רשות ניירות ערך מקדמת תיקון בקשר הוכחת בעלות בניירות ערך

לאור התפתחות שוק ההון הישראלי והרחבת החשיפה לשווקים בינלאומיים, כמו גם גידול בהיקפי המסחר המתנהל במספר שווקים במקביל, והיכרות עם הפרקטיקות הנוהגות בשווקים השונים, עלה הצורך להכיר בגופים שעיסוקם הוא בהחזקת ניירות ערך בלבד בלא מסחר בהם. כך למשל, בכל הנוגע לפעילות הבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: "הבורסה") גיבשה מסלקת הבורסה הגדרות, מאפיינים, ותנאי כשירות לחבר מסלקה מסוג משתתף CSD (חבר משמורן) שאינו פועל כחבר בורסה. בספטמבר 2019 קיבלה מסלקת הבורסה לראשונה חבר מסלקה שאינו חבר בורסה. נראה כי מגמה זו תלך ותתרחב בשנים הבאות עם התפתחות שוק ההון בישראל.

עם זאת, חוק החברות, חוק ניירות ערך והחוקים הנוספים שצוינו, אינם מתייחסים למצב בו החזקה בניירות ערך נעשית באמצעות חבר מסלקה שאינו חבר בורסה. מצב זה מעורר בעייתיות, בין השאר, באותם סעיפים העוסקים בהוכחת בעלות בניירות ערך המוחזקים על ידי חבר מסלקה, בהן יש התייחסות לחבר בורסה בלבד.

בדוח מינואר 2020 של הוועדה לקידומם ומיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל שהוקמה על ידי רשות ניירות ערך (להלן :"הרשות"), והתמקד בטכנולוגיית רישום מבוזר )DLT) (להלן:"הוועדה לשווקים דיגיטליים")1, צוין כי הטמעת הטכנולוגיה עשויה להביא לצמצום עלויות מסחר ללקוחות הקצה, להפחתת סיכונים סיסטמיים למשק, לסביבה טכנולוגית אשר תעודד חדשנות פיננסית ולהנגשת שוק ההון לסוגי חברות שנמנעו מלעשות שימוש בשוק ההון הציבורי. בדוח הומלץ לנקוט עמדה ניטרלית לגבי סוג הטכנולוגיה בה הגופים המפוקחים בוחרים לעשות שימוש בתנאי שהיא עומדת בסטנדרטים הנדרשים, ובתנאי שהשימוש בטכנולוגיה אינו נוגד תכליות רגולטוריות (כגון: איסור הלבנת הון, הגנה על לקוחות, סיכונים יציבותיים). עוד הומלץ, לפעול להסרת חסמים רגולטוריים לשימוש בטכנולוגיה, שטמון בה ערך מוסף משמעותי.

שימוש בטכנולוגיית ה – DLT יאפשר, בין היתר, שינוי בחלוקת התפקידים המסורתית בין הגופים השונים המשתתפים בשרשרת הרישום, הסליקה והמשמורת של ניירות הערך. בשווקים דיגיטליים המבוססים על טכנולוגיית ה- DLT עשוי הרישום של הבעלים הסופי בנייר הערך להיות מנוהל, לאו דווקא בספריו של חבר בורסה או חבר מסלקה, אלא על ידי המסלקה עצמה ואולי על ידי גוף אחר.

בימים אלו מקדמת הרשות את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 70)(תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021, שאחת ממטרותיו היא יצירת תשתית משפטית להקמת בורסה ייעודית בישראל, בין היתר, בעקבות דוח הוועדה לשווקים דיגיטליים. בדברי ההסבר להצעת החוק צויין כי אחת ממטרותיה של הרשות היא לקדם את שוק ההון בישראל באמצעות קידום פעילות מסחר בניירות ערך גם בפלטפורמות מסחר שאינן בסדר גודל של בורסה ראשית כמו הבורסה בתל אביב. הכוונה היא לקידום של פלטפורמות בעלות ייעוד או מאפיינים מיוחדים, וביניהם מאפייני פעילות חדשניים, לרבות טכנולוגיית המסחר או תשתיות המסחר הכוללת אפשרות להסדרי סליקה ומשמורת חדשים, התורמים לחדשנות ולפיתוח תשתיות מתקדמות.

התיקונים המוצעים

לאור האמור לעיל, על מנת לאפשר גמישות בהתאמת הדין הנוגע לבעלות בנייר ערך למציאות המשתנה וליוזמות החקיקה של הרשות, מוצע להחליף את המונח "חבר בורסה" במונח "משמורן" אשר יוגדר כחבר בורסה וחבר מסלקה. בנוסף מוצע להסמיך את שר האוצר בהתייעצות עם רשות ניירות ערך לקבוע בעתיד גופים נוספים שיכללו בהגדרה זו.

לצד התיקונים בדיני ניירות ערך ידרשו תיקונים גם בדברי חקיקה אחרים, בעניינם החל שיח עם משרד המשפטים.