בשבוע שעבר עבר בוועדת הכספים של הכנסת תיקון להוצאות הישירות שביטל את מגבלת ההוצאות שיכולות הקרנות לגלגל את החוסך. כעת, כל קרן תוכל לבחור כמה הוצאות לגלגל על החוסך בתנאי שהיא משקפת לו את מלוא העלות. דבר זה יוביל לפתיחת מסלולי השקעה רבים ונרחבים בקרנות הפנסיה, שיהיו נבדלים זה מזה גם באופן ההשקעה וגם בגביית דמי הניהול, דבר שייצור מבחר רב לחוסך, שיצטרך לשקלל את כל הנתונים כאשר הוא מבצע השוואה בין האופציות השונות. אז איך יראו המסלולים החדשים של קרנות הפנסיה?
על מנת להבין את השינוי, נראה מה המצב היום: כל קרן מציעה שורה של מסלולי השקעה בהם מסלולים מנייתיים, מסלולי אג"ח, ועוד כל מיני מסלולים שנבדלים זה מזה ברמת הסיכון שלהם. לצד זה, אם החוסך לא בחר במסלול מסויים, הוא נכנס למסלול ברירת המחדל – שהוא מסלול צ'יליאני, בו הסיכון יורד מידי מספר שנים.
עבור ניהול ההשקעות, החוסך משלם דמי ניהול מהצבירה, כלומר מכל הסכום שהוא צובר לאורך השנים, לצד דמי ניהול מההפקדה, כלומר תשלום מכל הפקדה חודשית שהוא מבצע לקרן הפנסיה. מעבר לכך, אם יש לקרן הוצאות ישירות, כלומר הוצאות לשם ביצוע השקעות מתמחות כמו תשלומים לקרנות השקעה שונות, היא היתה יכולה לגלגל את העלות על החוסך עד למגבלת 0.25%.
מה הולך להשתנות? הקרנות יקימו אשכולות השקעה: כלומר, מסלולים שונים ברמות סיכון שונות, כך שהחוסך יוכל לבחור את רמת הסיכון בה הוא מנהל את הכסף שלו. אבל, אשכולות ההשקעה יהיו נבדלים זה מזה לא רק ברמת הסיכון שלהן, אלא גם בצורת דמי הניהול שהן יוכלו לגבות מהחוסכים. חשוב להבין – לא מדובר על גובה דמי הניהול שיהיה שונה מגוף לגוף, אלא מדובר בשינוי עמוק יותר של האופן בו נגבים דמי הניהול.
האשכול הראשון יהיה בדמי ניהול משתנים. מה הכוונה? אם היום דמי הניהול נגבים מהצבירה של הכסף ומההפקדה החודשית, באשכול הזה חוזר למעשה לחיים מודל מהעבר – מודל בו נגבים דמי ניהול כאחוז מהרווח שהשיגו הקרנות עבור החוסכים. כרגע לא פורסם עדיין כמה דמי ניהול משתנים יהיה ניתן לגבות, אבל בעבר דמי הניהול עמדו על 0.6% מהצבירה ועוד 15% מהרווח השנתי הריאלי. במסלולים אלו, לא תוכל הקרן לגלגל על החוסך כלל את ההוצאות הישירות שלה.
האשכול השני יהיה אשכול סחיר, כלומר ההשקעה באשכול הזה תהיה רק בנכסים הסחירים בשוק ההון ללא העברת כספים לקרנות השקעה שונות ולהשקעות מחוץ לשוק ההון. בתוך האשכול הזה יהיו מספר מסלולי השקעה: אג"ח, מניות וכו', כך שהחוסך יוכל לבחור מבניהן. החוסכים במסלול זה ישלמו דמי ניהול מהפקדה ומצבירה כמו שקורה היום, ומכיוון שאין השקעה בנכסים לא סחירים, לא יהיו הוצאות ישירות שיגלגלו על הלקוח.
האשכול השלישי הוא אשכול פסיבי. באשכול זה ניהול ההשקעות יעקוב אחרי מדדים סחירים בלבד, כך שהתשואה הצפוייה לחוסך היא תשואת המדד. גם כאן יהיו מסלולים שונים ברמות סיכון שונות כמו אג"ח ומניות, אך באשכול זה הם יעקבו אחרי מדדים מובנים ולא יושקעו באופן חופשי בשוק ההון. במסלול זה יגבו דמי ניהול מהצבירה וההפקדה, כמו שקורה היום, ואין הוצאות ישירות במכשירים מתמחים מחוץ לשוק ההון – כך שהקרנות לא יגלגלו עלות נוספת על החוסך. מגבלת דמי הניהול ברפורמה הנוכחית טרם פורסמה כך שלא ידוע האם דמי הניהול מהצבירה ומההפקדות יהיו זהים לדמי הניהול באשכול השלישי הסחיר, שבו מנהלי ההשקעה בוחרים את ההשקעות באופן אקטיבי ברמת הנייר, ולא רק בוחרים מדדים שונים.
אשכולות נוספים יהיו אשכולות מתמחים ספציפיים לחוסכים שמעוניינים שקרן הפנסיה שלהם תשקיע לצד אג'נדה מסוימת למשל אשכולות הלכה יהודית, אשכול השקעות מותאם לשריעה, השקעות סביבתיות לפי יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם כמובן שגם בכל אשכול כזה יהיו לחוסך מסלולי השקעות ספציפיים לפי רמת סיכון שאותה הוא בוחר לעצמו. לצד אלו יהיו קיימות גם קופות ה-IRA לניהול אישי.
ואם החוסך לא בחר אף אשכול? גם לאחר הרפורמה החוסך ישוייך למודל ברירת מחדל צ'יליאני, שבו רמת הסיכון הולכת ופוחתת עם הזמן, אולם – בהתאם לרפורמה אופן ניהול ההשקעות במסלולים הללו ישתנה והפילוח בהם יהיה יותר מדוייק על מנת שרמת הסיכון תהיה מותאמת יותר לגיל החוסך. היום ברוב הקרנות רמת הפילוח גסה וחיסכון של בן 27 מתנהל באותו מסלול כמו חיסכון של בן 47, למרות שטווח החיסכון שלהם שונה, וייתכן שגם החוסך הצעיר מעוניין בסיכון גבוה יותר, ללא צורך לעבור למסלול ספציפי מתמחה – כמו המסלול המנייתי. לאחר הרפורמה, המסלולים במודל הזה יפולחו כך שכל 5 שנים יהיה מסלול שונה ומתאים ברמת הסיכון לחוסך. במסלולים אלו צריך להיות ערים לכך שנוסף לדמי הניהול מהפרמייה ומהצבירה, הקרן תוכל לגלגל על החוסך את עלות ההשקעות הישירות ללא הגבלה, אם היא מציגה לו אותם מראש. כלומר, מוטלת עליו האחריות לוודא בכל שנה מחדש האם העלות השתנתה, והאם ההפרש בתשואות מהאשכולות האחרים מצדיק את העלות הנוספת.
במסגרת הרפורמה יהיה שינוי נוסף שמטרתו להגן על החוסך, כלקח מטעויות שעושים חוסכים פנסיוניים בתקופות משבר. אם החוסך העביר את הכסף למסלול ללא סיכון, ההעברה תהיה לשנתיים בלבד. לאחר מכן, על החוסך לבחור באופן אקטיבי שוב במסלול זה, או שהכסף חוזר למסלול בו היה טרם ההעברה. השינוי נועד לכך שאם החוסך ביצע החלטה בתקופת משבר מחשש להפסדים גבוהים, לא יקרה מצב שבו הוא שוכח את הכסף במשך שנים ארוכות במסלול חסר סיכון ופוגע בעצמו בטווח הארוך בכך שהחיסכון שלו לא מייצר תשואה.