משכנתא: מדברים אתכם רק על ההחזר החודשי ? מנסים להסתיר את התייקרות הכסף

מידי יום אנו רואים התייקרויות נוספות: החשמל, הדלק, הלחם, שירותים שונים שאנו צורכים. ובמקביל, אנו רואים את נגיד בנק ישראל מעלה ריבית בקצב מהיר, כאשר לפי תחזיות בנק ישראל, הריבית תוסיף ותעלה. העלאת הריבית מייקרת גם היא, את החזרי המשכנתאות, את החזרי ההלוואות, ואת הריבית על המינוס. בישראל של שנת 2022, כמעט בלתי אפשרי לקנות דירה ללא משכנתא, והמשכנתא הממוצעת עומדת על כמיליון שקלים. כאן בעצם עולה השאלה, מדוע כאשר הכל גם ככה הופך להיות כל כך יקר, בא הנגיד ומוסיף על כך עוד, ומייקר את המשכנתאות, ואיך נכון להתנהל?

העולם כולו נמצא בתהליך אינפלציוני שאיננו נרגע. בגלל שלמעלה מעשור וחצי לא חווינו תהליך שכזה, קל לשכוח שאינפלציה היא כח חזק והרסני מאוד. אינפלציה גבוהה שוחקת במהירות את ערך הנכסים של הציבור, והיא יכולה להביא לסחרחרה של ממש במדינה. לכן, תשומת הלב של הנגידים במדינות שנמצאות בהתפרצות אינפלציה היא להתגבר עליה בעודה נמצאת בתחום החד ספרתי. בארה"ב, האינפלציה כבר נמצאת בקצב שנתי של 9.1%, בישראל היא בקצב שנתי של 4.4%.

מדוע דווקא עכשיו יש לנו התפרצות אינפלציונית? כעת, האינפלציה נובעת ממספר מקורות: המקור הראשון הוא מלחמת רוסיה אוקראינה, שמובילה לעליית מחירי הסחורות בהם האנרגיה, החיטה, שמן החמניות ועוד. המקור השני הוא שיבושים בשרשראות האספקה בשל הקורונה – קווי ייצור ואספקה שעצרו בתקופת המגפה, ולא חזרו עדיין לפעילות תקינה. שני אלו פוגעים בצד ההיצע של הסחורות, וזה מעלה את המחירים שלהם. אבל, הסיפור העיקרי הוא צד ההיצע: כעת כאשר המחירים עולים זה נשמע אולי מוזר, אבל בתקופת הקורונה נוצרו בעולם עודפי כסף רבים, כלומר נזילות גבוהה, זאת עקב תמיכת הממשלות בכלכלות בתקופת הקורונה, מענקים, חל"תים, וזאת לצד ירידה בהוצאות על שירותים כמו הופעות, טיסות, וכו'. כאשר בשוק יש עודף כסף נזיל, הוא מתרגם לביקושים עודפים ולהעלאות מחירים.  הדרך האפקטיבית ביותר של הבנקים המרכזיים למלחמה באינפלציה היא העלאות ריבית. מדוע? לפי התאוריות המקרו-כלכליות, העלאות ריבית יוצרות תמריץ לחסוך ולא לצרוך, שכן החיסכון מניב לו תשואה שהולכת ועולה. דבר זה מתרגם לפחות כסף נזיל, ובהתאם אמור לעצור את עליות המחירים. לכן, כאשר הנגיד ממשיך ומעלה את הריבית, הוא כמובן רואה את ההכבדה על נוטלי המשכנתאות, אבל זהו מבחינתו שיקול משני בלבד, כיוון שהמשך האינפלציה, כלומר, המשך עליות המחירים, הרסניות הרבה יותר. החשש האמיתי של הנגיד, הוא לא מההכבדה על נוטלי המשכנתאות, אלא ממיתון. מדוע? העלאות הריבית מייקרות את העלויות לעסקים מצד אחד, ומתמרצות את הצרכן לחיסכון מצד שני. כאשר העסקים מנסים לגלגל את העלייה בעלויות שלהם הלאה, הם נתקלים בצרכן שפחות מעוניין להוציא כסף, וזה יכול להוביל לקשיים על העסק, ובהתאם להאטה ולפיטורין. הנגידים בבנקים המרכזיים בכל העולם מנסים כעת ללכת בין הטיפות, ולהילחם באינפלציה בלי להוביל להאטה משמעותית ולהכניס את המשק למיתון עמוק. האם זה יצליח? בנתיים, העלאות הריבית לא מצליחות להרגיע את קצב האינפלציה, וכשמדובר על מיתון, כיום נראה שאנו נחווה מספר רבעונים של מיתון בכלכלות העולם המובילות, בתרחיש האופטימי ביותר.

על מה עוד משפיעות העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים? כפי שניתן לראות מתחילת השנה, הן משפיעות על שווקי ההון, ובנוסף הן משפיעות גם על שוק הנדל"ן. מדוע? כאשר הריבית נמוכה, אין לחוסכים אלטרנטיבות להשגת תשואה סבירה באפיקים הסולידיים יחסית, ולכן הם מחפשים תשואה או בשוק ההון, ובעיקר במניות, או בשוק הנדל"ן, שנהנה פעמיים מהריבית הנמוכה: גם בורחים לרכישת נדל"ן מפקדונות בבנקים שלא מניבים תשואה, וגם עלות המימון של העסק – כלומר המשכנתא – ירדה. בעליית ריבית זה פועל הפוך: נפתחות בחזרה אופציות באפיקים הסולידיים יותר, והדבר מוביל לירידה בשווקי המניות, וככל שהריבית תוסיף ותעלה, נראה גם השפעה על כך בשוק הנדל"ן בהתמתנות קצב עליית המחירים.

חייבים לשים לב לדבר מאוד חשוב: על אף שכולנו התרגלנו בעשור האחרון לחיות בעולם של ריבית אפסית, ואינפלציה אפסית, בטווח הארוך זהו מצב חריג ולא המצב הנורמאלי. להפך: דווקא העלאות הריבית לסביבת ריבית של 3%-4%, הן החזרה למצב שפוי וסביר יותר מבחינת תמריצים כלכליים גם לחברות וגם לאנשים הפרטיים. מצב של ריבית אפסית הוא מצב בעייתי שיוצר נזקים, ועל אף שהעלאות הריבית כואבות בכיס, כאשר הלוואות לכל מטרה יהיו יקרות יותר, אולי אפילו נחשו פעמיים לפני שאנחנו לוקחים אותן.  

אבל בואו נחזור לנוטלי המשכנתאות, לאזרחים עם ההלוואות ולאתגרים שעומדים בפניהם: אז למה הם צרכים לשים לב?

שהריבית תמשיך ותעלה. כלומר אנחנו עדיין לא קרובים לסיום העלאות הריבית, ולמעשה, עד שלא נראה התמתנות משמעותית בקצב האינפלציה (שכאמור כעת רק ממשיך ועולה), הצפי הוא שהריבית תמשיך ותעלה. צריך לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים את החזרי המשכנתאות. כלומר, אם עכשיו אתם לוקחים הלוואה, וההחזר נמצא בקצה גבול יכולת התשלום שלכם, קחו בחשבון שעוד השנה, הוא יעלה עוד יותר, והיו ריאלים לגבי התנהלות כלכלת המשפחה שלכם בהתאם.

לעיתים מנסים להסתיר את התייקרות הכסף על ידי שיח על החזר חודשי. ההחזר החודשי של ההלוואה יעמוד על X שקלים בכל חודש, אלא מה, שימו לב שתקופת ההלוואה לא מתארכת, אם התקופה מתארכת, המשמעות היא שההלוואה התייקרה.

אי אפשר לדעת מה יהיה עם האינפלציה, בטח לא בהלוואה ל-30 שנה. רק שנה אחורה מהיום, הצפי היה שהאינפלציה בישראל תהיה בטווח הגבוה של יעד בנק ישראל – כלומר כ-3%, כבר בחציון הראשון של השנה, היא חרגה מהיעד בהרבה. לכן, כאשר אתם לוקחים על עצמיכם את סיכון האינפלציה, כלומר בוחרים בריבית צמודה, שימו לב כמה עולה לכם האופציה הלא צמודה, וחישבו בהתאם לתמחור, האם זהו סיכון שתרצו לקחת על עצמיכם, בייחוד לטווח הארוך.