האם משקיעים החמיצו את ההזדמנות להשקעה בסחורות?

מחירי הנפט עלו השנה ליותר מ-120 דולר לחבית בשיא, ומדד הסחורות של בלומברג עלה בכ–20%. נשאלת השאלה אם אתה משקיע עכשיו, האם אתה מסתכן ביצירת חשיפה במחירים לא אטרקטיביים? או שמא המשקיעים כבר החמיצו את ההזדמנות? אנחנו לא חושבים כך. 

תת ההשקעה בסחורות נותרה המגמה הרווחת. התשואות בשוק הסחורות היו כל כך גרועות בעשור האחרון שנדרש הרבה כדי לשכנע משקיעים לחזור לסקטור. בנוסף, סיכונים חברתיים וחוסר הוודאות סביב רגולציה בנושא הקיימות מקשה על הערכות שווי מגזר הסחורות המזהמות. 

עם זאת, לא רק גישת המשקיעים מעכבת את הקצאות ההון, אלא גם מגבלות סיכון הדוקות יותר איתם מתמודדים הבנקים מאז משבר הפיננסי ב-2008. מבחינה זו מחירים גבוהים אינם בהכרח התרופה שהתיאוריה הכלכלית מציעה. מחירי סחורות גבוהים יותר משמע חוסר יציבות במחירי סחורות, חוסר יציבות זה גורם למדדי ערך בסיכון גבוהים יותר (VAR) מה שמקשה על הרחבת ההון- פחות הון מבנקים וכתוצאה מכך גם פחות מימון לכושר הייצור מה שגורם למחירי סחורות גבוהים. 

בעוד הביקוש לדלק מאובנים פוחת, הביקוש למתכות בתעשיות החשמול גובר. על פי איגוד הנחושת הבינלאומי, מכונית חשמלית מכילה 83 ק"ג נחושת בעוד שאוטובוס חשמלי יכול להכיל עד 370 ק"ג- פי 16. מול הביקוש הגובר הזה עומדים רק חמישה מכרות נחושת גדולים ברחבי העולם. מחירי הנחושת עדיין אינם גבוהים מספיק כדי לתמרץ משקיעים להוון מכרות חדשים, וגם אם היו, נדרשות שבע שנים בממוצע להפיק ייצור ממכרה נחושת.

אנרגיה מתחדשת מופקת באופן מקומי לעומת אנרגיה של דלקים מאובנים, בנוסף מדיניות דה קרבוניזציה (הפחתת פחמן הנפלט לאוויר) מקטינה תעשיות מזהמות ומפנה מקום לתעשיות ירוקות ולכן המסחר בדלקים מאובנים אלו צפוי לרדת כאשר ירידה זו תגרום לירידה בפטרו-דולרים לפיה יצואניות דלק מאובנים משקיעים את הכנסותיהם בדולרים בכלכלות שקונות את הנפט והגז שלהם. זרימת ההון הזו כבר מדוכאת כאשר השלטונות בעולם רואים את הנכסים הזרים של רוסיה מוקפאים בעקבות סנקציות כתוצאה מהפלישה לאוקראינה.

ישנם פרשנים המזהים מגמה דומה כפי שחווינו בשנות ה-70 בהקשר להיצע בסחורות ואנו מסכימים במידה מסוימת- בשנות ה-70 השוק השורי הובל על ידי חברות הייטק כמו IBM, Eastman Kodak ועוד, בעוד שהיום מניות אנרגיה מתחדשות, אינטרנט, מדיה חברתית ומחשוב ענן מובילות את התאוששות של שוק המניות ומותירות את הכלכלה הישנה באבק. המחסור בהשקעה בכלכלה ישנה התווסף גם אז, לפני כ-50 שנה, על ידי זעזוע גיאופוליטי- מלחמת ערב-ישראל בשנת 1973 ואמברגו הנפט שלאחר מכן. כיום, המשבר באוקראינה משבש שניים מהיצואנים הגדולים ביותר של מוצרי מזון ואנרגיה. אז, סובסידיות ממשלתיות משמעותיות פתחו בסופו של דבר שדות נפט וגז ענקיים חדשים בצפון אמריקה ובים הצפוני. הממשלה הייתה הישות החברתית היחידה הגדולה מספיק כדי לקזז את הסיכונים הכרוכים בפרויקטים אלה. זה נשאר כך היום, אך בניגוד ללפני 50 שנה, מדיניות הדה-קרבוניזציה מונעת תמריץ של חיפושי נפט וכריית נפט בקנה מידה כמו ההיקף הנדרש להורדת המחירים. הפעם קשה לראות סיכוי ברור להיצע חדש

חוסר איזון חמור של היצע וביקוש העלה את מחירי הסחורות במהלך החודשים האחרונים. נראה שיש מעט מאוד סיכוי להיצע נוסף משמעותי. הידוק התנאים הפיננסיים והאטה בכלכלה עלולים לצמצם חלק מהביקוש, אבל לדעתנו לא סביר שתהיה לכך השפעה גדולה ביחס למגמות המבניות של חלוקה מחדש, דה-קרבוניזציה והדה-גלובליזציה השולטות על הכלכלה העולמית של היום.

עבור אותם משקיעים שיכולים לשאת את התנודתיות, אנו מאמינים שסחורות ימשיכו לספק מספר יתרונות. ראשית, קיים פוטנציאל לעליית מחירים נוספת כאשר השווקים מנסים להחזיר את שיווי המשקל, שנית משקיעים זוכים כעת לתשואות גבוהות מכיוון שהתחזיות ממשיכות לשקף מחסור ונעשים מאמצים לתמרץ ייצור. ושלישית, הם יכולים לספק מתאם שלילי נחוץ עם מניות ואיגרות חוב, ומתאם חיובי עם ציפיות אינפלציה והפתעות אינפלציה.

אנו רחוקים מלהחמיץ את ההזדמנות בסחורות, למעשה אנחנו מאמינים שאנחנו רק בתחילת המחזור. 

נויברגר ברמן הינה חברת ניהול השקעות גלובלית בבעלות פרטית. החברה נוסדה בשנת 1939 וכיום מנהלת נכסים בשווי של כ - 460 מיליארד דולר במניות, אגרות חוב, סחורות, וקרנות השקעה פרטיות בתחומים רבים. בין לקוחותיה נמנים מוסדות פיננסים, קרנות עושר ופנסיה, יועצים ומשקיעים מובילים ברחבי העולם.  

בנויברגר ברמן יש מעל 2,500 עובדים ומתוכם כ - 700 מנהלי השקעות. לחברה יש משרדים ב 26 מדינות ולאחרונה היא פתחה נציגות מקומית בארץ.