קרן במוקד: אפסילון אג"ח מדינה ארוך

לא פשוטה השאלה כיצד יראה העתיד הכלכלי הקרוב. המטוטלת נעה כמדי חודש, מדאגות עליית המחירים והשלכות האינפלציה, אל החשש מירידת מחירים והשלכות המיתון.
שנת 2010, לעומת שנת 2009, מתאפיינת בתנודתיות ובתוך כך גם בחוסר ביטחון לגבי האתגרים הבאים שעומדים בפני המשך הצמיחה. האם אנו עומדים בפני עליית מחירים מואצת משום הגדלת בסיס הכסף העולמי, או שמא, דווקא בשל הירידה בצריכה העולמית, נמשיך לחזות בירידת מחירי ההון כפי שראינו כבר בשנת 2008?

אלו אשר תומכים ברעיון האינפלציה, דוגמת פרופ' מרטין פלדמן מאוניברסיטת הרווארד ויועצו לשעבר של רייגן, טוענים שהאינפלציה תגיע ברגע שהחששות לגבי עתיד הכלכלה ישככו מעט. טענתם מוסברת, ובשל כך צריכה להילקח במשנה הזהירות, כדברי תוכחה כנגד דרכי הטיפול של מנהלי הכלכלה האמריקאית במשבר הכלכלי.

לטענת האחרון, בשנים הקרובות, למרות החשש, האינפלציה היא אשר תהיה הבעיה האמיתית של כלכלת העולם. פלדשטיין אינו היחיד בדעה זו. דעתו אולי בולטת לעת עתה מבין חבריו למחקר במערב, אך בשאר השווקים, לא רק שכבר לא מתווכחים על היתכנותה של התופעה, אלא כבר החלו "להילחם" בה.

דוגמא בולטת לכך היא הבנק המרכזי של הודו אשר העלה את הריבית לשיא של ארבע שנים וזאת בכדי למנוע התפתחות אינפלציונית. הסרח העודף של שיעורי הצמיחה הגבוהים. בחודש שעבר הבנק המרכזי בבומביי הודיע על העלאת הריבית ב-0.25% ל-6%. כאשר הודו העניקה אישור למזקקות הנפט להעלות מחירים, אלו הציתו תגובת שרשרת שגרמה בתורה להתייקרות כוללת. לכאורה התהליך הינו ייחודי למדינת הודו, אך לבסוף זהו תהליך משותף לכל המדינות אשר ממשיכות לצמוח מחוץ למערב.

הודו אינה לבד. אחותה לצמיחה המואצת סין, אינה יכולה להשתלט גם היא על האינפלציה. האינפלציה בסין עלתה לכדי 3.1% (למי שמאמין לדיווחי הממשל הסיני). כל אלו הן ההשלכות של הגדלת האשראי בסין בכדי להמשיך ולתמוך בכלכלת סין.
המסקנה המתבקשת היא כי למרות האדישות במערב לגבי המחירים בהווה, בטווח הבינוני ואולי אף בטווח הקצר- עליית המחירים שכבר מורגשת היטב מחוץ למערב יכולה להגיע גם אליו- וודאי גם אל כלכלת ישראל. אולי היא כבר כאן?

קרן במוקד: אפסילון אג"ח מדינה ארוך

קטגורית הקרן: קטגוריית קרנות הנאמנות "קרנות צמודי מדד לטווח ארוך 4+", אינה קטגוריה פופולארית במיוחד על בתי ההשקעות בישראל. הקטגוריה כוללת 8 קרנות שונות. כאשר, חמש מתוכן הינן קרנות סל. נתון שיותר מכל, כנראה, מכתיב את שולי רווח הניהול הצנועים בקטגוריה זו.
3 הקרנות הראשונות לתשואה בשנת 2010 הן הקרנות המנוהלות מבית אפסילון -אפסילון אג"ח מדינה ארוך, מגדל- מגדל מדדית והראל פיא -הראל פיא מדד ארוך. תשואתן הממוצעת מתחילת השנה של השלוש היא 8.51%, נכון ל -8 באוגוסט.

קרנות הסל הותיקות, שהיקף פעילותן כולל גם את השנה שעברה, הן אי.בי.אי סל צמוד ממשלתי 5-10 שנים וכלל סל מדדיות ממשלתיות  5-10 שנים. תשואתן הממוצעת של השתיים היא 2.11%. נתון שיש ומרמז על ההצלחה של הקרנות המנוהלות בתחום.

תשואת הקרן: מתחילת החודש, תשואת הקר ובעלת תשואה חיובית של 0.74%. מתחילת השנה, התמונה אחרת כאשר הקרן הינה במקום הראשון בקטגוריה בתשואתה חיובית בת 9.29%.
אפסילון סיימה את שנת 2008 עם תשואה חיובית של 5.37% ואת שנת 2009 עם תשואה חיובית של 16.64%.

מדיניות ההשקעה של הקרן: מנהלי אפסילון מתחייבים לחשיפה מינימאלית תמידית בשיעור של 75% לאג"ח שהונפקו על ידי מדינת ישראל. בלבד שמשך החיים הממוצע של תיק אגרות החוב יהיה בן 7 שנים ומעלה. יתרת נכסי הקרן תושקע לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. בקרן לא תהא חשיפה למניות ומט"ח.

דמי ניהול: הקרן גובה כ- 1.1% דמי ניהול.

הון הקרן: גיוסי הון חדש לקרן הינם פרט חשוב שיש להתעכב עליו. גיוס הון משפר את יכולות הניהול  של הקרן כאשר בתורו הוא מאפשר למנהל לרכוש נכסים,  אשר חיוניים להצלחת הקרן, לעומת פדיונות שמאלצים לבצע את הפעולה ההפוכה. ניתוח הגיוסים והפדיונות של הקרן יראה על עלייה עקבית בהון הקרן שהתפתחה מאמצע מרץ השנה. עלייה מתוזמנת היטב עם הצמיחה של הון קרנות אג"ח המדינה שהתבצעו בחודשים אלו, בישראל כמו בעולם.

ראיון עם מנהל קרנות אפסילון עידן אזולאי מה הרציונאל מאחורי ההשקעה בצמודי מדד לטווח ארוך? הנושא קשור בעיקר בהתפתחות המאקרו בארץ. כפועל יוצא מכך, ישנם שלושה אלמנטים מרכזיים שעלינו להתחשב בהם. הראשון הוא שכנראה  החוב הממשלתי ימשיך במגמת הירידה שלו, אם בגלל ששיעורי הצמיחה בישראל שימשיכו בייציבותם ואם בגלל מחויבות של הממשלה בשנים האחרונות לעמידה ביעדי הגרעון הממשלתי.

במקביל יש להזכיר את נושא הגז. אם נחשב כמה הון עתיד להיחסך למשק בעתיד,  לנוכח הממצאים האחרונים על הימצאות אנרגיה בישראל,  הרי שהוצאות הממשלה יכולות להשתנות  מהותית.  בבית ההשקעות חקרנו את ההשלכות שמציאת הגז הביאה למדינת נורבגיה והתוצאות
מעוררות השתאות. טיפול כלכלי נאות באנרגיה שנמצאה בישראל יכול להביא לשינוי מהותי בצורת החיים כאן.

האלמנט השלישי, הוא רצונו של האוצר להמיר את החוב הריבוני הישראלי לחוב נומינאלי ולהיפתר מה"מחלה "  של החוב הריאלי.  אולם, אני רואה באלמנט השלישי השפעה חלשה יותר מכפי שרוב הקולגות שלי לשוק ההון רואות.

.

כיצד תשיב לאלו הטוענים שהסכנה היא דווקא בדפלציה שתתפתח בעקבות המשבר?

הרשה לי להיות צעקני מעט ולומר כי אין קשר בין השקעה צמודת מדד, לבין מצבי שוק שמכונים אינפלציה ודפלציה. ניתן לתת דוגמאות רלוונטיות לזמנים בהם הייתה אינפלציה וההשקעה באגרות צמודות מדד גרמה להפסדי הון למשקיעים. ראה למשל את השנה האחרונה.  מי שרוכש צמודי מדד בכדי להגן על עצמו מפני אינפלציה לוקח על עצמו סיכון לא מחויב משום הסכנה בשינויי הריביות. לכן, הרציונאל בהשקעה צמודה קשור יותר לעלויות המימון של המדינה עצמה.

.

מה לדעתך יגרום ביטול עמלת ההפצה?

אינני יודע אם אני יכול לתת לך תשובה חד משמעית בעניין. אני מניח שבסופו של דבר תחול פה השפעה מאזנת. במובן אחד, זה יאפשר למנהל הקרנות להוזיל את דמי הניהול, תהליך שמתרחש מזה כמה שנים ברציפות ועכשיו יקבל משנה תוקף. מצד שני, הלקוח ודאי ישלם עמלת פעולה. אני  לא מאמין שתהיה לכך השפעה משמעותית מצידו של הצרכן. התחושה הפנימית שלי אומרת שיתחילו עם פורמט מסוים, ולאורך הדרך ישנו אותו בהתאם לדרישות. לכן, לא כדאי לצאת
בהצהרות גורפות כבר בהתחלה.

.

גרף אחד: ממשלתי 5 שנים, אפסילון אג"ח מדינה ארוך

טווח: 25.7.09 עד ל- 26.07.10

.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.