נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

בחזרה לעתיד: ה IRA, ניהול עצמי של קופות הגמל, תופס תאוצה

רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים, בראיון בלעדי לפאנדר על השינויים מאז רפורמת בכר, התחרות בענף וה-IRA שצפוי לשנות את פני הענף ומציע לנו לא להיות פופוליסטים ולהפסיק להתמקד בדמי ניהול קופות הגמל

 

 
רמי דרוררמי דרור
 

אלמוג עזר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
20/07/2010

בשנת 2005, שוק ההון בישראל שינה כליל את פניו. רפורמת בכר, שהגיעה לאחר לחץ פוליטי, נולדה בכדי להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עיקרי הרפורמה היו סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל, פנסיה וקרנות הנאמנות ועידוד התחרות בתחומי השקעות אלה. לאחרונה, בתקשורת הכלכלית המרכזית, מוטחת ביקורת קשה על כך שדמי הניהול עלו מאז שהופרדו מן הבנק. תרחיש זה לטענת המבקרים הוא נגזרת ישירה של חוסר התחרות ששולט עדיין בשוק.

אין זמן מתאים יותר מלראיין את רמי דרור מנכ"ל בית ההשקעות הדס ארזים. החברה שהוקמה מייד לאחר הרפורמה היא תוצר מובהק לשינוי שחל בשוק בעקבות הרפורמה. דרור יוצא חוצץ לגביי הלחץ הציבורי שמופנה כיום כלפי הענף, מה בכל זאת יש לשנות ומה להשאיר על כנו. כאשר מבין כל הנושאים בחר דרור להתמקד בנושא ה-IRA ניהול ההשקעות העצמי שהדס ארזים מתייחסת אליו כמוצר דגל.

מהם לדעתך שורשי הלחץ הציבורי שקורא להגביל את שוק קופות הגמל והפנסיה בכדי להפוך אותו ליותר תחרותי?

לדעתי, נושא דמי הניהול, מקבל מקום דיספרופורציונאלי בתקשורת לעומת המהות שלו. אף אחד מהעיתונאים לא בצע בדיקה כנה לגביי ההבדל בין ההוצאות שנושאים בתי ההשקעות בהווה לגביי ההוצאות הישנות שהיו טרם הרפורמה.  דאז, עסקי הבנק היו גם מוקדי השירות של הקופות. אם ניקח לדוגמה את גדיש שהייתה בראשות בנק הפועלים, מספר האנשים ניהלו אותה אז, לפי הדוחות הכספיים, היו בערך 20% ממספרם היום.

רפורמת בכר נבעה, בין היתר, מחוסר שביעות הרצון מרמת הניהול במסגרת הבנקאית, וכן, מחוסר שביעות רצון מרמת התחרותיות והקצאת המשאבים של הבנק לניהול עצמו. בחברות הגמל שפעלו אז, מצבת האנשים מנתה  לא יותר מ-20. היום בחברות הגמל החוץ בנקאיות, מצבת העובדים מונה חמישה. סטנדרט השירות השתנה. כל חברת גמל היום מעסיקה מחלקה מיוחדת בת עשרות עובדים שתפקידה להעניק את השירות ללקוח. המצב שונה בתכלית מן המצב הקודם בו לא היה מערך שירות וכל השירות הסתכם במערך הבנק.

אם נביט ברגולציה שהתפתחה בחמש השנים האחרונות, גם היא תעזור לנו להבין את אופי השינוי שענף זה עבר בחצי העשור האחרון. הרגולציה גרמה לכניסה של מנגנוני בקרה, ניהול סיכונים, אנליסטים מיוחדים וועדת חודק שמגבילה את יכולות ההשקעה. כל אלו מייקרים משמעותית את המוצר הניהולי עד לכדי ביטול יכולת ההשוואה עם המוצר בעבר. יש להסתכל על המכלול כולו.

אחד הסמנים לפופוליזם של התקיפה של דמי הניהול הוא השאלה מדוע לא משווים את זה לענפים אחרים בשוק ההון? מדוע לא משווים את זה לשוק קרנות הנאמנות למשל? הרי שוק הקרנות יקר יותר! שם אין חודק ואין מערך שירות לקוחות וכו'. אם מנהל קרן גובה דמי ניהול מסוימים זאת משום שיש לו מערך הוצאות אשר תלוי באיכות המוצר וזה המחיר שהוא מוכר בו את המוצר. המצב דומה בשוק הגמל.

אז מדברייך אני מתרשם שהתחרות נכשלה- במטרתה להוזיל את המוצר?

התחרות לא באה בכדי לגרום הוזלה. היא באה לתת מוצר טוב יותר לצרכנים. ומוצר טוב יותר נמדד בכמה פרמטרים: שירות, ניהול, איכות השקעות וזמינות.

בעבר שוק התקשורת נשלט רק על ידי בזק. היית מחכה שנתיים בכדי לקבל קו טלפון. היום ישנו ריבוי ערוצי תקשורת ושלוש חברות סלולר. האם הוצאות התקשורת לצרכן ירדו? מן הסתם הם קפצו ובצורה פראית. התחרות הביאה לאיכות גבוהה יותר של המוצר  ולתשתיות מפותחות יותר, אך לא להוזלה. אם מביטים תחת הפריזמה של עלות בלבד, מסרבים לראות את התמונה המלאה.

מונופול

מה לגבי הקריאה לבצע רפורמה לרפורמה ולהשיב את קופות הגמל והפנסיה לבנקים?

זהו מהלך שאינו רלוונטי. כדור שנורה, לא ניתן להשיבו לקנה. על איזה בסיס וטיעון יש לבצע את המהלך? בגלל ההתייקרות? אולי נחזיר את השליטה של בזק לשוק התקשורת ונבטל את השוק הסלולארי? זה יוזיל את ההוצאה שלנו על תקשורת!

אם נמדוד את התחרות בשוק הגמל כפונקציה של ניוד הקופות מבית השקעות אחד לאחר- היא עדיין לא משביעה רצון. האם המסלקה שבהקמה תפתור את הבעיה הזו?

אני לא מאמין שחוסר ניוד הקופות הלקוחות נובע מחוסר שקיפות ניהולית.
העניין טמון ברמת ההבנה של הלקוחות בעולם הזה שמורכב מקרנות פנסיה וקופות גמל. היא נמוכה יותר משום מורכבות המוצר. זהו מוצר שאינו נמדד רק ב"עלה או ירד". לכן, גם אם נספק את כל הנתונים זהו נושא של חינוך פיננסי. כולם יכולים לדעת בכל שעה מה רמת אחזקת הנייר הבודד של הקופה. אצלכם באתר אף מספקים תשואות חודשיות. המסלקה תייצר תנאים תפעוליים קלים יותר לניוד של הכסף ותפגע אולי בכוחם של סוכני הביטוח. המסלקה תקום וזה חלק מהאבולוציה של המהפך בשוק הגמל והפנסיה.

מה לגביי האכזבה מהייעוץ הפנסיוני בבנק שאינו מצליח להתרומם ועדיין נשלט ברובו עדיין ע"י סוכני הביטוח?

זו אותה התשובה לשאלה הקודמת. הציבור עצמו לא התרגל לכך שניתן לרכוש את המוצר בבנק. חלו פה הרבה שינויים בשנים האחרונות. לתהליכים אלה לוקח זמן לחלחל. הציבור זקוק לזמן בכדי לגלות את השינויים הללו.

ישנם יועצים אובייקטיבים שאינם סוכנים ואינם מהבנק והם מעניקים שירות למגוון רחב של לקוחות. יש את היועצים הפנסיונים בבנק שעל ציר הזמן, ניתן לשער, ימשיכו לצמוח במספרם. בנק הפועלים ולאומי השקיעו משאבים נאים בתחום וזה קרוב לוואי ישא פרי. על הבנקים לחנך את השוק. הרי הם בעלי הפריסה הרחבה ביותר בכל הנוגע לנושא ולכן בידיהם המפתח לשינוי בנושא.

מה דעתך על ההחלטה של ידין ענתבי, המפקח על הביטוח (לשעבר) לבטל את פרסום התשואות החודשיות של קופות הגמל?

המשבר הפיננסי גרם לאנשים לבצע החלטות בצורה אמוציונאלית ולבצע שינויים בתיק הגמל על בסיס תשואה חודשית. יש לבדוק את הקופה כל הזמן, אך לאורך זמן. לכן, ההחלטה נתנה את המענה לבלימה הראשונית של הסערה ששלטה בשוק. בעתיד, ניתן להניח, שהאינפורמציה תשוב למתווה חודשי.
לא ראוי לשפוט את המנהל על בסיס חודשי. את התשואות הגבוהות יותר ניתן להשיג בטוח הארוך. לכן, זה רעיון שחשוב הן ללקוחות והן למנהלים.

שנתיים למשבר בקופות הגמל

מה הציון שאתה מעניק לקופות הגמל בשנתיים האחרונות, מאז תחילת המשבר?

היו מקרי קצה, אך חוץ מזה, ההתנהלות הייתה בסדר גמור. הלקוחות צריכים להבין שכשיש ירידות, אם אתה מחזיק נייר ערך אתה תרד. יש כאלה שירדו יותר יש שירדו פחות אבל הנה שנתיים אחרי, כולם שרדו את זה.

מה יש לבצע בכדי שמקרי עבר כמו פריזמה שחרגה מגבולות אמון משקיעיה והכתימה את הענף כולו, לא יישנו?

אני לא מסכים שהמקרה של פריזמה (חרמון) הינו מקרה שהכתים את הענף כולו. מכל הגופים שקמו לאחר ועדת בכר (כמו פרפקט ופריזמה, אפריקה וישיר) הדס ארזים נותרה.

למה?

כי הדס ארזים לא חיפשה להתרחב בכל מחיר. לא חיפשנו לרוץ ולצמוח בפרק הזמן הקצר ביותר. גוף ניהול בדומה לאדם, צריך אבולוציה משלו בכדי להתפתח נכון. אם תינוק ירוץ כבר בימיו הראשונים יש לו סיכויים גבוהים ליפול. הבעיה הספציפית של פריזמה הייתה החבירה של גופים שונים לגוף אחד עם השקפות אחרות לניהול. כאן אנו מגיעים לנקודה חשובה בתפקידה של הרשות הרגולטורית.

בשוק קיימים גופים שונים, גופי הענק, הגופים הבינוניים והגופים הקטנים יותר. עליו לשמר את ההבדל בין הגופים. יהיו רבדים שונים בתחום ההשקעות, שיהיו גופים עם סטנדרט שונה של שירות וכו'.

מדוע זה כל כך חשוב לך?

אני חושב שאפשר לראות את זה בצורה הטובה ביותר במוצר ה- IRA. במוצר זה מי שהרים את הכפפה, היו דווקא הגופים הבינוניים, לעומת הגדולים שראו פוטנציאל קטן מדיי בשוק זה. לכן, היה צריך מוסדות בסדר גודל שלנו בכדי שיפתחו את המוצר ויביאו אותו עד הלום.

מחקר בארה"ב מצביע על כך שמאות אלפי חוסכים איבדו את כספם תחת הניהול האישי. האם תרחיש דומה יכול להיווצר גם בישראל, כתחנה האחרונה של ניהול תחת ה- IRA?

פה המקום לראות את ההשוואה בין ישראל לעולם. בארה"ב במסגרת ה-IRA, אתה יכול לבחור לשים כספך בני"ע סחירים ומניות, ללא גבול, תחת מספר ני"ע. לצורך העניין זה יכול להיות CDO עם תשואה של 40% מדי שנה.

בישראל הציבו הגבלות השקעה, אחרי שלמדו מניסיון שאר העולם. המוצר הקיים הוא לדעתי הטוב ביותר בעולם המערבי. הוא מעניק לך את האפשרות ליהנות מכל יתרונות ה- IRA ומנגד הוא טיפל בכל התחלואות שהיה לשיטת ה-IRA מסביב לעולם.

גבולות ההשקעה די דומות לקרנות נאמנות, לעיתים חמורות יותר. אסור לך להחזיק נכס מעל ל- 10% מההון בנכס מנפיק בודד. אסור לך להחזיק בניירות לא סחירים. אינך יכול לבצע פעילות ספקולטיבית באופציות. הכללים די תוחמים את התחומים בהם ניתן להשקיע ואת סטנדרט ההשקעה שנגזר מכך. אין זה אומר שלא תאבד את כספך, אך הם מהווים מערך אבטחה ראשון שמונע ממך לעשות כך.

הביצוע יכול להיעשות במספר דרכים. הלקוח יכול לנהל את זה בעצמו דרך חשבון הבנק ולבצע את אותן הפעולות שהוא מבצע בתיק ההשקעות שלו, אם יש ברשותו אחד כזה. הדרך השנייה היא דרך מנהל תיקים. אנחנו מעניקים את הפלטפורמה ומאפשרים ללקוח או למנהל התיקים שלו לעשות כראותו.

השיטה מאפשרת לגופי ניהול תיקים ללא ניהול גמל, שהיא פעילות עתירת השקעה, שוק חדש לגמרי של ניהול הון דרכינו או דרך כל חברה אחרת בעלת מערך IRA.

יתרון נוסף הוא היתרון המיסוי. זה מאפשר ללקוח שהצטברו לו נכסים בקופות הגמל וההשתלמות לעשות סדר בתיק הנכסים ולמקסם את תשואות תיק הנכסים תחת המיסוי הראוי. אם ללקוח יש 300,000 ₪ בקרן ההשתלמות ועוד מיליון שהוא מנהל כתיק השקעות, עדיף שאת התיק ינהל תחת קופת ה-IRA. מדוע? כי בתיק ישנו פטור ממס רווחי הון והחלק המנייתי שנמצא בתיק ההשקעות בעל פוטנציאל תשואה גבוה יותר. לכן זוהי פלטפורמה נכונה יותר לניהול הכסף ולמיקסום  התשואה לאו דווקא דרך הנכסים עצמם אלא תחת מערך המיסוי הנכון.

מה לגביי עמלות?

עמלות הפעולה ב-IRA הן נמוכות יותר. באג"ח העמלה היא 0.03% וברכישת מנייה היא 0.07%. כל אדם שמנהל לעצמו את ההון, יידע להעריך נתון זה.

מדוע דווקא הגופים הבינוניים לדעתך יפתחו את נושא הIRA?

משיחות אישיות, טענתם היא שהם מעדיפים למקד את המשאבים בהפצה ושיווק ולא ב- IRA, עם פוטנציאל הרווחים הנמוך יותר מבחינתם. בינתיים מי שלקח את הנושא כפרויקט הם בית ההשקעות ואנחנו. אנחנו מגייסים בצורה טובה עד כה גם אם המדידה נעשית על בסיס רווח.

כל זה נכון לטווח הארוך, כיצד תשייך את הדברים לטווח הקצר?

אם נניח שאתה לקוח של קופת גמל קיימת ולפתע אתה חושש ממשבר שמתפתח במקום מסוים ומאיים על הכלכלה הגלובאלית. זה גורם לך לבקש לנייד את ההון אל מחוזות סולידיים יותר. בקופה רגילה זה לוקח 20 יום. ב-IRA אתה מרים טלפון למנהל התיקים ומבקש להוריד את הסיכון. ב- 2008 ראינו שהשוק יכול תוך 3 שבועות לרדת ב- 20%.

יש כבר חברות שחתומות אצלכם בפורמט הנידון?

10 חברות שונות לניהול תיקים עובדות איתנו על בסיס קבוע בפורמט ה- IRA.

מה עם קרנות הנאמנות?

קרנות הנאמנות בם בתחום ה" רה ארגון" כרגע. הקרנות עדיין קטנות 120-130 מיליון שקלים, אמנם זה גדל ב-8 חודשים, אך לא ניתן עליהם דגש עד כה.

מה אתה חושב על ביטול דמי ההפצה בבנקים לקרנות הנאמנות?

כמייצגים היקף נמוך בקרנות, הרווח יהיה בצידנו. למרות שאיני רואה איך הביטול יביא להוזלת המוצר לצרכן ולהורדת דמי הניהול. העלויות לבטח יבוא ממקום אחר. כל המשחק הזה, שהוא שוב פופוליסטי, הוא לא נכון. יש לבחון את העלויות לעומת האיכות. 

אני בשוק ההון משנת 92 מטעם להק קרנות נאמנות. דאז היא הייתה שייכת לבנק האמריקאי ישראלי שנרכש על ידי בנק הפועלים. להק אז ניהלה 280 מיליון שקלים. בשנת 2000 עם עזיבתי כסמנכ"ל ומנהל השקעות ראשי, ההון נאמד כבר ב-9.5 מיליארד שקלים. משם עברתי והקמתי את די בי אם.

אז מדוע פרשת מפרויקט שהיה ה"ילד" שלך שול מנהלי די בי אם?

אני, כנראה, איש של מערכות גדולות. היה לי קשה לראות את עצמי בגוף קטן, אני צריך יותר אקשן ופעילות.  ב-2003 קיבלתי הצעה לעבור למגדל כמנכ"ל מגדל ניהול נכסים וני"ע. מכרתי את המניות שלי בדי.בי.אם לשני השותפים האחרים. ב-2006 חברתי לקבוצת פייננסרים: אהרון כהן, גולן כהן ורונן רשף שהואשמו בתרמית בפרשת אופמת וזוכו מחמת הספק. 

פרשת אופמת

בשנת 2002 מנהלי אופמת, גולן כהן ורוני רשף, נעצרו בחשד שניסו להשפיע על השער הקובע לפקיעת האופציות של חודש מרץ 2001. הם זוכו. מספיק רק להזכיר את השם אופמת בכדי להבחין כיצד דרור הופך דרוך יותר. רמז להשפעה הרבה יש לפרטי הפרשה כלפי ההשקפה שלו לעולם בו הוא עוסק.

מה דעתך על פרשת אופמת?

הפרשה היא דוגמא כיצד ניתן להרוס חיים של בעלי מקצוע. במשך 9 שנים הם לא יכלו לעבוד כאשר התמונות שלהם כבולים באזיקים נצרבו בתודעה הקולקטיבית של העוסקים בשוק ההון. הנאשמים השקיעו מיליון שקל, כל אחד, בכדי לטהר את שמם, ובסוף הם זכו למינימום התייחסות מצד התקשורת לאחר הזיכוי.

שם פגשת את אייזיק סיטון, בעל החברה?

את אייזיק הכרתי מאז שנת 93 כברוקר שלי. הוא ציוני נלהב, דובר עברית שוטפת, שמגיע פעם חודש לארץ. הוא בעל חברת ברוקרים בארה"ב בשם מידלגייט ומטרות עסקיו בישראל נובעות מההיבט הציוני. עסקיו בחו"ל הינם סביב אנרגיית הרוח.

הוא הגיע לארץ בעקבות רפורמת בכר. בסוף 2005 לאחר מפגש איתי, הוא סיפר כי  בכוונתו להרחיב את עיסוקיו בארץ. טענתי היא שאחרי רפורמת בכר, חברת קופות גמל היא נכס יציב יותר, וסביבו תבנה את בית ההשקעות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x