אימיג` dreamstime
משה שלום
25/09/2022
עקב תקלה ירד נתון הדולר בזמן אמת (יעלה בעתיד הקרוב)
אין זה פלא שאנו חוזים באחת מהתקופות שבהן הדולר האמריקאי הינו החזק שבמטבעות. הבעיה היא שזה פשוט נזק עצום לכלכלה העולמית, וגם עבור הכלכלה של ארה"ב. למרות שזה מקל מאוד על האזרח האמריקאי, ומוריד ממנו קצת לחץ אינפלציוני, אפקט של דולר כה חזק משבית די הרבה מן הפעילות של היצואנים.
מול היורו ובמיוחד מול היין, הדולר הוא פשוט קטסטרופה אם אתה צריך להתחרות במכירת מוצרים קטנים כגדולים או במתן שירותים הנקובים בדולרים. דוגמה קטנה: מטוס מבואינג מול מטוס מאיירבוס, או אייפון מול מכשיר מסאמסונג. אבל, הנזק הגדול יותר מגיע מהצד של הפעילות הכלכלית הפנימית, ומהחוב הדולרי הקיים במדינות זרות.
בחלק הפנימי, הדולר החזק אומר שמימון דולרי ליזמות ופיתוח יקר משמעותית (בנוסף למחיר הריבית) במונחים של מטבעות זרים. למשל: נדל"ן בניו-יורק הינו יקר בעשרות אחוזים יותר במונחי יורו או יין מאשר בדולרים, וזה עוצר לחלוטין את ההשקעות הזרות בחלק גדול מהפעילויות.
ומה עם החוב של מדינות זרות? לא צריך להיות גאון כדי להבין שמי שלקח הלוואות דולריות להשקעות מקומיות באסיה, או אפריקה, נמצא עכשיו בבעיה לא קטנה: אותן השקעות מאבדות ערך בגלל המיתון הגלובלי המתקרב, כאשר מטבע ההלוואות והריבית על המטבע הזה עלו פלאים. אני לא יודע אם נגיע למצב של פשיטת רגל, כמו במשבר האסייתי של שנות ה-90, אבל יש כאב גדול אשר כבר הגיע לאוזני התקשורת הכלכלית.
עבור היורו, הבושה נעלמה והשגרה תפסה את מיקומה. מי היה מאמין שנראה ביחס 1:1 רמת התנגדות? המטבע מתרגל למיקומו הנמוך, כאשר בסוף השבוע שחלף הוא כבר ב-0.97... מה זה אומר לצרכן האירופי? ההיפך ממה שזה אומר לצרכן האמריקאי: קטסטרופה אינפלציונית עבור המוצרים המתומחרים בדולר (אנרגיה והרבה מהמזון).
היצואנים נהנים אבל זו שמחה מהולה בעצב כי המיתון יחתוך לא מעט מהיתרון היחסי הזה. בשיא הפחד מהקורונה הדולר-שקל הגיע לדרגה של 3.9. כאן, כאשר המשבר מתפתח לאיטו, והדולר העולמי (דולר-אינדקס – DXY) כבר סוגר פינה סביב 112, הדולר-שקל מתקשה לעבור את ההתנגדות של 3.53. כל הכבוד לסוחרי המט"ח של לונדון ותל-אביב. אגב, זה גם מראה שאין ממש פחד אמיתי לגבי מה שקורה כאן.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
EURUSD
מה נאמר על התמונה הזו? שיאים ושפלים יורדים ללא הפסקה. ובשלושת הימים האחרונים, הנרות פשוט זועקות "הצילו" אם אתם כאלו שמחזיקים יורו. חוזקו של הדולר הגלובלי הינו הגורם העיקרי לרמות הנמוכות של המטבע האירופי. אבל, וזה אבל גדול, חלק לא קטן מהחולשה הזו נובעת מהמדיניות המוזרה, והרעה, של מי שקובע באירופה: ראשי המדינות, ובעיקר ראשי האיחוד האירופי ומנהיגי גוש היורו, כולל הבנק המרכזי. קצב העלאת הריבית האירופית אינו עומד בקצב של זה האמריקאי. זאת, בגלל שהמשבר הנוכחי מכה באירופה (אנרגיה, מזון) הרבה יותר מאשר במקומות אחרים.
לא רק זאת, הבעיות הפוליטיות הנובעות מאופי המשטר במדינות אירופה (דמוקרטיות שבהן עולה הימין הקיצוני) מונע עשיית פעילות דרסטית של צנע וספיגת נזילות. וכך, שוק המט"ח פשוט מוסיף את החולשה הכללית, וחוסר ההחלטיות של מנהיגי אירופה לכוח המצטבר של מיסטר דולר. אין בשורה טכנית חוץ מלומר: השליטה בידי השליליים. עדיין לא רואים סימנים של התייצבות.
USDILS
בחלון הקטן שבצד שמאל, אני מביא לכם גרף יומי של הדולר-אינדקס (בעזרת אתר investing.com) כדי שתוכלו להתרשם מההבדל המהותי במגמה בין הדולר-שקל והדולר בכלל. אצלנו, העניינים יגעים, ועדיין לא הגענו לרמות של יוני, סביב 3.53-4. האם זה הגיוני? אולי, אבל זו תמונה של תופעה שחוזרת על עצמה כל הזמן: הדולר הישראלי פשוט שבוי בידי מי שמנהל בפועל את שוק המט"ח המקומי, והם, כנראה, השחקנים הגדולים בלונדון ובסיטי של תל-אביב.
הם לא חייבים לקנות או למכור כמויות גדולות. רק להשפיע על הדלתא של כל יום כדי לשנות את העוצמה של הירידות או העליות. הם גם יודעים לנצל היטב תנועות אנטי מגמתיות כדי לצבור יתרון שיעזור להם כאשר הכיוון יהיה נגדם. והם מנצלים היטב את הפרשי שעות המסחר.
בקיצור: הדולר שלנו עולה אבל יש עדיין הרבה עבודה לעשות כדי לשכנע אותנו שלפנינו שוק חופשי לחלוטין מהשפעות חיצוניות הרוצות דולר חלש במיוחד במקומותינו. אגב, שקל חזק מקל על האינפלציה המקומית וזה בהחלט הצד החיובי של הדברים. טכנית, היעד המיידי הוא פריצה מעל 3.53-5. חזרה מתחת ל-3.42 תהווה סימן של חולשה.
אין זה פלא שאנו חוזים באחת מהתקופות שבהן הדולר האמריקאי הינו החזק שבמטבעות. הבעיה היא שזה פשוט נזק עצום לכלכלה העולמית, וגם עבור הכלכלה של ארה"ב. למרות שזה מקל מאוד על האזרח האמריקאי, ומוריד ממנו קצת לחץ אינפלציוני, אפקט של דולר כה חזק משבית די הרבה מן הפעילות של היצואנים.
מול היורו ובמיוחד מול היין, הדולר הוא פשוט קטסטרופה אם אתה צריך להתחרות במכירת מוצרים קטנים כגדולים או במתן שירותים הנקובים בדולרים. דוגמה קטנה: מטוס מבואינג מול מטוס מאיירבוס, או אייפון מול מכשיר מסאמסונג. אבל, הנזק הגדול יותר מגיע מהצד של הפעילות הכלכלית הפנימית, ומהחוב הדולרי הקיים במדינות זרות.
בחלק הפנימי, הדולר החזק אומר שמימון דולרי ליזמות ופיתוח יקר משמעותית (בנוסף למחיר הריבית) במונחים של מטבעות זרים. למשל: נדל"ן בניו-יורק הינו יקר בעשרות אחוזים יותר במונחי יורו או יין מאשר בדולרים, וזה עוצר לחלוטין את ההשקעות הזרות בחלק גדול מהפעילויות.
ומה עם החוב של מדינות זרות? לא צריך להיות גאון כדי להבין שמי שלקח הלוואות דולריות להשקעות מקומיות באסיה, או אפריקה, נמצא עכשיו בבעיה לא קטנה: אותן השקעות מאבדות ערך בגלל המיתון הגלובלי המתקרב, כאשר מטבע ההלוואות והריבית על המטבע הזה עלו פלאים. אני לא יודע אם נגיע למצב של פשיטת רגל, כמו במשבר האסייתי של שנות ה-90, אבל יש כאב גדול אשר כבר הגיע לאוזני התקשורת הכלכלית.
עבור היורו, הבושה נעלמה והשגרה תפסה את מיקומה. מי היה מאמין שנראה ביחס 1:1 רמת התנגדות? המטבע מתרגל למיקומו הנמוך, כאשר בסוף השבוע שחלף הוא כבר ב-0.97... מה זה אומר לצרכן האירופי? ההיפך ממה שזה אומר לצרכן האמריקאי: קטסטרופה אינפלציונית עבור המוצרים המתומחרים בדולר (אנרגיה והרבה מהמזון).
היצואנים נהנים אבל זו שמחה מהולה בעצב כי המיתון יחתוך לא מעט מהיתרון היחסי הזה. בשיא הפחד מהקורונה הדולר-שקל הגיע לדרגה של 3.9. כאן, כאשר המשבר מתפתח לאיטו, והדולר העולמי (דולר-אינדקס – DXY) כבר סוגר פינה סביב 112, הדולר-שקל מתקשה לעבור את ההתנגדות של 3.53. כל הכבוד לסוחרי המט"ח של לונדון ותל-אביב. אגב, זה גם מראה שאין ממש פחד אמיתי לגבי מה שקורה כאן.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
EURUSD
מה נאמר על התמונה הזו? שיאים ושפלים יורדים ללא הפסקה. ובשלושת הימים האחרונים, הנרות פשוט זועקות "הצילו" אם אתם כאלו שמחזיקים יורו. חוזקו של הדולר הגלובלי הינו הגורם העיקרי לרמות הנמוכות של המטבע האירופי. אבל, וזה אבל גדול, חלק לא קטן מהחולשה הזו נובעת מהמדיניות המוזרה, והרעה, של מי שקובע באירופה: ראשי המדינות, ובעיקר ראשי האיחוד האירופי ומנהיגי גוש היורו, כולל הבנק המרכזי. קצב העלאת הריבית האירופית אינו עומד בקצב של זה האמריקאי. זאת, בגלל שהמשבר הנוכחי מכה באירופה (אנרגיה, מזון) הרבה יותר מאשר במקומות אחרים.
לא רק זאת, הבעיות הפוליטיות הנובעות מאופי המשטר במדינות אירופה (דמוקרטיות שבהן עולה הימין הקיצוני) מונע עשיית פעילות דרסטית של צנע וספיגת נזילות. וכך, שוק המט"ח פשוט מוסיף את החולשה הכללית, וחוסר ההחלטיות של מנהיגי אירופה לכוח המצטבר של מיסטר דולר. אין בשורה טכנית חוץ מלומר: השליטה בידי השליליים. עדיין לא רואים סימנים של התייצבות.
USDILS
בחלון הקטן שבצד שמאל, אני מביא לכם גרף יומי של הדולר-אינדקס (בעזרת אתר investing.com) כדי שתוכלו להתרשם מההבדל המהותי במגמה בין הדולר-שקל והדולר בכלל. אצלנו, העניינים יגעים, ועדיין לא הגענו לרמות של יוני, סביב 3.53-4. האם זה הגיוני? אולי, אבל זו תמונה של תופעה שחוזרת על עצמה כל הזמן: הדולר הישראלי פשוט שבוי בידי מי שמנהל בפועל את שוק המט"ח המקומי, והם, כנראה, השחקנים הגדולים בלונדון ובסיטי של תל-אביב.
הם לא חייבים לקנות או למכור כמויות גדולות. רק להשפיע על הדלתא של כל יום כדי לשנות את העוצמה של הירידות או העליות. הם גם יודעים לנצל היטב תנועות אנטי מגמתיות כדי לצבור יתרון שיעזור להם כאשר הכיוון יהיה נגדם. והם מנצלים היטב את הפרשי שעות המסחר.
בקיצור: הדולר שלנו עולה אבל יש עדיין הרבה עבודה לעשות כדי לשכנע אותנו שלפנינו שוק חופשי לחלוטין מהשפעות חיצוניות הרוצות דולר חלש במיוחד במקומותינו. אגב, שקל חזק מקל על האינפלציה המקומית וזה בהחלט הצד החיובי של הדברים. טכנית, היעד המיידי הוא פריצה מעל 3.53-5. חזרה מתחת ל-3.42 תהווה סימן של חולשה.
