המודעות בארץ לסחורות כאמצעי השקעה די מועטה. חוץ מתשומת הלב המיוחדת שיש לנפט ולגז, מסיבות אסטרטגיות ושימושיות ביום יום, הסחורות האחרות לא מקבלות הרבה כיסוי תקשורתי. הזרקור, כמו בכל העולם, נמצא בעיקר על המניות, וקצת על אגרות החוב המייצגות את עלויות הכסף. לסחורות יש גם תדמית של תנודתיות חזקה ומסוכנת. דבר שהוא נוגד בהרבה את האופי הכללי של המשקיע הישראלי השמרן.
אגב, לאחרונה, היה יוצא מהכלל אחד והוא החיטה: כאשר החלה מלחמת אוקראינה-רוסיה, החלו לדאוג לגבי אספקת החיטה לאזרחים, ועוד כהנה סחורות חקלאיות, בגלל המשקל העצום שהמדינות האלו מהוות בשוק הספציפי ההוא. הלכו עד לחשוב שהמלחמה ההיא תייצר מהפכות דמוי "האביב הערבי" במזרח התיכון. מה שלא קרה בגלל עובדה פשוטה אחת: ה"אביב" ההוא כבר קרה, ואין כעת הרבה משטרים שניתן להפילם בקלות...
בכל אופן, אם נחזור לנושא הסחורות, אני רוצה להוציא את המתכות היקרות מן הקבוצה הזו. לדעתי, השילוב שלהן בסקטור הסחורות, בגלל תחום התכשיטים, והצרכים בתעשיית האלקטרוניקה והאנרגיה מתחדשת וכו... קצת הטביע את המהות האמיתית שלהן. בסופו של דבר, עד לא מזמן, היו אלו הכסף ה"אמיתי". זה אשר היווה את העוגן למערכת הפיננסית הגלובלית.
למעשה, לא אחדש לכם הרבה אם אציין שהזהב הינו עדיין המטבע הנוסף העיקרי הקיים כרזרבה רשמית במרתפי מדינות שונות, יחד עם הדולר האמריקאי והנגזרים שלו האג"חיים. כאשר קם הביטקוין, חשבו רבים שהנה לפנינו משהו פיננסי שיכול להוות תחרות לזהב ולכסף. מדוע? בגלל שתי תכונות עיקריות (וכאן אני מדבר על כסף וזהב פיזיים המוחזקים מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית):
שניהם יכולים להיות נכסים פיננסיים העובר מיד ליד ללא ידיעת המערכת המוניטארית הרשמית, ושנית, יש כמות מוגבלת של ביטקוין וכרייה סופית, כמו שיש כמות מוגבלת של זהב חדש בשנה. הבעיה היא שהביטקוין, וכל המערכת של מטבעות הקריפטו סבלו, וסובלים, מתנודתיות עצומה ומתופעות של חוסר לגיטימציה קיצונית. לכן, מקום הזהב והכסף לא נתפס מהותית.
ועכשיו אנו מגיעים לחלק המעניין ביותר בסיפור: לזהב היה תמיד שם של "מגן ערך" מפני תקריות אינפלציוניות. לא בטווח קצר כל כך אבל בהחלט לטווחים הארוכים. תמיד מביאים את הדוגמה של עלות חליפה טובה, בשנות ה-50 של המאה הקודמת מול המחיר של היום, במונחי דולר ובאונקיות זהב, ורואים שהמחיר בזהב השתנה מעט מאוד מול התפוצצות העלות בדולרים.
הבעיה היא שמאז מעשי הבנקים המרכזיים ב-2007-9, העולם התהפך על ראשי מחזיקי הזהב. הם ראו בהגדלה של בסיס הכסף בטריליונים, כאינפלציה מוניטארית אשר הייתה חייבת להביא לערכים גבוהים בזהב, וזה לא קרה. מדוע? כי האינפלציה נווטה לנכסים פיננסים ולא לצמיחה של הכלכלות האמיתיות.
עכשיו, מאז סיום הקורונה, ועם הגל המדהים של אינפלציה במחירים לצרכן, הייתה במשקיעי הזהב שוב התקווה שהגיע הרגע לזהב לדהור קדימה. נראה בהמשך שגם זה לא קרה. מדוע? כאן יש אלמנט חשוב שתמיד צריך לזכור בהקשר הזה: לזהב יש עדנה כאשר יש הפרש ריאלי שלילי בין הריבית והאינפלציה. במילים אחרות, כאשר הריבית במשק נמוכה מהאינפלציה במחירים. וזה בדיוק המצב כרגע, אז מדוע הזהב יורד??
התשובה לכך פשוטה: נזילות! כמו שאמרו חכמים: "כאשר יש צורך בכיסוי חוב, מוכרים מה שיש ולא מה שטוב". ואת הזהב ניתן למכור בקלות יחסית. וכך, ראינו את הזהב מתחלק מטה יחד עם מדדי המניות והאג"ח. הנה גרף שבועי של המתכת, בעזרת פלטפורמת
TradingView:
אז מדוע שהגורם הזה של צורך בנזילות ישתנה? והזהב יראה סימנים של חזרה מעלה? לפחות לטווח הקצר? פשוט מאוד: כאשר הפסימיות הקיצונית הקיימת היום בשוקי המניות והאג"ח תתמעט, ותעבור להיות לצד החיוב הזהיר, לא יהיה צורך בחיסול פוזיציות לכיסוי
Margin Call ואלמנט הריבית הריאלית השלילית תכנס לתוקף לטובת המתכת הצהובה. הבעיה היא שכאשר נדע זאת במפורש יהיה קצת מאוחר.
לכן, מה שנותר לנו לעשות הוא להביט על הצד הטכני של הדברים.
ראשית, הירידה הגדולה מהשיא של הפסגה הכפולה, ועד הסביבה הנוכחית של 1620-1630 הצליחה לתקן כ-50% (2), וזה אזור שבו יש סיכוי טוב לעצירה של מהלכים מתקנים. שנית, אותו אזור מחיר הוא אזור תמיכה היסטורי משמעותי מאוד, והשילוב עם הרמה של תיקון 50% נותן כוח לסיכוי של עצירה, ומהפך איטי חיובי.
שלישית, שימו לב לזמן שלקח לזהב לעלות מעלה, כאשר חשבו שהאינפלציה תביא למתכת עדנה גדולה (1) מול הזמן שלקח לאנשי הזהב להבין שזה לא יקרה (3). יש כאן יחס של 1:3 שהוא יחס ידוע לצורך עניין העוצמה היחסית של מהלכים בתנועה. ולבסוף, שימו לב לאינדיקאטור המומנטום בחלון התחתון: ה-
RSI.
שם, נציין שתי נקודות: כל מהלך תנועה משמעותי מבוטא ברגרסיה מתמשכת המגיעה לקצה של תחום האינדיקאטור (קווים אפורים). ועכשיו, סגמנט הירידות הגיע לאזור מכירות היתר. כמו כן, יש מעין סטייה חיובית בין ה-
RSI והמחיר, כאשר ראינו שפלים נמוכים יותר במחיר מול הגעה ל-30 באינדיקאטור, פעמיים (4).
מכל האמור לעיל, גם פונדמנטלית וגם טכנית, התמונה במתכת היקרה הזו אומרת לנו שהגיע הזמן לרגיעה בשלילה, ולבנייה של תחתית, לקראת חזרה מעלה כלשהי. אזורים כמו 1820-1870 נראים סבירים כיעדים ברגע זה. האם זה יקרה? הכול תלוי בשני אלמנטים פשוטים למדי: האם ריבית הפד תעלה מעל האינפלציה? והאם תהיה גם רגיעה בשלילה במערך ה-
RiskOn? ימים יגידו. מועדים לשמחה ובהצלחה!