כנס לאנרגיה מתחדשת בחקלאות

היום נערך כנס SUNNYSIDE APV SUMMIT לאנרגיה מתחדשת בחקלאות מכון המחקר מיגל, יחד עם מכון FRAUNHOFER הגרמני. הכנס, שהינו ראשון מסוגו בישראל, נועד לאגד את כל הגורמים בעלי הידע, המומחיות והסמכות בנושא יחסי הגומלין שבין חקלאות, כלכלה, סביבה וחברה. מכון מיגל פועל למעלה מ-40 שנים ומקיים פעילות מחקרית-יישומית פורצת דרך, אשר מייצרת צמיחה כלכלית אזורית ומתמקד בתחומי החקלאות, מזון, תזונה, בריאות, ביוטכנולוגיה וסביבה, ועוסק רבות בקידום ידע ופתרונות לטובת פיתוח בר קיימא. 

המכון חבר יחד עם חברות האנרגיה לחקלאים, למכוני מחקר ישראליים ובינלאומיים, מובילי רגולציה ונציגי משרדים ממשלתיים, גורמי מימון, וחברות סטארטאפ וטכנולוגיה, במטרה לייצר ידע איכותי ואמין שיאפשר לקדם את הטכנולוגיה האגרו פוטו-וולטאית בישראל - טכנולוגיה חדשנית הפועלת לאחד את פתרונות האנרגיה המתחדשת והחקלאות, ובעזרת לוחות אנרגיה סולארית בשטחי גידול חקלאים מאפשרת לבצע דו-שימוש בקרקע - לייצור מזון ואנרגיה מתחדשת.

במסגרת הכנס, הוצגו מחקרים רלוונטיים לחקלאות, העוסקים בהשפעות הטכנולוגיה והמערכת האגרו פוטו-וולטאית, על רכיבי הצמח השונים במהלך תקופת הגידול, ועל החקלאות בכלל. ההיבטים הכלכלים והרגולטורים נבחנו, בין המשמעויות כלכליות להפקת פרויקטים המשלבים חקלאות וטכנולוגיות של אנרגיה סולארית, והתנאים הנדרשים לקבלת היתרים לטובת רגולציה מסוג זה. הכנס דן בשאלות בנושא האנרגיה מתחדשת - השפעותיה על הסביבה, החי והצומח, ועל הדרך לתעל את המשאבים בצורה המיטבית.

בכנס נשאו דברים שר החקלאות, שרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה ומנכ״לית משרד המדע, יחד עם חוקרים בין לאומיים, גורמי רגולציה ועוד, במטרה לגבש מרכז ידע בנושא האגרו וולטאי.

דוד זיגדון, מנכ"ל מכון המחקר מיגל: ״לראשונה בישראל, נתכנס יחדיו לשיתוף ידע ודיון על מנת ליצור זירה משותפת וכר פורה של שיח בין כלל הגורמים לקידום תחום האגרו-וולטאי בארץ. תחום זה מרובה משתנים, ואנו צופים שהשיח בכנס, ובדיונים שיגיעו אחריו, יגשר על פערי הציפיות, ויעלה את הוודאות להצלחה. מיגל לקח על עצמו בסיוע של כל השותפים להוביל גם את המחקר וגם את השיח על מנת לתת פתרונות ברי קיימא לטובת אזרחי מדינת ישראל״. 

לפני שנתיים עמדתי פה לאחר שעשינו מחקר לחיסוני קורונה לעופות, וניסינו להתאים אותו לבני אדם. עכשיו שנתיים אחרי, אני עומד באותו המקום הפיזי, אבל במקום שונה לחלוטין מהותית מבחינת מיגל. אלה היו שנתיים מדהימות של עשייה מחקרית ענפה, ושיתופי פעולה עם התעשייה ששמה את מכון מיגל במקום אחר לחלוטין. זכינו במענקים יפים מהאיחוד האירופי והקמנו במשך השנתיים האלו למעלה משמונה חברות שגייסו למעלה מ-300 מיליון דולר. 

מיגל הוא מכון המחקר הגדול ביותר בגליל ובגולן. אי אפשר לפתח הייטק בלי מדע. הכנס יהפוך להיות רב שנתי בגליל העליון. המטרה העיקרית שלשמה יזמנו וארגנו את הכנס, היא על מנת ליצור זירת העברת ידע במטרה להוריד את אי הוודאות והסיכונים בתחום האגרו-וולטאי, ללמוד תהליכים דומים בעולם, ולהתמודד עם האתגרים הייחודיים באזור שלנו תוך התחשבות בכל המשתנים כדי להתאים לשינויי האקלים ולסכנות סביבתיות.

צמחים מסתגלים לסביבה בדרך של סלקציה טבעית במשך דורות. שינויי האקלים המהירים מאפילים על יכולת הסתגלותם של הצמחים. בנוסף, התמעטות מקורות המים והאצת תהליכי המדבור משפיעים על המגוון הביולוגי של הצמחים ומעמידים בסימן שאלה את יכולת הבטחת המזון. דו השימוש בקרקע ליצירת אנרגיה וגידולים חקלאיים הוא אינו מותרות למדינת ישראל, שידועה בצפיפות האוכלוסין שלה, מעבר לממוצע במקומות רבים בעולם. לכן, צריך להסתכל על האגרו-וולטאי כטכנולוגיה משבשת שעשויה לתרום רבות לחקלאות, לבעלי החיים ולמאזן הכלכלי האקולוגי. הנגשת מקורות האנרגיה לשדות החקלאיים תאפשר את שיבוש השעון הביולוגי של הצמח. במקרה שאנחנו מדברים על עצים, יקיצה מוקדמת או התעוררות מאוחרת מהווה יתרון מהותי לחקלאים. לאיזור הגליל העליון, האקלים היחודי בעולם, שמהווה למעשה מעבדה טבעית לחקלאות ולשינויי אקלים״.

הכנס עסק בעתיד התחום האגרו וולטאי, במטרה להצעיד אותו קדימה. השפעות מהותיות בעקבות השימוש באנרגיה סולארית, ואיזון העדין בין השאיפה ליצור אנרגיה ממקורות חלופיים, ובין הצורך בשמירה על הנוף, המרחב הכפרי ואזורי התיירות בארץ. 

לסיכום, הודיע מכון המחקר מיגל על המשך הכנס לשנה הבאה - שיהיה כנס האגרו וולטאי השנתי השני. הכנס יתקיים בתאריך 28.2.2023, בתקווה לצבור ולהציג התקדמות משמעותית בתחום האגרו וולטאי ולהוביל את החדשנות בחקלאות קדימה.

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: ״רק אתמול התפרסם דוח הפאנל הבין-ממשלתי של מומחי האו״ם לנושאי האקלים, והוא מציג תחזית קודרת מאוד - ההשפעות של משבר האקלים יהיו חמורות וקשות יותר ממה שידענו עד כה. ישראל והמזרח התיכון נמצאים במקום עם פגיעות מיוחדת - בגלל האקלים החם והיבש של האזור שלנו, וההימצאות שלנו קרוב לפני הים. עבורנו המאבק במשבר האקלים הוא לא מחויבות גלובלית או עתידית למען הדורות העתידיים. זה דבר שקורה כאן ועכשיו, וישפיע על הבריאות, על הביטחון ועל איכות החיים ועל החיים שלנו. יש לנו כאן קריאה שיוצאת מהמדענים הבכירים בעולם לעשות יותר ולעשות יותר מהר כדי להתמודד בצורה המיטבית עם תוצאות המשבר הזה.

אני מברכת מאוד על הפיילוט האגרו-וולטאי בהובלת משרדי החקלאות והאנרגיה - זהו העתיד החדשני, החקלאי והאנרגטי של ישראל. אנחנו אמנם נמצאים בגליל - אבל היכולת שלנו לספק לאזורים ברחבי המדינה עצמאות אנרגטית, בייחוד האוכלוסייה הבדואית בנגב. יש להם פוטנציאל באמצעות החקלאות המסורתית ולהגיע לדו-שימוש בקרקע, ולקדם גם את החזון הזה.

״לא צריך להזכיר את רוחות המלחמה שנושבות בקרבה מבהילה אלינו, שמשפיעות בגלי הדף לא כל כך רחוקים. גלובלית, כלכלית וגם חקלאית, ומבחינת הביטחון התזונתי שישראל חייבת לשמור עליו כערך לאומי אבל גם כסביבתי, ולשלב אותו לא רק בעצמאות התזונתית אלא גם בעצמאות האנרגטית. האגרו וולטאי הוא העתיד שלנו בשטחים כל כך צפופים״.

קארין אלהרר, שרת האנרגיה: ״בחודש נובמבר האחרון נסעתי לועידת האקלים בגלזגו. הגענו לשם עם החלטה על איפוס פליטות פחמן עד שנת 2050. זה חתיכת עניין ולא דבר של מה בכך. הגענו עם המון רצון לשמוע איך מתכננים בעולם לעשות את המעבר לאנרגיות ירוקות, ולעיתים מרגיש שאנחנו ממש באיחור למסע הזה. אחרי כמה ימים של פגישות ודיונים ושיחות. התחדדה אצלי ההבנה שכבר הייתה קיימת - החדשנות היא המפתח. החדשנות היא זו ששמה את ישראל בחזית עשיית חדי הקרן העולמית. היא זו ששמה אותנו על המפה פעם אחר פעם והיא זו שתביא אותנו לעמידה ביעדי המעבר לאנרגיות ירוקות בהצלחה. החדשנות היא גם הדרך שמתארת את פרויקט האגרו-וולטאי. יצירתיות שבאה לכפר על העובדה שמדינת ישראל היא אמנם שטופת שמש אבל מאוד קטנה וצפופה מה שמגביל אותנו ביכולת להקים מתקנים סולאריים בשטחים הפתוחים. הפיילוט שהחל לאחרונה טומן בחובו הזדמנות ענקית למדינת ישראל כולה להוביל את התחום, את האנרגיה הירוקה וגם יאפשר הכנסה לחקלאים של ארצנו. שיתוף הפעולה ההדוק בין הממשלה, החקלאים והאקדמיה, שתהפוך את הנושא הזה למחקר ותיצור לנו ידע מעמיק ומבוסס, יאפשר לנו להתקדם עם הפרויקט הזה״.

עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר: ״הכנס היום נוגע בלב ליבה של הרפורמה בחקלאות שמובילה היום ממשלת ישראל, שמשמעותו הקפצת החקלאות לעידן חדש. צריך להבין שלא רק מבחינת האנרגיה הסולארית - אלא בכלל כשאנחנו כשמסתכלים על החקלאות הישראלית ואפילו על החקלאות העולמית - אנחנו נמצאים בפיגור טכנולוגי משמעותי לעומת שאר הנושאים שבהם בהחלט האנושות פרצה דרך. יש המון תחומים בחקלאות בהם אנחנו לא מנצלים את כל היכולות שלנו כדי להוציא פריון יותר טוב מהקרקע. כל זה מתחבר לסיפור של משבר האקלים-  שפוגש אותנו בכל נקודה בחיים שלנו. בעיקר בחקלאות, בנקודת גידול המזון, יותר ויותר חקלאים בישראל ובעולם מתמודדים עם זה שבמקומות שגידלו גידולים מסוימים הם לא יכולים להמשיך ולגדל אותם, או להפיק מזון מהקרקע כפי שעשינו בעבר. בשיטות של העבר ויחד עם זאת האתגרים הכלכליים - להמשיך ולייצר מזון במחירים שפויים לאזרחיות ואזרחי העולם, זה אחד האתגרים הגדולים. ופה לאנרגיה הסולארית ולאגרו וולטאי יש תפקיד חשוב ומשמעותי מאוד ביכולת של החקלאות להיות כלכלית וטובה יותר דווקא כשעושים את השילוב האגרו וולטאי - וזה האתגר. 

לאגרו וולטאי יש גם יתרונות מול הגידולים - ביצירה של צל או הורדת הטמפרטורות. 

גם באנרגיה מתחדשת אנחנו יכולים להיות המקום שימצא את הפיתרונות שבכל העולם יוכלו להתשמש בהם. פה התפקיד החשוב של מדינת ישראל, ופה הרצון החשוב של מכון מיגל, ומשרד החקלאות ומשרדים נוספים: הכלכלה, האנרגיה, הגנת הסביבה וההשקעה הממשלתית הולכת וגדלה ויש הבנה בקרב כל השרים שחייבים להשקיע הרבה יותר. אני מוביל כיום את הרפורמה בחקלאות - ולעומת הורדת המכסים, ההשקעה בפיתוח וההשקעה בהתאמת הרגולציה הם החלק המרכזי כדי שניתן יהיה להשתמש באגרו וולטאי ולהפוך אותו למנגנון בו החקלאים הישראלים מתוגמלים כמו שצריך. 

״אנחנו כממשלה מחויבים להשקעות משמעותיות בתחום - אבל הקצב חייב להיות מהיר. אין לנו זמן לחכות לפתרונות לעוד הרבה שנים. אנחנו צריכים לראות איך מייצרים את הפתרונות הכי מהר. זה לא פשוט ברמת המחשבה ומציאת הפתרונות הטכנולוגיים, וגם ברגולציה זה לא פשוט וגם כאן צריך להיות פורצי דרך וחדשנים. יש מחויבות ממשלתית לטובת העניין הזה - ואני בהחלט מצפה שנמשיך לפעול ביחד.

מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק: ״למרות היותנו סטארטאפ ניישן, אנחנו שוכחים מדי פעם, כולל הממשלה, שההייטק לא נולד מעצמו. הוא תוצר של מחקר, מדע ועבודה מרובת שנים של מדענים, גם במחקר הבסיסי וגם במחקר היישומי. המחקר היישומי הוא אבן הדרך הראשונה בדרך לאותם יוניקורנים: בשביל להיות יוניקורן צריך טאלנט ייחודי, פאטנטים, וידע ייחודי שכולם נולדים במחקר. לכן השגשוג הגדול והמשמח שאנחנו רואים בשנים האחרונות מתחיל שנים אחורה בעבודה קשה של מדענים וחוקרים ואנחנו שמחים לתמוך בה.

אנחנו נמצאים בנקודה שבה הרבה כוכבים מסתדרים בעולם המחקר והפיתוח למקום כמו מכון מיגל. החיבור שבין משבר האקלים שצובר תאוצה אבל המודעות אליו הולכת וגדלה, הרפורמה הגדולה שממשלת ישראל מתכננת בחקלאות ומשבר האנרגיה העולמי שאנחנו רואים אותו, בוודאי עם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אנחנו מבינים את הצורך ביצירת מקורות אנרגיה עצמאיים ומתחדשים. שלושת המגמות האלו הופכות את המחקרים שמבצע מכון מיגל למשמעותיים ובלב ליבה של העניין הממשלתי, המדיני והעולמי כולו. לכן יש כאן נקודת פריצת דרך למכון שעשה בשנים האחרונות קפיצה משמעותית.  

משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה אמון על אותו מחקר יישומי, וחוץ מזה שהמחקר חייב להיות מצוין כדי לקדם אותנו לאנשהו, הוא מהווה גשר שמאפשר לידע הרבה שנצבר באקדמיה להמשיך ולהתגלגל ולהיות העשייה. בדיפ טק וטכנולוגיות מורכבות ישנו קשר שמחייב התערבות ממשלתית כדי לאפשר לאותו ידע להיות טכנולוגיה בעלת ערך מסחרי, וזה בדיוק תפקיד המשרד ומכוני המחקר שלנו הוא חולייה משמעותית בדבר הזה, ומכון מיגל הוא שותף אסטרטגי בנושא.

זה כיף לראות כנס שמתנהל מחוץ לגבולות תל אביב. אין לנו כמדינה יכולת להמשיך להתפתח אם נמשיך להתרכז בתוך גוש דן ואתם הלכה למעשה פורצים את היכולת לפתח מרכזי מו"פ נוספים״.

יו״ר רשות החשמל בפועל, יואב קצבוי: ״אנחנו מנסים להשתנות ביחד עם העולם ולשנות את הרגולציה כך שהיא תאפשר את כל המגוון -האצה טכנולוגית, חדשנות ויוזמה. כמובן ששחקן נוסף בכל המגוון הזה הוא העולם החקלאי והאמת היא שהוא לא שחקן חדש. 

העולם החקלאי והעולם הסולארי נמצאים בממשק לא מעט שנים, רק שהממשק היה בקונפליקט. אתם יודעים שבשביל להקים מתקנים סולאריים צריך לא מעט שטח וקרקע, ומדינת ישראל לא בורכה בהמון שטחים כאלה אבל ראינו איזושהי זליגה ושינוי ייעוד של שטחים חקלאיים כדי להקים מתקנים סולאריים ומנקודת מבטי כיו"ר רשות החשמל זה היה מבורך, אבל אני מבין גם את הדילמה שזה יוצר ומבין משרדים ונקודות מבט אחרות שעוקבות אחרי זה בדאגה. זה באמת יוצר דילמה גדולה - מה יותר חשוב? לקדם אנרגיות מתחדשות ואנרגיה סולארית ולהלחם בשינוי האקלים? או לדאוג שהחקלאות הישראלית תמשיך להתקיים.

אני מקווה שטכנולוגיית האגרו וולטאי תפתור את הדילמה הזו, ותאפשר לשני העולמות לשגשג ביחד. 

יעדי הממשלה בשנת 2030 - אנחנו צריכים לבנות מתקנים סולאריים ב-160 אלף דונם -שטח בגודל של 3 תל אביב אם תרצו. אם נסתכל בזה, 2030 זה מחר בבוקר. מעבר לפינה- ב 2050 היעדים צריכים להיות הרבה יותר גבוהים, ובכל אופן נצטרך שטחים בהיקפים פנטסטיים - עשרות אלפי דונמים רק בשביל להקים מתקנים סולאריים. ולכן דו השימוש הוא המפתח הכי טוב מבחינתי. בתוך הדו שימוש, רשות החשמל רואה בטכנולוגיה האגרו וולטאית כמפתח מרכזי ליכולת לעמוד ביעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות״. 

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: ״יש לנו את ההון האנושי, הפיסקלי, היכולות להפוך את ישראל למרכז מצוינות בתחום האגרו וולטאי. עם היוזמות והארגונים האלו רק אנחנו נוכל לעצור את היוזמה הזו, במיוחד אלו שמקבלים את ההחלטות. 

ישראל נמצאת במקום גרוע, בתחתית מדינות העולם המפותח בייצור אנרגיה מתחדשת. תחום האגרו וולטאי הוא התחום שיכול לשים את ישראל על המפה ולהפוך אותה למרכז מצויינות בתחום. מה שמכשיל אותנו זו תכנית מתאר ארצית שעוצרת את ההקמה של הפיילוטים הראשונים בישראל.

רה"מ הממשלה בנט הבטיח לעולם טכנולוגיות ישראליות, להתמודדות עם משבר האקלים, אבל אנחנו תקועים וממתינים לאישור תכנית מתאר לפיילוטים.

אנחנו קוראים לראש הממשלה להתערב ולמצוא פתרונות שיאפשרו יישום תוך לא לאוחר מחצי שנה. זה המבחן האמיתי להצהרותיו מעל הבמה בגלזגו. אם ישראל תוך חצי שנה לא יודעת להוציא תקנות ולאפשר לפיילוטים לקרות - צריך להחזיר את המפתחות הביתה.

עופר ינאי, יו״ר נופר אנרגיה: "עם הפעולות שאנחנו עושים היום, בעוד כשנתיים נוכל להגיד שהאגרו וולטאי הוא הכלי המרכזי להביא את הייצור באנרגיה מתחדשת במימדים גדולים למדינת ישראל. במובן האקטואלי ובהקשר למה שקורה בימים אלה, אנחנו יכולים ללמוד שברגע שמדינה שולטת במחירי האנרגיה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, ללא תלות באף גורם אחר. בימים האחרונים אנחנו מבינים את המשמעות של המצב הזה, עם חורף שהעלה את מחירי החשמל באירופה, ולהבין למה פוטין חשב שהוא יכול לקחת את ההימור הזה של להיכנס לאוקראינה ולגרום למלחמה בין שתי מדינות ריבוניות ב-2022. בסופו של דבר, התלות באנרגיה של הגז אפשרה לו לקחת את הסיפור הפוליטי הזה והמשמעות היא שאנרגיה מתחדשת היא חירות. כך אתה פחות חשוף להשפעות. בהקשר לישראל ולשימוש באנרגיה מתחדשת, התרומה צריכה להיות מצד כל אחד מהנוגעים בדבר. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לא להיות במקום של מכסות ולהתחרות במכרזים, אלא להיות בשוק חופשי שבו אנחנו יכולים למכור חשמל. ברגע שנמכור חשמל מאנרגיה מתחדשת וממתקני עגינה, נוריד באופן מיידי את מחירי החשמל. יצרני הגז שקיבלו את הזכות הזו ב-2015 לא גלגלו הנחה מיידית לצרכנים אבל אנחנו נוכל לייצר מנגנון שיאפשר ריצה קדימה בהיקפים גדולים בדיוק כמו שעובדים באירופה וארה"ב, ורק בישראל זה לא עובד ככה. מקווה שעכשיו זה יעבוד ככה גם בישראל. כך נוכל ליצור פה מנגנון שייצר קדימה, כמו שקיים בכל המדינות, אבל בישראל עדיין לא. מקווה שנביא את הבשורה לישראל, ואולי גם לעולם״.