רפורמות בשוק התשלומים בטיוטת חוק ההסדרים - הסרת חסמים בפני חברות הפינטק

כדי למנוע התפתחות של שוק ריכוזי ביישומוני P2P מציע האוצר בטיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2023, לחייב את מפעילי היישומונים לאפשר להעביר ולקבל כספים של לקוחות בין היישומונים.

ההצעות בסעיף זה נועדו להתמודד בעיקר עם השליטה הגוברת של אפליקציית התשלומים "ביט" של בנק הפועלים, בשוק זה. על פי טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2023, יישומוני התשלומים יחויבו לשתף פעולה זה עם זה, כך שכל אפליקציה תאפשר ללקוחותיה לקבל תשלום מלקוחות של יישומים אחרים ולהעביר תשלום ללקוחות של יישומים אחרים.

שיתוף הפעולה בין היישומונים יהיה באמצעות מערכת ממשק משותפת; מערכת מסוג זה יכולה שתהיה בממשק מולטילטרלי, קרי באמצעות גורם מרכז שדרכו יועברו ההודעות בין מפעילי היישומונים, ויכולה שתהיה באמצעות ממשק בילטרלי, קרי באמצעות חיבור ישיר בין מפעלי היישומונים השונים. במסגרת דיוני הצוות עלה כי ממשק מולטילטרלי בעל עלויות נמוכות יחסית למפעילי היישומונים, אך הוא דורש גורם מרכז שיוכל לבצע זו. לפיכך, מוצע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע את אופן יישום החובות על מפעילי יישומוני P2P, זאת על מנת לבחון את זהות הגורם המרכז. לחילופין, במידה ולא ימצא גורם מרכז לעניין יישום החובות, יוכל השר לקבוע כי יישום החובות יעשה באופן בילטרלי.

חברות ביטוח לא יוכלו לעסוק בשירותי תשלום

במטרה לקדם את התחרות בשוק התשלומים בפרט, ואת התחרות במערכת הפיננסית בכלל, הופץ ביום 10 בינואר 2022 תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב- 2022 , שביקש לעגן בחקיקה את הסדרת העיסוק בשירותי התשלום הניתנים על ידי גופים חוץ בנקאיים. מדובר באסדרה של הפעילות המסורתית בתחום התשלומים האלקטרוניים שכלולים ב- PSD2 (תקנות בנקאות פתוחה. ק.מ.) והיא צפויה לעודד את התחרות בכך שתאפשר לגורמים חוץ בנקאיים להיכנס לתחום ולהתפתח בו לצד השחקנים הבנקאיים הקיימים בשוק, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות.

כמו כן, מוצע לקבוע כי במסגרת טיוטת החוק ייקבע כי חברות ביטוח לא יוכלו לעסוק במתן שירותי תשלום. האיסור מוסבר בכך שמתן אפשרות למבטחים לתת שירותי תשלום תחת פיקוחה של רשות שוק ההון עלול ליצור מצב של ארביטראז' רגולטורי, באופן שעלול לפגוע בהתפתחות השוק.

מוסבר, כי שירותי תשלום אינם פעילות אינהרנטית לפעילות מבטח ואין בכך כדי לפגוע בפעילותם של מבטחים; יתרה מזאת, עיסוק מבטחים במתן שירותי תשלום מעלה חשש בדבר אפקטיביות הפיקוח על מבטחים. זאת, עקב החשש להשפעה צולבת בין פעילותם של המבטחים כנותני שירותי תשלום לבין פעילותם כמבטחים, באופן שיקשה על רשות שוק ההון לפקח על שתי פעילויות אלו תחת תאגיד אחד ויסיט את המיקוד הפיקוחי מהפעילות הביטוחית לפעילות שירותי התשלום.

יש לציין כי החלטה זו אינה מציעה למנוע מחברת האחזקות של גופים מוסדיים לעסוק בשירותי תשלום ובאפשרותה לעסוק בשירותי תשלום באמצעות הקמת תאגיד נפרד תחתיה, ולצד הגופים המוסדיים.

הסרת חסמים בפני חברות ה"פינטק"

בשנים האחרונות קמות חברות רבות בתחום ה'פינטק' – תחום שבמסגרתו נעשה שימוש בטכנולוגיה

חדשנית לצורך אספקת מוצרים ושירותים בתחום הפיננסי, כגון: אשראי, אמצעי תשלום, ניהול השקעות, ניהול פיננסי, ביטוח ועוד. חברות אלו מצליחות לערער את ההגמוניה של השחקנים המסורתיים בתחום באמצעות פתרונים טכנולוגיים ייחודים, שלרוב יעילים יותר מהמוצרים הקיימים, ואף מציעות פתרונות

ייעודים לאוכלוסיות שעד כה לא קיבלו פתרון מספק. באופן דומה, פעילות חברות הפינטק בישראל יכולה להגביר את הנגישות למוצרים ושירותים שונים, לעלות את רמת השירות בתחום, להביא להפחתה בעלויות השירותים הפיננסיים בישראל ולחולל תחרות בשוק הפיננסי.

בדיקה של רשות התחרות, בהמשך לפניות שהגיעו אליה מחברות פינטק, העלתה כי הבנקים מטילים דרישות שמקשות על חברות הפינטק לפתוח ולנהל חשבון בבנק. חלק מהדרישות שמציבים הבנקים הן בלתי ישימות, מעכבות ואף מונעות את כניסתן של חברות הפינטק לפעילות בישראל ולתחרות בבנקים. יש לציין כי חשבון בנק הוא מוצר חיוני לצורך פעילות של חברות פינטק שכן בלעדיו, הן לא יכולות להציע מוצרים ושירותים עבור לקוחותיהן. 

מוצע כי בנק שיסרב לתת שירותים לחברות פינטק, ידווח על הסירוב למפקח על הבנקים וינמק אותו בכתב.

עןד מוצע, כי על מנת לצמצם את הקשיים שחוות חברות הפינטק בפרט, וגופים הפועלים בתחום הפיננסי ככלל, על שר האוצר, בשיתוף רשות התחרות ובנק ישראל, תוך 100 יום מיום קבלת החלטה זו, יגיש לממשלה מסמך המלצות בעניין הסרת חסמים לפתיחת חשבונות בנק ומתן שירותים בנקאיים לגופים העוסקים בתחום הפיננסי, בדגש על חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום הפיננסי.