Dreamstime
משה שלום
10/07/2022
מאז ה-17-06-2022 אנו דנים בשאלה הגדולה: האם התחתית סביב 3630, במדד ה-S&P500 האמריקאי, היא התחתית לתקופה הקרובה או לא? לא שאני חושב שמהות המשבר הנוכחי הסתיימה לחלוטין, ושאנו יכולים לישון עכשיו על זרי הדפנה ברוגע. אבל, התחתית ההיא נראתה אז מבטיחה למדי: קרבה להמון אזורים טכניים חשובים שנפרט מטה, ובעיקר, סוג של הגעה לתשישות אצל השליליים. אחרי הכול, היה זה מסע ארוך של ירידות, מאז תחילת השנה, ובאמצע יוני הגענו להרבה מאוד פרמטרים של קיצוניות בסנטימנט של השוק. אגב, אחד מהם היה הפסימיות של הדעתנים במדיה הכלכלית המקומית והגלובלית. כאשר שוק המניות מגיע לכותרות, ואומרים עליו שהוא "סיים את הקריירה" ושאנו צריכים לחשוב על דרך אחרת לעשות כסף, זה תמיד סוג של תחתית.
הרקע הפונדמנטלי המשתנה גם תרם את חלקו באופטימיות הזעירה ביחס לתקומה סביב הרמה ההיא. מדוע? כי כל הקלפים השליליים כבר נמצאים על השולחן, והוכנסו למשוואה של שווי השוק של המניות בעיני המשקיעים:
· האינפלציה הדרמטית שהפכה ממצב "זמני" לקבוע, והדורשת טיפול שורש מצד קובעי המדיניות המוניטאריים.
· המלחמה באוקראינה, ובעיות החסמים הנובעים מהקורונה,
· וההאטה המשמעותית מאוד של כל מנגנוני הגלובליזציה, כאשר סין הינה הפיל שבחדר בעניין הזה.
אגב, מדיניות "קורונה 0" מביאה את המעצמה הכלכלית ההיא לעשות מעשים של סגר אשר משפיעים על כל שרשרת המזון הצרכנית בעולם. מחוסר בחומרי גלם ועד חוסר בחלקי חילוף ועד חוסר עצום במוצרים מוגמרים. שלא נדבר על הפקקים בתעבורה הימית ובנמלים שמהם צריכים לצאת המוצרים לעולם כולו. ההימור שלקחו קובעי המדיניות הגלובליים, בדבר חלוקת התפקידים: המדינות המפותחות ממציאות והמדינות המתפתחות מייצרות, ובכן, ההימור ההוא עדיין בתוקף אבל מתפקד בעצלתיים ומכאיב מאוד.
לא רק שמעשי הפד (הממשיכים להיות אגרסיביים ביותר בתחומי הריבית והספיגה של נזילות) הוכנסו כבר למשוואה אלא שהשוק תמחר את צפי האינפלציה סביב 3.8-4%, עם ריבית בהתאם, גם כאשר יש כרגע ספק גדול אם הריבית של הפד אכן תגיע לרמות האלו לאור המיתון המגיע בימים אלו ממש. איך אנו יודעים זאת: שימו לב ל"חיתוך" העמוק במניות הטכנולוגיה, היזמות, הנדל"ן, וכל מה שיכול להיפגע מעלות כסף גבוהה ונזילות נמוכה.
אני חוזר לשאלה הגדולה: האם סביבת 3630 תצליח להוות בסיס לתיקון טכני גדול ומשמעותי כלפי מעלה או שזהו עוד "רעש" בדרך לרמות הרבה יותר נמוכות? לדעתי, אנו ממש על סיפה של ההחלטה אצל השחקנים הקובעים בשוק. הם עדיין לא החליטו כי הם עדיין לא יודעים לשקול את שני צידי המשוואה: האם המיתון הנוכחי יהיה חמור מספיק לקריסת הסכנה האינפלציונית או שזו תמשיך להיות גבוהה, וניכנס לסיטואציה של סטגפלציה חמורה. רמז: שימו לב ל-4000 העגולה, המהווה את מיקום חיתוך קו המגמה היורד הגדול, כמגדלור לאופק טוב יותר.
כמו תמיד, לאחרונה, נוכל רק לומר דברים טובים כלפי השוק המקומי: מי שמביט על העקומה של מדד ת"א 35 רואה מייד את מהות ביצועי היתר של המדד ביחס לאחיו בחו"ל. האם זה בגלל שאנו כלכלית טובים יותר? האמת שכן, על פי נתוני המקרו לפחות, אם לא ניכנס קצת יותר מתחת לעור של האזרחים ונשאל אותם אם הם חיים טוב יותר היום לעומת שנת 2021. ה"4000" שלנו נמצא סביב 1875-1900 אבל עצם היותנו בביצועי יתר בזמנים של שלילה אינו מצב להתהדר בו. אגב, מי שרוצה לקבל תחושה נכונה עוד יותר של חוזק שוק המניות המקומי יעשה טוב אם יילך ויראה את מה שעושה מדד ת"א 90. הוא המדד הקורלטיבי יותר לנעשה בחו"ל.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
בסקירות רבות בעבר הצבעתי על האזור של 3600-3700 כאזור חשוב טכנית. הוא מהווה את אחד האזורים הידועים מכמה זוויות הסתכלות שונות: רמה היסטורית של תמיכה קשיחה, רמת פיבונצ"י, וכהנה סוגי רמות כמו פיבוטים, גאן וכו... שלא ניכנס כאן לעומקן מפאת קוצר היריעה. והעיקרון פשוט למדי: כאשר יש אזור מחיר המשלב חשיבות מכמה דיסציפלינות טכניות שונות, כוח הדחייה שלו גדול ומשמעותי יותר ביחס למגמה הקיימת.
דהיינו, אם המגמה השלילית היורדת תפגוש אזור כזה, אזי, נקבל עלייה מעלה, ואם המגמה הייתה חיובית אזי ניראה פתאום דחייה מטה לתיקון יורד.
בינתיים, התנועה מעלה הייתה מהוססת מאוד למרות שהיא הייתה קלאסית במהותה: עלייה עד ההתנגדות הראשונה סביב 3920, ירידה חוזרת של כ-50-60% וחזרה מעלה. המבחן האמיתי כאן יהיה כאשר המחיר יצטרך להתמודד עם 4000 העגולה, ובמיוחד עם 4170 הנראית מכאן רמת התנגדות קשה למעבר במיוחד.
אבל, ויש לזכור זאת תמיד: בכל רגע נתון אנחנו יודעים את המהות של הכוונה הגדולה שמאחורי ההלוך ושוב הזה: כל עוד השיאים והשפלים עולים, המגמה עולה ולא משנה לנו כל כך (למרות שזה די מעצבן נקודתית) כל העניין של המדרגות העולות. לכן, קריטי הדבר שרמת המחיר סביב 3740-3760 תעמוד, ולא תישבר כי אז נקבל שפל נמוך יותר, וזה יהיה חמור וסימן קשה לבאות.
(בעזרת אתר Investing.com)
TA35
בניגוד למה שראינו בשוק האמריקאי, אצלנו, התמונה דומה אבל שונה בהחלט. ה-"3600" שלנו הוא 1775, ה-"4000" שלנו הוא 1900 וה-"4200" שלנו הוא 1930. אצלנו, אין אזור עמידה חשוב מאז התחתית ועד עכשיו, ולכן באין ברירה, נכריז על 1775 כרמה הקריטית לקביעה של היותנו בחיוב או בשלילה.
תאמרו מיד: מה קורה כאן? למה שאנו נציג ביצועי יתר ביחס לשוק האמריקאי? אם תשאלו את זה כלכלנים ומנהלי כספים מקצועיים, התשובה תהיה תמיד מבוססת על נתוני המשק הישראלי מול זה של ארה"ב. עם כל הכבוד, אינני חושב כך, למרות שיש דבר אחד הנובע מהכלכלה הישראלית בהחלט, והוא שהזרים "עדיין" לא יצאו בכמויות גדולות מכאן. וזה, בהחלט, בזכות הכלכלה והאפשרויות בארץ.
לדעתי, רוב הביצועים הטובים יותר של הטווח הקצר, בשוק המניות הישראלי, נובעים מדברים פרוזאיים הרבה יותר: שעות וימי המסחר המגנים עלינו יותר מאשר מזיקים, והעובדה שרוב רובו של השוק המקומי מנוהל על ידי מוסדיים. צד המשקיעים הפרטיים והמכונות האוטומטיות קטן מאוד. כמו כן, שוק המניות הישראלי אינו מכיל מניות יזמות וחדשנות עם שווי שוק עצום כמו מניות ה-FAANG. היותנו קטנים, וקצת יותר שמרניים, באופי השוק שלנו, מגן עלינו לא מעט. המון הצלחה לכולם.
הרקע הפונדמנטלי המשתנה גם תרם את חלקו באופטימיות הזעירה ביחס לתקומה סביב הרמה ההיא. מדוע? כי כל הקלפים השליליים כבר נמצאים על השולחן, והוכנסו למשוואה של שווי השוק של המניות בעיני המשקיעים:
· האינפלציה הדרמטית שהפכה ממצב "זמני" לקבוע, והדורשת טיפול שורש מצד קובעי המדיניות המוניטאריים.
· המלחמה באוקראינה, ובעיות החסמים הנובעים מהקורונה,
· וההאטה המשמעותית מאוד של כל מנגנוני הגלובליזציה, כאשר סין הינה הפיל שבחדר בעניין הזה.
אגב, מדיניות "קורונה 0" מביאה את המעצמה הכלכלית ההיא לעשות מעשים של סגר אשר משפיעים על כל שרשרת המזון הצרכנית בעולם. מחוסר בחומרי גלם ועד חוסר בחלקי חילוף ועד חוסר עצום במוצרים מוגמרים. שלא נדבר על הפקקים בתעבורה הימית ובנמלים שמהם צריכים לצאת המוצרים לעולם כולו. ההימור שלקחו קובעי המדיניות הגלובליים, בדבר חלוקת התפקידים: המדינות המפותחות ממציאות והמדינות המתפתחות מייצרות, ובכן, ההימור ההוא עדיין בתוקף אבל מתפקד בעצלתיים ומכאיב מאוד.
לא רק שמעשי הפד (הממשיכים להיות אגרסיביים ביותר בתחומי הריבית והספיגה של נזילות) הוכנסו כבר למשוואה אלא שהשוק תמחר את צפי האינפלציה סביב 3.8-4%, עם ריבית בהתאם, גם כאשר יש כרגע ספק גדול אם הריבית של הפד אכן תגיע לרמות האלו לאור המיתון המגיע בימים אלו ממש. איך אנו יודעים זאת: שימו לב ל"חיתוך" העמוק במניות הטכנולוגיה, היזמות, הנדל"ן, וכל מה שיכול להיפגע מעלות כסף גבוהה ונזילות נמוכה.
אני חוזר לשאלה הגדולה: האם סביבת 3630 תצליח להוות בסיס לתיקון טכני גדול ומשמעותי כלפי מעלה או שזהו עוד "רעש" בדרך לרמות הרבה יותר נמוכות? לדעתי, אנו ממש על סיפה של ההחלטה אצל השחקנים הקובעים בשוק. הם עדיין לא החליטו כי הם עדיין לא יודעים לשקול את שני צידי המשוואה: האם המיתון הנוכחי יהיה חמור מספיק לקריסת הסכנה האינפלציונית או שזו תמשיך להיות גבוהה, וניכנס לסיטואציה של סטגפלציה חמורה. רמז: שימו לב ל-4000 העגולה, המהווה את מיקום חיתוך קו המגמה היורד הגדול, כמגדלור לאופק טוב יותר.
כמו תמיד, לאחרונה, נוכל רק לומר דברים טובים כלפי השוק המקומי: מי שמביט על העקומה של מדד ת"א 35 רואה מייד את מהות ביצועי היתר של המדד ביחס לאחיו בחו"ל. האם זה בגלל שאנו כלכלית טובים יותר? האמת שכן, על פי נתוני המקרו לפחות, אם לא ניכנס קצת יותר מתחת לעור של האזרחים ונשאל אותם אם הם חיים טוב יותר היום לעומת שנת 2021. ה"4000" שלנו נמצא סביב 1875-1900 אבל עצם היותנו בביצועי יתר בזמנים של שלילה אינו מצב להתהדר בו. אגב, מי שרוצה לקבל תחושה נכונה עוד יותר של חוזק שוק המניות המקומי יעשה טוב אם יילך ויראה את מה שעושה מדד ת"א 90. הוא המדד הקורלטיבי יותר לנעשה בחו"ל.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
בסקירות רבות בעבר הצבעתי על האזור של 3600-3700 כאזור חשוב טכנית. הוא מהווה את אחד האזורים הידועים מכמה זוויות הסתכלות שונות: רמה היסטורית של תמיכה קשיחה, רמת פיבונצ"י, וכהנה סוגי רמות כמו פיבוטים, גאן וכו... שלא ניכנס כאן לעומקן מפאת קוצר היריעה. והעיקרון פשוט למדי: כאשר יש אזור מחיר המשלב חשיבות מכמה דיסציפלינות טכניות שונות, כוח הדחייה שלו גדול ומשמעותי יותר ביחס למגמה הקיימת.
דהיינו, אם המגמה השלילית היורדת תפגוש אזור כזה, אזי, נקבל עלייה מעלה, ואם המגמה הייתה חיובית אזי ניראה פתאום דחייה מטה לתיקון יורד.
בינתיים, התנועה מעלה הייתה מהוססת מאוד למרות שהיא הייתה קלאסית במהותה: עלייה עד ההתנגדות הראשונה סביב 3920, ירידה חוזרת של כ-50-60% וחזרה מעלה. המבחן האמיתי כאן יהיה כאשר המחיר יצטרך להתמודד עם 4000 העגולה, ובמיוחד עם 4170 הנראית מכאן רמת התנגדות קשה למעבר במיוחד.
אבל, ויש לזכור זאת תמיד: בכל רגע נתון אנחנו יודעים את המהות של הכוונה הגדולה שמאחורי ההלוך ושוב הזה: כל עוד השיאים והשפלים עולים, המגמה עולה ולא משנה לנו כל כך (למרות שזה די מעצבן נקודתית) כל העניין של המדרגות העולות. לכן, קריטי הדבר שרמת המחיר סביב 3740-3760 תעמוד, ולא תישבר כי אז נקבל שפל נמוך יותר, וזה יהיה חמור וסימן קשה לבאות.
(בעזרת אתר Investing.com)
TA35
בניגוד למה שראינו בשוק האמריקאי, אצלנו, התמונה דומה אבל שונה בהחלט. ה-"3600" שלנו הוא 1775, ה-"4000" שלנו הוא 1900 וה-"4200" שלנו הוא 1930. אצלנו, אין אזור עמידה חשוב מאז התחתית ועד עכשיו, ולכן באין ברירה, נכריז על 1775 כרמה הקריטית לקביעה של היותנו בחיוב או בשלילה.
תאמרו מיד: מה קורה כאן? למה שאנו נציג ביצועי יתר ביחס לשוק האמריקאי? אם תשאלו את זה כלכלנים ומנהלי כספים מקצועיים, התשובה תהיה תמיד מבוססת על נתוני המשק הישראלי מול זה של ארה"ב. עם כל הכבוד, אינני חושב כך, למרות שיש דבר אחד הנובע מהכלכלה הישראלית בהחלט, והוא שהזרים "עדיין" לא יצאו בכמויות גדולות מכאן. וזה, בהחלט, בזכות הכלכלה והאפשרויות בארץ.
לדעתי, רוב הביצועים הטובים יותר של הטווח הקצר, בשוק המניות הישראלי, נובעים מדברים פרוזאיים הרבה יותר: שעות וימי המסחר המגנים עלינו יותר מאשר מזיקים, והעובדה שרוב רובו של השוק המקומי מנוהל על ידי מוסדיים. צד המשקיעים הפרטיים והמכונות האוטומטיות קטן מאוד. כמו כן, שוק המניות הישראלי אינו מכיל מניות יזמות וחדשנות עם שווי שוק עצום כמו מניות ה-FAANG. היותנו קטנים, וקצת יותר שמרניים, באופי השוק שלנו, מגן עלינו לא מעט. המון הצלחה לכולם.
