קרנות באפס דמי ניהול זה אומר פחות מחקר ופחות ניהול השקעות

מתוך נתוני הגיוסים במערכת FUNDER עולה כי הגיוס לקרנות מסורתיות (מנוהלות, אקטיביות) ב־0% דמי ניהול עומדים בדצמבר על כ־333 מיליון שקלים, לאחר גיוס של 508 מיליון שקלים בנובמבר, ירידה מגיוס של כ־655 מיליון שקלים לקרנות אלו בחודש אוקטובר. נכון למועד הפרסום האחרון (31.1.22), היקף הקרנות המסורתיות (קרנות מנוהלות שאינן כספיות) ב־0% דמי ניהול, בחברה שהפכה את הקרנות הללו לדגל, עומד על כ־4.7 מיליארד שקלים. לאור זאת חשבנו שראוי להגיד כמה מילים על עניין קרנות באפס דמי ניהול.

בעבר היו מבצעי שיווק של אפס דמי ניהול. מדובר היה בתופעה בעייתית שכן היא ‘משכה’ משקיעים לתוך קרנות זולות, ואז הגופים העלו את דמי הניהול בקרנות האלה. מתווה הרשות לניירות ערך, לפיו לא משנים דמי ניהול באמצע שנה, הגיע בין היתר מהשיקול הזה, של מבצעי אפס דמי ניהול שהיו נהוגים בעבר, ושנועדו בעיקר למשוך את המשקיעים. המקרה הפעם שונה. מדובר על פרק זמן ארוך. מה שיכול ליצור השפעה מעבר להסתכלות על כך כמבצע, נסביר.

מערכות הדירוג בבנקים, מביאות בחשבון מספר גורמים – תשואה, תנודתיות, כאשר דמי הניהול הוא אחד מהם. דמי הניהול משפיעים הן על הדירוג, והן על התשואה, כך שמן הסתם דמי ניהול גבוהים פוגמים בתשואה, והפוך, דמי ניהול נמוכים מוסיפים לתשואה.

ראוי לשים לב לדבר נוסף והוא שאפס דמי ניהול מסייע לקרן חדשה לגייס כסף, היא זולה יותר, זה ישפר לה את התשואה, ובסוף יסייע לה לגייס בשנה הבאה, אחרי שתעלה על הרדאר של מערכות הדירוג. כלומר, משך התקופה יכולה לייצר השפעה ואף יתרון שלדעתנו יכול לפגוע במערכת כולה.

כשמדברים על השפעה של אפס דמי ניהול, אפשר ללמוד מנסיון העבר כשקרנות עברו לאפס דמי ניהול. רבים זוכרים את היקפי הגיוסים המשמעותיים בקרנות הכספיות. בעקבות זאת, נוצר לחץ להוריד את עמלות ההפצה בקרנות אלה. זו לא היתה הסיבה היחידה, ושיקולים של תשואה בכספיות בסיכון נמוך, וכן גם אלטרנטיבה לפיקדונות המערכת הבנקאית, עמדו לנגד עיני הרשות לניירות ערך. אבל לאפס דמי ניהול היתה השפעה.

כשבוחנים את מוצר קרנות הנאמנות, אפשר לראות בקלות, שדמי הניהול נחתכו באחוז שלם, ירידה של 60% בדמי הניהול הממוצעים בין 2009 ל־2020. הירידה הזו מגיעה מכמה סיבות. ירידה בדמי הניהול בכספיות, ירידה בדמי הניהול בקרנות המחקות ובקרנות הסל, וגם ירידה בדמי הניהול בקרנות הנאמנות המסורתיות. על הדרך נזכיר את הירידה בעמלת ההפצה שירדה מ־0.45% ל־0.35%.

אמנם אין נתונים מספריים מדויקים, אבל כל אחד מאנשי התעשייה יודע שמערכי הייעוץ הצטמצמו בכמחצית. אפשר לטעון שאין קשר ישיר בין גודל מערכי הייעוץ לדמי הניהול, שכן המערכת הבנקאית מקבלת את עמלת ההפצה שהיא נגזרת מהיקף הנכס המנוהל. אבל, צריך לזכור, ירידה עקבית ומתמשכת במגמה מובהקת בדמי הניהול, הובילה בעבר, ויכולה להוביל גם בעתיד לדרישה להפחתה בעמלת ההפצה. פעולה כזו, יכולה להגדיל את הצמצום והפגיעה במערכי הייעוץ.

צמצום מערכי הייעוץ גם הביא לעלייה ברף הכניסה למערכי הייעוץ, כך שהמוצר אמנם הוזל, אבל מרבית הלקוחות עד רמת 100-200 אלף שקלים נזילים, כלל לא זוכים ליהנות משירותי מערכי הייעוץ. המגמה הזו מובהקת, והשאלה האם רוצים שהיא תמשיך. בסופו של יום במי זה ייפגע?

כבר היום קרנות נאמנות הן מוצר זול לכל הדעות, כפי שניתן לראות בגרף המצורף. גם על רקע האלטרנטיבות השונות, גם על רקע היעדר חסם כניסה למשקיעים מבחינת גודל תיק. איך שהתעשיה הזו תסתכל על עצמה, כך יתייחס אליה ציבור המשקיעים. מי שמוכר מוצר באפס, כך יסתכלו עליו. המשמעות של מוצר אפס, היא פחות השקעה במחקר, איכות ניהול השקעות נמוכה יותר, ובסופו של יום מוצר נחות יותר. המשקיעים לא מטומטמים. כל אחד מבין שמה שנמכר באפס, כנראה שווה את המחיר שלו. האם התעשיה רוצה להתקדם לכיוון הזה?

בואו נזכור, תעשיית קרנות הנאמנות לא עומדת בפני עצמה. יש תחרות עצומה על כספי הלקוחות, החל בניהול תיקים, דרך פוליסות חסכון, גמל להשקעה, תיקון 190 ועוד. האם הדרך לכספי הלקוחות היא למצב את תעשיית הקרנות כמוצר הנחות והזול שאליו יגיע המשקיע מחוסר ברירה?

לסיכום, רצוי שהתעשייה, ומערכי הייעוץ יסתכלו על קרנות באפס דמי ניהול, לפי דמי הניהול אליהם הקרנות יגיעו בסוף 2022, כדי לשקלל את דמי הניהול האפקטיביים של הקרנות בתשואה שמשיאות הקרנות האלה.

חשוב שמערכי הייעוץ יבינו שאולי יש כאן רווח לטווח קצר של הלקוחות, אבל הפסד לטווח ארוך לתעשיית הקרנות, וגם למערכי הייעוץ. מה גם שכבר קיים היום מוצר באפס דמי ניהול, קרנות הסל, והקרנות המחקות. כלומר מי שרוצה קרנות באפס דמי ניהול שיקנה את מוצרי המדדים שמוצעים ב־0 דמי ניהול. זה לא אותו מוצר מן הסתם.

חשוב לא פחות, שהתעשייה תבין שריצה לאפס אולי תועיל לגוף כזה או אחר בטווח הקצר, אבל תסכן את הקיום של התעשיה הזו בטווח הארוך. בעולם שבו יש תחרות עזה על כספי המשקיעים, לא כדאי לבחון את יחס המשקיעים לקרנות הנאמנות. בסופו של יום מה שחשוב למשקיע זה לא אם הקרן היא באפס דמי ניהול, אלא איכות ניהול ההשקעות בקרן. עד היום הדברים האלה היו ברורים לכל מי שפעיל בתעשייה, האם משהו השתנה?