בנק ישראל מבולבל. רוצים דוגמא לבלבול בבנק ישראל? בבקשה

האם בנק ישראל מגיב באיחור להתפתחויות במשק, או שמא צופה אותן ?

פישר יכול לרשום לעצמו אכזבה כפולה מתגובת שווקי האג"ח מההפתעה ששיגר בשבוע שעבר: הציפיות האינפלציוניות לא ירדו, בניגוד למצופה ואילו השקל הישראלי חזר להתחזק, לאחר 5 שבועות של פיחות שהייצוא הישראלי זקוק לו כמו אוויר לנשימה.

לתחושתנו, בנק ישראל בעצמו מבולבל מהמגמות הסותרות בכלכלה הישראלית ומההשפעות הבינלאומיות עליה ומכאן עולה החשש  שיאמץ התנהגות תזזיתית בקביעת גובה הריבית במשק.

ההודעה על העלאת הריבית ב- 0.25% לרמה של 1.75% הפתיעה את מרבית החזאים ואת המשקיעים המוסדיים בשווקי האג"ח. ההחלטה החודשית על גובה הריבית במשק הופכת למורכבת יותר ויותר, בעיקר בשל ריבוי נתונים כלכליים סותרים ולעיתים גם חוסר בהירות של הנתונים עצמם.

כך, יכול בנק ישראל, על בסיס כלל הנתונים שברשותו, להחליט להעלות ריבית, או לחילופין להותירה ללא שינוי וההחלטה, לכאן או לכאן,  תראה הגיונית ומנומקת למשעי. הכל עניין של דגשים .

שתי אסכולות מנחות כאן את שיקולי בנק ישראל. הראשונה, מדגישה את קצב הצמיחה במשק כאינדיקאטור העיקרי לבחינה ולסינון של נתוני המשק בטרם תתקבל ההחלטה על גובה הריבית.

האסכולה השנייה, מתייחסת בעיקר לסיכוני האינפלציה והיא יכולה לייצר, על בסיס אותם נתוני מאקרו המונחים על שולחנו של פישר, החלטה שאינה בהכרח זהה ולעיתים אף הפוכה ממש.

נציין רק ששתי האסכולות מושפעות גם מהאקלים הכלכלי והמוניטארי בחו"ל, היינו ממצבם של הכלכלות שותפות הסחר העיקריות של ישראל , מחירי הסחורות והאנרגיה ומהתנהגותם של בנקים מרכזיים בעולם.
אין לקנא בפישר, כיון שגם תמונת המצב המוניטארית בעולם שולחת מסרים סותרים.

מצד אחד, לנוכח ההאטה בקצב ההתאוששות של הכלכלה בארה"ב, עבר הדגש בשיח המוניטארי מהשאלה מתיי תתחיל הריבית בארה"ב לעלות, לדיונים כיצד ניתן להקל על המשק באמצעות הרחבה מוניטארית נוספת ואיך עושים זאת כשריבית שם היא כבר למעלה משנה וחצי אפסית? מנגד, בהודו ובניו-זילנד עלתה לאחרונה הריבית המוניטרית, במסגרת תהליך של נורמליזציה בריבית המוניטרית.

למרות המיני הפתעה ששלח פישר לשווקים, סיכמו מדדי האג"ח בבורסה שבוע חיובי נוסף, מ-2 סיבות עיקריות. הראשונה, הירידה שנרשמה בשבוע שחלף בתשואות אג"ח ממשלתי בארה"ב. בשבועות האחרונים זהו האינדיקאטור המכריע בהשפעתו על שווקי האג"ח אצלנו.

השנייה, פסיכולוגית בעיקרה ולפיה התקבלה העלאת הריבית באנחת רווחה כיון שהיא משקפת ערנות ואחריות מצד בנק ישראל, הנחוש שלא לאפשר לשד האינפלציוני לצאת מהבקבוק.

נציין כמובן שהן השוק הממשלתי והן השוק הקונצרני מוסיפים לפעול בסביבה חיובית ואוהדת מאוד, המאופיינת עדיין, בריבית נמוכה ואף שלילית במונחים ריאליים, במחסור מתמשך באג"ח ממשלתי, בנתוני חשבונאות לאומית מרשימים המעידים על איתנות הכלכלה הישראלית ובמשק הצומח בקצבים המעוררים קנאה בקרב שרי האוצר באירופה ובארה"ב.

פישר יכול לרשום לעצמו אכזבה כפולה מתגובת שווקי האג"ח מההפתעה ששיגר בשבוע שעבר: הציפיות האינפלציוניות לא ירדו, בניגוד למצופה ואילו השקל הישראלי חזר להתחזק, לאחר 5 שבועות של פיחות שהייצוא הישראלי זקוק לו כמו אוויר לנשימה.

לתחושתנו, בנק ישראל בעצמו מבולבל מהמגמות הסותרות בכלכלה הישראלית ומההשפעות הבינלאומיות עליה ומכאן עולה החשש  שיאמץ התנהגות תזזיתית בקביעת גובה הריבית במשק.

דפוס התנהגות כזה הוא מאוד בעייתי עבור המשקיעים והוא זורע אי וודאות בשווקים ואף מערער את הביטחון שיש למשקיעים המקומיים והזרים באשר לאמינות המוניטארית בישראל, שהיא אחד מהנכסים העיקריים של ישראל בעולם ומשפיע ישירות על פרמיית ה- CDS של ישראל בשוק האג"ח האמריקאי ובהתאם על שווקי האג"ח אצלנו.

רוצים דוגמא לבלבול בבנק ישראל? בבקשה.

מה קורה בשוק הנדל"ן? בהודעה על העלאת הריבית הדגיש בנק ישראל את החשש מהתפתחות בועת נדל"ן בישראל. לכאורה, עלייה של כמעט 5% במדד הדיור בשנה שחלפה ושל 21% במחירי הנדל"ן ( נתוני מס שבח) באותה תקופה מעידים כי הצדק עימו.

מנגד, נתונים עדכניים שפרסם משרד האוצר מעידים על ירידה של כ-1% במחירי דירות חדשות ביוני והם מצטרפים לנתונים נוספים של הלמ"ס המעידים על קיטון בעודף הביקוש לדירות חדשות.

התמונה מורכבת, כיון שמדד הדיור מודד את השינוי במחירי חוזי השכירות וסביר שאלו ימשיכו לעלות, ולו כדי לפצות את הרוכשים של דירות להשקעה על המחירים הגבוהים ששלמו, כאמור, על הנכס המניב שרכשו.

אז האם שוק הנדל"ן מתקרר או לא? קשה לדעת. גם לבנק ישראל קשה לדעת. בנסיבות אלה, ההחלטה שקיבל בהחלט הגיונית, כיון שאין ויכוח על כך ששוק הנדל"ן הפרטי מהווה כיום את האיום האינפלציוני העיקרי ועלול לטרוף את הקלפים. האם בנק ישראל מגיב כאן באיחור לנתונים או שמא צופה אותם? בעניין הדיור, ההחלטה של בנק ישראל בהחלט נכונה.

בלבול נוסף מתייחס להשפעות חו"ל על הצמיחה והאינפלציה במשק.  התזה לפיה המשבר הכלכלי באירופה והגמגום המתמשך בכלכלה האמריקאית מאפשרים לפישר להמשיך ולהחזיק ריבית נמוכה בישראל, כדי למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק, עומדת אף היא למבחן.

מדוע? כיון שעל אף רגישותו הרבה של פישר למה שקורה מעבר לים, הוא צופה קדימה והנתונים האחרונים מראים כי החשש ממגה משבר באירופה מתפוגג, על רקע שורת נתונים חיוביים בחלק ניכר במדינות אירופה, כמו מהתוצאות החיוביות והמפתיעות של "מבחני הלחץ" לבנקים האירופאים, שהניבו תוצאות טובות בהרבה מהקונצנזוס. 

גם בארה"ב, ניכרת אומנם האטה בקצב הצמיחה ברבעון השני של השנה, אולם בכל זאת המשק צומח, מונע על ידי הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה של כלכלת ארה"ב, שצמחה במהלך הרבעון השני ב- 1.6%, אומנם פחות מקצב של 1.9% ברבעון הקודם, אבל בכל זאת גידול נאה.

בשורה התחתונה, המצב הכלכלי באירופה ובארה"ב נותר בעייתי, אפילו מאוד, ורגישותו של פישר לחדשות האחרונות, שהיו אופטימיות בעיקרן, נראית מוגזמת. השפעות "סעיף חו"ל" על החלטת הריבית אמורות היו לתמוך בהשארת הריבית על כנה.

למשקיעי האג"ח אנו מציעים להתרכז בנתונים הבסיסיים המצוינים בהם מתפקד שוק האג"ח הישראלי, הממשלתי והקונצרני כאחד. לפעמים – ערנות ודריכות יכולות להשיג את התוצאה ההפוכה ולהסיט את תשומת הלב מהמצב לאשורו, שהיה ונותר אוהד למשקיעים.

תהליך הנורמליזציה בריבית במשק יימשך וטוב שכך, כיון שאסור לזלזל בפוטנציאל האינפלציוני שהמשק הצומח שלנו מגלם, אולם לעת עתה, גם שנת 2010 תסתיים עם ריבית ריאלית שלילית.
 יחד עם מגמת ירידת התשואות המאפיינת לעת עתה את האג"ח הממשלתי והקונצרני בארה"ב, מדובר בשילוב מצוין עבורנו.

אין כרגע יתרון מובהק לאפיק השקלי ביחס לצמוד, על רקע ציפיות אינפלציוניות גבוהות וככל הנראה בצדק.
לפיכך, כדאי לשמור על תיק אג"ח מאוזן, בין שני האפיקים ודינמי מאוד, בכל הקשור להחלטות מח"מ ותגובה לשינויים בשוק.

גם האפיק הקונצרני עודו מומלץ, במיוחד מחוץ למדדי התל בונד הנסחרים במחירים מלאים.
האפיק הקונצרני השקלי עלה חדות בשבועות האחרונים  והמרווח הגלום במחירי התל בונד השקלי, ביחס לאג"ח ממשלתי באותו מח"מ, ירד למינימום מאז השקתו. בנסיבות אלה, מימוש רווחים בהחלט מתבקש. קחו בחשבון.

מנגד, בשל רמתם הגבוהה של הציפיות האינפלציוניות באג"ח הממשלתי, בהשוואה לציפיות האינפלציוניות הנמוכות משמעותית הגלומות בשוק האג"ח הקונצרני, כדאי לבנות את עיקר ההגנה האינפלציונית בתיק מאג"ח קונצרני  צמוד, איכותי ובמח"מ קצר.

רונן אביגדור מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.