Photo 148215193 Pop Nukoonrat Dreamstime
משה שלום
02/10/2022
באופן טבעי, כאשר אנו מעוניינים לדעת מה קורה בחו"ל, רוב תשומת הלב שלנו מכוונת לארה"ב ולוול-סטריט. אין ספק שבארה"ב נקבעים הדברים ה"גדולים" כמו כללי הסחר הבינלאומי, סנקציות כלכליות שונות ומשונות הנובעות משיקולים של גיאו-פוליטיקה, ומאז משבר הסאב-פריים של 2007-9, המדיניות המוניטארית המשפיעה על כל העולם. כמו כן, אין גם ספק שמה שעושה, בהקשר הזה, הפדרל רזרב, הוא ה"אלמנט" המזיז שוק החשוב והגדול ביותר בעולם הפיננסי.
למעשה, זו אחת מהסיבות למשבר הנוכחי. אם לא הייתה העתקה כה גדולה של אותה מדיניות מרחיבה, מאז אירוע ליהמן ועד היום, ייתכן מאוד שהאינפלציה הגדולה שהעולם חווה כיום לא הייתה מפושטת במדינות המערב בצורה כה אחידה וברוטאלית. בכל אופן, זה המצב הנוכחי והבנק המרכזי האמריקאי ממשיך להיות כוכב תשומת הלב של המדיה ושל השווקים כאחד.
הבעיה היא שהסבל הגדול ביותר במשבר הזה אינו נמצא שם. אם נתרכז בעולם המפותח, נמצא שיש שלושה מוקדים של קושי הרבה יותר גדולים מאשר בארה"ב. על מה שקורה ביפן ניתן להרחיב רבות אבל אין זה הנושא של כתבה זו. מגיע לנושא הזה כתבה משלו. אבל מספיק אם נאמר שהיין, המטבע היפני, מייצג היטב את העוצמה של החולשה הגדולה במדינת השמש העולה.
מוקד אחר, שיכול להיות גדול בהמשך, נמצא בבריטניה. גם היא לא נושא הכתבה הזו אבל ראינו ביום חמישי (28-29-2022) כמה המצב שם שביר בחלק החוב הממשלתי, ואיך התערבות מרוכזת וחזקה הייתה הדרך היחידה לספק נזילות לשוק האג"ח המדינתי, כאשר רוצים לשמור על תשואות סבירות. גם שם, בבריטניה, שילוב תופעות הלוואי של ה-Brexit, עם האינפלציה הגבוהה מאוד במחירי האנרגיה, והמהות הליברלית של הממשל שאינו נוטה להקצות סובסידיות כבמקומות אחרים, כל אלו מייצרים עכשיו את הבסיס למשבר פוליטי-חברתי לא קטן. משבר שייתן אותותיו במדיניות כלכלית אגרסיבית.
אז מה הנושא של הכתבה הזו? המקום השלישי הבעייתי: אירופה. זו ה"יבשת העתיקה", אשר נוצר בה התרבות המערבית, ואשר מהווה כיום מקור כאב הראש הגדול מבין כל המקומות האחרים. נזכיר שיש שם איחוד מדיני של 27 מדינות, עם גוש מטבע של 19 מדינות. המטבע הזה בעל מדיניות מוניטארית משותפת המונהג על יד הבנק המרכזי (ECB) אבל בלי גיבוי של מדיניות פיסקאלית (אוצר – תקציב – מדיניות כלכלית) אחידה. מודל שהיה תמיד בעייתי אבל שחסרונותיו גדלים אקספוננציאלית כאשר נכנסים למשבר כלכלי אמיתי.
לא רק זאת, המטבע האירופי מהווה צד נגדי למטבע ה"עולמי" המוצהר, הדולר האמריקאי, המהווה כיום את נכס המפלט האולטימטיבי. לכן, כאשר הדולר עולה מפאת הביקושים הגוברים עבורו, המטבע האירופי פשוט נוחת לתחתיות חדשות. לא מזמן, היורו חצה בחדווה את רף ה-Parity (1:1) אשר נחשב פעם כדמיון פרוע. הנה גרף שבועי של היורו (בעזרת פלטפורמת TradingView):
מן הגרף הזה אנו למדים על הסנטימנט השלילי המדהים כלפי היורו: מאז השיא של תחילת 2021, הוא מתדרדר ביחס לדולר בקצב הולך וגובר (קווי המגמה מקבלים זוויות חדות יותר ויותר, וגודל הנרות גדל בהתמדה), כאשר מאז אותו שיא, ועד הנקודה הנמוכה ביותר שלו, הוא איבד כמעט 23% (!!) מערכו. אלו 23% של שחיקת כוח הקנייה של אזרחי מדינות גוש היורו, כאשר הם באים לקנות מוצרים ושירותים הנקובים בדולרים. ויש כמות גדולה של דברים כאלו: אנרגיה, מזון, מוצרים מיובאים ממקומות שונים, וגם שירותים בינלאומיים.
האינפלציה המטבעית הזו פשוט מתווספת לאינפלציה של אותם דברים ביחס לדולר. לדוגמה: אם אירופי רוצה לקנות משהו שהיה שווה פעם 10$ ועכשיו עולה 12$, אז על ה-20% עלייה במחיר הדולרי הוא גם צריך להוסיף את העלייה הנובעת מהשחיקה של היורו מול הדולר. כל זה מזיק בצורה קשה לא רק לאזרחים, המנסים להתמודד עם הגזירה הזו, אלא גם לחברות ביבשת.
עבורן, העניין משול ל"סערה מושלמת" של שלילה: אינפלציה מקורית של תשומות הייצור (בדולרים), השחיקה המטבעית מהיורו, העלייה בריבית היורו על ידי ה-ECB המייקרת את עלות המימון לעסק, והדובדבן שעל הקצפת: הקטנת הביקושים המגיעים מהצרכנים הנלחצים מאותו מצב כלכלי בעייתי. אין פלא שמדד המניות האירופי הכולל, STOXX600 נמצא איפה שהוא נמצא. הנה גרף שבועי שלו, בעזרת פלטפורמת TradingView:
המבנה הכללי של המדד נראה די דומה לחברו האמריקאי (S&P500) אבל שימו לב שכאשר ההוא נמצא עכשיו בתחתית של יוני, המדד האירופי כבר שבר מזמן את התחתית ההיא מטה. למעשה, המדד האירופי נמצא כרגע בנקודה הקריטית ביותר של חייו (בטווח המוצג): אזור זה, סביב 390-380 הוא אזור תמיכה אדיר מימדים (ראו היסטוריה אחורה עד אפריל 2019), ומהווה גם אזור תיקון החצי של כל העלייה מאז תחתית הקורונה.
שילוב זה הוא חשוב כל כך, שירידה ממנו תהווה שבירה ברוטאלית משכנעת בצורך להגיע מהר יחסית לתחתית הקורונה, סביב 270. נכון שיש דרך ארוכה לכך אבל, לדעתי, הדבר ייעשה בגלל שאין שילוב טכני חזק כזה עד לשם. אזור 350 יהיה כנראה תחנת ביניים אבל הנקודה הנוכחית נראית לי קריטית הרבה יותר.
מדוע שהמדד יימצא כאן בסיס זמני להיפוך? משתי סיבות עיקריות: השוק נמצא במצב של Oversold דרמטי, יחד עם מטבע היורו עצמו. להקלה של מצבי מכירות יתר אלו, יש צורך בהפסקה קלה של השלילה וחיוב זמני לפחות. שנית, מחירי האנרגיה ממשיכים ליפול (נפט סביב 80$ וגז סביב 7$) כך שיש סיכוי לשינוי קל בלחץ המגיע ממחירי האנרגיה על הציבור ועל החברות.
נאמר את האמת: מהותו של המשבר, המגיע ברובו מארה"ב, עדיין לא השתנה, כאשר ממשיכים שם לייקר את הכסף ולספוג נזילות, זאת כאשר הכלכלה העולמית נכנסת למיתון מכוון. אבל, התקווה הקטנה הנוכחית, סביב האזור הטכני הזה, שווה מחשבה ובחינה. המון הצלחה לכולם ושנה טובה!
למעשה, זו אחת מהסיבות למשבר הנוכחי. אם לא הייתה העתקה כה גדולה של אותה מדיניות מרחיבה, מאז אירוע ליהמן ועד היום, ייתכן מאוד שהאינפלציה הגדולה שהעולם חווה כיום לא הייתה מפושטת במדינות המערב בצורה כה אחידה וברוטאלית. בכל אופן, זה המצב הנוכחי והבנק המרכזי האמריקאי ממשיך להיות כוכב תשומת הלב של המדיה ושל השווקים כאחד.
הבעיה היא שהסבל הגדול ביותר במשבר הזה אינו נמצא שם. אם נתרכז בעולם המפותח, נמצא שיש שלושה מוקדים של קושי הרבה יותר גדולים מאשר בארה"ב. על מה שקורה ביפן ניתן להרחיב רבות אבל אין זה הנושא של כתבה זו. מגיע לנושא הזה כתבה משלו. אבל מספיק אם נאמר שהיין, המטבע היפני, מייצג היטב את העוצמה של החולשה הגדולה במדינת השמש העולה.
מוקד אחר, שיכול להיות גדול בהמשך, נמצא בבריטניה. גם היא לא נושא הכתבה הזו אבל ראינו ביום חמישי (28-29-2022) כמה המצב שם שביר בחלק החוב הממשלתי, ואיך התערבות מרוכזת וחזקה הייתה הדרך היחידה לספק נזילות לשוק האג"ח המדינתי, כאשר רוצים לשמור על תשואות סבירות. גם שם, בבריטניה, שילוב תופעות הלוואי של ה-Brexit, עם האינפלציה הגבוהה מאוד במחירי האנרגיה, והמהות הליברלית של הממשל שאינו נוטה להקצות סובסידיות כבמקומות אחרים, כל אלו מייצרים עכשיו את הבסיס למשבר פוליטי-חברתי לא קטן. משבר שייתן אותותיו במדיניות כלכלית אגרסיבית.
אז מה הנושא של הכתבה הזו? המקום השלישי הבעייתי: אירופה. זו ה"יבשת העתיקה", אשר נוצר בה התרבות המערבית, ואשר מהווה כיום מקור כאב הראש הגדול מבין כל המקומות האחרים. נזכיר שיש שם איחוד מדיני של 27 מדינות, עם גוש מטבע של 19 מדינות. המטבע הזה בעל מדיניות מוניטארית משותפת המונהג על יד הבנק המרכזי (ECB) אבל בלי גיבוי של מדיניות פיסקאלית (אוצר – תקציב – מדיניות כלכלית) אחידה. מודל שהיה תמיד בעייתי אבל שחסרונותיו גדלים אקספוננציאלית כאשר נכנסים למשבר כלכלי אמיתי.
לא רק זאת, המטבע האירופי מהווה צד נגדי למטבע ה"עולמי" המוצהר, הדולר האמריקאי, המהווה כיום את נכס המפלט האולטימטיבי. לכן, כאשר הדולר עולה מפאת הביקושים הגוברים עבורו, המטבע האירופי פשוט נוחת לתחתיות חדשות. לא מזמן, היורו חצה בחדווה את רף ה-Parity (1:1) אשר נחשב פעם כדמיון פרוע. הנה גרף שבועי של היורו (בעזרת פלטפורמת TradingView):
מן הגרף הזה אנו למדים על הסנטימנט השלילי המדהים כלפי היורו: מאז השיא של תחילת 2021, הוא מתדרדר ביחס לדולר בקצב הולך וגובר (קווי המגמה מקבלים זוויות חדות יותר ויותר, וגודל הנרות גדל בהתמדה), כאשר מאז אותו שיא, ועד הנקודה הנמוכה ביותר שלו, הוא איבד כמעט 23% (!!) מערכו. אלו 23% של שחיקת כוח הקנייה של אזרחי מדינות גוש היורו, כאשר הם באים לקנות מוצרים ושירותים הנקובים בדולרים. ויש כמות גדולה של דברים כאלו: אנרגיה, מזון, מוצרים מיובאים ממקומות שונים, וגם שירותים בינלאומיים.
האינפלציה המטבעית הזו פשוט מתווספת לאינפלציה של אותם דברים ביחס לדולר. לדוגמה: אם אירופי רוצה לקנות משהו שהיה שווה פעם 10$ ועכשיו עולה 12$, אז על ה-20% עלייה במחיר הדולרי הוא גם צריך להוסיף את העלייה הנובעת מהשחיקה של היורו מול הדולר. כל זה מזיק בצורה קשה לא רק לאזרחים, המנסים להתמודד עם הגזירה הזו, אלא גם לחברות ביבשת.
עבורן, העניין משול ל"סערה מושלמת" של שלילה: אינפלציה מקורית של תשומות הייצור (בדולרים), השחיקה המטבעית מהיורו, העלייה בריבית היורו על ידי ה-ECB המייקרת את עלות המימון לעסק, והדובדבן שעל הקצפת: הקטנת הביקושים המגיעים מהצרכנים הנלחצים מאותו מצב כלכלי בעייתי. אין פלא שמדד המניות האירופי הכולל, STOXX600 נמצא איפה שהוא נמצא. הנה גרף שבועי שלו, בעזרת פלטפורמת TradingView:
המבנה הכללי של המדד נראה די דומה לחברו האמריקאי (S&P500) אבל שימו לב שכאשר ההוא נמצא עכשיו בתחתית של יוני, המדד האירופי כבר שבר מזמן את התחתית ההיא מטה. למעשה, המדד האירופי נמצא כרגע בנקודה הקריטית ביותר של חייו (בטווח המוצג): אזור זה, סביב 390-380 הוא אזור תמיכה אדיר מימדים (ראו היסטוריה אחורה עד אפריל 2019), ומהווה גם אזור תיקון החצי של כל העלייה מאז תחתית הקורונה.
שילוב זה הוא חשוב כל כך, שירידה ממנו תהווה שבירה ברוטאלית משכנעת בצורך להגיע מהר יחסית לתחתית הקורונה, סביב 270. נכון שיש דרך ארוכה לכך אבל, לדעתי, הדבר ייעשה בגלל שאין שילוב טכני חזק כזה עד לשם. אזור 350 יהיה כנראה תחנת ביניים אבל הנקודה הנוכחית נראית לי קריטית הרבה יותר.
מדוע שהמדד יימצא כאן בסיס זמני להיפוך? משתי סיבות עיקריות: השוק נמצא במצב של Oversold דרמטי, יחד עם מטבע היורו עצמו. להקלה של מצבי מכירות יתר אלו, יש צורך בהפסקה קלה של השלילה וחיוב זמני לפחות. שנית, מחירי האנרגיה ממשיכים ליפול (נפט סביב 80$ וגז סביב 7$) כך שיש סיכוי לשינוי קל בלחץ המגיע ממחירי האנרגיה על הציבור ועל החברות.
נאמר את האמת: מהותו של המשבר, המגיע ברובו מארה"ב, עדיין לא השתנה, כאשר ממשיכים שם לייקר את הכסף ולספוג נזילות, זאת כאשר הכלכלה העולמית נכנסת למיתון מכוון. אבל, התקווה הקטנה הנוכחית, סביב האזור הטכני הזה, שווה מחשבה ובחינה. המון הצלחה לכולם ושנה טובה!
