מדד S&P500 
משה שלום
24/07/2022
עבר זמן מה, מאז שכתבתי בדפים אלו על האופטימיות המבצבצת מן הגרפים. למעשה, ניתן לציין את התאריך המדויק לאותו שינוי תפיסתי: ממש הראשון לחודש יולי. אז, נקבע טכנית, בפעם הראשונה, סיכוי לאותו שינוי. זאת, בגלל שנוצר אז שפל גבוה יותר מקודמו. ברור, שמאז היו הרבה מאוד דברים אחרים, פונדמנטליים וטכניים, אשר הצביעו לאותו כיוון. העובדה הפשוטה והטריוויאלית היא שזו הייתה הסנונית הראשונה.
מה קרה מאז? נחלק את זה לאותם שני חלקי המשוואה. פונדמנטלית, העומס החדשותי עבר להתרכז פחות על האינפלציה (למרות ההפתעה הגדולה של 9.1% שנתית במקום ה-8.5% הצפויה) ויותר לכיוון המיתון, ומצב החברות העתידי בו. רוב ימי הירידות, מאז אותו שפל, ניתנות להסבר על ידי נתוני מקרו רעים מהצפוי. כאלו אשר הצביעו על מיתון מחמיר בקצב גדול מדיי. כזה שיביא את הכלכלה והצמיחה לדרגות קשות של סבל וצמצום.
מעשי הפד נגד האינפלציה כבר מוכלים בירידות מאז תחילת השנה. אבל, עוצמת ההשפעה שלהן (בעיכוב נורמטיבי של 6-9 חודשים) עדיין לא ברורה לשחקנים הקובעים. לכן, הם עדיין מגיבים קשה להפתעות בחזית הזו. והנה, ככל שעבר הזמן, ולמרות השפה הקשיחה המגיעה מנגידי הבנק המרכזי, ראינו את שוק המניות האמריקאי מצליח לבנות יציבות, ולאחרונה, לפרוץ את גבולותיו מעלה.
בכך, הוא מאשר את ההנחה שאנו עכשיו בתקופה של תיקון של הטווח הקצר, או הבינוני, של מה שראינו מאז תחילת השנה. אין ספק שירידת מחירי קומפלקס האנרגיה, ושחיקה בכמעט כל מחירי הסחורות כולן, תרמו רבות לאותו סנטימנט חיובי חוזר. אילולי אותה תנועה אלימה מאוד במחיר הסחורות, ובחברות העוסקות בהפקתן והפצתן, ייתכן מאוד שהדשדוש האופקי היה נמשך עוד הרבה זמן.
עד מתי? עד סיום מעשי הפד, ובחינה אם הם היו מספיקים כדי לאלץ את המחירים לצרכן לרדת במהירות. עכשיו שמחירי הסחורות למטה, חצי מהעבודה כבר נעשתה, ויש כבר המון דיבורים על עצירה קרובה, אולי מוקדם מהרגיל, של צעדי הריסון והספיגה מצד הפד.
טכנית, היה זה עניין קלאסי בספרי הניתוח הטכני: ירידה חמורה ברוב ימי יוני, חזרה לאמצע הדרך, ודשדוש אופקי במבנה של a-b-c-d-e ופריצה של e כאשר פריצה זו מצליחה לפרוץ גם את קו המגמה היורד המינורי וגם זה הגדול והמאיים מאוד היורד מהשיא של אפריל. הפריצה הצליחה להעביר את המדד גם מעל הממוצע הנע 20 יום, וגם מעל זה של ה-50 יום! וזה משמעותי.
בסה"כ, מה נאמר על המצב של היום? שאין שום סיבה לראות אלמנט שלילי כרגע בשוק המניות האמריקאי אלא אם כן זה ינבע מהפתעה שתגיע מגורם לא ידוע כרגע. אינפלציה, פד, רווחיות חברות ומיתון, כל אלו מוכלים ומהווים רקע לתחילתה של מגמה עולה חדשה. האם זה סוף המשבר? עדיין לא, אבל אין ספק שכמו שאמר צ"רצ"יל בהקשר אחר: "זה אולי לא התחלת הסוף אבל זה בהחלט סוף ההתחלה!". בואו נהנה מהתיקון העולה כל עוד הוא מתקיים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כמו שכתבתי לעיל, אין ספק שיש לנו כאן Test Case של תנועת מחירים. המהירות והעוצמה של הירידות של החצי הראשון של יוני היו לרקע של החזרה הרגועה וההססנית של החלק השני של אותו חודש יוני. משם היה ברור שהיה צריך זמן "עיכול" לשחקנים כדי לעשות שינוי תפיסתי ולהתחיל לבנות בסיס לתנועה מעלה. זה לקח להם עד אמצע יולי. עכשיו, אנו פורצים מעלה את המבנה הקלאסי של גלי העיכול, והמדד מתגבר בזה על שני קווי המגמה החשובים שאנו רואים כאן: המינורי, התוחם את מבנה הדשדוש, והגדול יותר, התוחם את הירידות מאז סוף מרץ תחילת אפריל.
כרגע, היעדים של העלייה הזו די ברורים, ונמצאים על גבו של סולם פיבונצ"י שאינו מוצג לכם בגרף. די מהר אנו נגיע לתיקון השליש 38.2% הנמצא ב-4012. אגב, הרמות של הסרגל ממש נושקות לאזורים שבהם היו תיקונים מינוריים מעלה במסגרת המגמה היורדת הכללית: 50% - 4130, 61.8% - 4248, 78.6% - 4415. לכן, השילובים האלו אומרים לי שיש סיכוי גדול שאלו האזורים שבהם תתכן התנגדות קשה במיוחד להמשך הכיוון העולה.
האם נגיע בכלל ל-4415? או אפילו לשיא של תחילת אפריל סביב 4630? לפני שהחלק הבא של המשבר יתחיל לצוץ? אינני יודע כמובן אבל אם נגיע לשיא, נגיע לשם עם סנטימנט חיובי מאוד. אולי כזה שיצדיק שוב "ברבור שחור" חדש... בכל אופן, המדד כרגע עושה רק את צעדיו הראשונים של השיקום הנוכחי, ויהיה מעניין לראות איך זה ייבנה.
TA35
אני תמיד שמח לאמץ הרגל טוב. לקבוע שמדדי ישראלי נסחרים בביצועי יתר על פני חבריהם הגלובליים הוא כזה הרגל, אשר אי אפשר להתעלם מעוצמתו תקופה ארוכה כבר. ראו את תנועת המחיר של האס. אנ. פי. 500, מאז אמצע יולי, מול התנועה של המדד שלנו מאותה תקופה? ממש בא לבכות על המחזיקים את המדדים האמריקאיים!
במקום דשדוש מעכל, אשר נפרץ ממש לא מזמן, אנחנו הצגנו שינוי של כמעט V. היו כמה ימי "עיכול" עלייה בדרך אבל זה ממש לא היה משמעותי בכלל! הרמה של 4200 שם שוות ערך לרמה של 1920 אצלנו. והנה, מדד ת"א 35 כבר עומד על סיפה של 1930 כאשר המדד האמריקאי עדיין לא ממש הסתגל לראות את 4000. מה עוד נאמר? גם המומנטום מראה את אותה תופעה מעניינת. מדוע זה כך?
כבר כתבנו על כך רבות אבל אוסיף ואחדד שתי נקודת שאני רואה אותן כקריטיות בהקשר הזה: הנזילות אצלנו מאוד נמוכה, ונוטה לגרום לתנועות אלימות ומהירות יותר (בשני הכיוונים), והשחקנים הקובעים היחידים אצלנו הם השחקנים המוסדיים. הפרטיים פשוט אינם מהווים גורם משפיע. לכן, כאשר נכנסת "תפיסה השקעתית" בממסד ההון הישראלי, היא תהווה קטליזאטור לחד כיווניות ברורה. הבה נקווה שאנו נמשיך להוביל את החיוב הזה, עד כדי תיקון הנזק מאז תחילת השנה. חזרה מתחת ל-1825 תהווה סמן מעורר ספק. אינני חושב שזה סביר אבל חייבים לציין זאת. המון הצלחה לכולם.
מה קרה מאז? נחלק את זה לאותם שני חלקי המשוואה. פונדמנטלית, העומס החדשותי עבר להתרכז פחות על האינפלציה (למרות ההפתעה הגדולה של 9.1% שנתית במקום ה-8.5% הצפויה) ויותר לכיוון המיתון, ומצב החברות העתידי בו. רוב ימי הירידות, מאז אותו שפל, ניתנות להסבר על ידי נתוני מקרו רעים מהצפוי. כאלו אשר הצביעו על מיתון מחמיר בקצב גדול מדיי. כזה שיביא את הכלכלה והצמיחה לדרגות קשות של סבל וצמצום.
מעשי הפד נגד האינפלציה כבר מוכלים בירידות מאז תחילת השנה. אבל, עוצמת ההשפעה שלהן (בעיכוב נורמטיבי של 6-9 חודשים) עדיין לא ברורה לשחקנים הקובעים. לכן, הם עדיין מגיבים קשה להפתעות בחזית הזו. והנה, ככל שעבר הזמן, ולמרות השפה הקשיחה המגיעה מנגידי הבנק המרכזי, ראינו את שוק המניות האמריקאי מצליח לבנות יציבות, ולאחרונה, לפרוץ את גבולותיו מעלה.
בכך, הוא מאשר את ההנחה שאנו עכשיו בתקופה של תיקון של הטווח הקצר, או הבינוני, של מה שראינו מאז תחילת השנה. אין ספק שירידת מחירי קומפלקס האנרגיה, ושחיקה בכמעט כל מחירי הסחורות כולן, תרמו רבות לאותו סנטימנט חיובי חוזר. אילולי אותה תנועה אלימה מאוד במחיר הסחורות, ובחברות העוסקות בהפקתן והפצתן, ייתכן מאוד שהדשדוש האופקי היה נמשך עוד הרבה זמן.
עד מתי? עד סיום מעשי הפד, ובחינה אם הם היו מספיקים כדי לאלץ את המחירים לצרכן לרדת במהירות. עכשיו שמחירי הסחורות למטה, חצי מהעבודה כבר נעשתה, ויש כבר המון דיבורים על עצירה קרובה, אולי מוקדם מהרגיל, של צעדי הריסון והספיגה מצד הפד.
טכנית, היה זה עניין קלאסי בספרי הניתוח הטכני: ירידה חמורה ברוב ימי יוני, חזרה לאמצע הדרך, ודשדוש אופקי במבנה של a-b-c-d-e ופריצה של e כאשר פריצה זו מצליחה לפרוץ גם את קו המגמה היורד המינורי וגם זה הגדול והמאיים מאוד היורד מהשיא של אפריל. הפריצה הצליחה להעביר את המדד גם מעל הממוצע הנע 20 יום, וגם מעל זה של ה-50 יום! וזה משמעותי.
בסה"כ, מה נאמר על המצב של היום? שאין שום סיבה לראות אלמנט שלילי כרגע בשוק המניות האמריקאי אלא אם כן זה ינבע מהפתעה שתגיע מגורם לא ידוע כרגע. אינפלציה, פד, רווחיות חברות ומיתון, כל אלו מוכלים ומהווים רקע לתחילתה של מגמה עולה חדשה. האם זה סוף המשבר? עדיין לא, אבל אין ספק שכמו שאמר צ"רצ"יל בהקשר אחר: "זה אולי לא התחלת הסוף אבל זה בהחלט סוף ההתחלה!". בואו נהנה מהתיקון העולה כל עוד הוא מתקיים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
כמו שכתבתי לעיל, אין ספק שיש לנו כאן Test Case של תנועת מחירים. המהירות והעוצמה של הירידות של החצי הראשון של יוני היו לרקע של החזרה הרגועה וההססנית של החלק השני של אותו חודש יוני. משם היה ברור שהיה צריך זמן "עיכול" לשחקנים כדי לעשות שינוי תפיסתי ולהתחיל לבנות בסיס לתנועה מעלה. זה לקח להם עד אמצע יולי. עכשיו, אנו פורצים מעלה את המבנה הקלאסי של גלי העיכול, והמדד מתגבר בזה על שני קווי המגמה החשובים שאנו רואים כאן: המינורי, התוחם את מבנה הדשדוש, והגדול יותר, התוחם את הירידות מאז סוף מרץ תחילת אפריל.
כרגע, היעדים של העלייה הזו די ברורים, ונמצאים על גבו של סולם פיבונצ"י שאינו מוצג לכם בגרף. די מהר אנו נגיע לתיקון השליש 38.2% הנמצא ב-4012. אגב, הרמות של הסרגל ממש נושקות לאזורים שבהם היו תיקונים מינוריים מעלה במסגרת המגמה היורדת הכללית: 50% - 4130, 61.8% - 4248, 78.6% - 4415. לכן, השילובים האלו אומרים לי שיש סיכוי גדול שאלו האזורים שבהם תתכן התנגדות קשה במיוחד להמשך הכיוון העולה.
האם נגיע בכלל ל-4415? או אפילו לשיא של תחילת אפריל סביב 4630? לפני שהחלק הבא של המשבר יתחיל לצוץ? אינני יודע כמובן אבל אם נגיע לשיא, נגיע לשם עם סנטימנט חיובי מאוד. אולי כזה שיצדיק שוב "ברבור שחור" חדש... בכל אופן, המדד כרגע עושה רק את צעדיו הראשונים של השיקום הנוכחי, ויהיה מעניין לראות איך זה ייבנה.
TA35
אני תמיד שמח לאמץ הרגל טוב. לקבוע שמדדי ישראלי נסחרים בביצועי יתר על פני חבריהם הגלובליים הוא כזה הרגל, אשר אי אפשר להתעלם מעוצמתו תקופה ארוכה כבר. ראו את תנועת המחיר של האס. אנ. פי. 500, מאז אמצע יולי, מול התנועה של המדד שלנו מאותה תקופה? ממש בא לבכות על המחזיקים את המדדים האמריקאיים!
במקום דשדוש מעכל, אשר נפרץ ממש לא מזמן, אנחנו הצגנו שינוי של כמעט V. היו כמה ימי "עיכול" עלייה בדרך אבל זה ממש לא היה משמעותי בכלל! הרמה של 4200 שם שוות ערך לרמה של 1920 אצלנו. והנה, מדד ת"א 35 כבר עומד על סיפה של 1930 כאשר המדד האמריקאי עדיין לא ממש הסתגל לראות את 4000. מה עוד נאמר? גם המומנטום מראה את אותה תופעה מעניינת. מדוע זה כך?
כבר כתבנו על כך רבות אבל אוסיף ואחדד שתי נקודת שאני רואה אותן כקריטיות בהקשר הזה: הנזילות אצלנו מאוד נמוכה, ונוטה לגרום לתנועות אלימות ומהירות יותר (בשני הכיוונים), והשחקנים הקובעים היחידים אצלנו הם השחקנים המוסדיים. הפרטיים פשוט אינם מהווים גורם משפיע. לכן, כאשר נכנסת "תפיסה השקעתית" בממסד ההון הישראלי, היא תהווה קטליזאטור לחד כיווניות ברורה. הבה נקווה שאנו נמשיך להוביל את החיוב הזה, עד כדי תיקון הנזק מאז תחילת השנה. חזרה מתחת ל-1825 תהווה סמן מעורר ספק. אינני חושב שזה סביר אבל חייבים לציין זאת. המון הצלחה לכולם.
