רונן שם טוב
15/08/2010
החדשות שהגיעו לאחרונה מכיוונה של רוסיה, יצאונית החיטה השלישית בגודלה בעולם, הזניקו את מחירי החיטה ושאר התבואות לגבהים שלא נראו מזה כשנה. לא חלף זמן רב מדי עד אשר מחזורי המסחר בתעודות הסחורות השונות החלו לטפס, גם הן, בהדרגה.
התעודות מאפשרת חשיפה, בין היתר, למחירי תבואות, לכן ייתכן ובעתיד הן תצבורנה פופלריות יחד עם עליות מחירים נוספות.
למי שעוד לא קרא או שמע, רוסיה סובלת מהקיץ החם ביותר בהיסטוריה המתועדת. גלי החום גורמים לשריפות ענק שמכלות שטחי גידול רבים של חיטה וקיים החשש כי הדבר יגרום לזינוק חד במחירי המזון הבסיסיים. מחיר החיטה עלה כבר בקרוב ל50 אחוזים בחודשיים האחרונים ובארגון המזון העולמי מביעים חשש כי עוד לא ראינו את הסוף.
אחד המאפיינים של סקטור הסחורות בכלל, וסקטור החקלאות בפרט הוא שקיימת קורלציה רבה בין המחירים של סחורות שונות. הסיבה לכך הינה פשוטה- עליית מחירי החיטה תגרום לעלייה בביקוש למוצרים תחליפיים כגון תירס ואורז. בנוסף, חקלאים רבים מתפתים כעת להחליף את יבוליהם לחיטה, אשר מחירה גבוה יחסית לשאר הסחורות החקלאיות ועל כן עלולות להיווצר בעיות בצד ההיצע של סחורות נוספות.
יתרונה של תעודת הסל או קרן נאמנות על סחורות הוא שהיא מייצגת קבוצה של סחורות חקלאיות ועל כן המשקיע יוכל להנות מעליית מחירים של תבואות המהוות תחליף לחיטה, בנוסף לרווח פוטניצאלי נוסף מעליית מחיר החיטה עצמה.
סיבות נוספות לעליית המחירים
בזמן שהכלכלות של ארה"ב, אירופה, ויפן מדשדשות באיטיות לכיוון מציאות של צמיחה כלכלית חלשה (ויש אומרים "תחתית כפולה"), הכלכלות האסייתיות, ובעיקר הודו וסין, סובלות מהבעיה ההפוכה- אינפלציה. עליות השכר הגבוהות בסין ובהודו בשנה האחרונה, בשיעורים של עד 30%, הביאו להגדלה משמעותית של הביקושים במדינות הללו. עליות השכר הם בעיקר אצל בעלי ההכנסות הנמוכות, וכשאלו נהנים מעליית שכר הם נוטים להגדיל את הביקושים של מוצרי בסיס.(בניגוד לעליות שכר במעמדות גבוהים יותר אשר יכולים להתרגם לגידול בביקושים לנדל"ן ומוצרי מותרות).
על אף הנסיונות של שתי המדינות הללו לצנן את האינפלציה, מתגברים הסימנים לכך שהגלובלזציה עוברת שלב בהתפתחות שלה. אם בשנים הראשונות של התהליך נהנו הצרכנים במערב מירידת מחירים של מוצרי צריכה כתוצאה מהעברת הייצור למדינות מתפתחות הרי שכעת מתחילות עליות שכר במדינות הללו והצרכנים שלהן מתחילים להתחרות בביקוש למוצרי מזון ואנרגיה.
סיכונים
יש להניח שחלק מהקוראים מלמלו לעצמם בשלב זה משהו כמו "שמענו את הסיפורים האלה ב-2008".
 | יש צדק מסויים באמירה מסוג זה. בשנת 2008, טרם התפתחות משבר הנדל"ן האמריקאי למשבר פיננסי כלל עולמי סבל המשק העולמי מעליית מחירים תלולה מאוד של מחירי המזון והאנרגיה. הסיבות היו אותן סיבות כמו היום: יבולים דלים (אז בארה"ב ואוסטרליה) וביקושים חזקים באסיה. אולם, משפרץ המשבר הגלובלי במלוא עוצמתו בסתיו 2008 נפלו מחירי התבואות והאנרגיה במהירות מסחררת. |
יש צדק מסויים באמירה מסוג זה. בשנת 2008, טרם התפתחות משבר הנדל"ן האמריקאי למשבר פיננסי כלל עולמי סבל המשק העולמי מעליית מחירים תלולה מאוד של מחירי המזון והאנרגיה. הסיבות היו אותן סיבות כמו היום: יבולים דלים (אז בארה"ב ואוסטרליה) וביקושים חזקים באסיה. אולם, משפרץ המשבר הגלובלי במלוא עוצמתו בסתיו 2008 נפלו מחירי התבואות והאנרגיה במהירות מסחררת.
האם קיים סיכון שהתסריט יחזור על עצמו? קיים כמובן סיכון שכל המשק העולמי ידרדר למיתון חמור נוסף. במקרה כזה יסבלו ככל הנראה גם מחירי המזון והאנרגיה.
הסימנים האחרונים מכיוונה של ארה"ב אינם מעודדים, וכפי שהוכיחה שנת 2008, המשק האמריקאי עודנו גדול מדי בשביל שהעולם יצמח במהירות כאשר הוא עצמו עדיין נותר במקומו. התלות של העולם בצרכן האמריקאי עודנה קיימת, וירידה בביקושים מכיוונו עלולה לפגוע בכלכלות האסייתיות.
נוסף, אין ערובה לכך שנסיונות ההידוק הפיסקלי של ממשלות אירופה הנן מספיקות בכדי להרגיע את השווקים הפיננסים בטווח הבינוני והארוך. גודלה של הכלכלה האירופאית הוא כגודלה של זו האמריקאית, והדרדרות כלכלית באזור זה כתוצאה מצעדי ההידוק הפיסקלי עשויה גם היא לפגוע בכלכלות האסייתיות.
מי שסבור שקיים סיכוי סביר להדרדרות מסוג זה, יבחר כמובן להתבצר באג"ח ממשלתי ויתרחק מהשקעות בעלות סיכון. השקעה דוגמת זו הנידונה בתחילה.
ראוי לציין בהקשר זה שמחירי התבואות רחוקים מאוד ממחירי השיא שלהם בשנת 2008, ואפילו החיטה רחוקה כמעט 50% ממחיר השיא. למעשה, בתיאום האינפלציה, מחירי התבואות היום קרובים לשפל כל הזמנים ומרבית הסחורות החקלאיות נמצאו כמעט 70% ממחיר השיא שלהם.
קצת פטריוטיות לסיום
אחת הבעיות שעומדות בפני המשקיע בתעודת סל על סחורות היא התמודדות עם נושא ה"קונטגו". קונטגו הוא מצב בו חוזה לתאריך קרוב על סחורה מסויימת נמוך משמעותית מהחוזה לחודש שלאחריו. מכיוון שמנהלי תעודת הסל אינם מתכוונים לקבל משלוח של הסחורה, הם נוהגים ל"גלגל" את החוזים ולמכור אותם קרוב למועד פקיעתם, תוך קניית החוזה שלאחריו.
תופעה זו גרמה לכך שמשקיעים בתעודות הסל האמריקאיות על הנפט(USO) ועל המזון(DBA) לא נהנו מכל עליית המחירים שהייתה בסקטור הסחורות בשנת 2009 משום שהתעודה צברה הפסדים בתהליך המכירה והקנייה של החוזים.
המשקיעים בתעודות הסל הישראליות על הנפט(הן של קסם והן של תכלית) לא סבלו מתופעה דומה. הסיבה לכך היא שתעודת הסל הישראליות הן קטנות מאוד בקנה מידה עולמי ולכן יש להן גמישות רבה יותר בתהליך הקנייה והמכירה של החוזים. ככל שהמוכר הוא גודל יותר, היכולת שלו "לצאת" מפוזיציה מבלי שהקונים ינצלו את חוסר גמישותו היא נמוכה יותר.
שם תעודת הסל/קרן נאמנות מתחילת החודש מתחילת השנה תאריך עדכון סימודן קומודיטיס ללא מניות 2.75% 3.39% 10/08/2010 כלל חשיפה לסחורות 0.78% -1.57% 10/08/2010 פסגות סל סחורות 5.26% -3.35% 12/08/2010 אקסלנס סחורות - זהב 2.40% -4.62% 10/08/2010 מיטב סחורות 0.03% -6.20% 10/08/2010 קסם סחורות 2.54% -7.11% 12/08/2010 פסגות קומודיטיס מגודר מט"ח 2.02% -8.53% 10/08/2010 אלטשולר שחם מניות-קומודיטיס 2.32% - 10/08/2010
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
