מס בשוק ההון - האם אתה גברת או אדון?

השינויים התכופים במערכת המיסוי על שוק ההון הביאו להתהוותה של מערכת מורכבת ומסורבלת של הוראות המעוגנות בחקיקה הראשית ובחקיקת-המִשנה.

למעשה, החקיקה המתייחסת למיסוי שוק ההון לא זכתה עד היום לטיפול נפרד ומוסדר, אלא לטיפול חלקִי בדמות תיקונים אַד-הוק. מטִבעם של תיקונים אלה שהם נערמים זה על-גבי זה, נוסחם אינו ברור די צורכו ורבּות המהמורות שיכול להחליק בהן המשקיע הממוצע.
ככלל, תוצאות המס הטמונות בביצוע השקעות בשוק ההון נגזרות, ככלל, משלושה פרמטרים עיקריים: מיהותו של המשקיע, סוג הנכס הפיננסי נשוא ההשקעה וסוג ההכנסה הנצמחת מהנכס הפיננסי.

עניינו של הפרמטר הראשון במערכת המיסוי על שוק ההון הוא במיהותו של המשקיע. שהרי, הפעילות הפיסקאלית עשויה להתקיים במסגרות שונות: החֵל ממסגרת פעילות כיחיד, המשך במסגרת פעילות כתאגיד (חברה, אגודה שיתופית, שותפוּת, עמותה וכו'), וכלה במסגרת פעילות כתאגיד פיננסי (בנק, קופת גמל, חברת ביטוח, קרן נאמנות וכו').

לצד ההתאגדות כחברה וסוגי ההתאגדות האחרים קיימות מִסגרות התאגדות שיוחדו להן הוראות מיסוי מיוחדות. במסגרת זו, נמנים, בין היתר, חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה, המהוות, במובן מסוים, שַעַטְנֵז לצורכי מס של יחיד וחברה; חברה תעשייתית; חברת החְזקות ישראלית; קרן להשקעות במקרקעין (REIT); ותאגיד הפטוּר ממס לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה. בנוסף, נקבעו הוראות מס מיוחדות לגבי גופים פיננסיים, כדוגמת קרן נאמנות, קופת גמל, חברת ביטוח וכו'.

תוצאות המס הגלומות בביצוע פעולות שונות בשוק ההון אינן אחידות לגבי כלל המשקיעים.
כך, למשל, יש להבחין בין פעילות כיחיד לבין פעילות במסגרת חברה: בעוד שיחיד חייב במס הכנסה בשיעורים מדורגים המגיעים עד 45% (נכון לשנת-המס 2010) תוך קבלת זיכויים ממס, חברה חייבת במס חברות בשיעור קבוע של 25% (נכון לשנת-המס 2010) ואינה זכאית לזיכויים כאמור.

להבחנה בין יחיד לחברה נודעת חשיבות רבה גם לעניין הזכאות להקלות ופטוֹרים ממס, שכּן חלק ניכר מההקלות והפטוֹרים ממס הקבועים במערכת המיסוי על שוק ההון מוקנה ליחיד, בעוד שחברה אינה זכאית, ברוב המקרים, להקלות ופטוֹרים כאמור. בנוסף, בניגוד לחברה שאינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות בגין הכנסותיה, נישום יחיד עשוי להתחייב בתשלומים כאמור בשיעור מהכנסתו.

בנוסף להבחנה הראשונית בין יחיד לבין חברה, נודעת חשיבות גם להבחנה בין פעילות כיחיד "במישור הפרטי" לבין פעילות כיחיד "במישור העסקי". במה דברים אמורים?

ההקלות והפטוֹרים ממס המוקנים ליחיד לגבי רווחים שהפיק מביצוע פעולות פיננסיות שונות מותנים, במקרים רבים, בכך שהפעולה התבצעה שלא במהלך עִסקו או משלח-ידו ושהנכס הפיננסי נשוא הפעולה כאמור לא נרשם בספרי עִסקו או משלח-ידו או שיש חובה לרושמו כאמור. דהיינו, הרווח מביצוע הפעולה יהיה זכאי להקלות מס (או יהיה פטוּר ממס) בתנאי שהפעולה התבצעה "במישור הפרטי" של אותו יחיד. מאידך, זכאותו של היחיד לקזז הפסדים שנבעו לו מפעילותו "במישור הפרטי" כנגד רווחים אחרים שהפיק תהא מצומצמת יותר. לאמוֹר, לעניין קיזוז הפסדים קיימת עדיפות דווקא לפעילות "במישור העסקי".

דיני המס בישראל בכלל ואלה החלים על שוק ההון בפרט מבחינים, במקרים רבים, בין תושב ישראל לבין תושב-חוץ. זאת, הן ביחס ליחידים והן ביחס לתאגידים. בנוסף, יחיד שהינו תושב ישראל עשוי להיחשב לעולה חדש (וליתר דיוק "יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה"), לתושב חוזר או לתושב חוזר ותיק, הזכאי להקלות מס מיוחדות. בהקלות אלו נעסוק בכתבה נפרדת.

הפרמטר השני שלוֹ חשיבות לגבי מערכת המיסוי על שוק ההון בוחן את סוג הנכס הפיננסי נשוא הפעולה. קיים מִגְוון רחב של נכסים פיננסיים: ניירות-ערך על סוגיהם השונים (מניות, כתבי אופציות על מניות, אגרות-חוב, זכויות, יחידות השתתפות וכו'), פיקדונות בנקאיים, תוכניות חיסכון ומכשירים פיננסיים נגזרים (אופציות, מכשירים מובְנים, עסקות עתידיות וכו').

שיעור המס, ההקלות והפטוֹרים ממס בביצוע פעולות בנכסים הפיננסיים השונים אינם אחידים. יתרה מזאת, נכסים מסוג דומה נבדלים, לעיתים, האחד מהאחר כפועל יוצא מאפיונם הפיננסי. טול, כאן למשל, פיקדון בנק: תוצאות המס הגלומות בהשקעה בנכס פיננסי זה נגזרות, בין השאר, מסוג הפיקדון (צמוד, שקלי וכו') וממקום הפקדתו (בישראל או מחוץ לישראל). השונוּת הרבה בין הנכסים הפיננסיים באה לידי ביטוי גם לגבי ניירות-ערך: מֵעֵבר להבחנה הראשונית בין סוגי ניירות-הערך השונים, יש, במקרים מסוימים, להבחין בין ניירות-ערך "ישראלים" לבין ניירות-ערך "זרים", וזאת תוך סיווּגם לפי דרכי סחירותם.

הפרמטר השלישי לו נפקות במערכת המיסוי על שוק ההון מבחין בין הכנסה הנובעת ממכירת נכסים פיננסיים לבין הכנסה שמקורהּ בתשׂואה על נכסים פיננסיים.

להבחנה זו נודעת חשיבות במספר תחומים: ראשית, שיעור המס, ההקלות והפטוֹרים ממס אינם אחידים לגבי שני סוגי ההכנסה כאמור. בנוסף, ההבחנה רלבנטית לעניין בירור הפסדים: כללי קיזוז הפסדים ממכירת נכסים פיננסיים שונים מאלה החָלים על הפסדים שמקורם בתשׂואה הנצמחת מהם. כמו-כן, הזכאות לקזז הפסדים אחרים של הנישום כנגד הכנסה שהפיק ממכירת נכסים פיננסיים שונה מזכאותו לקזז הפסדים כאמור כנגד הכנסה שוטפת מנכסים פיננסיים. עוד יצוין, כי היה ומדובר במשקיע שהוא יחיד, סיווּגה של ההכנסה עשוי להיות רלוונטי לעניין חבותו של אותו משקיע בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסה זו.

בנוסף להבחנה בין הכנסה ממכירת נכסים פיננסיים לבין הכנסה שוטפת מנכסים כאמור, יש להידרש לאופיָהּ של ההכנסה – האם היא בעלת אופי מסחרי, או שמא היא נושאת אופי השקָעָתי. לסוגיה זו על השלכותיה הנרחבות נתייחס בכתבה נפרדת.

* הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מיסוי שוק ההון ומע"מ), מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006)

 ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.capiTax.co.il).

בנוסף למידע הנרחב, ייחודו של האתר במבזקים (Newsletters) הנשלחים לחברים ברשימת התפוצה והכוללים עדכונים, מאמרים וטיפים בתחומי המיסוי השונים. השימוש באתר חופשי אך מחייב הרשמה חד-פעמית.