האימפריה תכה שנית?

הזוג המוזר

עוד שבוע עבר וגם הוא כמו חלק גדול מקודמיו היה מלא דווקא בכותרות כלכליות שאיך נאמר בעדינות? לא ממש מצדיקות התייחסות או מעוררות מחשבה בנוגע לעתיד. שוב, שוק המניות עולה, הדולר נחלש, ושוב פרופסורים מכובדים מתארים את החושך בה מצויה כלכלת ארה"ב ונוקבים בהסתברויות לכך שכנראה לא נראה את האור בשנים הקרובות. זאת מול מעטים המתחילים לראות איזשהו ניצנוץ ומקווים כי זהו האור בקצה המנהרה. אבל השבוע, חוץ מארה"ב, עסקו פה הכותרות לא מעט בנושא "הריכוזיות במשק". קצרה היריעה מלתאר את מורכבות הנושא הזה, שמשום מה על ידי יצרני כותרות מסוימים, פרשנים ופוליטיקאים נראה מאוד פשוט (פשוט כנראה במובן שהוא פשוט הזדמנות לקבל כותרת טובה). לי שני הנושאים הללו דווקא התחברו באופן מוזר למדי. שניהם למעשה עוסקים באפשרות לשינוי שהוא איננו דינמיקה טבעית של שוק אלא מהלך משנה סדרי עולם, כביכול המבול והשיטפון שיחריבו הישן והרקוב, שאחריהם אולי תגיע היונה עם עלה הזית...

ארה"ב – האימפריה תכה שנית?

בכל הקשור לארה"ב, אין ספק כי נתוני הגירעון בתקציב שהתפרסמו בסוף השבוע היו עוד חיזוק לעוצמת המשבר ואין צורך להכביר במילים, הממשל מוציא פחות על משכורות אבל מקצץ כנראה מעט מדי, כי זה אינו מכסה את הבור שנפער כתוצאה מתכניות הסיוע ומהירידה בתעסוקה שפוגעת חזק בהכנסות ממיסוי...כשמנהיג המדיניות הפיסקלית הוא נשיא שפוליטית יתקשה לנהוג במדיניות מרסנת ושההישג היחידי הכלכלי שהוא כביכול יכול להתהדר בו הוא תכנית הבריאות שהצליח להעביר אותה בזמן הכי לא מתאים לכלכלה, קשה לראות צעדים פיסקאליים משמעותיים בזמן הקרוב. מצד שני, כפי שכבר ציינו בעבר, הנתונים ממשיכים להציג התייעלות בסקטור העסקי ואף תחילת צמיחה שם. אלו, יחד עם מלחמת שערי החליפין שמסייעת ליצוא האמריקאי, יכולים לתת אולי את הדחיפה שהעגלה הכבדה צריכה. קטונתי, אבל לאור כך ולפחות כרגע, הסיכוי לשינוי בסדר העולם הכלכלי כך שהדומיננטיות של ארה"ב תיעלם, לדעתי עדיין נמוך למדי.

ריכוזיות, מילה מגונה

ציניות בצד, האם יתכן כי במדינת ישראל, ייתם עידן והדומיננטיות של "בעלי ההון" תפחת ותביא התעוררות בתחרות? תרשו לי להיות סקפטי קצת... בואו נניח הנחה אופורית שהמלצות ועדה כזו לענייני פיזור ריכוזיות יתקבלו על ידי כל בית המחוקקים שלנו, העיתונאים יהללו ויפארו את יוזמי המהלך (כמובן שיהיו המון שייקחו לעצמם את התואר), הציבור ימחא כף.....מה יקרה אז? יפצלו את החזקת המשפחות הגדולות בין החזקות בתאגידים ריאליים לתאגידים פיננסיים ויאלצו אותם למכור אחד מהם? מצוין, כעת מי ירכוש את ההחזקות בתאגידים הפיננסיים או אחרים שימכרו? הרי אין כאן אצלנו ממש הרבה שיוכלו לעשות זאת... האם נחכה לתאגידים גלובליים שירכשו החזקות כאן בארץ? הרי ראינו שלא מעט מהם מתרחקים מישראל, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות ורגולציה ובירוקרטיה קשות מדי.

המשקיעים הזרים המשמעותיים שהשקיעו בארץ בשנים האחרונות היו בחלקם הגדול קרנות הון פרטיות אשר אורך החיים המקסימלי שלהן הוא 10-15 שנה ואשר אמורות למכור כל החזקותיהם בטווח זמן זה, האם זה מה שאנו מחפשים? בשם המלחמה בריכוזיות, להפקיר את התאגידים הגדולים שלנו להחלפת בעלים תכופה ולשינויי מדיניות לא צפויים? יש כמובן עוד דוגמאות רבות אבל כדאי לכולנו לזכור – לא הכל ניתן לעשות - גם באילוץ, וניתן לעשות עוד הרבה דברים שיסייעו לתחרות לפני צעדים קיצוניים. בינינו, הפחתת הבירוקרטיה ורגולציה שתומכת ומעודדת תחרות ולא הורגת אותה, יכולים בהחלט לעזור, כבר עכשיו ולא צריך ועדות בשביל זה.

השורה התחתונה.

כשם שמותו של שוק האג"ח הקונצרני הוכרז כאן בסוף 2008, ובטרם עת, גם עכשיו אנחנו מאמינים שהמציאות תהיה הרבה יותר מתונה מהדמיון המשתולל, וזה רלוונטי לשתי הסוגיות המוצגות כאן. אנו מאמינים כי שוק המניות האמריקאי (ושוק המניות הגלובלי בכלל) יתנו תשואה חיובית נאה בשנה הקרובה, בוודאי בעולם ללא אלטרנטיבה חסרת סיכון (אבל לא ערבים למטבע, גידור סיכון המטבע בהחלט מומלץ). אנחנו מציעים גם לא לרוץ ולמכור את מניות חברות ההחזקה הגדולות שלנו כל כך מהר, השינוי ב"ריכוזיות" לא יקרה מחר בבוקר (זאת כמובן בלי קשר לשאלה שאתם צריכים לשאול עצמכם תמיד - האם הדיסקאונט שאתם משלמים על החזקת מנית חברת ההחזקות ביחס לשווי החזקותיה מוצדק השקעתית?) .

הכותב הוא מנכ"ל משותף באוריון קרנות נאמנות.