דיווח על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על המדיניות המוניטרית

דברים כלליים

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים), שמכינים ומציגים את החומר לדיון.

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ונציג חטיבת השווקים ובמסגרתו מציגות חטיבות המחקר והשווקים את השיקולים העיקריים שצריכים להנחות את קביעת המדיניות ואת האופן שבו הן רואות אותם. לאחר מכן מתנהל דיון על המדיניות המוניטרית, שבסופו מתקיימת הצבעה על שיעור הריבית. לפי סעיף 18 (ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה שמשתתפים בהצבעה.

תמצית תמונת המצב הכלכלית שעמדה לעיני הוועדה בעת הדיון, מוצגת בהודעת הריבית שפורסמה ב-21 לפברואר ובקובץ הנתונים שליווה אותה.

חברי הוועדה המוניטרית שמשתתפים בדיון מחליטים על שיעורה הרצוי של ריבית בנק ישראל.

בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בהתפתחות האינפלציה בישראל, בנתוני צמיחת המשק החזקים על רקע דעיכת גל האומיקרון, בעלייה במחירי הדירות, בשער החליפין, ובהתפתחויות בכלכלה העולמית.



הוועדה דנה בעליית האינפלציה בישראל. האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים עלתה ל-3.1%–מעט מעל הטווח העליון של יעד האינפלציה. על פי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה להיוותר בחודשים הקרובים מעט מעל הטווח העליון, אך היא צפויה לרדת לכיוון אמצע טווח היעד במחצית השנייה של 2022. הוועדה ציינה כי בחודש פברואר הכריזה הממשלה על מספר צעדים להפחתת יוקר המחייה ועפ"י ניתוח חטיבת המחקר תרומתם הישירה צפויה להביא לירידה של כ-0.2 נק' אחוז באינפלציה. בנוסף, חברי הוועדה ציינו כי האינפלציה בחודשים האחרונים נותרה נמוכה באופן משמעותי ביחס למרבית מדינות ה-OECD–היא נמצאת בתחתית התפלגות מדינות ה-OECD. עם זאת, חברי הוועדה העריכו כי בעת הנוכחית קיימים סיכונים לכך שהאינפלציה תמשיך לשהות בסביבת התחום העליון של היעד למשך זמן ממושך יותר.

הוועדה דנה בנתוני הפעילות הנאים ושוק העבודה המהודק. הם ציינו כי המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלות מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב- 6.3%. לגבי שוק העבודה, חברי הוועדה ציינו כי שיעור התעסוקה שמר על יציבות בחודש ינואר על אף גל התחלואה והוא נמוך בכ-0.9 נקודת האחוז מהשיעור לפני פרוץ המשבר.

הוועדה ציינה שקצב עליית מחירי הדירות המשיך להאיץ. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-11.3%, קצב הגבוה משמעותית בהשוואה לקצב הממוצע בשנים האחרונות. בנוסף, היקפי המשכנתאות המשיכו להיות גבוהים בהשוואה היסטורית. הוועדה בחנה את הרכב רוכשי הדירות בתקופה האחרונה וניכר כי המשקיעים הגבירו את קצב הרכישות שלהם באוקטובר ובנובמבר לפני העלאת מס הרכישה והקטינו את הרכישות לאחריו. לצד אלו, נרשמה עלייה מסוימת בנתוני הקצה של קצב עליית מחירי השכירות, אך הוא נותר מתון יחסית.

חברי הוועדה דנו בכוחות שפעלו להיחלשות השקל בתקופה הנסקרת—בין היתר, פערי הריביות השליליים בין ישראל לעולם על רקע מדיניות "ניצית" יותר בשווקים המפותחים בעולם והמתיחות הגיאו-פוליטיות בעולם. בנוסף, הם דנו גם בקשר שבין הירידות בשווקים הפיננסים בחו"ל לביקוש הדולרי של הגופים המוסדיים תרמו גם הם להיחלשות השקל בתקופה הנסקרת.

חברי הוועדה ציינו את המדיניות המוניטרית המצמצמת בעולם על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה. בתוך כך, ההערכות בשוק הן כי הפד צפוי להתחיל את העלאות הריבית כבר במרץ וכי גם ה-ECB צפוי לעלות את הריבית השנה. בנוסף, בנקים מרכזיים רבים במדינות בהם האינפלציה עלתה באופן משמעותי מעל היעד של הבנק המרכזי, העלו ריבית או צמצמו את המדיניות המרחיבה. חברי הוועדה גם הזכירו את חוסר הוודאות אשר באה לידי ביטוי בעליית מחירי הנפט והסחורות, לנוכח המתיחות במזרח אירופה.

כל ששת חברי הוועדה סברו שיש להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. חברי הוועדה העריכו כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים.



השתתפו חברי הוועדה המוניטרית:

פרופ' אמיר ירון – נגיד הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית.

מר אנדרו אביר – המשנה לנגיד הבנק.

פרופ' צבי הרקוביץ.

פרופ' משה חזן.

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי.

פרופ' נעמי פלדמן.

משתתפים נוספים:

גב' דנה אורפייג – חטיבת המחקר.

מר טל ביבר – מנהל אגף שווקים, חטיבת השווקים.

ד"ר גולן בניטה – ראש מטה הנגיד.

מר אורי ברזני – דובר הבנק.

מר גלעד ברנד – חטיבת המחקר.

מר ערד מאי – מזכירות הוועדה המוניטרית.

מר דניאל נתן – חטיבת המחקר.

מר דניאל שלומיוק – דוברות הבנק.