אימיג` dreamstime
משה שלום
13/11/2022
כפי שרוב הקוראים אותנו כבר יודעים, ההשערה הקיימת כרגע היא שאנו נמצאים לפני תקופה של חיוב בשוקי המניות והאג"ח. האירועים של יום חמישי, ויום שישי שעברו, הצליחו להביא את הסיכוי להצלחה של השערה זו לדרגה גבוהה מאוד. מדוע? העונתיות הטובה, שחרור תקופות ההקפאה של יכולת חברות רבות לקנות את מניותיהן בחזרה, חזרה של חלק גדול מהכספים ש"ישבו על הגדר של המזומנים" כדי לייצר תשואות טובות ובונוסים שמנים של סוף שנה, ובעיקר, בגלל העניין שתמיד חשבנו אותו לנכון: מכיוון שהאינפלציה הנידונה כרגע, בחוגי קובעי המדיניות, נובעת בעיקר מחסמים של היצע, ולא מביקוש יתר של צרכנים בזמן של כלכלה פורחת.
ההיגיון אומר שאותה אינפלציה תרד מעצמה, ובצורה די מהירה, כאשר אותם חסמים ייפתחו.
יש גם מזל מסוים בכך שהשפעת העלאות הריבית הברוטאליות, שנעשו עד כה, עוד לא הגיעו לכלכלה האמיתית בצורה המלאה. עניין זה לוקח לעיתים בין חצי שנה עד 9 חודשים, והמהלך של העלאות הריבית החל במרץ 2022. כך שתעשו את החשבון בעצמכם. בקיצור: יש חלון של כמה חודשים בודדים שבו נראה את האינפלציה יורדת, יחד עם צריכה ותעסוקה סבירים, עד שהמיתון האמיתי והחזק יכה ברווחיות החברות, ויפיל את הבורסות. זו התקופה המיידית לפנינו.
ומדוע אני מקדים כל כך הרבה מידע פיננסי לסקירה על הדולר? כי זהו הרקע החשוב למה שראינו בו בימים האחרונים. יש לזכור שהדולר הוא ציר משמעותי במשבר הזה. כאשר המניות יורדות, וגם כאשר האג"ח יורד, כואב מאוד להרבה מאוד אנשים המחזיקים את הנכסים האלו בתיקים שלהם. במקרה של האג"ח הממשלתי, עליות בתשואה, והיפוך עקומת התשואות, יכולות להיות בעיות עוד יותר חמורות.
אבל, כאשר מדברים על הדולר, יש סכנה ממשית גלובלית של שבירה סיסטמית במקום בלתי צפוי. עולה מיד לראש אירועי בריטניה ויפן האחרונים, אבל את אלו הצליחו לכסות על ידי QE מקומי-זמני. מה היה קורה אם 25 טריליוני הדולר הנמצאים כיום בעולם כחוב דולרי, כנגד נכסי סיכון שונים (במיוחד במדינות מתפתחות כמו טורקיה, מדינות מזרח אסיה, וחלק ממדינות דרום אמריקה...), היו מגיעים למצב שבו חייבים לפדות אותם כנגד אותם נכסים? מעין Margin Call מדינתי רב-זרועי? זיעה קרה מתפשטת מהר, כאשר חושבים על זה. מעין ליהמן בריבוע או בשלישית... תודה לאל שזה עדיין לא קרה.
כעת, ובזכות הבדל של 0.1% ב-CPI האמריקאי (טריגר, תירוץ, מה זה משנה...) הסכנה חלפה לה בינתיים. האמת היא שאני חשבתי, וגם כתבתי, שהדולר אינדקס יגיע ל-120 לפני שהוא ייפול חזרה. והוא הגיע רק עד 113.5 בו הוא יצר פסגה כפולה. עכשיו הוא עומד על 106.42 וזו הקלה גדולה בחוגים עצומים בעולם. אני מתאר לעצמי שעד סיום התקופה החיובית הזו, הדולר-אינדקס יוכל לייצר תחתית סבירה סביב רמת התמיכה החזקה שלו של 90-92. ואולי, 100 העגולה...
ומה אצלנו? אין ספק שהגדולים בשוק המט"ח הישראלי חוגגים חגיגה גדולה. לפני שאמשיך, הנה גרף יומי של הדולר-שקל, בעזרת פלטפורמת TradingView:
מן הגרף הזה ברורה לנו שוב תופעת הטבע הנקראת "סוחרי המט"ח המקומיים". אלו, בעלי הדלתא החיובית על השקל, הצליחו שוב לעשות את המעשה הרגיל והידוע: לייצר תנועה אלימה במיוחד כאשר השוק העולמי של הדולר נמצא בגבם. זאת, כאשר הם הצליחו עד כה לייצר תנועה עולה רגועה מאוד של הדולר, כאשר הוא עלה פלאים בחו"ל. ביומיים של מסחר, הדולר-שקל הצליח לחזור כשליש מכל העלייה שהייתה בין 3.10 ל-3.60 (!). והיד עוד נטויה לקראת מהלך לכיוון תיקון החצי (3.37). אני משער שהעיניים שלהם נשואות לאזור הנמוך ביותר של סולם הפיבונצ"י (78.6%) סביב 3.26-5. ואם המהלך החיובי יימשך עד אמצע פברואר, ואולי תחילת מרץ 2023, למה לא לנסות לדחוף עד קרוב מאוד לתחתית של 3.1? הכול אפשרי.
מה שכן בטוח הוא שהאזרח הישראלי ייהנה מאוד מעניין זה כי הוא מוזיל מאוד את המחיר של הדברים המיובאים, ועל ידי כך מוריד בצורה די מכובדת את הלחצים האינפלציוניים. יש לומר מיד: הכול כאן תלוי בהמשך של המגמה החיובית של העתיד הקרוב. אם, חלילה, יקרה משהו בלתי צפוי, אשר ישנה ב-180 מעלות את ההנחה החיובית הזו, אזי אין ספק שאותם כוכבי שוק המט"ח המקומי יעשו חושבים שוב, וינסו לתמחר את הדולר במסגרת תחום המחירים שכבר ראינו: 3.10-3.60.
זה נראה מרווח גדול אבל זה ממש לא הרבה, כאשר חושבים על השינויים שעברו מטבעות כמו היורו, היין, והסטרלינג בתקופה האחרונה. טכנית נאמר: הצפי המיידי הוא התייצבות סביב 3.37-3.35 כאשר השאיפה היא 3.25-6. במידה והמהלך ייקטע באיבו, 3.50 נכנסת שוב לכוונת כאשר 3.60 תהיה החסם העליון הרצוי על ידי הספקולנטים המקומיים. אם הדולר עובר את 3.60 בצורה משמעותית נדע דבר אחד: יש כאן התחלה של משהו רע באמת, ולכן נקווה שזה ממש לא יקרה. בהצלחה רבה לכולם!
ההיגיון אומר שאותה אינפלציה תרד מעצמה, ובצורה די מהירה, כאשר אותם חסמים ייפתחו.
יש גם מזל מסוים בכך שהשפעת העלאות הריבית הברוטאליות, שנעשו עד כה, עוד לא הגיעו לכלכלה האמיתית בצורה המלאה. עניין זה לוקח לעיתים בין חצי שנה עד 9 חודשים, והמהלך של העלאות הריבית החל במרץ 2022. כך שתעשו את החשבון בעצמכם. בקיצור: יש חלון של כמה חודשים בודדים שבו נראה את האינפלציה יורדת, יחד עם צריכה ותעסוקה סבירים, עד שהמיתון האמיתי והחזק יכה ברווחיות החברות, ויפיל את הבורסות. זו התקופה המיידית לפנינו.
ומדוע אני מקדים כל כך הרבה מידע פיננסי לסקירה על הדולר? כי זהו הרקע החשוב למה שראינו בו בימים האחרונים. יש לזכור שהדולר הוא ציר משמעותי במשבר הזה. כאשר המניות יורדות, וגם כאשר האג"ח יורד, כואב מאוד להרבה מאוד אנשים המחזיקים את הנכסים האלו בתיקים שלהם. במקרה של האג"ח הממשלתי, עליות בתשואה, והיפוך עקומת התשואות, יכולות להיות בעיות עוד יותר חמורות.
אבל, כאשר מדברים על הדולר, יש סכנה ממשית גלובלית של שבירה סיסטמית במקום בלתי צפוי. עולה מיד לראש אירועי בריטניה ויפן האחרונים, אבל את אלו הצליחו לכסות על ידי QE מקומי-זמני. מה היה קורה אם 25 טריליוני הדולר הנמצאים כיום בעולם כחוב דולרי, כנגד נכסי סיכון שונים (במיוחד במדינות מתפתחות כמו טורקיה, מדינות מזרח אסיה, וחלק ממדינות דרום אמריקה...), היו מגיעים למצב שבו חייבים לפדות אותם כנגד אותם נכסים? מעין Margin Call מדינתי רב-זרועי? זיעה קרה מתפשטת מהר, כאשר חושבים על זה. מעין ליהמן בריבוע או בשלישית... תודה לאל שזה עדיין לא קרה.
כעת, ובזכות הבדל של 0.1% ב-CPI האמריקאי (טריגר, תירוץ, מה זה משנה...) הסכנה חלפה לה בינתיים. האמת היא שאני חשבתי, וגם כתבתי, שהדולר אינדקס יגיע ל-120 לפני שהוא ייפול חזרה. והוא הגיע רק עד 113.5 בו הוא יצר פסגה כפולה. עכשיו הוא עומד על 106.42 וזו הקלה גדולה בחוגים עצומים בעולם. אני מתאר לעצמי שעד סיום התקופה החיובית הזו, הדולר-אינדקס יוכל לייצר תחתית סבירה סביב רמת התמיכה החזקה שלו של 90-92. ואולי, 100 העגולה...
ומה אצלנו? אין ספק שהגדולים בשוק המט"ח הישראלי חוגגים חגיגה גדולה. לפני שאמשיך, הנה גרף יומי של הדולר-שקל, בעזרת פלטפורמת TradingView:
מן הגרף הזה ברורה לנו שוב תופעת הטבע הנקראת "סוחרי המט"ח המקומיים". אלו, בעלי הדלתא החיובית על השקל, הצליחו שוב לעשות את המעשה הרגיל והידוע: לייצר תנועה אלימה במיוחד כאשר השוק העולמי של הדולר נמצא בגבם. זאת, כאשר הם הצליחו עד כה לייצר תנועה עולה רגועה מאוד של הדולר, כאשר הוא עלה פלאים בחו"ל. ביומיים של מסחר, הדולר-שקל הצליח לחזור כשליש מכל העלייה שהייתה בין 3.10 ל-3.60 (!). והיד עוד נטויה לקראת מהלך לכיוון תיקון החצי (3.37). אני משער שהעיניים שלהם נשואות לאזור הנמוך ביותר של סולם הפיבונצ"י (78.6%) סביב 3.26-5. ואם המהלך החיובי יימשך עד אמצע פברואר, ואולי תחילת מרץ 2023, למה לא לנסות לדחוף עד קרוב מאוד לתחתית של 3.1? הכול אפשרי.
מה שכן בטוח הוא שהאזרח הישראלי ייהנה מאוד מעניין זה כי הוא מוזיל מאוד את המחיר של הדברים המיובאים, ועל ידי כך מוריד בצורה די מכובדת את הלחצים האינפלציוניים. יש לומר מיד: הכול כאן תלוי בהמשך של המגמה החיובית של העתיד הקרוב. אם, חלילה, יקרה משהו בלתי צפוי, אשר ישנה ב-180 מעלות את ההנחה החיובית הזו, אזי אין ספק שאותם כוכבי שוק המט"ח המקומי יעשו חושבים שוב, וינסו לתמחר את הדולר במסגרת תחום המחירים שכבר ראינו: 3.10-3.60.
זה נראה מרווח גדול אבל זה ממש לא הרבה, כאשר חושבים על השינויים שעברו מטבעות כמו היורו, היין, והסטרלינג בתקופה האחרונה. טכנית נאמר: הצפי המיידי הוא התייצבות סביב 3.37-3.35 כאשר השאיפה היא 3.25-6. במידה והמהלך ייקטע באיבו, 3.50 נכנסת שוב לכוונת כאשר 3.60 תהיה החסם העליון הרצוי על ידי הספקולנטים המקומיים. אם הדולר עובר את 3.60 בצורה משמעותית נדע דבר אחד: יש כאן התחלה של משהו רע באמת, ולכן נקווה שזה ממש לא יקרה. בהצלחה רבה לכולם!
