אלמוג עזר
15/08/2010
תיקון 15 הוא תיקון מטעם הרשות שבא לבטל את דמי ההפצה לקרנות נאמנות שנגבים בבנקים לעומת התקנת דמי קניה ומכירה. בדומה למצב הנהוג כיום בתעודות הסל. בהווה מחנות הבעד והנגד של התיקון, מפלחים את תעשיית הקרנות לשניים. הטענות הן מגוונות לכאן ולכאן.
בית ההשקעות כלל פיננסים, נדמה תקוע באמצע, כאשר הוא מנהל אגף קרנות רחב ידים, אך גם חטיבת מדדים ענפה לא פחות. בראיון שנערך עם ליאור כגן, האחרון לוקח אותנו למסע מאחורי הקלעים של התעשייה. זאת בכדי להסביר לנו את הרציונאל שהביא אותו ואת בית ההשקעות לתמוך לבסוף, למרות ההסתייגויות הראשוניות, בתיקון:
אני חושב שהיום אין אחידות בין מוצרים פיננסים לבין עלויות ללקוח. זאת, משום שאין עמלת קנייה ללקוח בקרנות נאמנות ויש עמלת הפצה. לכן, השיקול ליועץ, לגבי מה לקנות ללקוח בתחום האג"ח, מונע היום משיקולי עלויות.
הוא בוחר לחדד את ההבדלים שבין קרנות סל לבין תעודת סל על ידי דוגמאות מההווי היומי שלו ובתוך כך להשיא עצה ליועץ ההשקעות כיצד יש לשווק את קרנות הסל לקוחותיו:
לשוק קרנות יש מקום מרכזי בשוק ההון בישראל . אמא שלי ואבי הם דוגמאות טובות לכך. אם אימי תבקש לרכוש תעודת סל לאחר שעה יצלצל הפלאפון, כאשר אימי מן העבר השני כשהיא מבקשת :" היועץ מבקש מחיר קנייה, מה זה אומר, מה עליי לעשות?"
ללקוחות "לא מתוחכמים", הייתי מציע קרן סל, אשר נרכשת פעם אחת ביום, ללא מחיר קנייה ומכירה. כבר היום, ישנם יועצים שמעדיפים את קרנות הסל והפשטות שלהן, בכל זאת אנחנו מגייסים עשרות מיליוני שקלים בחודש, לצד הפדיונות ישנה תזוזה גבוהה שמעידה על חשיפה שהולכת וצומחת לשוק זה.
אבי לעומת זאת, יגיע לבנק אחרי שפתח את העיתון והחליט בדיוק מה לקנות. הוא היה מאלה שתיק ההשקעות שברשותו היה בנוי אך ורק מתעודות, זמן לא רב אחרי שנכנסו תעודות הסל לישראל.
את הראיון המלא תוכלו לקרוא במגזין פאנדר אשר יחולק חינם כבר בשבוע הבא לדואר המנויים. להרשמה חינם לחץ כאן
