אחת המניות הישראליות הלוהטות בשבועות האחרונים היא מנית פאגאיה

היא מעוררת סערה לגבי השאלה האם הפעילות של החברה מצדיקה את השווי שלה או לא, אבל בכתבה הזאת נתמקד דווקא בטרנד שבזכותו צמחה החברה – BNPL – שיטת האשראי "החדשנית", שבעולם כבר מתחילים להרים גבה לגביה

 

 

 
Image by Gerd Altmann from PixabayImage by Gerd Altmann from Pixabay
 

מיכל ארצי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/08/2022

פאגאיה מפתחת פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לגופים פיננסיים לנהל בצורה מדויקת יותר את תהליך הקצאת האשראי. כלומר: בונה מודל של שימוש ב-BIG-DATA לחיתום אשראי. פתרונות מבוססי BIG-DATA לחיתום אשראי הם הבסיס להתפתחות האשראי החוץ בנקאי. כולנו כיום משאירים שובל של מידע לגבי ההתנהלות שלנו עם תשלום חובות, לדוגמא: חשבונות שאנו משלמים אונליין ומקבלים אישורים לכתובת המייל. ככל שהחיתום הופך למדוייק יותר, קל לחברות המימון להציע אשראי ללקוחות ולהתחרות בבנקים. על רקע זה התפתח בעולם, ואף הגיע בשנה האחרונה לישראל טרנד האשראי BNPL  - כלומר, קנה עכשיו שלם אחר כך. נציין, שיש הבדלים בין שיטת האשראי הזאת בעולם ובישראל, וכדאי לשים לכך לב. אבל מה זה אומר אשראי BNPL ולמה כדאי לשים לב?

טרנד ה-BNPL הוא חלק מהבנקאות הפתוחה, כלומר מודל שבו לצד הבנק שייתן לנו שירותים שוטפים, מיזמי פינטק ומימון חוץ בנקאי יתנו לנו שירותים אחרים בתחום הפיננסיים. אם בעבר היינו מקבלים אשראי מהבנק, לאחר מכן גם מחברות האשראי באמצעות הכרטיסים החוץ בנקאיים, כעת נכנסים לתחום יותר ויותר גופים חוץ בנקאיים שנותנים את האשראי. אגב, הצפי להתפתחות התחום בעשור הקרוב הוא שמי שישלוט במתן האשראי בעסקים קטנים הן חברות התוכנה שמספקות את התוכנה להפעלת בית העסק, כחלק ממגוון השירותים לבית העסק עצמו.

BNPL - buy now pay later - הוא אשראי שניתן בנקודת המכירה, כלומר בקופה של בית העסק. האשראי ניתן לשם מימון רכישה ספציפית שמבצע הצרכן. כלומר, קנית סלון? קיבלת אשראי יעודי לשם רכישת הסלון בקופה בעת התשלום. בישראל, עד לאחרונה אשראי זה ניתן למימון רכישת רכבים בליסינג, אבל הוא הופך להיות נפוץ יותר ויותר ברכישות של ריהוט, חופשות, מכשירי אלקטרוניקה יקרים ועוד. מה בעצם ייחודי באשראי הזה? הוא נמצא מחוץ למסגרות הקיימות. כלומר, הוא לא תופס חלק מהמסגרת של הבנק, וגם לא חלק מהמסגרת של כרטיס האשראי. כלומר: הרכישה תתפרס לתשלומים, אבל לא תתפוס נתח ממסגרת האשראי הקיימת שלכם, כך שהיא בפועל לא תקטין את הצריכה השוטפת של הבית. לכאורה מדובר בדבר חיובי: כך יהיה ניתן לבצע רכישות גדולות ללא שיכבידו על המסגרת. אבל יש לכך שני חסרונות: הראשון, שיטת האשראי הזאת תופסת תאוצה ולא משמשת רק לרכישות גדולות, אלא גם לרכישות שוטפות כמו רכישות מזון בסופרמרקט, ויוצרת קושי לעקוב אחרי ההתחיבויות. בנוסף, המסגרת אמורה לתת הגבלה מסויימת על ההתחיבויות שלנו ביחס להכנסה, הוצאת התחייבויות מחוץ למסגרת, על אותה רמת הכנסה, יכולה להוביל לחוסר יציבות כלכלית.

האשראי בנקודות המכירה הוביל לשיתופי פעולה רבים בארץ ובעולם, בין רשתות קמעונאיות לבין גופי פינטק. שיתוף פעולה המוביל נעשה לפני שנה בין אמזון ו-AFFIRM - אחת החברות המרכזיות בתחום, שיאפשרו לרוכשים באמזון לפצל כל רכישה מעל 50 דולר לתשלומים. אפל הכריזה על שירות BNPL ללא ריבית, וגם פייפאל הרחיבה את השירות. נציין שהרשות להגנת הצרכן בארה"ב עורכת בדיקה עם השחקניות המובילות בתחום לגבי פעילות ה-BNPL שלהן, והיא בוחנת את תנאי אספקת האשראי, שמירת הדאטה וההגנות על הצרכנים. אגב, רוב מניות החברות המובילות בתחום ירדו ב-2022, כאשר החששות ממיתון קרוב מובילים לחששות להפסדי אשראי ופיגורים בתשלומים של לקוחות שלקחו אשראי נוסף על המסגרת שלהם.

צריך לשים לב להבדל מאוד משמעותי בין ה-BNPL בחו"ל לבין היישום שלו בארץ: בחו"ל אשראי ה-BNPL נושא ריבית של 0%, ולמעשה הוא חלוקה לתשלומים (קנה עכשיו ושלם ב-36 תשלומים) שאנו מכירים בישראל. התמריץ למעשה של המודל הוא לתת לבית העסק להרוויח על הצריכה עצמה, מבלי שהמסגרת תהווה חסם, כאשר האשראי, כלומר הפריסה לתשלומים, הוא שירות נלווה, והטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאמוד את הסיכון במתן האשראי, ולהחליט האם ללקוח הספציפי הזה כדאי לפרוס לתשלומים או לא. בישראל, מרבית מיזמי ה-BNPL אינם פריסה לתשלומים ללא עלות, אלא האשראי עולה כסף ללקוח עצמו, כמו כל אשראי אחר שהוא מקבל, רק מחוץ למסגרת. כלומר, בישראל כאשר מציעים ללקוח במעמד התשלום את אשראי ה-BNPL, לכאורה כדאי לו לברר מה העלות האמיתית של הפריסה והאם לשם מימון הרכישה, לא עדיף לו לקבל הלוואה אחרת יותר זולה. אבל מכיוון שהוא כבר בקופה, עם המוצר שבחר לרכוש, ואשראי ה-BNPL הוא מהיר ומיידי ומאפשר את השלמת העסקה בו במקום, זה מטה לעיתים את הכף לצריכת אשראי יקר יותר.

צריך לזכור שלאשראי שנמצא מחוץ למסגרת יש בדרך כלל שני מאפיינים: הראשון הוא נחבא אל הכלים, קל לפספס אותו כשעורכים תקציב, לא תמיד מודעים לעלות האמיתית שלו, ובדרך כלל הוא יותר גבוה ממה שנדמה לנו. כך למשל, בנוי גם האשראי המתגלגל: שיטת אשראי של חברות כרטיסי האשראי, בה חלק מהחיוב החודשי בגין הקניות נפרע באותו חודש, וחלק מהחיוב מתגלגל הלאה לחודש הבא, כמובן בריבית מאוד נדיבה. המאפיין השני הוא שמדובר באשראי יקר, רק קשה לראות זאת כאשר הוא ניתן במעמד הקנייה ליד הקופה. ישנה סיבה למסגרת, היא בדרך כלל מייצגת רף מסוים של אשראי, שאם מגיעים אליו, אפשר להיחלץ מצריכת היתר באמצעות התנהלות נכונה, ולחזור לאיזון. העברת אשראי מחוץ למסגרת הזו, היא פרקטיקה בעייתית, וכדאי לקחת זאת בחשבון כשנמצאים בקופה, גם אם רוצים מאוד את המוצר שבחרתם.    
x