רן קבין
אדם כהן
06/07/2010
התמונה עם תורי הענק של לקוחות מודאגים, בכניסה לבנק פלוני, חלפו כבר מן העולם, בעזרתם של הבנקים המרכזיים. מאידך, מאז שהממשלות החליטו לפרוס את חסותם על המערכת הבנקאית, ה"ריצה אל הבנק" הפכה לריצה בעלת מתווה לאומי. הדוגמה הברורה לכך- היא מדינת וכלכלת יוון. עיתון הגרדיאן הלונדוני דיווח באחרונה על סכום בלתי נתפס שנע בין 8 ל10 מיליארד יורו אשר נמשך מן הבנקים מיוון, מאז נובמבר האחרון, דאז החלו הדיווחים על בעיותיה של המדינה. ההון מורכב מתמהיל של הון, המוחזק בידי זרים ובידי מקומיים כאחד.
כפי שנמסר על ידי אנליסטים מיוון, מעבר הכספים יכול לנבוע ממספר סיבות שונות. הראשונה היא ההיתכנות של שינוי מערך המיסוי הלאומי. תרמית המיסוי כפי שנחשפה במשבר היווני האחרון, מראה על כך שישנם "רק" 15 אלף אנשים המרוויחים ביוון מעל 100,000, יורו בשנה. הערכות האובייקטיביות של כלכלני אירופה מצביעה על כך שלא פחות מ- 20% מכלל האוכלוסייה היוונית מרוויח את הסכום האמור. בנוסף לכך, 90% מן האוכלוסייה דיווחה אשתקד על רווחים שהיו נמוכים מ 30 אלף יורו בשנה. כל אלו ממחישים את בעיותיה הניהוליות של המדינה וגורמים לאי ודאות מוחלט, בקרב המשקיעים הזרים והמקומיים כאחד. אלה בתורם שגורמים לנהירה של הון החוצה.
הסיבה השנייה היא כמובן חוסר הודאות לגביי הישארותה של יוון בגוש האירופאי. למרות ההצהרות הכנות ברבעון שעבר על תוכניות החילוץ, נראה כי חוסר האמון שב אל סורו בשווקים והאחרון אינו בוטח בעתידה הכלכלי של יוון בכל הקשור להישארותה בחבר מדינות היבשת.
הגורם השלישי, לטענתם, הוא חוסר ודאות לגבי הצמיחה העולמית אשר מקשה על הנזילות הפיננסית בשוק. היא בתורה גורמת למשקיעים לחפש אחר חופי מבטחים וכך הקושי לגלגל את החוב קשה יותר.
את רן קבין מנכ"ל קבין בית השקעות, המידע האחרון שפורסם אינו מפתיע מדי. בידו, לדבריו, גם הפתרונים.
רן קבין, מה לדעתך יעצור את המשך זרימת הכספים החוצה? האם ראינו את הסוף או שההמשך יבוא?
"קיימת אי וודאות לגבי עומק הבור הפיננסי במדינות שונות וכך גם לגבי ההשלכות. בדרך כלל, בסוג כזה של משברים, ככל שעובר הזמן, מגלים שהבור עמוק יותר משחשבו תחילה. דינאמיקה כזו ראינו גם במשבר הסאבפריים בארה"ב. בהתחלה דיברו על מספרים אחרים, אבל ככל שהזמן עבר, התגלה שהבור עמוק בהרבה. גם במשבר הנוכחי המספרים הולכים וגדלים ובנוסף, החששות מתרחבים למדינות נוספות כגון ספרד, פורטוגל ואירלנד. אפילו בריטניה ואיטליה מצטרפות לרשימה המפוקפקת של מדינות החשודות כבעייתיות."
מכל מקום, כדי למנוע את המשך זרימת הכספים החוצה, יש צורך בהחזרת האמון במערכת הפיננסית ובממשלה. כדי להחזיר את האמון לשווקים, על קובעי המדיניות להציג תוכנית מעשית שמטרתה להשתלט על החובות ועל הבעיות השונות ולייצר תנאים בסיסיים לחזרה לצמיחה. בדרך כלל התהליכים הללו לוקחים זמן ולכן קיים סיכוי גדול שעדיין לא ראינו את סוף הסיפור. יחד עם זאת, אם התוכנית תהיה מספיק משכנעת ותקבל גיבוי מלא ונחוש מהאיחוד האירופי, הדברים יתחילו לאט לאט להסתדר.
הפתרון בקיצוץ? התיאוריה הכלכלית המודרנית מזהירה מפני קיצוצים חדים בממשלה (מכפיל קיינסיאני). האם אין כאן סכנה לכך שהדבר יגרור את יוון אל משבר שבו הירידה במיסים אפילו תעצים את מצבה המתדרדר?
| הפיתרון שאליו צריכות מדינות כמו יוון לשאוף צריך להיות מקיף יותר. לקיצוץ בתקציב יש כמובן חסרונות, אבל הוא חייב להיות חלק מפיתרון כולל לבעיה. זה נכון שהפיתרון הכולל יהיה כואב, אבל כנראה שהפעם לא ניתן יהיה לפתור את הבעיות בעולם מבלי לשלם מחיר כלשהו. להערכתי פיתרון יסודי לבעיות ביוון ובמדינות נוספות שנקלעו לקשיים דומים יכלול שילוב של לפחות חלק מן הפרמטרים הבאים: |  |
1. קיצוץ בתקציבי המדינות.
2. יש לדאוג להלוואות גישור נוחות למדינות הבעייתיות, על מנת שהריבית על החוב לא תחסל את ניסיונות ההתאוששות (למשל, הקרן שהוקמה בגוש האירו תוכל לענות לפחות באופן חלקי על הצורך הזה בגוש האירו).
3. יש להגדיל הכנסות באמצעות הפרטה. מדינות בעלות נכסים יוכלו בדרך הזו להקטין חובות במהירות גדולה יותר (ביוון כבר עלו רעיונות כגון הפרטת איים).
4. העלאות מיסים מסוגים מסוימים בחלק מן המדינות על מנת להגדיל הכנסות וכן התייעלות בגביית המיסים מהאזרחים משתמטים.
5. קיצוץ בקצבאות – הן על מנת להקטין הוצאות והן על מנת לעודד אוכלוסיות מסוימות לעבוד במקום לקבל קצבאות.
6. קיצוצי שכר, בין היתר לשיפור התחרותיות.
7. עידוד האוכלוסייה ללכת לעבוד.
8. תאומים שונים בין מדינות העולם ובין הגושים השונים, שיוכלו להקל על ביצוע המהלכים.
קרוגמן ביקר לאחרונה בישראל, טענתו היא כי העולם דווקא זקוק עתה, יותר מפעם, להרמת כספים העולם. מה דעתך?
"כפי שציינתי, הזרמת כספים כמו גם קיצוץ בתקציבים יכולה לעזור כחלק מפיתרון כולל. על מנת שמדינות כמו יוון לא יקלעו לסחרור בשל הריבית הגבוהה שהן ישלמו על החובות שלהן, יש לדאוג להן לקרן שתלווה להן כספים בזול, אבל הזרמת הכספים הזו חייבת להיות כנגד ביצוע מהלכים רציניים להקטנת הגירעונות העצומים. בצורה כזו, יש סיכוי שבפריסת חובות מתאימה ביחד עם הצעדים אותם ציינתי בשאלה הקודמת, ניתן יהיה בתוך כמה שנים לצאת מן המשבר."
האם נכון להשוות את מצבה של יוון למצב של מדינת ישראל בעשור הקודם, דאז קיבלה ערבויות כנגד הלוואות מארה"ב ולבסוף קיצצה אך רק במעט את הוצאותיה והסתמכה על הזינוק בצמיחה העולמית?
"ישנם קווים דומים בין מה שקורה היום בחלק מן המדינות למה שקרה לישראל בשנים 2002-2003. הבעיה שהפעם מדובר בבעיה משותפת למדינות רבות מאד ובכלל לא בטוח שתהיה צמיחה עולמית שתוכל לתמוך ביציאה מן המשבר. להיפך, נראה שהצמיחה בעולם רק הולכת להאט. המצב היום מאד לא פשוט. העולם המערבי באמת ניסה את כל התרגילים האפשריים כדי לחמוק מן המיתון, אבל כנראה שהפעם יהיה מחיר למהלכים הללו ולכן חשוב מאד שהפיתרון למשבר יהיה יסודי ומתוך מחשבה על הטווח הארוך. תיאורטית, אם תהיה התגייסות עולמית לפיתרון כולל שיגובה על ידי העולם מתוך מחשבה על כלל המדינות (כמובן שלכל מדינה תהיה התייחסות נפרדת) ולא מצב שבו כל מדינה תדאג אך ורק לאינטרסים שלה, זה יכול לקצר את אורך המשבר, אבל אם להיות ריאליים, סביר להניח ששיתוף הפעולה יהיה מוגבל, תוך שברמה הגבוהה יותר, יהיה גיבוי עולמי לחלק מן המהלכים ולחלק מן המדינות. בסופו של דבר, הדברים יסתדרו, אבל סביר להניח שבטווח הקצר לפחות, המחיר יבוא לידי ביטוי בירידה ברמת החיים בחלק מן המדינות, ירידה בצמיחה וגידול באבטלה."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
