מי נגד ומי בעד- עמלת ההפצה

ענף הקרנות בארץ ספג קיטונות של ביקורת כאשר צמחו הקרנות הכספיות. הביקורות שברובה הופנתה מבתי ההשקעות הקטנים בשוק, נגעה בכך שבתי ההשקעות הגדולים משתמשים באמצעים לא כשרים לשימור לקוחות. בכדי שאלה לא יפדו את כספם, בתי ההשקעות מעניקים להם קרנות סולידיות בעלות אפסית כאקט שיווקי. תנאי תחרות שבתי ההשקעות הקטנים אינם יכולים לעמוד בהם.

במאבק ההוא, בתי ההשקעות הקטנים נכשלו, אך הם לא אמרו נואש. המאבק הנוסף בימים אלה נערך על עמלות ההפצה, מאבק שקשור במידה גם לכספיות. עמלת ההפצה, הינה שייר של רפורמת בכר ובאה דאז במטרה לנסות וליישר את הפערים בין בתי ההשקעות לבנקים.
בפועל לפי טענת בתי ההשקעות הקטנים, עמלת ההפצה, פועלת לטובת בתי ההשקעות הגדולים. עמלת ההפצה היא עוד תשלום שהגורם המייצר חייב לשלם לגורם המשווק. עלויות קבועות אלו לבתי ההשקעות, פוגמות בתחרות ומאפשרת לבתי ההשקעות הגדולים לחלוש על נתח שוק גדול יותר.

בבדיקה רוחבית של הענף התברר כי ישנן מאות קרנות ברשות בתי ההשקעות הגדולים שרווחיותם הינה אפסית במקרה הטוב ושלילית במקרה הרע. קרנות אלו הינן סולידיות ואינן מצריכות ניהול אקטיבי תמידי, ובכל זאת הן מאפשרות לבתי ההשקעות המחזיקים בהן לצמוח, ולטענת הקטנים "לחסל את התחרות".

מכאן נובעת תמיכתם בתיקון 15 לחוק השקעות המשותפות בנאמנות, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת והוא כולל, בין היתר, את עמלות ההפצה. תיקון 15 הגיע משום האפשור לשווק  קרנות זרות בישראל. שיטת התגמול של הקרנות הזרות היא שונה וכבר כוללת בתוכה עמלה על שיווק והפצה. לאור זאת, ברשות הבינו שיש צורך לתקן את כל נושא עמלות ההפצה. התיקון קובע, שהצרכנים הפיננסים ישלמו ישירות לבנקים עמלות קנייה ומכירה בקרנות הנאמנות ובתוך כך תגיע עמלת ההפצה לסיומה. הרשות תומכת בהשמטת עמלת הניהול, כי לטענתה הן יורידו את עמלות הניהול של הקרנות. דבר שייתכן, אך אינו מובטח.

משיחות עם גורמים בכירים בבתי השקעות, עולה דעה אשר משותפת כמעט לכולם. פרט להתנגדות הבסיסית שלהם לתיקון, טענתם היא שהתיקון עדיין בוסרי ואינו חושף את כל הפרטים שיש לדון בהם בשם השינוי. "הרי כוחן של הכספיות הוא במחירן ובגמישותן. אם הבנק ייבחר לגבות עמלה של 0.1% על כל קנייה ומכירה, הוא למעשה יקבע את סופו של הענף." כך נשמע בחדרים סגורים.

האם הצדק נמצא אצל הרשות לני"ע ובתי ההשקעות הקטנים, או שמא בטענת בתי ההשקעות הגדולים? ימים יגידו.

הדיון הנתון הינו דוגמה מופלאה לתיאוריה הכלכלית הקלאסית. האם ביטול עלויות קבועות מביא לצמיחה של רווחה כוללת למשק? ובכן התיאוריה היבשה מצדדת גם בבתי ההשקעות הקטנים וגם בגדולים. מחד, הורדת עלויות תביא לכניסה של יצרנים חדשים לענף ובתורה תביא להוזלת המוצר לצרכן ולהגדלת הרווחה הכוללת. מאידך, הענקת האפשרות לבנק להתאים את המוצר לצרכן תביא את הבנק לגזילת הרווחה העודפת מן הכלל אל קופת הבנק.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.