מה זה אומר?
קשה לרצות משקיעים בימים אלה: משקיעי החברה הורידו את מחיר מניית Xpeng ב-5% לאחר שדיווחה ביום שני, למרות שהחברה צמחה בהכנסות רבעוניות ב-153% מרשימים ויותר מהכפילה את מספר המכוניות שמסרה ברבעון שעבר לעומת אותה תקופה בשנת 2021.
יצרנית הרכב הודיעה ביום שני שההפסד הנקי של Xpeng יותר מהכפיל את עצמו ל-1.7 מיליארד יואן (260 מיליון דולר) בשלושת החודשים עד מרץ, זאת בהשוואה להערכות אנליסטים של מחסור של 1.52 מיליארד יואן. גם תחזית המכירות של החברה לרבעון הנוכחי הייתה מתחת לתחזיות האנליסטים.
הפסד נטו רבעוני של Xpeng מקור Company reports
אמנם Xpeng יותר מהכפילה את משלוחי הרכב ואת ההכנסות ברבעון האחרון, אך החברה וחברותיה מהתחום נפגעו קשות מהסגרים של קוביד-19 של שנחאי שבאופן מובן מחריפות שרשרת האספקה בסין. המשלוחים צנחו ב-42% באפריל, ל-9,002 כלי רכב בלבד. החברה גם הושפעה מעליה בעלויות עבור חומרי גלם וסוללות, מה שגרם לה להצטרף ליצרניות רכבים חשמליים אחרות בהעלאת מחירים.
תחזית הכנסות
כדי לבדל את עצמה מיריבות, Xpeng משקיעה הרבה בטכנולוגיות הנהיגה האוטונומית שלה. היא גם השיגה לאחרונה מסגרת אשראי של 7.5 מיליארד כדי לסייע במימון ההתרחבות שלה.
המניה הנסחרת בניו יורק ירדה השנה ב-54%, מה שהופך אותה לגרועה ביותר מבין שלוש יצרניות הרכבים החשמליים הסיניות הרשומות בארה"ב. Nio ירדה ב-48% ו-Li ירדה ב-25%, כאשר השלישייה נקלעה למכירה רחבה יותר של סטארט-אפים בתחום החשמל וכן על רקע חשש שחברות סיניות יימחקו מהבורסות בארה"ב.
LI, Xpeng, Nio גרף שבועי מקור TradingView
אם כן, המשקיעים ערים לנעשה וככל הנראה לא יכלו לראות שום דבר אחר מעבר להפסד הגבוה של 260 מיליון דולר שהיא רשמה תוך שהיא מתמודדת עם הסגרים בסין ומחירי חומרי הגלם שרק עולים.
יש לציין שהחברה הכירה בכך שהמשלוחים כבר ירדו ב-42% בין מרץ לאפריל, מה שהוביל אותה לפרסם תחזית הכנסה גרועה מהצפוי גם לרבעון זה.
התמונה הגדולה יותר: לא מדובר רק ב Xpeng
Xpeng הוא לא יצרנית הרכבים החשמליים היחידה שנפגעה מהסגרים של סין: המשלוחים המקומיים של טסלה בסין ירדו ב-90% בחודש שעבר לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אבל בעוד שטסלה בטוחה שהשוק עדיין 'בשל לקטיף', הרבה מהספקים שלה הודיעו על התוכניות שלהם להעביר לפחות חלק מהייצור שלהם למקום אחר. קחו לדוגמא את Primax Electronics: ספקית המצלמות חשפה תוכניות לצמצם את הייצור בסין עד 2024, ולהעביר את הייצור לתאילנד ולצ'כיה במקום זאת.
אנליסטים חושבים שזה יכול להיות סימן לבאות, בטענה שמדיניות אפס קוביד של סין יכולה להאיץ את המגמה לכיוון שרשראות אספקה מפוזרות יותר באופן שווה.
המרדף אחר הליתיום
בכל הקשור לליתיום הנחוצה לסוללות רכבים חשמליים, גם אירופה וגם צפון אמריקה מנסות לבנות אספקה משלהן.
ממש לאחרונה בלומברג פרסמו שתעשיית הליתיום העולמית זקוקה להשקעה של עד 42 מיליארד דולר עד סוף העשור כדי לענות על הביקוש לחומר החיוני לייצור סוללות, עם ניסיונות לבנות שרשראות אספקה מחוץ לסין למרות שזה כרוך בעלויות גבוהות יותר בהרבה.
זה לא דבר של מה בכך: אנליסטים העריכו שהביקוש לחומר יהיה כפול פי ארבע עד סוף העשור הזה, ושהמגזר יזדקק להשקעה של 7 מיליארד דולר מדי שנה עד 2028 אם ירצה לענות על הצרכים בשטח.
לפי דו"ח של Benchmark Mineral Intelligence הסקטור ידרוש השקעה של 7 מיליארד דולר בכל שנה מהיום ועד שנת 2028
התחזית הזו מגיעה כאשר אירופה וצפון אמריקה מנסות להפחית את התלות שלהן ביבוא סיני ולפתח ייצור ליתיום משלהן, למרות שהאסטרטגיה הזו עשויה לעלות להם בערך פי שניים יותר הון מאשר להסתמך על קבלת המוצר מסין. שהרי סין נהנתה מאחיזת חנק על שרשרת האספקה של הליתיום, היא מחוזקת על ידי רמה גבוהה של מומחיות לצד עלויות עבודה ואנרגיה שהן זולות יותר.
אם כן, מדינות שונות עושות מאמצים להיחלץ מהתלות הזו, כאשר למשל בארה"ב, ממשל ביידן דחף להאיץ את הייצור של מתכות סוללות מפתח, עם יותר מ-3 מיליארד דולר במענקים כדי לסייע בעיבוד אלמנטים כולל ליתיום. גם קנדה ייעדה עד 3.8 מיליארד דולר קנדי (2.9 מיליארד דולר) בתקציב השנה לבניית שרשרת אספקה מקומית של מתכות קריטיות.
זה הזמן להזכיר שליתיום, שהוא חומר מרכזי במעבר לאנרגיה נקייה, זינק ביותר מ-400% בסין במהלך השנה האחרונה, כאשר האספקה מתקשה לעמוד בקצב התנופה של כלי רכב חשמליים. מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, פנה בפומבי להשקעה נוספת בכריית ליתיום, ואמר כי ענקית הרכב עשויה לשקול כרייה או זיקוק ישירות לאחר שהמחירים יעלו ל"רמות מטורפות".
אז כן, יש מי שסובר שיצרניות רכב בהחלט יכולות להתערב כי יש להן יותר מסיבה אחת לעשות זאת: בניגוד למשקיעים, הם לא מחפשים רק תשואה מרווחים שנוצרו על ידי ליתיום. אלא הם מחפשים להבטיח אספקה לסוללות שלהם.