אלמוג עזר
20/10/2010
לטענת שר האוצר דר' יובל שטייניץ, התקציב הקרוב יכול להתאפיין ב-3 נקודות מרכזיות.
הנקודה הראשונה שבולטת מתוך התקציב היא הקיצוץ בתקציב הביטחון. למרות שתקציב הביטחון נותר עדיין כמשרד המתוקצב ביותר מן המשרדים הממשלתיים בישראל, תקציבו קוצץ בשני מיליארד ו- 700 מיליון שקלים.
הנקודה השנייה היא התוספת למשרד החינוך ובתוך כך להשכלה הגבוהה בישראל. הגדלה שמסתכמת בכ- 4.5 מיליארד שקלים.
הנקודה השלישית היא ההשקעה בתשתיות ישראל. זאת לשם מטרת חידוש הבנייה בפריפרייה, מתוך הרציונאל לצימצום פערים חברתיים בישראל. הגידול שחל בענף התשתיות והתחבורה מסתכם בכיותר מ-2 מיליארד שקלים.
לטענת שטייניץ, בד בבד עם שינוי סדרי העדיפויות של משרד האוצר לשנתיים הקרובות, נעשתה עבודה מקיפה גם בתחום הרגולאטורי על ידי משרד האוצר. לדבריו, משרדו החל ברפורמה לשינוי משטר המיסוי עד אשר יהפוך הוא - לאחד הנוחים והמזמינים במערב. לדידו, הדגל לשינוי זה הוא המהפכה המתרגשת על סעיף מס החברות בישראל. אחרי האישורים הרלוונטיים בכנסת, מס החברות אמור לרדת מהמס המונהג כיום (25%) עד לכדי 18%. שטייניץ הוסיף ואמר, בכדי למצות עד תום את פוטנציאל המהלך, וכחלק מלוחמה אסטרטגית לטובת שוק העבודה בישראל, מס החברות מתעד לרדת בשנתיים הקרובות ל- 12% בפריפריה ואף לכדי 8% לחברות מייצרות שמייצאות לחו"ל.
כאשר נשאל על הסיכויים של ההצעה לקרום עור וגידים ולעבור את החקיקה הראויה, חשף שטייניץ את הכלי הידוע וטען ש:” קיימנו כבר התדיינויות שונות בכנסת והתוצאות סבירות. נמתין לחוק ההסדרים ועת החוקים הנלווים.”
מקורות התקציב
כפי שנרמז בכותרת, השקט הביטחוני היחסי, הלחץ הציבורי והחבירה לארגון האומות המתועשות (OECD), גרמו לשיח החברתי להשתלט על הסיג הכלכלי. שטייניץ מבחינתו, זקף את מבנהו הנוכחי של התקציב, ליתרונותיו של התקציב הדו שנתי. לדבריו, טווח זמנים של השנתיים האחרונות איפשרו למשרד האוצר לבצע מחקר וניתוח ראוי של כלכלת ישראל.
כלשונו: "לאור תוצאות המחקר הובן, פוטנציאל הסיכונים לצד פוטנציאל הסיכויים, בכלכלת ישראל והונחו הדגשים הרלוונטיים. על בסיס הדגשים, הובנה התקציב הנוכחי לחוק ההסדרים" .
הסערה עדיין בחוץ
"הסערה עדיין בחוץ!! לא לשכוח, כשהעולם סוער, ישראל גם נרטבת מהגלים" כך שטייניץ בחר לחלוק עם העיתונאים את מסקנותיו, עת החזרה מהנסיעה לארה"ב. "המפגש עם בכירים בממשל האמריקאי, עובדי הIMF (קרן המטבע הבינלאומית) ובכירי בנקים משאר העולם, גרם להתחדדות הנקודה כי העולם נמצא כרגע באי וודאות כלכלית משמעותית. בוודאי בכל הקשור לצמיחה בתוצר מדינות המערב. הממצאים האחרונים המורים על צמיחה כלכלית שנתית של 2% בארה”ב לא ירפאו את נתוני האבטלה האמריקאיים, שנעים בין 10%ל- 20%. (…) גם אם כרגע נתוני המאקרו של ישראל, נראים טובים יותר מאלו של ארה"ב, זה בשל תזמון נכון של צעדי הממשל כנגד האבטלה. לנוכח כל האמור, וידוי עמידותה של כלכלת ישראל בפני השלכות המשבר, הייתה ועודנה, מטרת העל של משרדינו”
שטייניץ בחר לסיים את דבריו בפנייה לשאר חברי הכנסת, לקראת אישור התקציב. “ עלינו לשמור על משמעת תקציבית בתוך משרדי הממשלה השונים. (…) אני מבין שבכנסת ישנה חלוקת תפקידים בין האופיזיציה לקואליציה, אך איננו יכולים להרשות לעצמינו להתעלם מהאיומים הכלכליים על כלכלת ישראל מחוץ לגבולותיה. האחריות שנושא תפקידנו, יש בה לגבור על הנטיות הטבעיות לפופולאריות ואף לפופוליסטיות של התפקיד, בכנסת ובוועדות הכנסת.”
על הקיצוץ הכללי בתקציב, התייחס דר' אודי ניסן- הממונה על התקציב:” תקציב 2010 נמוך ב4% מן התקציב הצפוי. זאת בכדי להמשיך ולממש את תהליך הקטנת החוב הריבוני של מדינת ישראל. אחת הדרכים היחידות של מדינת ישראל לשמור על אמון פיסקאלי ולאורך זמן.”
על המאבק הצפוי להעביר את התקציב התייחס האחרון: "לא הכל תלוי בחוק ההסדרים. ניתן להעביר שורה של תהליכים חיוניים בתוך מסגת החוקים הקיימים.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
