נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

האם ריבית גבוהה בהכרח מעידה על ירידות בשווקים?

 

 
דן גרינברג, צילום: יריב עראמידן גרינברג, צילום: יריב עראמי
 

דן גרינברג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
14/06/2022

בשנה ראשונה ללימודי המיקרו-כלכלה לומדים כי ברגע שהריבית המשקית עולה - וכתוצאה ממנה גם ריבית הפריים (ריבית הפריים גבוהה תמיד ב-1.5% מהריבית המשקית) המשמשת לחישובי הלוואות, החזרי משכנתאות וכן פיקדונות בנקאיים – אזי גם שווקי המניות יורדים ( כפי שקורה מתחילת השנה ועד לכתיבת שורות אלו).

אז מדוע בעצם עלתה ריבית בנק ישראל מתחילת השנה ב-0.65% (ריבית הפריים עומדת על 2.25% נכון ל-06/2022) ועוד צפויה לעלות בשנה הקרובה בעוד כ-1% לפחות לפי צפי אינפלציית בנק ישראל ואגרות החוב הארוכות?
בשל עיכובי שרשרת האספקה העולמית שעיקרה בסין – המון ספינות עוגנות בנמלים ברחבי העולם ולא מצליחות לפרוק.

עלות כל משלוח כמעט הוכפל לעומת המחירים טרם הקורונה נכנסה לחיינו והעלויות מושתתות עלינו כצרכנים בסופו של דבר.

כדי להתמודד עם עליות המחירים הבנקים המרכזיים בכל העולם רוצים "לצנן" את לקיחת ההלוואות של הציבור, ועל ידי כך אולי להוריד את המחירים – כך שכל הוצאה שהציבור יעשה תהיה לצורך חיוני ולא למינוף עבור השקעה בשוק ההון או רכישת מוצרים\טיסות שייקר עוד יותר את המחירים.

גם מלחמת רוסיה – אוקראינה שגרמה להטלת אמברגו על רוסיה מצד המערב הפכה את התלות של המערב ביצרניות גז מועטות – אגב ביניהן מדינת ישראל בזכות מאגרי הגז תמר ולוויתן שמייצאים גז במיליארדי שקלים בכל שנה, גרמה להתייקרות מחירי הגז הטבעי והנפט בארה"ב – וכשמקורות האנרגיה מתייקרים אנחנו מרגישים התייקרויות בכלל המשק ובכללן מדד תשומות הבניה וענף התבואה ש-50% ממנו הגיע מרוסיה ואוקראינה בעצם

כל ההקדמה הנ"ל באה לספר על מדוע הריביות התייקרו בכל העולם ועוד צפויות להגיע בישראל ליותר מ-3% תוך שנה ובארה"ב אף ל-4% ומעלה (האינפלציה שם גבוהה פי 2 מישראל ועומדת כבר על 8.6% בהסתכלות על ה-12 חודשים אחורה).

אז מה קרה בשנים קודמות שהריביות בעולם עמדו על 3-4%?



אבל "הפעם זה שונה".....


עוד ועוד אנחנו שומעים כלכלנים או סתם נבואות זעם שאומרות לנו כי המשבר הזה שונה (משפטים ששומעים בכל משבר) משום שהוא נובע ממיקרו-כלכלה – בעיה באינפלציה כלל עולמית וריבית שהולכת ועולה ולא במלחמה זמנית \ מימוש בריא.

מדוע בכל זאת השווקים יחזרו לעלות?

סכנת המיתון – כאשר מעלים את הריבית – הדבר עשוי\עלול להביא לבעיית אבטלה בחלק מהעולם ולהפסקת הצמיחה כפי שהכרנו אותה בשנים האחרונות, אף נשיא אמריקאי לא רוצה להגיע עם כלכלה כזו לבחירות ב-11/2024.

המדדים חזקים מהכול – בשל אופי המסחר ברוב העולם – חשיפה בעיקר למדדים מובילים – התכונה של המדד שחברות בעלות מניות עם מחזורי מסחר בהיקפים נמוכים נגרעות מהמדד ואחרות אטרקטיביות יותר שדווקא מרוויחות מהמשבר (חברות גז, נפט, חברות תבואה, נדל"ן, בנקים) נכנסות\תופסות נפח גדול יותר באותו המדד.

כשהשווקים "יורדים" יותר מדי – מתחילה רכישה עצמית של חברות – קניה של בעלי החברות עצמן את המניות שלהם כדי לעודד תנועה ואמון בחברה, רק בחודש שעבר ראינו רכישות של פי 10 אל מול אשתקד בחברות טכנולוגיה גדולות בנאסד"ק.

בריביות גבוהות – אפיקי האג"ח מספקים תשואה מעולה!

אג"ח – איגרת החוב המשלמת לנו קופון קבוע בכל חודש בהתאם להסכם החברה עד לסוף התקופה.

בשנים האחרונות התרגלנו לאמרה שהתשואה באג"ח אפסית משום שהריבית בבנק הייתה 0 ופרמיית הסיכון באג"ח הייתה מעט יותר גבוהה מ-0.

יחד עם זאת בין 30 ל-60%! מהתיקים ה"כלליים" (מסלול השקעה כללי 70\30 בקרנות הנאמנות) בישראל חשופים לאגרות חוב, בתנאי ריבית שהולכת ועולה - מי שבתוך אג"ח והריבית עולה עלול לספוג הפסדי הון גדולים משום שעליית ריבית גורמת לירידה בתשואה הגלומה של האג"ח!

אבל רכישות אג"ח חדשות - מתחילות להיות משתלמות ויכולות לגלם תשואה של 4 ו-5% לשנה לעומת 0 ואף תשואה שלילית כמו שחווינו בשנים האחרונות בארה"ב!

דן גרינברג הינו מתכנן פיננסי ופנסיוני המתמחה בקופות גמל, גמל 190, קרנות השתלמות ופתרונות חסכון מגוונים לכספים נזילים, בעל רישיון פנסיוני וכן BA בכלכלה וניהול עם למעלה מ-11 שנות ניסיון.   

אין באמור לראות המלצה להשקעה בחברה כזו או אחרת או רכישת מדד כזה או אחר. 

x