פסגות: כלכלת זהבה חוזרת - מה זה אומר?

 

דו"ח התעסוקה של חודש פברואר היה טוב מהצפוי כמעט בכל היבט אפשרי. ראשית, המשק האמריקאי הוסיף בחודש פברואר 678 אלף משרות, הרבה יותר מהצפי שעמד על 423 אלף משרות. זו כבר תקופה ארוכה שהפירמות בארה"ב מגדילות במהירות את מצבת כוח האדם שלהן כאשר בחצי השנה האחרונה תוספת המשרות החודשית הממוצעת עומדת על 582 אלף, זה על אף ההתפשטות המהירה של גל האומיקרון. שנית, 304 אלף איש חזרו לכוח העבודה והביאו את שיעור ההשתתפות לעלות בעשירית נ"א ל-62.3%. שיעור ההשתתפות עדיין נמוך ביחס לרמתו לפני הקורונה אבל בחודשים האחרונים בהחלט רואים שיפור. שלישית, למרות הגידול בכוח העבודה, לפי דו"ח משקי הבית מספר העובדים במשק גדל ב-548 אלף כך ששיעור האבטלה רשם ירידה נוספת מ-4% ל-3.8%. רביעית ואולי הכי חשוב, למרות כל הנקודות החיוביות מעלה לגבי מצב שוק העבודה בארה"ב, השכר השעתי לא רשם עליה כפי שרשם בחודשים קודמים וקצב הגידול השנתי בו ירד מ-5.5% ל-5.1%.

בתחילת השנה הוצאנו מייל בו הרחבנו לגבי החידה של שוק העבודה האמריקאי ונדמה שבחודשים הקרובים החידה הזו סוף סוף תתברר. למי מכם שסבל מהנגאובר ממסיבת הסילבסטר ולא העמיק במייל ההוא נציין שהמחסור בעובדים בארה"ב בשנה האחרונה, אותו מחסור שהביא לעלייה חדה בשכר ולחששות של הפד לגבי אינפלציה מצד הביקוש, יכול להיות תוצאה של גורמים מבניים או של גורמים מחזוריים. אם מדובר בגורמים מבניים (שינוי פונקציית העבודה לעומת פנאי של האמריקאים, האצה של כלכלת החלטורה ו/או חוסר התאמה של כישורי העובדים לעולם הטכנולוגי) הרי שהמחסור בעובדים יימשך זמן רב עד שהמעסיקים יתאימו עצמם לעולם החדש ולכן לחצי השכר יימשכו והפד ייאלץ להעלות את הריבית מהר ובחדות. לעומת זאת, אם מדובר בעיקר על גורמים מחזוריים (חסכונות ענק שהצטברו בעקבות הכספים שהממשל הזרים לאזרחים בתקופת הקורונה וחשש מהסיכון הבריאותי שביציאה לעבודה) הרי שבשלב כלשהו חלק גדול מהעובדים יחזרו לחפש עבודה בשוק, הלחץ על השכר יפחת וכתוצאה מכך גם הלחץ על הפד להעלות את הריבית ידעך. נתוני השכר של חודש פברואר, כמו גם החלוקה הסקטוריאלית של הגידול במשרות שמראה שעובדים רבים בסקטורים "חבוטים" חוזרים לעבוד, עשויים להיות הסנונית הראשונה לכך שכנראה שוק העבודה האמריקאי סובל בעיקר מהפרעות מחזוריות ולא משינויים מבנים.

אם אכן יתברר בחודשים הקרובים שזה המצב הרי שהמשקיעים בשוק ההון ישמחו לפרוס שטיח אדום לכבוד חזרתה של זהבה* לכלכלה. מצב העולם בו האינפלציה כבר אינה מאיימת והכלכלה צומחת בקצב סביר הוא מצב העולם הנוח ביותר להשקעה שכן הוא מאפשר גידול ברווחי הפירמות ללא מדיניות מוניטארית הדוקה מדי. אמנם עוד מוקדם מדי להכריע, בטח כל עוד המלחמה באוקראינה עושה שמות במחירי הסחורות, אבל לקראת סוף השנה סביר מאוד להניח שהאינפלציה בכל העולם תחל לדעוך על רקע שלוש מגמות: הראשונה היא צמצום מגבלות הקורונה השונות שמקל על ייצור מוצרים שונים בעולם ופותר את משבר השינוע העולמי. השנייה היא שסביר להניח שמדינות שונות בעולם יפעלו להגדלת היצע האנרגיה והסחורות החקלאיות (גם אם לא בהיקף שמפצה על המחסור שרוסיה ואוקראינה יוצרות הרי שהמחירים לא יעלו כבר בקצב של עשרות אחוזים). השלישית היא ששוק העבודה יחזור לעצמו ושלחצי השכר ישככו. חזרתה של האינפלציה לרמות סבירות תאפשר לפד להוריד את הרגל מהגז ולשווקים להתמודד עם ריבית נמוכה מ-2%, מה שיחזיר למשקיעים את התיאבון לסיכון גבוה.

 

* המונח "כלכלת זהבה" לקוח מהספר "זהבה ושלושת הדובים" ומתייחס לכלכלה שהיא לא קרה מדי (לא במיתון) ולא חמה מדי (ללא אינפלציה משמעותית).

 

 

בשבוע שעבר רשמנו פה שההשפעות של המלחמה באוקראינה על הכלכלה המערבית היא לא משמעותית. מיד עם פרסום המייל החלו להגיע למערכת שיחות נאצה שחלקן היו ענייניות ותהו איך אפשר לומר שנפט ב-120 דולר לחבית זה לא משמעותי וחלקן פשוט האשימו אותנו בשת"פ עם פוטין. לא נרחיב לגבי המקרה השני ונציין רק שכותב שורות אלו קבר עמוק עמוק בארון את החולצה של נבחרת רוסיה שהוא קנה במונדיאל של 2018 ומקווה שבפעם הבאה שיהיה לו אומץ ללבוש אותה היא עדיין תהיה במידה הנכונה. לגבי המקרה הראשון נרחיב קצת יותר. אין ספק שעליית מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות היא משמעותית אך ההשפעה שלה על הכלכלה המערבית ובוודאי שעל רווחיות הפירמות היא הרבה פחות. קודם כל, עוד לפני במלחמה באוקראינה האינפלציה ברחבי העולם הרימה את ראשה כך שתוספת ממוצעת של כ-0.5% לאינפלציה (באירופה יותר, בארה"ב פחות) כתוצאה מעליות המחירים היא לא קריטית במובן של שינוי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים. נכון, כל עשירית אחוז של אינפלציה שוחקת את כוח הקנייה של הצרכנים אבל לרגע לא טענו שהמלחמה לא תגרום להאטה מסוימת אלא רק שהיא לא מצדיקה ירידות חדות ברווחיות הפירמות. עד כמה עליית מחיר הדלק תגרום לצרכן הישראלי לצמצם את רכישות הביגוד והנעלה שלו? עד כמה זה ישפיע על שוק הנדל"ן? על הבנקים? כנראה שלא יותר מדי. בנוסף, כמו בכל אירוע, ישנם סקטורים שעשויים להרוויח ממה שקורה כמו סקטור האנרגיה, הטכנולוגיה והתקשורת ואולי אף נדל"ן למגורים (תלוי בהיקף הפליטים שהמדינה תקלוט). לכן, אנו עדיין מעריכים שללא תרחישי קיצון (תקלה בתחנת כוח גרעינית כתוצאה מלחימה סביבה זה בהחלט תרחיש קיצון) ההשפעה על הכלכלות במערב באה לידי ביטוי בעיקר דרך עליית מחירי הסחורות והשפעה זו אינה משמעותית מספיק כדי להוביל לירידה מתמשכת בשוקי המניות.

לעומת זאת, אם נסתכל לרגע על הכלכלות שאינן מערביות הרי שפה התמונה לגמרי שונה. מדינות רבות תלויות לא רק בגז והנפט הרוסי אלא בעיקר בחיטה שמגיעה מאוקראינה ורוסיה. טורקיה, מצרים טוניסיה ומדינות אפריקאיות כמו ניגריה וקניה הן יבואניות החיטה הגדולות מאוקראינה ורוסיה והן בהחלט בבעיה. במשקים מתעוררים ההשפעה של מחירי הסחורות החקלאיות על האינפלציה הרבה יותר משמעותית מאשר במשקים מפותחים (גם משקל סעיף המזון גבוה יותר וגם החלק של הסחורות עצמן בתמחור מוצרי המזון הסופיים). לכן, העובדה שמדד מחירי המזון של האו"ם חזר לראשונה לרמה בו שהה בשלהי 2010 מעוררת דאגה ממהומות ומרי אזרחי בדומה לאלו שהיו בתקופת האביב הערבי.

 

אילו מדינות חשופות למלחמה בהיבט של ביטחון תזונתי?