי בישראל הוא תחום פעילות חדש ופעילות משמעותית של חברות בתחום זה תתאפשר רק בעקבות כניסת החוק לתוקף, לאחר יום התחילה של החוק ביוני 2022. אי לכך, אין בנמצא, בשלב זה, מידע לגבי המודלים העסקיים, צורת הפעולה או השירותים שיוצעו ללקוחות על ידי החברות שיפעלו בתחום. על מנת שלא למנוע או להגביל מראש את פיתוחם של שירותים שונים שיוצעו ללקוחות בישראל ועל מנת שלא להתערב משמעותית וללא צורך במודלים העסקיים של בעלי הרישיון, מוצע בשלב הראשון, כהוראת שעה, לקבוע את העקרונות הכלליים בעניין תמורה מצדדים שלישיים בלבד ולא להכתיב בצורה מפורטת את צורת הפעילות המותרת. לאחר שתחל הפעילות של בעלי הרישיון תבחן הרשות את המודלים העסקיים שיתפתחו, ניגודי העניינים העולים מפעילותם ואופן ההתמודדות של בעלי הרישיון עם ניגוד העניינים בעניין התמורה, ובהתאם לכך, תשוב הרשות ותשקול הוראה זו. לפיכך מוצע גם להגביל את הסדרי התמורה בין בעל הרישיון לבין הצד השלישי לתקופה שלא תעלה על שנתיים, תקופה בה יתאפשר לבחון הסדרים אלו.